מלכת האריות

 רבות תהיתי ביני לבין עצמי מי תהיה זו שתבשר את המהפך, את היציאה מחושך לאור ותהיה הסנונית שתבשר על היציאה לחופשי.

תרתי משמע.

בחודש וחצי האחרון, עם כל הסגרים וההגבלות שהוטלו עלינו, נמנעה זכות השיטוט והטיול, וגם רכבים למבחני דרך לא היו, כך שישבנו בבית כוססים ציפורניים מול ימים בהירים וחמים באופן חריג, ומלבנים את מוחנו בשאלה לאן ומתי נפרוץ, כאשר יתאפשר הדבר.

גם פרישתי מהמקום אשר פרנס אותי למעלה משלושה עשורים דרשה סוג של חגיגה הולמת.

תוכניות באו והתחלפו באחרות, ואני יזמתי וביטלתי בהתאם, עד שכבר נאמר דיי.

הרמתי טלפון זריז לשריין לי את זו שזכתה במחמאות מלוא הטנא מכל מי שבא בשעריה, ולשמחתי נעניתי בחיוב.

ביום שני בבוקר מחכה לך סיאט לאון החדשה, בישרה בת קול חיננית.

אז איך נחגוג את החופש? שאלה זו שלצידי מימים ימימה.

במסגרת השקת המותג "טיולי שלישי בשלייקס לגימלאים" (כל הזכויות שמורות), התכנסה הוועדה המייעצת והחליטה לעשות מעשה.

חגיגיות דרום אדום השנתיות רק החלו בטרם יקמלו שדות הכלניות בדרום, ולנו זאת סיבה מצוינת לפני פלישת ההונים בשבת הקרובה.

האמת, בניתי על לאון אדומה כדם שתבלוט מעל כל המרבדים, אבל בדיעבד גם זו שיש לה צבע כהה לא מוגדר (בקטלוג הוא נקרא אפור מטאלי) נתנה עבודה.

סיאט לאון החדשה היא אחות תאומה מבית הקונצרן של אודי 3 A וסקודה אוקטביה שבחנתי לא מכבר, והן חולקות מכללים רבים.

כך הוא מנוע הטורבו הזהה שנפחו ליטר ומחצה, אשר מפיק 150 סוסים ומוציא מומנט נאה של 25.5 קג"מ, וכאחיו (האודי וסקודה אוקטביה) גם ללאון משודכת מערכת מיקרו-היברידית במתח של 48 וולט שמסייעת בזינוק בתחילת נסיעה חלקה יותר ובהפחתת פליטת מזהמים ושיפור צריכת הדלק.

היות ואני נמנע מהשוואת אני מעדיף לסקור כל פרט לגופו, וכך מי שבא במגע עם הלאון מתרשם קודם כול מחיצוניותה הנאה.

פתיחת הדלת מכניסה את האורח אל חלל נעים. חומריה של הלאון מעבירים תחושה טובה של חומרים יצוקים ואיכותיים שיעמדו מול שיני הזמן בכבוד, וגם הנדסת האנוש ברורה ונוחה למדיי, חוץ מתפעול בקרת מיזוג האוויר שבאופן אישי הייתי מעדיף כפתורי מכני ולא תפעול דרך מסך המגע החד והמהיר. אבל זה אני וגחמותיי.

עם כל נסיונותיי לא הצלחתי לחבר בין מכשיר הטלפון לצג הגדול, ומול אחיותיה האפליקציה (אנדרואיד אוטו) לא באה לידי מימוש במהלך המבחן.

תנוחת הישיבה נוחה ויש מקום מאחור גם לזוג מבוגרים שישבו בנוחות.

לרשות משתמשי הלאון עומדים ארבעה שקעי  USB מסוג C, ושקע נוסף 12 וולט שנחבא בתא שבין המושבים הקידמיים.

חברתנו סמדר חיכתה לנו נרגשת לקראת יום שכולו הנאה.

השמיים חייכו לקראתנו, והשמש זרחה כשהחלטנו לראשונה בחיינו לפנות בכביש 40 ימינה ולהיכנס אל העיר הבדוואית רהט.

אני לא יודע אם אלו דיעות קדומות או חשש מדומה מנע מאיתנו עד היום כניסה לעיר, אולם הבטחה שקראנו באחד האתרים לסיורים עירוניים במסגרת הפסטיבל הדרומי, שכנעו אותנו שאין כל חשש.

לצערנו לא מצאנו כל זכר ליוזמה הזו כך שהסתפקנו בסיור עצמאי בעיר הזאת שלא תזכה כאן למחמאות רבות בשל הזנחה בולטת וחוסר הקפדה על איכות חיים, מסיבות שונות, אך בלט השקט המוזר שהיה בשוק המקומי שרוב החנויות שבו סגורות והאנשים סביבו משדרים יאוש.

למרות ההשמצות הלאון חיכתה לנו במקומה במלוא חלקיה, ולא שלא היה מי ששם לב והתעניין בדוגמנית הספרדיה הנאה.

אני מאחל לעיר הזאת ימים טובים יותר, ושיהיה מי שירים אותה כדי שתהיה אטרקטיבית לבקר בה ולא רק לחלוף לידה.

מרהט פנינו דרך כביש 334 חוצה בתרונות רוחמה, על מרבדיה האדומים, עוברים בשולי שדרות אל ישובי עוטף עזה.

האורחת שלי לא הייתה אף פעם באנדרטת חץ שחור, אולם אותה העדפתי להשאיר מאחור ויחד עם שיירת רכבים המשכנו על דרך העפר המקיפה את האתר, חולפים על פני מצפור נביה מרעי בו היינו בטיול אחר, וכיום אי אפשר להגיע אליו היות והצבא מיקם בקרבתו מוצב.

מצד שני הגענו אל מצפור אסף סיבוני.

גם לי זאת הייתה פעם ראשונה כאן.

"... ממערב למאגר ניר עם, הוקם לזכרו של אסף, בן הקיבוץ. במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח, המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף סיבוני. במעקה שמול המאגר משובצים בלוחות קרמיקה ציורים של עופות שמבלים במאגר. המצפור מעניק את אחת התצפיות המעולות ביותר על רצועת עזה, ובמיוחד על ג'בליה, שנמצאת ממש ממול, ועל העיר עזה שממערב לה..."

מצפור אסף סיבוני

המצפור ניצב בלב שדות ירוקים של חיטה צומחת, והשקט הפסטורלי מופר מזמזום של מזל"ט שמרחף אי שם מעל.

המשכנו בשביל המעגלי וחזרנו אל אנדרטת הצנחנים חץ שחור שעוברת בימים אלו מתיחת פנים קוסמטית, ודרכי הגישה אליה משודרגים.

"... האנדרטה המרשימה, המשקיפה על אזור ג'בליה ועזה, מחזירה אותנו אל מורשת הקרב של הצנחנים ואל ימי פעולות התגמול של שנות החמישים. האנדרטה כוללת עמודי אבן הנושאים תיאורים של פעולות התגמול של הצנחנים ותרשימי קרבות של החיל. אנדרטה נוספת מנציחה את הנופלים. סמוך לאנדרטה הציבה קק"ל חניון עם שולחנות פיקניק. מעט מדרום לאנדרטה נמצא בית שביתת הנשק – בית בן קומה אחת מכוסה גג רעפים. קק"ל שיפצה את המבנה, ששימש את משלחות ועדת שביתת הנשק הישראלית בצאתן לפגישות עם נציגי מצרים..."

אנדרטת חץ שחור

כל ביקור באנדרטה הזאת מלמד עוד משהו על מורשת חטיבת החי"ר המפוארת הזאת, ומוקירה את חלליה.

יחד איתנו האתר הומה מטיילי אמצע שבוע, כמונו, וגם בעלי משפחות וילדים בחופשה כפויה.

לא צריך לנסוע רחוק משם, עם כביש 25 מגיעים חיש קל אל יער שוקדה העמוס לעייפה, וכל סממני פסטיבל בו.

דוכנים מקושטים, שלטים וחניונים עמוסים בהמוני מבלים.

כאן עוצרים מי שרוצה לראות משטחי כלניות גדולים, ולא להתאמץ מעבר לזה, אבל אנחנו נחושים למצוא לנו פינות חמד ביער ממשיכים על דרך נוף יער שוקדה.

זוהי דרך כורכר כבוש שעוברת בשולי היער, סמוך לנקודות בהן ניתן לעצור במקומות בהן הכלניות לא רמוסות, וניתן למצוא פינות שלוות בין העצים.

הלאון מרחפת בנוחות על דרך העפר, כאילו זה כביש אספלט, המתלים מרככים כל מהמורה שאינה עוברת אל תא הנוסעים, ואף חלק רופף לא מתגלה כאן.

איכות יצור משובחת, כבר אמרתי.

עם כל הכבוד לכלניות האורחות שלי רצו עוד נופים, כיוונתי את הלאון אל בתרונות בארי, הנושקת לקיבוץ בארי.

לא פעם ראשונה שלי כאן, ותענוג להביא אנשים אל חווית הגילוי המשותף.

מרפסת בטון גדולה משקיפה מכאן אל גבנונות ירוקות מלאות פרחי אביב טריים.

עזה ושכונותיה משקיפות מרחוק, אבל בניגוד לפעם בה ביקרתי כאן בעקבות בלוני התבערה שהבתרונות נראו כשדה קרב, הפעם הפסטורליה ממכרת.

כמה מילים על תופעת הבתרונות.

מלבד מרבדי הכלניות המדהימים, שמורת בתרונות בארי מעניינת מסיבה נוספת – תופעת הטבע היפהפייה של הבתרונות עצמם. בתרונות הם אזור של מדרונות תלולים שבהם הקרקע רכה, ולכן הגשם מבתר אותה ויוצר בה חריצים.

אותנו זה שכנע לעבור את הגדר (יש מעבר מסודר) ולרדת אל החריצים המדוברים לטיול רגלי קצר.

השבילים והדרכים הסובבים את קיבוץ בארי מלאים היום רוכבי אופניים, אירועי דרום אדום כוללים סיורים מודרכים על גבי אופניים וההמון מצביע ברגליים.

אל התחנה הבאה אנו מגיעים דרך קירות גדולים באמצע השדות שבנו הבריטים כהגנה על מחסני תחמושת, ושרידי מבנים מוזרים שהעידו כי פעם גרו כאן אנשים.

כביש בטון סלול שבנתה חברת סולל בונה עבור הצבא הבריטי בשנות ה-40 (של המאה הקודמת), למקרה שיהיה בו צורך במלחמת העולם השניה. הכביש נועד לשמש את חיל האוויר המלכותי הבריטי להובלת פצצות וציוד צבאי ממחסני התחמושת אל שדה התעופה של עזה.

כביש זה מוכיח את עמידות הבטון לאורך זמן, ולמרות שלא שופץ מעולם הוא עדיין נוח למעבר.

אל מפעל הגופרית הנטוש מוביל הכביש הזה, וכנראה גם שימש את המפעל ופועליו.

"...מכרות הגפרית – המכרות הנטושים, פתוחים לאוויר העולם, נמצאים בקצה הגדול הדרומי של השמורה המורחבת, מעט מחוץ לגבולות השמורה. הסלע הצהבהב מעיד על כמות ניכרת של גפרית שנמצאת בו. מרבצי הגופרית, שריכוזם בסלע עמד על 20-15 אחוזים, התגלו על ידי הגיאולוג האנגלי ויליאמס, שהשיג זיכיון כרייה והחל לנצל את המחצב בשנת 1933. עד שנת 1938 הפיק המכרה כ-7,000 טונות גופרית. המפעל נסגר במלחמת העולם השנייה. מעט מעבר למכרות נראים שרידי המפעל שבו העשירו את הגפרית לחומר בריכוז של 98 אחוזים (הכניסה למפעל אינה בטיחותית ואסורה)..."

מפעל הגופרית-בארי 

מאד מוזר למצוא באמצע כל הירוק הזה בניין גדול שכזה, וזוהי בהחלט אטרקציה מעניינת בביקור באזור.

יש לו את כול הפוטנציאל לשמש כתפאורה לסרט או אירוע ייחודי.

שעת צהריים הגיעה והבטן המקרקרת רומזת כי גם בה צריך לטפל היטב.

אומנם בירת הנגב לא מעבר לפינה, אך אין כמו הלאון לקצר מרחקים בשביל למצוא מזור ראוי.

אחת שיודעת אמרה לי כי בבאר שבע אפשר להשיג קבב חלומי.

יש דברים שיכולים בהינף רמז לגרום לקיבה שלי להתחיל להשתולל, ברם גם במקרה זה פגעי התקופה מחייבים הזמנה מראש שתמתין לנו בהגיענו.

קבב אמונה בבאר שבע נחשב כמותג מקומי חזק, עם מוניטין רב שנים.

התור שממתין במקום מעיד יותר מהכול עד כמה מוניטין מחזיק קהל גם כשהזמנים קשים ומקשים.

שלוש קציצות ארוכות בתוך לאפה רכה עם כל התוספות הדרושות כדי להפוך קציצה פשוטה למעדן שסוגר פינת רעב בכמה ביסים.

39 שקלים משפרים בשנייה כול מצב רוח.

אם את יומנו התחלנו בביקור באנדרטה, מדוע שלא נסיים בעוד אחת? וכך ביציאה מבאר שבע עברנו באנדרטת חטיבת הנגב.

"... האנדרטה, בתכנונו של האמן דני קרוון, הוקמה בין השנים 1963 ל-1968, במסגרת רצון להנציח את זכר החטיבה שבלמה את פלישת המצרים והגנה על מקורות המים של הנגב. היא עשויה בטון חשוף ובנויה מ-18 אלמנטים שונים, סמליים המקושרים לפלמ"ח ולמלחמת העצמאות כמו מגדל מחורר, המזכיר מגדלי שמירה שספגו ירי, צינור מים המזכיר את הקרב על הגנת עורק המים, ותעלות המדמות תעלות קשר צבאיות. בבטון ובלוחות נחושת שנקבעו בו חרוטים שמות החללים, סמל הפלמ"ח, יומן המערכה של החטיבה, מרשמי קרב, פסוקים ושירים. עבודת ההנצחה היא גם עבודה נופית: האנדרטה צופה על העיר בכיוון מערב ועל המדבר בכל יתר העברים, ומהווה את אחד מהסמלים המוכרים של הנגב ושל באר שבע..."

אנדרטת חטיבת הנגב

על פסגת גבעה קטנה הצמודה לאנדרטת חטיבת הנגב ניצב אלמנט בולט שלא יכולתי להתעלם ממנו.

"... במסגרת הנצחת חיילי מתנדבי הקומנדו הצרפתי במלחמת השחרור בשנים 1948-9, צורפה אנדרטה בגבעה שבאוכף גבעת ההנצחה לחטיבת הנגב של הפלמ"ח,מנקודת החניה של הרכבים למרגלות האנדרטה ,יוצא שביל עפר בחלק השמאלי של האנדרטה המוליך לאנדרטה של לוחמי הקומנדו הצרפתיים .

לוחמי הקומנדו הצרפתי,לחמו בתחילה במסגרת הגדוד התשיעי של חטיבת הנגב ובהמשך בגדוד 7, כיוון שהחיילים הללו לחמו בחטיבת הנגב ,הוחלט בשנים האחרונות, להנציחם בצורה ראויה במתחם הזיכרון לחללי החטיבה באתר הזכרון, פעולה ראשונה נערכה ביוזמת ידידי החטיבה וכאשר יגיע התקציב יבנה אתר ההנצחה בצורה הולמת יותר להנצחתם ולא רק בשלט לזכרם ..."

אנדרטת הקומנדו הצרפתי-באר שבע

למי שאינו מכיר, סמוך לצומת טללים, מול שדה המראות הענק ניצבת גבעה קטנה וגם היא מספרת את סיפורו של הקומנדו הצרפתי שלחם במלחמת העצמאות.

כאן בנקודה זו אחרי שראינו ורווינו יום גדוש שהיה בו נופים וריחות, פריחות ואירועים היסטוריים החלטנו כי די לנו, בכל זאת גימלאים לא צריכים להתיש עצמם,

נשאיר עוד לטיול בשלישי בשלייקס, הבא.

אבל,

אני סבור כי פיצחתי את סוד קסמה של הלאון.

במילה אחת,

רכות.

היא מובילה אותך לכל מקום אם זה בקצב מהיר או בבלימה אדפטיבית שכולה רכות ושלמות.

רק כשמרגישים את זה, מבינים את זה.

רכות נטו.

והרכות הזאת שבאה במעטפת של דינמיות ונוחות, ברווחה ובנועם מאפשרת לכל נסיעה להפוך לחוויה.

 ירון הולנדר (שירה וסמדר)

פברואר 2021

 

סיאט לאון, רמת גימור STYLE

מנוע :1.5 ל', 150 כ"ס, 25.5 קג"מ.

צריכת דלק ממוצעת 1:15.5 ק"מ\ליטר

מחיר: 135,000 ש"ח

 

רהט

מצפור אסף סיבוני

אנדרטת חץ שחור

דרך נוף יער שוקדה

בתרונות בארי

מפעל גופרית בארי

קבב אמונה

אנדרטת חטיבת הנגב

אנדרטת קומנדו הצרפתי