וואוו וואוו וואוו.
מאיפה מתחילים?
ארבע עשר יום במעצר.
ואפילו לא עשיתי שום
דבר שיצדיק את זה.(ממש צדיק אמיתי).
לא שברתי שמירה, לא
זלזלתי בהוראות, לא כלום, סתם ככה,
מהאוויר.
יושבים בבית ארבע עשר
יום ומטפסים על הקירות, כי זה הכי לא אני בקיץ.
לכן, אולי כפיצוי,
קיבלתי לסוף שבוע ארוך את זה שמולך בכל שביל בור ודיונה כבר שנים ללא עוררין.
נדמה כי מאז שנחת כאן
לפני 11 שנות דור (בחיי מכוניות זה כפול ומכופל) לא השתנה כלום אצל טוחן הסלעים
הזה.
גדול מאסיבי וחזק.
היו כמובן קצת
עדכונים הכרחיים ברוח הזמן על מנת לשמור על מיצוב גבוה, כרכב בעל יכולות מעל
הממוצע, כזה שיביא את הנהג ונוסעיו בבטחה אל מחוז חפצם, גם אם בדרך סטו מהאספלט
לטובת הרמת מפלס האדרנלין.
 |
| כחול ברקת זה זה. |
גם בשטח וגם על
האספלט הלנד קרוזר מתהדר ברשימת מערכות חשובות והכרחיות.
אני
לא יודע בוודאות מהו הגורם, האם זה עברי כחקלאי או שירותי הצבאי רווי הבוץ והחולות
שמעדיף לרדת מהאספלט אל הנתיבים הלא סלולים, להריח את הטבע מקרוב ולהגיע לאן שבאמת
רוצים, ולכן, כשמציעים לי רכב גדול שיכול, אני מתחיל להתרגש ולהיערך בהתאם.
זאת
התרגשות אחרת ושונה מכל רכב שיש בו הדר פאר ופינוק.
יש
דברים שקונים אותי בשניות.
מסך
מגע גדול וצלול.
תפריטים
פשוטים וברורים.
רדיו
אינטרנטי.
ואם
זה רכב שמיועד לנסיעות שטח למצוא גם ווייז לכביש וגם עמוד ענן לשטח, הופכים את
החיים לקלים יותר.
איזה
יופי וכמה פשוט ככה לא מובן מאליו. (משום מה).
כבר
השתכנעתי שהוא נועד לגדולות.
מצד
שני, כל כפתורי הפלא של ארבע על ארבע מדליקים אותי הרבה הרבה יותר, ואני משוכנע
שאמצא להם שימוש במהלך המבחן הזה.
 |
| מבחר כפתורים מעוררי חיוך |
היום
אני מודיע לו אני המחליט.
קיץ
בלי קטיף סברסים הוא מבחינתי כארצות הברית בלי דולר. כמו צביקה בלי פיק.
אי
לכך, ננצל את מה שיש תחת ידנו ונצא לחפש משוכות צבר במקומות בהם הגישה יותר
בעייתית לחמדנים בעלי רכב נמוך.
יער
קולה
הסמוך לאלעד הינו אחד המקומות הקרובים והמוכרים לי היטב, כך שמצאנו את אשר חיפשנו,
וכמכור לממתק הזה של הטבע אני גם יודע איך לקטוף מהר, הרבה, וללא קוצים כבונוס.
הלנד קרוזר כאן מפגין
(בקטנה) את יכולותיו, זה לא מקום שאנחנו נדרשים לכולן אבל זאת רק טעימה של העומד
לבוא.
החברים
שלי בפייסבוק כבר רגילים לראות את התמונות
ומיד מזמינים עצמם לבוא ולהתענג.
משם
אני לוקח אותו לגלות יחד איתי המלצה חמה (תרתי משמע) של חומוס שטרם דגמתי.
הנסיעה
לכפר קאסם אורכת מספר דקות ובסופן אנו ניצבים בפתחו של חומוס באשה באזור
המוסכים של כפר קאסם.
הכניסה
אינה מרמזת במאום על הנמצא בתוכה.
חלל
מעוצב ומיוחד שיש בו המון מהכול כדי שלא ישעמם בעין (כנראה). מול הכניסה ניצב דלפק
ומאחוריו שורת מחמצים צבעוניים מעשה הבית.
החומוס המוגש כאן חם וטרי, אוורירי
וטעים מאד, מלווה בפיתות בשרניות במיוחד.
באשה
סולטן החביב, בעל המקום מכבד אותנו בנוכחותו בשולחן, מספר המון סיפורים מעניינים
ומזמין אותנו לטעום בנוסף גם את הלאבנה המיוחדת אותה הוא מכין, וכמותה לא טעמתי
מעולם. עדינה חמצמצה ושונה מכל לאבנה אחרת.
 |
| לאבנה מיוחדת |
זהו
עוד סימן למוצר טרי וטוב.
אין
לי ספק כי נרקמת כאן ידידות מופלאה ואביא לכאן לא מעט מחבריי חובבי החומוס.
כדי להתמודד עם רכב קשיח שמעמיד סטנדרטים של גבריות ומאצ'ואיזם מתפרץ, הזמנתי את חברי הקלפנים לתור איתי את הארץ בבחינת אנשים שיודעים משהו על קשיחות, עמידה בלחצים, והתמודדויות עם משברים ועם הלא צפוי, ואני בתור הקברניט הלא אפוי מקווה שאצליח לאפות לנו טיול לא שפוי.
חם באוגוסט בישראל
ורמת הגולן הסלעית ומרובת החריצים ונתיבי העפר, תהא כר פורה לכל פנטזיה שכבר חשבנו
עליה בעבר, וכדאי שנמצא גם כמה מקווי מים שיצננו את ההתלהבות.
הרי מה מבקש לו הרוכש
הממוצע שיש די ממון בידו כדי לרכוש גמל יפני שכזה?
לקום בקיץ בשבת
בבוקר, להיכנס לרכב, לנסוע שעתיים, ואז להיכנס באמאמאמ של הסלעים והדרדרים, להגיע
למקומות בהם ההמון לא נוכח, ולשדר לעולם, הנה הגעתי, למרות הכול.
ואת כול זאת עושה
הלנד קרוזר בהשקט ובבטחה.
יש על מי לסמוך.
על הכביש המהיר נוהם
מנוע הדיזל בחרישיות. למרות עוצמת המומנט החזק על הכביש המנוע הזה עצל.
לא תוציא ממנו גניחות
האצה מטורפות ולא תמרונים של מכונית קלילה.
הלנד קרוזר כבד וזה
מורגש אבל קל לניהוג נינוח.
בקרת השיוט האדפטיבי
מתפקדת נפלא (אם כי מיקום מוזר לידית שמתפעלת אותה), ואני שם לב כי הרכבים השותפים
איתי בנתיבים עושים כבוד לרכב הגדול והגבוה מרובן.
אפשר להגיע עם הלנד
קרוזר גם למהירויות לא חוקיות, אבל בשביל מה?
באנו להירגע, לא?
את העצבים כבר נוריד
על הסלעים.
שעתיים נסיעה נינוחה
מפרידות בין המרכז לתחנה הראשונה שלנו.
כביש 98 שעולה לרמת
הגולן (מכיוון צמח) הוא צר ועקלתוני ומתאים הרבה יותר למכוניות ספורטיביות, אבל שביל
עפר הפונה בחדות ימינה שולח אותנו אל מצפה גשר אל חמה.
נוף הבקעה ושל ערוץ
נחל הירמוך המפריד בין ישראל לירדן נשקף לכל אורכו. זוהי נקודת תצפית מרהיבה
ומומלצת למי שאינו מכיר.
לי זאת פעם ראשונה
באתר ולא צריך רכב שטח על מנת להגיע לכאן.
..." גשר הרכבת אל חַמָּה (גשר חמה, גשר
ג'סר אל חאווי, גשר הרוחות) הוא גשר שנבנה על ידי העות'מאנים, מעל הירמוך, בקרבת
אתר אל-חמה, ועליו הונחה מסילת הרכבת דרעא-צמח. הגשר חובל פעמיים על מנת למנוע את
תנועת הרכבות בין שתי גדות הירדן. לאחר שהופל בליל הגשרים לא תוקן עוד.
גשר
הרכבת "אל חמה" שעל הירמוך היה חלק מתשתית שלוחת הרכבת החיג'אזית מדרעא
לחיפה. היוזם והמממן של שלוחה זו, והגשרים לאורכה, היה הסולטאן העות'מאני עבדול
חמיד השני. בשנת 1903 החלו בחיפה העבודות לבניית השלוחה כשכבר בינואר 1904 נחנך
הקטע הראשון בן 59 ק"מ בין תחנת הרכבת חיפה מזרח לתחנת הרכבת בית שאן. ב-15
באוקטובר 1905 נחנכה המסילה לכל אורכה. בהתאם לתאריכים אלו נבנה הגשר בין 1904
ל-1905.
לאחר
השלמתו נעו על הגשר רכבות מחיפה לדמשק ובחזרה נסיעה שארכה כ-12 שעות לכיוון אחד.
במהלך השנים חובל הגשר פעמיים.
ב-16
ביוני 1946 הוציא הפלמ"ח לפועל את מבצע מרכולת (ידוע גם כליל הגשרים) שבמהלכו
חובלו עשרה גשרים בגבולות הארץ (גשרי רכבת וגשרי רכב) במחאה על המשך מדיניות הספר
הלבן של ממשלת בריטניה. אחד הגשרים שפוצץ באותו לילה היה גשר אל חמה שעל הירמוך.
לאחר
חבלה זו לא תוקן הגשר ומבין עשרת הגשרים שחובלו זהו היחיד שנשאר היום במצבו כפי
שהיה ביום הפיצוץ..."
ככה מספרת חברתנו
ויקיפדיה (אליה עוד נשוב בהמשך).
מכביש 98 ישנה פנייה
שמאלה אל יער מבוא חמה בו יש הרבה דרכי עפר ושבילים מפתים למקורות מים רבים. (עין
תאופיק, עין עקוב ועוד), שיירת רכבי שטח שנעמדה ליד מוצב ענק תחום גדר מפתה אותי
לעצור ולהצטרף.
זהו מוצב תותחי
נברון.
שוב התעמקתי בכתובים
כדי ללקט מידע נוסף שיעשיר אותי.
..." עמדה זו הנקראת גם "עמדת
הנברונים" (תותחים גרמניים המצויים בעמדה מבוצרת ונסתרת בהרים של האי היווני
נברון שחסמה את נתיב הצי הבריטי לחלץ את הבריטים המכותרים), בעקבות הספר נבנה
במלחמת ההתשה בשנים 1968-1970 כעמדת קבע לתותחים, שכרגיל בצה"ל יורים מעמדות
באדמה. למקום הובאו הובאו 2 תותחי שלל 130 מ"מ, שהטווח שלהם הוא 27 ק"מ.
הם הובאו לכאן בעקבות ירי של תותחים עיראקים מרכס- סאחם שבצפון הגלעד-לעיר טבריה.
בתגובה ירו תותחי צה"ל-מהקרקע, לפרוורי העיר אירביד, והירי הערבי נפסק. עמדת
הבטון הושלמה כאשר הסתיימה מלחמת ההתשה, ולכן לא השתמשו בה. אחרי שהמלך חוסיין
סילק את ארגוני המחבלים מצפון ירדן ב"ספטמבר השחור", ב-1970,עזב גם חיל
המשלוח העיראקי את ירדן.
שימו
לב למסילות על הרצפה שנועדו לתנועה של התותח, לדלת הברזל הכבדה מדרום שנפתחת לפני
הירי, ולמערכת פתחי האוורור משני צידי החדר המרכזי, שנועדו לגזים הנפלטים מהתותח
עם ביצוע פעולת הירי.
ניתן
להיכנס לתאי התותחים אך אין גישה למרכז המוצב, הדלת נעולה.
ניתן
לטפס לגג. מהמקום תצפית נוף יפה אל דרום הכנרת. במוצב ניתן לראות שברים גיאולוגים.
במנהרות הצדדיות ניתן לראות עטלפים. המקום מגודר אין כניסה למבנה 29.7.16-
בתוך
החללים הרבים מצויים עטלפים רבים שעפים ממש מעל הראש.
 |
| עטלפים בפינת המוצב |
יוני
2020 - האתר הוקף בגדר גבוהה. אין אפשרות להיכנס למוצב..."
(עידכון שלנו-יש פרצה
וניתן שוב להיכנס).
מתוך אתר עמוד ענן
משם ממשיכה דרך העפר
עד שמגיעים לדרך כורכר לבן כבוש.
המשכה של הדרך הופך
לקשה יותר לרכב שאינו שטח, ואני לא משוכנע שג'יפון אופנתי יוכל להתמודד על קשיי
המעבר.
תחנתנו
הבאה שקבעתי מראש היא עין שוירח.
ממי
שכבר ביקר שם למדתי כי ניתן להגיע קרוב (יחסית) עם רכב נמוך, להחנות כאן ואז ללכת
כ-2 ק"מ.
היות
וחם היום מאד והצטיידנו כאמור במי שיכול יותר אז אנחנו ממשיכים במורד.
זה
המקום בו כפתורי הפלא נכנסים לפעולה.
אני
משלב את המנוע להילוך נמוך, כפתור נוסף משלב את ארבעת הגלגלים וכפתור שלישי בולם בעזרת המנוע ומערכות עזר את הרכב ולי לא נותר דבר מלבד לנווט את
ההגה ביד עדינה.
לאט לאט הלנד קרוזר
מדלג בנינוחות על כל בור וקימור קרקע מאיים.
חברי למסע אינם
קופצים או מתנדנדים יתר על המידה.
אין כאן סבל, רק
הנאה.
במורד הדרך ישנו
עיקול בו אנחנו משאירים את הלנד קרוזר לנוח, ועל שביל צר אנחנו הולכים כ-400 מטר
אל הברכה המוצלת.
זוהי בריכה שאורכה
נאמד ב-13 מטר ורוחבה כארבעה. מימיה נעימים (לא קרים מידי) ורק שני זוגות נוספים
נמצאים כאן עכשיו.
כנראה קושי ההגעה
מביא לכאן רק מי שיכול או מתעקש.
ניתן להגיע לכאן גם
בעליה מכיוון תל קציר.
האתר עצמו נקי ומאד
נעים לשהייה. יש מי ששומר ומקפיד לטפח, וגם המטיילים לא משאירים חותמם.
 |
| עין שוירח-מקום מקסים |
בעליה חזרה אני נוהג
שוב אותו דבר, ולמעט מערכת סיוע בירידה אני בוחר בשימוש בהילוך נמוך איטי כדי
להימנע מכל מפגע וסלע.
הלנד קרוזר מטפס
בקלילות של עז הרים.
כאן בא לידי ביטוי
כוחו ועצמתו.
נינוחות וקלילות. ללא
כל מאמץ.
שלט חום קטן על כביש
98 שולח אותנו לפנות שמאלה אל הר נמרון.
דרך אספלט משובשת מאד
משולבת בדרך עפר מקיפה שדות חרושים עד שאנו מגיעים לצוק מתנשא מעל האון.
מכאן מזנקים אמיצים
בעלי מצנחי רחיפה אל עבר הכנרת מתנשאים על זרמי אויר.
הנוף שנשקף מכאן מקיף
כמעט את כל הכנרת וסביבתה.
שליטתם בעבר של
הסורים שישבו כאן והציקו לתושבי הקיבוצים שמתחת ממחיש מדוע היה צורך ממשי לכבוש את
האזור.
הספונטניות שמלווה
אותנו היום גורמת לי לפנות שמאלה בהמשך הכביש בעקבות שלט מהזן המוכר אל תצפית
השלום הצמודה אל כפר חרוב.
זהו מצפור גדול אשר
בימים חסרי קורונה מכיל גם מסעדה וחנות מזכרות. בצידו השני שוכנת שכונת צימרים
מרהיבה.
אנו ממשיכים לעלות
בכביש אל אמפי גולן.
אתר מושקע להופעות
שמנצל את תוואי הקרקע, ניתן לבקר באתר היפה שאינו מנוצל לשמו.
מכאן אנו ממשיכים אל
מעיין נוסף ברשימות שלי
עין פיק.
בחניה המסודרת כבר
עומדים מספר רכבים מה שמעמיד לנו בספק את הביקור במקום, אך אני משכנע את חבריי
להמשיך.
כפר עתיק ומשוחזר
מקבל את פני הבאים.
המשכו של שביל הגישה
מוביל את המבקר אל מרפסת גדולה הצופה אל ערוץ עמוק.
 |
| הבריכה למטה בערוץ |
מדרגות שיורדות אל
הערוץ מובילות לברכת טבילה קטנה. מבקרים שעולים מלמטה מעבירים מסר כי המאמץ לא
כדאי.
הסתפקנו בתצפית
וביקור במקום וכבר אנחנו בדרכנו אל מעיין נוסף.
ממש מצידו השני של
כביש 98 נמצא מעין עין אי"ה.
הכביש שנכנס אל הישוב
מיצר ממשיך הלאה משם, שער גדר בקר מוביל לחניה גדולה.
מכאן כבר נשמעת
מוזיקה חזקה.
אנחנו הולכים בעקבות
השביל העולה, מגלים בין השיחים גנרטור מטרטר, וחוטי חשמל נמשכים ממנו הלאה.
השביל מטפס כמאה מטר
אל ברכת בטון קטנטנה עם מים צוננים.
חבר'ה צעירים השקיעו
בציוד ומזון והקימו כאן מועדון (זמני) לטעמם.
סוכה מוצלת, מיטות
שיזוף, מוזיקה ואלכוהול.
אנחנו באנו רק לרחוץ.
יש כאן עץ גדול שמטיל
צל ענק שמאפשר מנוחה ופיקנוק.
לא זוכר כמה זמן כבר
קיימת בי הכמיהה להגיע אל מקום בשם רוג'ום אל הירי או בשמו העברי גלגל
הרפאים, אבל תמיד דחיתי את ההגעה שלי לאתר, בשל ההכרה כי לכך חייבים להתקיים
שני תנאים:
להגיע בקיץ ורק עם
רכב שטח.
היות והיום שני
התנאים מתאימים החלטתי להיכנס אל לב השטח הפראי.
 |
| באמצע השטח, שלט הכוונה |
הווייז ממליץ על דרך
אחת בעוד עמוד ענן ממליץ על אחרת. אני זורם עם הווייז.
דרך עפר שפורצת לשטח
ללא כל ציון מובילה אותנו בציר לא פשוט לתנועה.
גם כאן אני מפעיל את
כל המערכות שמאפשרות תנועה מדודה וזהירה.
תשומת לב לכל אבן כדי
להימנע מפגעים ונסיעה איטית מובילה אותנו בסופו של דבר למקום בו עומד שלט גדול שמסביר
על המקום המיוחד הזה.
..."גלגל
רפאים המוכר גם כגילגל רפאים (בערבית: رُجْم الهِرّي, בתעתיק לעברית: רֻגְ'ם אל הִרי,
שמשמעותו גל האבנים של חתולי הבר) הוא רוגם, מעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק
הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן וכ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של
הכנרת, במרכז מישור נרחב המכוסה מאות דולמנים. בקרבת המקום נמצא יישוב קדום מתקופת
הברונזה הקדומה.
האתר
בנוי כקומפלקס העשוי מיותר מארבעים ושניים אלף אבני בזלת המסודרות במעגלים. במרכז
האתר בנוי תל אבנים בגובה של כ-6-5 מטרים, המוקף מספר שכבות מעגליות של מצבורי
אבנים. חלקן יוצרות מעגל סגור וחלקן מעגל פתוח. היקפה של החומה החיצונית ביותר
קרוב לחצי קילומטר וקוטרה הוא יותר מ-150 מטרים. ככל הנראה נבנה גלגל רפאים לקראת
סוף התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל וחוקרים מעריכים שנבנה באלף השלישי לפנה"ס
ונוסף אליו מתחם קבורה באלף השני לפנה"ס.
ישנן
השערות שונות אודות הייעוד והמטרה לשמה נבנה האתר, החל מלוח שנה קדום המבוסס על
השמש ועד קבר או אתר פולחן..."
ככה מספרת הויקיפדיה,
זאת שיודעת הכול.
בדרך חזרה אל הכביש
מצאנו עץ תאנה גדול שפירותיו שופעים מתיקות מהטבע.
סוף השבוע הזה הוכיח
חד וחלק כי מי שרוכש את הלנד קרוזר ועושה בו שימוש לשמו הוא נועד מוצא עצמו מתודלק
באנדרנלין עד הפעם הבאה.
מי שרוכש את הרכב
לנסיעות עירוניות לא מממש את מלוא הפוטנציאל ואולי כדאי שיחשוב על אופציה אחרת.
בתוך העיר הגדולה
הלנד קרוזר חש כדג על היבשה.
לא פשוט להתנהל איתו,
בטח ובטח למצוא חניות אקראיות שיתאימו למימדיו הגדולים.
לפעמים החיים פורצים
שעתיים אחרי שהתחילו.
התמזל מזלי ואני
מתפרנס מעבודה שיש בה הרבה שטח והתמודדויות על תנאי שטח משתנים, כך שיש לי המון
ניסיון בקריאת שטח ובחירת נתיבי התקדמות, כי חכם לא נכנס למקום בו פיקח יודע איך
לצאת, והחוכמה של הבדיעבד היא ליהנות בלי להיתקע על שטות באמצע ישימון.
באתי
נרגש וסיימתי מכור.
את הענק הזה (הגרסה היקרה ביותר )תוכל
להכניס לחנייה שלך אם תשקיע 424,631 ₪ לפני בוץ, חול, אבק ושלג.
לא זול אבל שווה כל
שקל.
ירון הולנדר (גל,קובי
ואלון)
אוגוסט 2020
טויוטה לנד קרוזר
דיזל.
רמת גימור לימיטד
סהרה
מנוע 2.8 ל', 177
כ"ס, 46 קג"מ.
צריכת דלק ממוצעת
(במבחן שכלל הכול) 1:9.5 ק"מ \ליטר
יער קולה
חומוס באשה, כפר
קאסם.
מצפור גשר אל חמה.
מוצב תותחי נברון.
עין שוירח.
אמפי גולן.
הר נמרון- אתר קפיצה
לרחפנים.
מצפה השלום, כפר
חרוב.
עין פיק.
מעיין עין אי"ה.
גלגל הרפאים (רוג'ום
אל הירי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל