אפשר לומר שניצתה שם אש האהבה.
ומאז, זוגתי מפצירה בי פה ושם, לנצל את
היותי זה שמקבל מכוניות לנסיעות מבחן, ושאביא לה הביתה ראב שכזה, כדי לחדש את אהבתה
ולעורר את הילת הרומנטיקה.
הייתה לי ברירה?
ארגנתי לי אחד כזה בדיוק לחגיגות סוף עידן
הנגיף.
אם חוגגים, אז לפחות שיהיה בסטייל, חשבתי.
הראב 4 (RAV4) חוגג לקיומו בישראל
כבר הרבה שנים, וזהו אחד הדגמים היותר מוצלחים של חברת טויוטה, שגם שומר על ערכו בשוק
המשומשות לאורך שנים.
שם טוב ומוניטין של מכונית אמינה ומוצלחת.
זה (בעיקר) כל הסיפור.
ריח של חדש, ו-700 ק"מ על המד חיכו
לי בחניה של טויוטה כאשר באתי לאסוף אותו.
ברוח הזמן גם לא הופתעתי להיווכח כי הרכב
עבר ניקוי וחיטוי כמתחייב מהזמן והנגיף.
לטעמי האישי, שילוב הצבעים לבן ושחור בדגם
שקיבלתי (E-MOTION)
יפים והולמים את הג'יפון שקיבל בעיצובו המחודש כמה זוויות מחודדות, וניפוח של כול גופו
משל התאמן לאחרונה במכון כושר, וגם לקח סטרואידים במקביל.
השנים שחלפו שינו את קווי דמותו של מי
שהיה פעם קטנטן וקומפקטי, והפכו אותו לרכב מודרני, מרווח ומפנק. (לפחות ברמת הגימור
הגבוהה אותה קיבלתי).
המנוע ההיברידי המשולב מבטיח לספק הרבה
הנאה עם 218 סוסיו, וכל זאת בצריכת דלק מתונה וסבירה, אותה עוד אצטרך לבדוק.
הקורא הסקרן מוזמן לעבור על רשימת האבזור
הארוכה באתר החברה, ולמצוא את מה שמעניין אותו, אני אוסיף ואדגיש את מה שבולט - ריפודי
עור רכים נוחים ונאים, מסך מולטימדיה אינטראקטיבי דובר עברית (כולל ווייז ההכרחי),
רמקולים מצוינים שמפיקים צליל צלול, 5 נקודות חיבור USB, איכות הרכבה יפנית
מוקפדת ומחומרים טובים.
ידע הרוכש כי על איכות משלמים, ובמקרה
הזה מורגש כל שקל.
לאור מצבה העגום של בירת השמש הנצחית, החליטה המועצה המשפחתית לקום ולעשות מעשה שעוד ידובר בו, לצאת למסע לשיקום כלכלת העיר אילת, מתוך כוונה להצטייר כמובילים ומשפיעים חברתיים.
אנחנו, הרגילים לעשות כן עבור מדינות זרות,
קיבלנו על עצמנו לפעול למען אלו החיים בנינו, ולשם כך השכמנו קום, ובחושך של אשמורת
אחרונה יצאנו אל הכבישים הריקים כדי להקדים קונה לחנות.
כאשר החברה נעימה והמוביל נוח הדרך עצמה
עוברת במהירות ובקלות, אפשר לומר כי אני מחכה לפיזיקאי אשר יפתח נוסחה כזו שתאמר - נוחות חלקי דרך שווה
מהירות פחות דו"ח. (או משהו בסגנון).
לראב מערכות אקטיביות של שמירה על נתיב
ובקרת שיוט אדפטיבית יעילות ורגועות שנוסכות בנהג המון ביטחון.
המנוע החזק והשקט לא צריך להמריא לגבהים
דציבלים כדי לנפק כוחות, אם צריך הם שם.
המזגן אוושש קלות, וגם פה אני מצר על חסרונו
הבולט של גג פנורמי גדול שיכניס תאורת יום לחלל הראב.
(משום מה לגרסת הבנזין
המפואר יש כזה, וההבדל מורגש).
מרבית העסקים עדיין סגורים, רשתות גדולות
עדיין לא פתחו את שעריהן מכיוון שללא נופשים לא משתלם להן כלכלית לעשות כן, כיוון שאינן
יכולות להישען על עיר שמרבית תושביה מובטלים.
מאידך, בחנויות שכן פתוחות אין המולה רבה
והקניות מהירות ויעילות.
בעוד הנשים שאיתי רוחשות בעסקים אני מעדיף
לרדת אל קו המים.
הים שזעם כאן בחודש פברואר הותיר על החוף
שברי בטון שהיו פעם חלק מטיילת החוף, ופסולת עצומה שהים החזיר לאנשים שזרק למים מכל
הבא ליד.
מסתבר כי הטבע יודע להחזיר לאנושות על
כול הנזקים שהאדם גורם לו.
ממש כמו רס"ר מיומן תזמנתי את הנשים
שאיתי, וכאשר השמש כבר עמדה במרכז השמים התחלנו מסענו חזרה.
שמחתי מאד להיווכח כי הכביש המסוכן הורחב
סוף סוף לשני נתיבים, וכי יש גדר הפרדה לפחות עד צומת ציחור. (לא יודע עד לאן הלאה).
הכביש החדש, הרחב והבטוח מוריד מלחץ הנסיעה,
והופך גם אותה לחלק מחוויה נוחה ונעימה.
ממש סמוך לקצה הירידה אל מכתש רמון (מכיוון
מצפה רמון) ניצבות עשרות מכוניות על רחבת עפר גדולה.
מכוניות שעומדות סתם כך באמצע שומקום,
כבר כתבתי לא פעם בעבר, הן כנראה סיבה וחובה לעצור כאן, לרדת ולראות.
(כלל זה תקף בכל מקום
בעולם - ראית התקהלות, תעצור ותבדוק !!)
זוהי מחצבה ישנה שנקראת היום אבן רוח מים.
מחצבה ישנה אשר במסגרת תהליך שיקומה הפכה
לאתר של חולות צבעוניים. האתר היחיד במכתש בו מותר לאסוף חול צבעוני.
במרחק של כ- 30 מטר מרחבת החנייה הנמצאת
בצד הכביש תמצאו ארגז חול עצום בשלל גוונים. שחור, אדום, סגול,ירוק, חום, כחול ועוד.
חול צבעוני לא ראיתי הפעם, אבל מי השיטפונות
מהחורף האחרון, הצטברו כאן לבריכה גדולה שלא התייבשה עדיין, והמים הצוננים מזמינים
את תיירי המדבר לעצור כאן לטבילה מרעננת.
זהו מאגר גדול ועמוק. שלטים מזהירים מסכנת טביעה, מה שלא מרתיע אף אחד.
חם היום, וכמות האנשים המגיעה לכאן עם
בגדי ים, אוהלים, צידניות, מחצלות וציוד של ים, נהנים מייחודו של האתר.
אין מצילים, אין פקחים ואין שום פחד מקורונה.
תחושה של שיגרה נורמלית לגמרי.
מבחן סיבולת למכונית טובה יכלול בדרך כלל
מסע ארוך מהרגיל, וממה שאנו רגילים לעשות ביומיום, ואם יצאת לאחר כזה, וחזרת כשכול
איבריך ועצמותיך סדורים במקום אותם יעד להם הבורא, וכלום לא כואב או מושך, סימן כי
המהנדסים עשו עבודה טובה.
נסיעה הלוך וחזור מהמרכז לאילת באותו יום,
כאשר שורת הסיכום היא "וואי, איזה כיף", אומרת כי הנטל הפך לעונג, וזה מסביר
הרבה מבלי צורך לפרט.
שבת.
מזג האוויר עוד לא סגור עם עצמו על מה
הוא רוצה להיות.
כבר לא חורף ועוד לא ממש קיץ
תכנית שגיבשתי למסלול נינוח שיש בו קצת
הליכה וקצת מים ידחה למזג אוויר חמים יותר.
אני מחפש בין ההמלצות שאני אוגר לימים
שכאלו, ומוצא מקום שכבר מזמן שמתי עליו עין, ומשום מה, תמיד בחרתי אחרת.
בעוד השמיים מעוננים ואפורים, וטיפות רסיסי
גשם מלוות אותנו צפונה, אני בוחר בכביש 6 שיוביל אותנו אל מחוז חפצנו.
בצומת בית רימון (מחלף ציפורית) אני סוטה
מכביש 77 לכיוון בית רימון.
הכביש המפותל עולה בדופן ההר ממנו נשקף
נוף הבקעה.
ככול שעולים יותר נפרש מולך מרחב גדול
יותר של נוף.
מזג האוויר הצונן מקנה תחושה אירופאית,
השקט שסביב משכנע שאנחנו ממש שם.
מול הכניסה לבית רימון מצד שמאל מתחילה
דרך נוף טורען, ותחילה במצפור לאודרמילק.
גשמי החורף האחרון הציפו את בקעת בית נטופה, והאדמה הכבדה טרם ספגה את כול המים. השדות למטה נראים כאגם ענקי, והנוף..אחח , הנוף.. משכר.
קק"ל הכשירה את דרך הנוף על פסגת
רכס טורען ככביש אספלט ברוחב מכונית ועובר בתוך צמחייה גלילית.
עונג ויופי.
שפני סלע אמיצים שהתרגלו לחופש מבני אדם חוצים את דרך האספלט בנון שאלנט, וגם פרות שרועות כאן חופשי בטבע לא ממצמצות למראה רכב יפני הדור שעוצר להן את שוטטות השבת.
קצה הכביש מוביל לרחבת אספלט גדולה עליה
עומדים מפוזרים מספר כלי רכב, ובקצה הרחבה בתוך חומת בטון גדולה מזדקר מגדל תצפית של קק"ל.
הדלת למגדל סגורה ונעולה במנעול כבד, ואנו
מצטערים נורא שלא נוכל לטפס להשקיף.
הגורל שלח אלינו את איציק, סייר קק"ל
שהזדמן למקום, החוצפה הישראלית התפרצה בדיוק לשאול אותו מדוע האתר סגור, ואולי יש מצב
שיפתחו עבורנו.
עת רצון היא, ואיציק החביב נעתר לבקשתנו,
פותח את שערי המגדל ואף עולה עמנו בגרם המדרגות האפור וחסר החן (בערך 5 קומות) עד למעלה,
וכפינלה מעניק לנו הסבר על כל מה שנשקף מכאן.
הנוף הניבט מעל, כצפוי פשוט מהמם. מרחבים רחוקים הנראים היטב הודות לשמים הנקיים מאובך ואבק.
אנו יורדים מההר, ובהחלטה של רגע מחליט
להפתיע את זוגתי ולקחת אותה אל קרני חיטין.
בעזרת הצוענייה המנווטת בדרכים עלינו על דרך עפר כבושה (סימון שבילים שחור) המובילה אל הגן הלאומי.
צמיגי הגומי העבים מאפשרים לראב לדלג על
כול בור וקמט קרקע באופן בלתי מוחשי, המתלים משככים כול קפיצה, ומאפשרים לנוסעים לחזור
מכל חווית "קצת שטח" שלמים כפי שיצאו לדרך. המנוע החזק מבחינתו מעניק ביטחון,
ומרווח הגחון הגבוה מפני הקרקע מאפשר גם את האומץ לנסות.
מה רבה פליאתי לגלות כי אנחנו לא היחידים
שמגיעים לכאן, וזאת כנראה גם הסיבה מדוע לצלאח א דין היה חשוב לכבוש את צמד הגבעות
הללו שמהן רואים למרחקים, ומהוות מוקד שליטה אסטרטגי מובהק.
הנוף הנשקף ממרומי התל מדהים ביופיו. העמקים סביבו משובצים בחלקות חקלאיות בצבעים שונים הנעים מחום כהה, דרך כל גווני הירוק ועד לצהוב עז של שדות חיטה בשלה.
זה יפה כמו ציור.
אני משער כי בימים בהם יש פחות אפור בשמים,
הכנרת מוסיפה את מימיה הכחולים לקומפוזיציה צבעונית מהפנטת.
כדי להחכים קצת על ההיסטוריה המפוארת של
האתר פניתי לעזרתה של זו שתמיד יודעת:
"קרב קרני חיטין
התחולל ב-4 ביולי 1187, באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, בין צבא
ממלכת ירושלים הצלבני-נוצרי, בראשות גי דה ליזיניאן, לצבא המוסלמי שבפיקודו של צלאח
א-דין מהשושלת האיובית. בקרב זה הסבו כוחות המוסלמים תבוסה מוחצת לצלבנים, שהובילה
לימים לכיבוש מחדש של כל ארץ ישראל על ידי המוסלמים.
תבוסת הצלבנים הייתה נקודת השבר המכרעת
של הממלכה הנוצרית, שהוקמה בארץ ישראל בעקבות מסע הצלב הראשון. אחרי מפלתם בקרב שבמהלכו
הושמד צבאם כמעט לחלוטין, החלה הממלכה הצלבנית לשקוע עד שנחרבה כליל. התבוסה הייתה
כה קשה עד כי, בהמשך, רוב היישובים והמבצרים הצלבניים בארץ ישראל נכנעו לצלאח א-דין.
זמן קצר אחר כך ממלכת ירושלים הצלבנית חדלה להוות גורם משמעותי בלבנט."
הביקור כאן לוקח את הדימיון למסע מחשבות
כיצד היה נראה המזרח התיכון לו ניצחו הצלבנים את צלאח א דין שהפך בעקבות קרב זה לאייקון
נערץ בקרב המוסלמים.
(נמצא סמוך לכפר זיתים,
הכניסה מהכביש היורד לטבריה לכיוון הארבל).
כביש גישה רחב ידיים המאפשר חנייה באירועים,
וכניסה מטופחת ומתוחזקת בשלל פרחים צבעוניים מקדמת את פני הבאים, ומה רבה הייתה אכזבתנו
כאשר התבשרנו בכניסה כי דווקא היום אי אפשר להיכנס פנימה בשל חג דתי.
רשמנו לעצמו ביקור חובה באתר המאוד מושקע
ומיוחד הזה, בהזדמנות אחרת.
מבטיח שנגיע.
מזל כי אפשר להתנחם בשיטוט סתמי על גדת
הכנרת המלאה במים טריים מהחורף האחרון. גלים קטנים מכים בחומת החוף, והמוני מבקרים
שמחים ומתלהבים עומדים סביב.
אני אוהבת אותו, סיכמה הזוגית בתמציתיות
את כול מה שעברנו בסוף השבוע הנמרץ הזה, והיא, שכבר ראתה דבר או שניים בחייה, יודעת
על מה היא מדברת.
אח, יא ראב יא ראב.
מאי 2020
RAV4 E - MOTION
מנוע 2.5 ל'
218 כ"ס (משולב).
מומנט בנזין 22.5 קג"מ, מומנט חשמלי
20.6 קג"מ.
צריכת דלק ממוצעת (במבחן) 1:14.5 ק"מ\ליטר
מחיר (על הכביש) 215,266
אילת
אבן רוח מים
דרך נוף טורען\נטופה
מצפור לאודרמילק
מצפור קק"ל
גן לאומי קרני חיטין
נבי שועייב
חמת טבריה
הכנרת
ותודה על החומוס שהבאת לי אישית לאילת הוא היה טעים בגלל אבו חסן וטרי טרי למרות נסיעה של כמה שעות בזכות הרכב
השבמחק