יום ראשון, 26 באפריל 2020

הטוען לכתר





מאז שעלתה ארצה במחצית השנה האחרונה, חיכיתי להזדמנות חגיגית וסיבה הולמת לקבל את החשמלית הלוהטת שמכה גלים בביצה הקטנה שלנו, ואך סימבולית בעיני העובדה כי הגיעה לידי ממש לפני שאנו מציינים את חג העצמאות, בעודנו מתמודדים עם נגיף שלקח את כל העולם צעד גדול אחורה, כדי להביט בעצמו ובנזקים הסביבתיים שהאנושות לקחה את הכדור, בזיהום האוויר המים והקרקע כדי לומר - עד כאן.

בורר הילוכים ומצבי נהיגה

עולם הרכב החשמלי עמד לבצע השנה את קפיצת הבאנג'י הגדולה שלו, ולחגוג באופן גורף עם כל מותג כמעט, את המעבר המתבקש סוף סוף, ממנועי בעירה פנימית המסתמכים על תוצרי נפט, לאלו המונעים חשמלית על ידי סוללות שעוצמתן והספקן עולה מדגם לדגם, אך בואה של הקורונה עצר הן את התעשייה והן את אולמות התצוגה, והמשבר הכלכלי המתלווה ייתן ללא ספק את המופע שלו שיגרום לפחות אנשים להעז ולרכוש רכב חדש, ואם יעשו כן עשויה להיות לקורונה והשלכותיה השפעות מרחיקות לכת, בשיקולים החדשים שיובאו כעת בחשבון.

אנו עדים לעולם נקי וצלול יותר. עולם בו השקט מאפשר לנו להאזין לסביבה ולעצמנו, ובשקט בשקט ביננו לבין עצמנו להודות שהתאהבנו.


 אין ספק כי הגורם הכלכלי, מה מקבלים ועבור מה יהווה את אחד השיקולים היותר משמעותיים בבחירת הרכב הבא שנרכוש.

לפני כשנה וחצי בחנתי את אחותה לוגמת הבנזין, אז, אחר בילויי סוף השבוע, קבעתי כי החבילה הנאה שהגיעה מסין נותנת תמורה הולמת והגונה, וחיכיתי בציפייה דרוכה שתעלה ותבוא זו שאמורה לחסוך אף יותר, ובנוסף תתרום גם לסביבה.
בפייסבוק ישנה קבוצה גדולה ורוחשת שכול כולה מוקדשת להאדרת ההתנעה החשמלית, ויש בה כמיהה והשתתפות בחוויות של מי שכבר התנסה בצד אלו שמגלים עניין.

גילוי עניין בא לידי ביטוי בימים בה נחשף לציבור הדגם החשמלי הזהה לזה ששותה בנזין, שקיבל את תוספת האותיות המתחייבות EV. המונים צבאו על אולמות היבואן בסקרנות מופגנת.


מספרי המכירות הנאים טרם פרוץ המגיפה הוכיחו כי יש קהל צמא ל"דבר הבא".
והנה, אחרי חודש וחצי של התייבשות בבית ממבחני דרכים, הדבר הבא, היום אצלי,
לבחינה והתרשמות.



הזמנתי את אחי הצעיר להצטרף אלי לביקור מרחוק אצל אמנו המתגוררת בדיור מוגן בקריות.
מעבר למצווה הכרוכה בביקור חשוב שכזה, ולמען קבלת משוב הנוסע המיומן, רצינו גם תוספת מוחשית יותר להזדמנות.
על הכביש המוביל לקריות יש מספר מרכזים מסחריים. באחד מהם מסתתר עסק בשם "שני דייגים" (יקותיאל בהרב 4, חיפה) שעוסק, (איך לא) במבחר דגת הים ובמה שעושים ממנה. דגים מעושנים כבושים מטוגנים וטריים במבחר ענק, ובריח שלא משאיר אף ארנק מלא.



הצטיידנו בדוגמאות כדי לדעת אם הרומן החפוז יהפוך למערכת יחסים ארוכת שנים.

למרות הבטחות היבואן כי אפשר למתוח את הטווחים מעבר לערך הרשמי של 263 ק"מ מטעינה לטעינה (ולהסתמך על טעינה עצמית עליה נרחיב את הדיבור בהמשך), אני משער כי ימיו של בעל רכב חשמלי מחייבים תכנון מדויק כדי לדעת היכן יהיו עצירות הטעינה שלו, ומה החלופות בסביבה.

טווח של 260 ק"מ אמור להספיק לכל קצה של המדינה, אם יוצאים מאזור המרכז,  נזקקים להטענה אחת נוספת לכל היותר, אבל כדי לא ללכת על הקצה ראוי להסתייע באפליקציה של ספק החשמל (במקרה דנן חברת ג'ינרג'י) שתעזור לנווט את הדרך לפי עמדות הטעינה הזמינות והמתאימות. (יש מספר תקנים והספקים שלומדים להבדיל בניהן).
אחת המטרות המשניות של בחינת הרכב היא לראות כיצד מתמודדים עם המגבלה, וכיצד חיים איתה, שכן טעינה גוזלת יותר זמן מתדלוק.

במבחן התוצאה מסתבר כי לא הכול זורם במאת האחוזים, או שזה רק עניין של תרגול וניסיון.
בעמדת טעינה מהירה אליה הגעתי בוואטים האחרונים עומדת מכונית אחת בטעינה.
למרות שלעמדה יש שלושה מטענים בתקן שונה, מסתבר כי אין אפשרות לטעינה במקביל.
אם מישהו מטעין צריך להמתין שיסיים.
הכול יכל להיות אחרת לו בעל הרכב היה משאיר מספר טלפון שניתן להשיג אותו כדי שיבוא לנתק את רכבו, אך משלא כך נגזר על זה שצריך להטעין לחכות עד בואו של בעל הרכב.
זהו בהחלט באג משמעותי שצריך לבוא לידי תיקון ושינוי.
הן מצד החברות שמספקות את השירות והן מצד בעלי הרכבים.
הייתי גם מציע בהזדמנות זאת לספקי החשמל שתי הצעות שיפור.
האחת, שבאפליקציה יהיה מצב טעינה עדכני או התראה בסיום.
שניה, לפרט באפליקציה את מקומה המדויק של העמדה.
זה חוסך זמן ועצבים, אתם יודעים.


נדרשו לי כמה דקות להבין איך השיטה עובדת, ואכן משהתמלאה הסוללה של הרכב שעמד בעמדה החלה הטעינה של ה-
MG "שלי".

כמו שאנחנו מתרגלים להגבלות השונות שכפה עלינו הווירוס כך נתרגל לשגרת טעינה של רכב חשמלי.
אין ספק כי ככל שיתרבו העמדות וזמינותן, כך יהיה קל ומהיר יותר.

מזל שבחנות הנוחות של תחנת הדלק הסמוכה אפשר לקבל (עדיין) קפה ומאפה, דבר כל כך אלמנטרי.

לעמדה המהירה (50
kw)  נדרשו 50 דקות להטעין 80%. לקראת סיום, קצב הטעינה עמד על אחוז לדקה.
החיים עם רכב חשמלי ילמדו את הרוכש להיות סבלן וסתגלתן.
אין אופציה אחרת.


נסיעה הלוך וחזור מאזור המרכז לקריות ובחזרה (עם כניסה לזיכרון יעקב בהלוך ובחזור) חייבה אותי לטעינה בדרך, למרות שיצאתי לדרך עם סוללה טעונה במלואה, בדרך הלוך נהגתי במצב נורמל ובחזור במצב חסכוני. (על מצב הספורט הבזבזני ויתרתי מטעמים מובנים).

220 ק"מ אופציונליים מראה לי בשבת בבוקר מד הטווח, סיכמתי עם אפרת, השותפה הנאמנה, שניסע לטיול עמדות טעינה מורחב, נראה מה אפשר וניתן לעשות במסגרת המגבלות.
קבענו שניסע דרומה, כאשר הנקודה הרחוקה ביותר תהיה שדה בוקר שם נמצאת עמדת טעינה מהירה.
הכבישים ריקים מתמיד מה שלא מפריע לשוטרי משטרת התנועה לנסות לצוד עבריינים, הפעם אלו לא יהיו אנחנו.
עם הEV -  הרבה יותר הגיוני לקבע את המהירות עם בקרת השיוט האדפטיבית והאפקטיבית(שיש לה שני מצבים ליעילות מוגברת), במהירות החוקית שכאן היא גם חסכונית, להשתדל לא לזגזג יותר מידי בין הנתיבים (יש זמזם התראה מעצבן אבל חיוני), ליהנות ממוזיקה של כל מקור שנבחר ולשחרר.. ברוגע.
המכונית הזאת מכניסה את הנהג למוד אחר. של שקט ונינוחות.
סתגלנות, כבר אמרתי.
 
מזג האוויר המובטח היה קריר ונעים.
על מנת לעמוד ביעדים, קבעתי את סוג הנהיגה לזו החסכונית ביותר, וגם על כביש 6 לא חרגתי ממהירות 115 קמ"ש.
יתרונו המוחלט של מנוע חשמלי על  מנועי בעירה פנימית (בנזין וסולר) הוא בעצם זמינות שיא המומנט של המנוע בכל שלב, בעוד שאצלם מדובר בעקומה תלוית סיבובי מנוע בדקה.
אי לכך, האיוי (EV) שמנועו מפיק הספק של 36 קג"מ על 143 כ"ס מאיץ הרבה יותר טוב מאחיו שותה הנפט.
כמובן שלחיצה חזקה משפיעה מידית על טווח הסוללה, ואם רוצים להגיע רחוק צריך להתאפק.
יתרון נוסף של המכוניות החשמליות הן ביכולתן להטעין עצמן בזמן בלימה. (מה שנקרא בשפה המקצועית טעינה רגנרטיבית).
כמו כן הורדת הרגל מדוושת הגז תגרום לרכב להאט עד עצירה ללא בלמים. ממש כפי שמרגישים בניהוג עגלת גולף. להבדיל.

אחרי בית קמה סטינו  בכביש 325 לכיוון קיבוץ להב מתוך כוונה לראות מה ניתן להשיג בצרכנייה שלהם לאנשים חובבי בשר, אך בשער נמסר כי בשל הקורונה אי אפשר להיכנס.
בצר לנו פנינו לדרך צדדית  (כביש 3255) שמובילה לחורבת זעק הנמצאת על תל רם שמשקיף על כל אזור יער דבירה והעמק היפהפה שסביבו.

ככה זה בעולם, כאשר דלת אחת נסגרת אחרת נפתחת  במקומה.
כדי להעמיק את ידיעותיי פניתי אל זו שיודעת הכי טוב וממנה למדתי כך:
..." חורבת זעק (בערבית: ח'רבת א-זעק) היא תל ארכאולוגי הממוקם צפונית לקיבוץ להב. האתר ממוקם על גבעה בגובה 420 מטרים מעל פני הים, על הגבול בין חלקם הדרומי של הרי יהודה (הר חברון) לבין שפלת יהודה והנגב. שרידי היישוב במקום הם מהמוקדמים שנתגלו באזור ומתוארכים החל מתקופת הברונזה. קיימים גם שרידים מתקופות מאוחרות יותר: תקופת מרד בר כוכבא, התקופה הביזנטית והתקופה הערבית עד לימים שלפני קום המדינה.
קיימת סברה כי השם הערבי "ח'רבת א-זעק" הוא שימור של השורש העברי ע.ז.ק. המופיע במשל הכרם בספר ישעיהו: "ויעזקהו ויסקלהו, וייטעהו שורק..." (ישעיהו, ה', ב'). פירושו ככל הנראה פעולת עקירת האבנים מהשדה.
הגבעה עליה יושבת החורבה מהגבוהות באזור וממנה ניתן להשקיף אל דרום הר חברון, היישוב אשכולות במזרח, הכפר אל-בורייג' בצפון מזרח, קיבוץ שומריה בצפון, יער להב ואל בקעת יבל, בקעה גדולה המפרידה בין גבעות השפלה לדרום הר חברון.
בארות מים שנחפרו במקום היוו מקור המים ליישוב וקרקעות הבקעה הפוריות, אפשרו למתיישבים לעסוק בחקלאות..."


כאן בדרכי העפר הכבושות מוכיח האי וי החשמלי כי הוא לחלוטין אחיו התאום של לוגם הבנזין. ניתן לרדת אתו מהאספלט לדרכי עפר. יש לו גם גובה שמדלג אותו בין החריצים והקפלים ללא גרימת נזקים לתחתית המרכב, גם כוח זמין לעליות תלולות וגם מתלים טובים שבולמים ומרסנים כל זעזוע שאינו עובר אל יושבי הרכב.
איכות היצור והבנייה של הג'יפון הזה טובה ועמידה.



המלצה שלי, כדאי מאד להגיע לכאן. הנוף מרהיב וממלא, ויש המון אפשרויות להתפזר באזור לכול מיני כיוונים נוספים.

חזרנו אל כביש 6 דרום ולאור מצב הסוללה החלטנו לנסוע ולהטעין בעמדת הטעינה המהירה שנמצאת באזור התעשייה של נתיבות.
אני לא יודע איך נראה המרכז הזה בשבתות של ימים רגילים, אבל היום לא ראינו כאן אפילו זנבו של עכבר מת.
הכול שומם כתפאורה של סרט רע.

גם עמדת ההטענה פנויה לחלוטין וזמינה לכול נהג מזדמן.
לצערנו אין אף קפה פתוח שאפשר לנצל בו את הזמן.
50 דקות מילאו את המצבר ושוב 260 ק"מ על מד הטווח.

החלטנו להדרים, כמתוכנן עד שדה בוקר.
הכבישים בחלק זה של המדינה ריקים אף יותר, וזו תחושה מאד מוזרה להיות לגמרי לבד.
פה ושם בצדי הדרך רואים אנשים ורכבים בתנועה אבל זה רחוק מאד משגרה.
  


סמוך לצריפו של הזקן שהקים את המדינה ברוח חזונו מוקם בימים אלה מלון בוטיק של רשת ישרוטל, השומר בכניסה לאתר אומר לי כי זהו עדיין אתר בניה, אבל לפי התרשמותי אלו כבר סימני הסיום של העבודות, והמלון הזה יהיה מן הסתם אטרקטיבי יותר כאשר תחזור לכאן השפיות.
בחניון שמחוץ למלון, סמוך למרכז המבקרים ניצבת בדד עמדת הטעינה השלישית שלי במסע הזה.
הפעם אני נזקק למילוי של 40% בלבד, גם זה גובה ממני כ-35 דקות.
גם כאן אין מה לעשות כרגע בזמן הטעינה. אנשים נוספים שמגיעים לכאן, עושים סיבוב, רואים שהכול סגור ונטוש וחוזרים כלעומת שבאו.


שורת מבנים ארעיים שנראים ככה מהכביש בדרכנו חזרה, סקרנה אותי לסטות לשם, ומה רבה הייתה פליאתי למצוא שם, באחד המבנים את בתו של בן דודי ומשפחתה.

חנות הנוחות של תחנת הדלק שבכניסה לשיזף פתוחה,
תודה לאל על חסדים קטנים של קפה ובורקס.
כדרכם של נווטים ובוחנים הגיעה שעת סיכום.

זה היה מסע בין טעינות.
הקורא שהגיע עד כאן רוצה לדעת את שורת המחץ הכלכלית.
האם שווה ובכמה.
אומנם אני לא בוגר הפקולטה לכלכלה, אבל בעזרת מתימטיקה פשוטה עשיתי את החישובים הבאים.
נסעתי במהלך הסופ"ש 681 ק"מ בצריכה ממוצעת של 17.8 קווט"ש לכל 100 ק"מ. מה שאומר שצרכתי בסך הכול הכללי 121.2 קווט"ש.
בכסף זה שווה ערך ל- 63 עד 90 ₪.(ההפרש נובע מעלות הטענה ביתית עד לשימוש ספק חיצוני).


נפח סוללה מלא הוא 45  קוו"ש, היות ולא מגיעים במינימום ל-0% אלא סביב ה- 10%, נדרשים לטעינה של בין 80%-90%. בעמדת טעינה ביתית עלות כל קווט"ש עומד על כ-52 אגורות, בעוד שבעמדות הטעינה של ג'ינרג'י העלות היא לפי 0.75. (והם הזולים ביותר מבין ספקי השירות)
שיקלול התוצאות הממוצעות יניב נתון של 9-10 אג' לכל קילומטר נסיעה. לשם השוואה מול אותו דגם (MG-ZS) מונע בנזין הגעתי לנתון (מוערך) כי כל קילומטר נסיעה עולה פלוס מינוס כחצי שקל.
לצורך ההשוואה המתבקשת - לדגם החשמלי מתווספת עלות התקנת עמדה ביתית (סביב 7000 ₪ לערך) אבל אין צורך בטיפול שנתי שכל רכב עם מנוע בעירה פנימי מחויב, מצד שני הדגם החשמלי יקר יותר ברכישה.
מי שבוחר לחיות בתחושה כי הוא תורם יותר לסביבה יהנה מחבילה איכותית במחיר משתלם ביותר. המכונית מהנה לנהיגה, מאיצה ושקטה, נוחה, מרווחת בטוחה ומאובזרת, ונותנת תמורה מלאה עבור כל שקל. את ההבדל בסופו של דבר מרגישים בכיס, וגם תחושה חיובית פנימית שתרמת את חלקך לעולם טוב יותר היא ערך מוסף חשוב.
נכון לעכשיו. בליגה שלו (SUV  טרנדי במחיר של פחות מ-145,000 ₪)  אני לא רואה שיש ל-EV יש מתחרה שנותן פייט ראוי.
הכתר (בינתיים) מגיע מסין.


ירון הולנדר (שלומי ואפרת)
אפריל 2020

MG ZS EV, 143 כ"ס, 36 קג"מ.
143,000 ₪

שני דייגים
חורבת זעק
מלון קדמא
הצריף של בן גוריון

עמדות הטענה מהירה של חברת ג'ינרג'י (50kw)

         אם הדרך כפר ויתקין מפלס תחתון ליד הכניסה לסופרמרקט


         אזור תעשיה נתיבות (בעלי מלאכה 5, נתיבות)






         שדה בוקר, בכניסה למרכז המבקרים.
 



2 תגובות:

  1. ירון. בתקופה הזאת אני מתאר לעצמי שהנסיעה בכביש מהנה יותר.אני מתאר לעצמי שברכב חשמלי שאינו מרעיש התענוג כפול כי אתה יכול להחליף חוויות עם האח הצעיר שלך. כל טוב והרבה בריאות

    השבמחק
  2. אחלה סיקור.. נהנתי לקרוא. אני מאוד מקווה שלאור המצב ניראה לאט לאט יותר חשמליות על הכביש.. לטובת כולם, גם זיהום האוויר וגם חיסכון משמעותי בהוצאות.. מעבר לחיסכון בדלק, יש גם חיסכון בטיפולים והתחזוקה השוטפת.. בחשמלית של GAC לדוגמא הם מביאים טיפולים ללא עלות למשך שלוש שנים פלוס מינוס ומקבלים את כל הפינוקים כמו ברכב רגיל ואפילו יותר..

    השבמחק

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל