יום ראשון, 24 במאי 2020

כ(י)ף אוף T


איך אפשר שלא להתאהב ?

פולקסוואגן, שפעם הייתה כל מכונית שנייה על הכביש, שיצרה מכוניות אייקוניות כמו החיפושית, הגולף הטרנספורטר, ועוד, כמעט נעלמה לנו מהנוף ומהעין.

שערורייה גדולה באירופה של בכירי החברה פגעו במוניטין העולמי של היצרנית הבכירה ביבשת, וגם מתחרות מלוכסנות שהכניסו תחרות במוצרים איכותיים (והיה להם ממי ללמוד על איכות), במחיר תחרותי פגמו במותג הגרמני הוותיק ששמר בעיקר על רוח שמרנית וחוסר תעוזה יצירתי שידרבן לקוחות חדשים לרוץ אל אולמות התצוגה.

והנה, מגיע הדגם הזה, שנקרא טי קרוס, ויודעי דבר אומרים כי זוהי למעשה פולו מוגבהת, אבל העיצוב והצבעוניות (ויש עשר אפשרויות בחירה מאתגרות) עושים את שלהם במבחן המבט הראשוני.

קווים נאים ופרופורציות שיגרמו לכל חובב רכב להתקרב, לבחון, ולומר, ספק לעצמו ספק ליקום,

וואלה פולקסוואגן.

ברגע ששומעים את זה יודעים כי הקרב הראשון הסתיים בנוק אאוט.

יש מכוניות שאתה נכנס אליהן בפעם הראשונה בחשש, בלחץ, בתחושה של אי וודאות, ואתה לומד ומכיר את הרכב תוך כדי תנועה.

ויש אחרות.

הטי קרוס היא מסוג המכוניות שאני מכנה בשם "מכונית כפפה".

אתה נכנס אליה ומרגיש שהמכונית עוטפת אותך, ומקבלת אותך כבן משפחה, קל מאוד להתחבר אליה.

מהר ובקלות.

כל הכפתורים והמתגים נמצאים במקום נוח ונגיש. לא צריך לחשוב הרבה אלא לפעול אינטואיטיבית.

הושט היד וגע בם. נדמה לי כי  מישהו בפולקסווגן למד את השיר הזה בחייו.

המושבים תומכים ונוחים ויש מקום לכל דבר.

    

היא זריזה בעיר, משתלבת בקלילות, ומתאימה עצמה לכל סיטואציה בתנועה.

אם צריך להאיץ הכוח זמין ומיידי, ונוח להתנהל עם הילוכים "רגילים" (מצב D), או במצב "ספורט" (מצב S) התזזיתי, או להסיט את המוט ימינה לצורך העברה ידנית של שבעת ההילוכים.

לטי קרוס מנוע אלף סמ"ק מוגדש טורבו המעניק לרכב 115 כוחות סוס עם מומנט נאה של 20 קג"מ.

פגשתי כבר בעבר את מנוע שלושת הצילינדרים הזה כשהוא משודך לדגמים אחרים של סקודה, ומפי השמועה למדתי כי ניתן למצוא אותו במותגים נוספים של הקבוצה.

עם הצלחות כידוע לא מתווכחים, ומה שכבר הוכיח יעילות ונצילות יציג את יכולותיו גם כאן.

הטי קרוס משדרת לך כי חומריה איכותיים ובנייתה קשיחה ומכובדת.

פעם, לפני שנות דור, עיתונאי הרכב היו לוקחים את הרכב הנבחן לכבישים עירוניים זרועי בורות ומוזנחי אספלט כדי לשמוע "קירקושים" (ביטוי מומצא לאיתור חלקים רופפים ומשוחררים)

באיכות היצור של הטי קרוס היו אלו נשארים עם תאוותם בידם, שכן הגרמנייה הקטנה הייתה עוברת את המבחן בהצטיינות יתרה.

לא קירקוש ולא חירטוש.

  לאחר שבוע חם במיוחד, בהם התאפקנו להוציא את קצה האף מתחומי המזגן, צנחו בשבת בבוקר הטמפרטורות, והשמים התקדרו כמבשרים על סופה קרבה, אבל לא אנשים כמונו יוותרו.

אם במרכז אין היום שמש, ניסע לחפש אותה במדבר, ורצוי שיהיו גם מים בסביבה.

להצטנן

.you know

יוסי, חברי משכבר, שמח להתחמק משינון פרקי פיזיקה של סטודנטים שנה א' הגיע מוכן להרפתקה.

במשך כל היום הוא חזר ואמר מה הוא "הקריב" למען המטרה החשובה.

אני מעריך את דעותיהם של חבריי למסע, ואת מה שנדרש מהם כנוסעים בעלי דעה ומשפיעים.

מתקפת הקורונה שאך עברה וסחררה את כל העולם הותירה אחריה נהלים להתנהגות אחרת.

באתרי הטבע של רשות הטבע והגנים, למשל.

צריכים לתאם זמנים וכמות מבלים באתר.

הזמנתי לנו ביקור בשמורה בשעות 12:00-14:00, אולם כיוון שיצאנו מוקדם היה לנו צורך "למלא" את הזמן.

יוסי דרש את ליטרת קפה הבוקר שלו, וכך מצאנו עצמנו בתחנת הדלק של מישור אדומים (על כביש 1 בואכה ים המלח), עם קפה ראשון ומאפה מתרועעים עם משכימי קום כמונו, שמחפשים לאן לנסוע לטייל.

ברשימת האתרים שאני שומר לעצמי הופיעה כוכבית בשם "תחנת משטרה בריטית" ליד מצפה יריחו.

יש לי סקרנות למקומות שכאלו ולכן אני נוהג לפקוד אותם כדי לראות במה מדובר.

גילינו כי האתר הינו חלק מחווה חקלאית מוקפת גדר, וכביש אספלט סובב אותה.

שלט חום מהזן החביב עלי מפנה את הנוסעים בדרך אל מנזר סנט ג'ורג'.

היות ואין לי קשרים עם, ואני לא מכיר את הקדוש הנ"ל, אני מחליט כי ניסע לפגוש אותו.

הכביש כאן צר מאד (רוחב מכונית וחצי לכל היותר) ומתפתל בין גבעות מדבר צחיחות, בינות לנוף קדומים מהמם.

צלב גדול על ראש אחת הפסגות שולח אותנו להחנות את הטי קרוס כדי לטפס מעלה ולתצפת על הנוף.                                     

למטה, מתחת מתחתר וואדי קלט, על מצוקיו התלולים ורחש מים זורמים נשמע.



בחניון המאולתר אנו פוגשים בסקרנים הבוחנים את הטי קרוס בהשתאות מופגנת.

זאת פולקסווגן? הם שואלים.

וואלה, ענינו.

וואלה, הסכימו איתנו.

שאלה ומסקנה במילה אחת.

נוק אאוט כבר אמרנו?

 

המשכו של הכביש מוביל אותנו בעיקולים וסיבובים אל חניה גדולה לפני שער אבנים גדול.

מכאן יש שתי אפשרויות.

האחת, שביל עפר בעליה מתונה על דופן גבעה רמה כדי להשקיף על הסביבה (לא עלינו, נדחה לפעם הבאה כשנגיע לכאן).

השנייה- לעבור דרך השער ולהתחיל לרדת למטה על דרך בטון בירידה תלולה במיוחד  כלפי מטה.

אנחנו לא שוכחים לרגע כי מה שיורדים אחר כך נאלץ לטפס בחזרה.

לא מעודד, אבל הנוף מושך אותך למטה.

שקט המדבר משכר.

עופות דורסים דואים בשמים, וציוצים שונים מנסרים את השקט.

שביל הבטון חצוב בסלע ויורד עד ערוצו של הנחל.

מעבר לגדה, פנוי בסלע מנזר ומבנים של סנט ג'ורג', האמור.

"...מנזר סנט ג'ורג' ("מר ג'ריס" בערבית) דבוק על המדרונות התלולים, שגולשים לוואדי קלט. זה המקום שבחרו נזירים במדבר יהודה כבר במאה הרביעית לספירה להאחז בנופי המדבר בבדידות מזהרת..."

מנזר סנט ג'ורג' - אתר טיולי

במרפסת המשקיפה על המנזר והערוץ אנו מבטיחים לעצמנו כי נגיע לכאן לסיור בפני עצמו. ארוך ומקיף ונטול מגבלות זמן, בפעם אחרת.

היום כאמור אנחנו מחויבים מראש.

 

כצאצא ליליד אוסטריה, וכבוחן רכב גרמני עמידה בזמנים מבחינתי זה ערך קדוש בפני עצמו.

אי לכך התייצבנו בשערים המוצלים של הגן הלאומי שמורת עין גדי.

בתור עומדים אלו שהזמינו ביקור מתואם באתר, ובשולחנות הגדולים שמסביב יושבים אלו שכבר היו בפנים או אלו שמחליטים לסעוד לפני הכניסה.

28 שקלים למבקר ואנחנו נכנסים פנימה.

בשנים שחלפו מאז שהייתי כאן בפעם הקודמת (כמה שנים טובות) השתנה האתר. שביל הגישה עבר הנגשה לבעלי מוגבלויות ונוח להגיע אל הבריכה והמפל הקטן המקבל את פני הבאים.

כאלו גם שפני סלע המרגישים נוח להסתובב בקרבת המבקרים.

המוני מטיילים, משפחות ובודדים פוקדים את הנחל, משתכשכים במים הנעימים ומבלים.

יעל צעירה מתערבבת בלי חשש בין מטיילי השבת שעוצרים תנועה ומכבדים את המרחב שלה בטבע.

מסתבר כי למדנו משהו מהקורונה.

הלוואי וזה יישאר .

מבלי לכוון לכך שעתיים מדויקות באו אל סיומן, לאחר שגם טיילנו גם נחנו וגם נרטבנו כדבעי, ומכאן עלינו להמשיך ולחפש כיוונים נוספים לטיול השבת.

אנחנו חוזרים צפונה על כביש 90.

כאן על הכביש החצי נטוש הטי קרוס מפגינה את יכולותיה, את המנוע הצנום אך הגמיש, את מערכות הבטיחות המשובחות שלה, ואת הביטחון שהיא משרה על הנהג ונוסעיו.

אנחנו נוסעים כמחצית השעה וממשיכים מצומת יריחו צפונה על כביש 90 אל מנזר דיר חג'לא.

כאן כבר למדתי בביקור קודם אפשר לשתות ולאכול משהו קטן.

המקום המקסים הזה ריק מתיירים המהווים את קהל המטרה של המקום, ובעליו עסוקים כרגע בעיקר בגירוש זבובים.

השקט הפסטורלי ויופיו של המקום לבדם שווים עצירה כאן.

קפה, גלידה, לא משנה.

עצרו.

תחנתנו הבאה היא באנדרטת הבקעה.

כביש 90 עובר במקומות בהן לוחיות הרישוי של המכוניות המקומיות בצבע לבן ושלטים בצידי הדרך בערבית, אבל החשש מוגזם והנסיעה בטוחה.

נופי הבקעה לקוחים ממקומות אחרים על כדור הארץ.

אני יכול להבין אנשים שבחרו לחיות כאן.

מאידך כביש 90 עדין צר ומסוכן ויש מי שמצפצף במכוון על חוקי התנועה.

על הכביש שלט גדול מבשר לנו כי אננס למכירה ישירה ממש פה. כחובבי הפרי האקזוטי נסענו בעקבות השלט אל מתחם חממות ומחסנים רק כדי למצוא שלט נוסף שכתוב בו "האננס סגור". ואני רק שאלה - לא יכולתם לתלות את השלט שסגור ליד או במקום השלט המפנה לקנות את האננס, מלכתחילה?

אנדרטת הבקעה ניצבת על גבעה מעל מתחם חורש פיקניקים, וכביש צר עולה אל חניה גדולה למרגלותיה.

זו אנדרטה המוקדשת לזכר הלוחמים שחייהם נשזרו במקום, ונקטפו במהלך שירותם הצבאי לאורך שנות דור, החל ממלחמת ששת הימים והלאה, וממנה נשקף נוף גדול ומרהיב של בקעת הירדן.

משם, לכיוון דרום בסמוך למושב פצאל נמצא מסלול המירוצים של פצאל, וממנו נשמעים מנועי אופנועים מאיצים. הייתי נכנס פנימה להתרשמות קרובה יותר, לו היה מתאפשר. 

אנחנו חוזרים ויוצאים אל כביש 505 שעולה מכאן אל גב ההר לכיוון מערב.

דעות קדומות וחשש לא מוצדק  כנראה מנעו ממני עד היום לנסוע בכביש היפהפה הזה שחותך (וחוסך) את הדרך בחזרה אל מרכז הארץ, והוא מומלץ מאד בדרך הלוך או חזור.

חלקות חקלאיות, מטעים וכרמים, כפרים ועיירות שלוות מציירות את הנוף כאילו היינו ביבשת אחרת, ורק משלטים צבאיים, ואנדרטאות לזכר נפגעי פיגועים מזכירים היכן אנו חיים.

הכביש הזה מתחבר בקצהו בצומת תפוח לכביש 5 שמוביל לאריאל ומשם הלאה עד תל אביב מסיים לנו סוף שבוע ארוך של עונג.

500 ק"מ לערך שנסעתי עזרו לי לאפיין את הלקוחות הפוטנציאלים של הטי קרוס. (למען הדיוק גם לאחרים אבל לאלו יותר).

משפחות צעירות חובבות לייף סטייל ונוחות יגלו מכונית שמתוכננת ובנויה בדיוק עבורם.

יתאים להן כמו כפפה.

ממש.                                     

 

בונוס שהוא הפתעה – כונן דיסקים שנמצא בתוך תא הכפפות.


 

ירון הולנדר (ויוסי)

מאי 2020

פולקסוואגן טי קרוס קומפורט פלוס

מחיר: (לדגם הנבחן) 140,000 ש"ח

מנוע 1000 סמ"ק טורבו

115 כ"ס, 20 קג"מ

צריכת דלק ממוצעת 1:15 ק"מ\ל'

 

 

מנזר סנט ג'ורג'

גן לאומי שמורת טבע עין גדי

דיר חג'לא.

אנדרטת הבקעה.

מסלול מירוצים פצאל.

כביש 505 חוצה שומרון.



תגובה 1:

  1. ירון. אתה מסוגל למכור שלג לאסקמוסים. אני נהנה מהתיאורים דלך לגבי ה טי קרוס. הגרמנים ימ"ש לא יעשו בושות הם יודעים לייצר כלי רכב. המכונית הזאת בנויה למשפחה ממוצעת. אפשר לשווק אותה למשכ"ל (החברה למשק וכלכלה) של מרכז השלטון המקומי. יש מדרג במשכ"ל לחלוקת כלי רכב לבעלי תפקידים בכירים. היא תעשה את העבודה. תודה ירון

    השבמחק

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל