קינג קרוזר

 

בטרם תיפול עלינו סערה חורפית גדולה שמפחידה את כל החזאים, ביקשתי לקבל לידי את הלנד קרוזר של טויוטה, שעבר מתיחת פנים קלה, ומאז שבחנתי את הדגם הקודם בקיץ האחרון, זכה לשדרוג משמעותי במנוע חזק יותר ששודך גם להיילקס (שגם אותו בחנתי לא מכבר), ואחרי שהשתכנעתי מביצועיו בטנדר הפופולארי, רציתי להרגיש זאת גם ברכב השטח הפופולארי לא פחות.

היות וזמני בידי, ולפניי עומדים יומיים שלמים לבחון ולבדוק, החלטתי לעשות שני טיולים באזורים שונים של הארץ ולחפש את מגרשי המשחקים הראויים לקרוזר המגודל.

בסקירה של עיצוב הפנים לא הבחנתי בשינויים רדיקליים בין הדגם הקודם לנוכחי. עדיין הקרוזר (לפחות בגרסת סהרה לימטד הגבוהה ביותר) מצוייד בכל הנוחות המתבקשת מושבי עור תומכים וחשמליים ושיש בהם חימום וקירור (עוד נגיע לזה בהמשך).

המון מקום לכל נוסע, וכשיש רק ארבע מבוגרים השורה השלישית הופכת למיותרת, ובמקומה תא המטען יכול להכיל כל מה שנרצה לקחת איתנו.

הקרוזר מתברך במערכות בטיחות מתחייבות, ולצערי בטויוטה ממשיכים למקם את הפעלת בקרת השיוט האדפטיבי עם ידית קטנה מתחת להגה, הרבה פחות יעיל מאלו שממוקמות על ההגה, למשל, אבל מערכת זו עובדת היטב. וזה בסופו של דבר הכי חשוב.

.

מערכת נוספת שמותקנת כאן היא מערכת לזיהוי תמרורי דרך שמתריעה במקרים של אי ציות לתמרורים, מזל שהיא גם לא נותנת דו"חות באופן אוטומטי למי שחורג.

הקרוזר הוא רכב גבוה, 21 ס"מ מעל הכביש לגובה סופי של 183 ס"מ, והכניסה אליו מחייבת מתיחת רגליים או שימוש במדרגה, וגם בכביש הנוסעים מסתכלים מגבוה על מרבית הרכבים שלידם.

 

יום שני יום נאה במיוחד, אנחנו אוספים את סמדר וורד שממתינות במחלף לטרון.

הכיוון היום אמור להביא אותנו אל עיר הבירה, אבל הדרך שלנו מבטיחה הרפתקאות, כך שסמוך מאד ללטרון אני כבר מוצא נקודת עניין שלא הייתי מגיע אליה לולא הייתי מאובזר ברכב עם יכולות.

מעין בית הקשתות נמצא סמוך לישוב מבוא חורון. הכביש המתפתל אל הישוב גובל בשדות פורחים ובמטעי שקד מלבלבים בפריחתם היפה.

דרך עפר שנצמודה אל גדר מבוא חורון מובילה אותנו אל האתר. אין כאן בינתיים שום אתגר שיחייב להפעיל כפתורים ניסתרים, והקרוזר אפילו לא ממצמץ בתוואי השטח הזה.

"... בריכת בית הקשתות היא אחת הבריכות המיוחדות והיפות בארצנו. מבנה הקשתות שימש בעבר כבית מרחץ רומי מרשים, וניזון מאמת מים תת קרקעית, המגיעה מבאר סמוכה. את חזית המבנה פיארו במשך מאות שנים שלוש קשתות, אך לאחרונה שתיים מהן קרסו, ובחזית המבנה נותרה קשת אחת בלבד. הבריכה ריקה ברוב ימות השנה, אך בשיא החורף, לאחר גשמים עזים, עולה מפלס המים בבאר, ומים רבים וטובים מועברים באמת המים אל הבריכה, שעולה על גדותיה. סביב הבריכה צומחים שיחי צבר, עצי דקל, תאנה וחרוב, ביניהם אפשר לשבת למנוחה..."

מעיין בית הקשתות- אתר מסלולים

לצערנו, עקב עצירת הגשמים הבריכה ריקה ממים, ולנו נותר רק לדמיין (או להתספק בתמונות) כדי להבין איך זה נראה כשזה מלא.

שבילי עפר סובבים את האתר, וזו סיבה מספיק טובה לחפש אטרקציות נוספות. חבורת גברים מקשישים מקיבוץ "רמת חיים" (שם קוד ליושב מבוסס מאוד סמוך ליהוד), רוכבי רייזרים, שכנעו שיש כאן מספיק סיבות לחפש צרות מהזן האהוב. וכמו שנהוג לומר - מי שמחפש צרות מוצא אותן.

חכם אינו נכנס למקומות מהם פיקח יודע לצאת, אומר המשפט הידוע, אבל היות ואני מוקף בשלוש נשים האגו הגברי צריך להוכיח שהוא יודע דבר או שניים על נהיגה אתגרית.

למזלי השותף שלי שקט ומאפשר לחצות כל מכשול בלי למצמץ, ורק אלו שלצידי החליפו צבעים בהתאם לחריצים והבורות.

קטן עלי, שמעתי לחישה מכיוון האגזוז, יש עוד משהו?

די, נמאס, אמרה אחת ממשביתות השמחה, אני רוצה לראות פריחת דובדבנים, בשביל זה באתי.

בדרכנו ניסיתי להגיע אל תחנת רכבת ישנה שפעם הייתה דרך להגיע אליה, אולם הדרך היום חסומה, ואולי אפשר ממקום אחר.

בגן הבוטני בירושלים היינו בחודש דצמבר לחגיגת אורות כריסמס בלילה, אז התרשמתי כי זהו גן קטן,

חשבנו גם כי פתיחת מערכת החינוך תחזיר ילדים רבים אל בתי הספר.

אז חשבנו.....

מגרש החנייה היה עמוס, ובקושי נמצא בו מקום. באנו לראות את פריחת עצי הדובדבן, ובגן יש עצים מפוארים עמוסי תפרחת בצבע ורוד עז. סיור רגלי שעשינו בגן, מגלה גן גדול ויפהפה שיש בו המון יופי ופריחות מכל מיני סוגים.

פסטורליה בלב העיר.

אחרי יום שהיו בו ריגושים והנאות דורשות האורחות שלי למלא צורך גופני, ומהר.

הרמנו טלפון אל מסעדה שגילינו פעם, בדרך מקרה, ושאלנו אם במקרה פתוח לקחת מנה.

פתוח אמרו לנו, תבואו.

מי שלא טעם אי פעם אוכל אתיופי ישמח להתוודע אליו במקום בו מגישים רק שתי מנות.

צמחונית ובשרית.

כבר אמרתי לא פעם כי אם אתה טוב במשהו אחד תתרכז רק בו, ותצליח. עובדה שזה עובד.

להפתעתנו איפשרו לנו להיכנס פנימה ולהרגיש נורמלי ממש כמו פעם, (שזה לפני חודשים ספורים בלבד).

זוג אחד הלך על האופציה הצמחונית והזוג השני בחר בבשר.

לשולחן הגיעו שני מגשי מתכת גדולים עליהם מונחת האנג'ירה (מעין פיתה דקיקה ורכה עם טעם חמצמץ) ומעליה בערימה ירקות קיטניות ובשר.

את האנג'ירה קורעים בידיים וחופנים ממה שבוחרים, והכול מאד טעים.

פשוט וטעים.

וגם זול. מאד זול. כ-50 שקלים למנה שמשביעה זוג.

מומלץ בחום.

 

ביום המחר יוסי החליף את וורד ויצאנו צפונה.

בסתר ליבי קיוויתי כי ניפול על יום שיש בו שלג, כי נהיגה בשלג זו חוויה מיוחדת במינה (ברכב עם הנעה לכל ארבעת גלגליו), וזה גם מצטלם נורא יפה, אבל לבונה עולם היו תכניות אחרות בשבילי.

אני תמיד מכין תכנית ומסלול אבל פתוח לשינויים על הדרך, מה שנקרא טיול ספונטני מאורגן. (כל הזכויות אגב שמורות), וכך משהגענו אחרי נסיעה רגועה שנמשכה למעלה משעתיים אל אזור קרית שמונה בחרתי להוביל אותנו אל כביש 999. הוויז מושך אותנו אל פתח כפר רג'ר הידוע, שיש לו כניסה מטופחת מאד ויפה, אבל מחוז חפצי בכלל היה בפנייה שפיספסתי. כביש 999 לצערי חסום ופתוח רק לרכבי ביטחון, כך שלא ניתן להגיע למצפור ועתיקות שנמצאות בהמשך.

מאידך השביל התלוי בבניאס היה פיתוי מספיק גדול בשביל להיכנס ולהתרשם ממנו.

מי הבניאס היורדים מהמפל גועשים ושוצפים בערוץ הצר, והשביל הבנוי מעליהם מעצים את חווית הביקור. היום מאד נעים לטייל כאן וגם העצים שמטילים צל גדול מוסיפים קרירות ועניין.

"... לאורך נחל הבניאס, או בשמו העברי - נחל חרמון, עוברים כמה מסלולים קצרים ויפהפיים שמובילים אל מפל הבניאס, המפל הגדול בישראל. אחד מהם הוא השביל התלוי - גשר עץ שעובר מעל לזרם המים, ששוצף כל ימות השנה, אבל בחורף יש לו עוצמות יוצאות דופן. ההליכה על הגשר התלוי אל מפל הבניאס מעניקה תחושת חוץ-לארץ אמיתית. הגשר עובר מעל זרימת המים המטורפת בינות לעצי דולב ואלון ובנוי בצורה מדהימה. הולכים על גשר העץ שלא פוגע בנוף ובנוי מעל ולצידי הנחל הזורם..."

השביל התלוי בבניאס-אתר טיולי

יצאנו משם לא לפני שהצטיידנו בתפוחים וקלמנטינות טעימים ביותר מרוכל הניצב בפתח השמורה, לנסיעה של מספר דקות אל מפל סער.

מפל זה תמיד מככב בכל מהדורת חדשות העוסקת בזרימת הנחלים בגולן, ואך לפני כשבועיים זרימתו הייתה עוצמתית ומרשימה, ומה רבה אכזבתנו לראות מפל זרזיפי שבקושי יש בו מים. אנחנו מקווים כי הסערה העומדת מעבר לאופק, תביא עימה הרבה מים שיחדשו את תפארת הטבע.

הלאה משם אני מחליט להביא אותי ואת אורחיי למקום שמטוייל וידוע פחות, לא תמצאו אותו בוויז וגם באתרי האינטרנט הוא מוזכר פה ושם בלבד, ללא הכוונה נוחה, אפילו המקומיים שגרים בקרבתו לא ידעו לכוון אותנו אליו, אבל היות ויש לנו אחד שיכול לשאת אותנו אל כל גחמה, אני מחפש את הדרך הנכונה ביותר להגיע אליו.

בדרכנו אנו עוברים בין חלקום רבות של מטעי דובדבן שבניגוד לזה בירושלים לא פורחים עדיין, ועומדים חפים מכל עלה ופרח, ערומים וחשופים לרוח.

על כביש 98 סמוך לישוב בוקעתא נמצאת אנדרטת פלס"ר 7. מי שחפץ במקום יפה לפנקנק עם משפחה וחברים ימצא כאן חורש נאה, מי שיבחר בטיול אופניים או במסלול הליכה ימצא כאן את שביל גולן שיקח אותו אל מה שאני מחפש.

אנחנו, חובבי נוחות שרוצים להגיע הפעם עם הרכב עד למקום עצמו, נאלצים לחפש דרך אחרת.

בדרכנו אני עוצר וחושף את אורחיי אל נפלאות הפליאומגנטיזם שנמצא בפארק הוולקני גולן על כביש 959.

וכך אומרת ויקי שיודעת הכול "... לכדור הארץ שדה מגנטי, שקטביו קרובים כיום לקטבים הגאוגרפיים של הכדור. הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. הקטבים המגנטיים ועצמתם משתנים עם הזמן, ונמדדים באופן יומי. נראה שבמאפייני השדה חלים שינויים גדולים על פני טווחי זמן גאולוגיים, המגיעים אף להיפוך הקטבים המגנטיים. כיוונו של הצפון המגנטי (יחסית לצפון האמיתי) נקרא נטייה מגנטית... בסלעים רבים יש כמות זעירה של מינרלים מגנטיים (כמו מגנטיט והמטיט), השומרים על נתוני השדה המגנטי כפי שהיו בזמן היווצרותם. המינרלים "מסתדרים" בהתאם לכיוון השדה תוך התגבשות הלבה לסלע געשי או תוך שקיעה על קרקעית של סביבה מימית בסלעי משקע. כך נוצרת בסלע מגנטיות מסוימת... באתר עצמו ישנם סלעים רבים בעלי סטייה מגנטית, ואם נקרב אליהם מגנט הוא יסטה מן הצפון המגנטי בסטייה של 20 עד 40 מעלות.

אין זה המקום היחידי בגולן בו התגלתה תופעה זו, אך זהו המקום הנוח ביותר לגישה. סטייה זו אינה תוצאה של היפוך מגנטי, אלא של מכת ברק בסלע תוך כדי התקשותו לפני גיבושו הסופי. פגיעת הברק משבשת את הסתדרות המינרלים (המולקולות) בהתאם לצפון המגנטי. כאשר הברק פוגע בסלע באמצע שלב ההתקשות שלו, המולקולות לא מספיקות להסתדר בחזרה, והן מתקשות בכיוון "שגוי"..."

תופעת טבע פליאומגנטיזם-ויקיפדיה

טיפסנו אל אודם, ישוב שמפורסם במטעי הדובדבנים בקיץ, וביער האיילים בחורף.

מישהו שפגשנו במקרה כיוון אותנו פחות או יותר.

מול הכניסה לישוב עולה דרך עפר, אל הר אודם.

במזלג אני בוחר בפניה ימינה, אל הדרך הממשיכה לעלות להר, ופונה בהמשכה שמאלה לכיוון מחצבה שנראית מכאן ככזו שגילחה בהר והותירה אותו מצולק.

המחצבה נועדה לחצוב סלע סקוריה, שבו משתמשים כמצע לגידול צמחים ולשימושים נוספים. הסלע חושף שלל צבעים – אדום-צהוב, שחור ואפור, סגול וחום.

כיום המקום נטוש והבור העצום שמוקף צמחיית בר ירוקה מהווה אטרקציה שווה ביותר. מכאן גם ניתן להשקיף למרחקים. במידע אחר שמצאתי נאמר כי במרומיי ההר המתנשא לגובה של כ 1200 מטר יש מוצב נטוש ונוף לכל כיוון.

בהחלט שווה את המאמץ להגיע לכאן.

אל התחנה הבאה במסענו כיוונתי את הוויז. מצפור מאגר בנטל. חברים ברשתות החברתיות העלו צילומים מסויימים ממקום שיש בו ספסל המשקיף על המאגר הגדול, כשברקע שבשבות עצומות להפקת חשמל מהרוח.

הצוענייה הכניסה אותי אל קיבוץ מרום גולן, וכאשר כול נסיונותיי למצוא מאגר בלב הקיבוץ כשלו, החלטתי פשוט לנסוע סביב הר בנטל ולחפש מאגר.

הכי פשוט, לא?

הקפנו את ההר חוצים בדרכנו מטעי תפוחים ודובדבנים עד כי מצאנו מאגר. עכשיו צריך למצוא את המקום שראיתי בצילומים.

העמדתי את הקרוזר הגדול בכמה פינות ראויות ופוטוגניות, אבל המקום עצמו לא נמצא.

גם היום אורחיי הרעבים דרשו את ליטרת הבשר, תרתי משמע, ואמרו כי במסעדת הבוקרים של קיבוץ מרום גולן יש המבורגר מצויין.

היות ואני מאמין לאורחים שלי שיש להם הבנה בטעם טוב, הכנסתי שוב את הקרוזר אל מתחם הקיבוץ, ובהתברברות בין השבילים בחיפוש אחר מסעדת הבוקרים, הגעתי  מתוך טעות הפלא וופלה אל תצפית המאגר אותה חיפשתי לשווא כמה דקות מוקדם יותר.

וכאשר האינסטגראם צודק, הוא צודק. אכן מקום קסום ויפהפה.

מעולם לא הערכתי את חימום המושבים כל כך כפי שזה קרה בסוף היום.

אחרי שנאלצנו לאכול את ההמבורגרים המשובחים של מסעדת הבוקרים, מחוץ למסעדה, בשל אותות הזמן, כמעט איבדתי את התחושה בידיים מרוב קור.

אני פשוט שונא קור מכאיב שכזה, וכמה נחמה מתגלה ברכב מחומם, ולשם שינוי חשתי גם בחסרונו של חימום גלגל ההגה.

זה המקום בו מתגלה יתרון החימום גם כמפיג כאבי גב תחתון.

ולאלו מסקנות הגעתי בסיומם של יומיים נפלאים מלאי ריגושים והפתעות?

ראשית חברים יקרים, לפעמים אנחנו נלחמים בווייז, כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים טוב ממנו היכן נמצאים המקומות המיוחדים, ומה פתאום הוא מכוון אותי לכאן, הרי אין סיכוי שזה פה, אבל לפחות פעמיים הגעתי בטעות לאן  שרציתי ולא האמנתי לווייז, אז עובדה שהגעתי לבסוף מתוך טעות אל אותם מקומות שרציתי מלכתחילה.

שנית, מי שרוכש את הלנד קרוזר הוא זה שמחפש(ת) ריגושים וזמן לשעשועים, ואת זה הלנד קרוזר יכול לספק בשפע רב, רק תוריד אותו מהאספלט ותן לו להוכיח את החומר ממנו בנויים מלכים.

על האספלט הקרוזר החדש נעים ובטוח, אבל תהילתו נמדדת במקומות בהם העין רוצה להיות ואין כביש סלול לשם.

ומה שהיה עד כאן טוב מאד הפך למצויין מאד, לידיעת הרוכשים הפוטנציאליים.

בשוק היד השנייה הלנד קרוזר שומר על ערכו ונמכר הרבה מעבר למחירון, מה שמעיד על מוניטין רב של אמינות, יכולות, ושאיפה של רבים להיות בעלים של המותג הנחשק.

צריכת הדלק בכל הטיולים הללו (כ-650 ק"מ) הסתכמה בליטר סולר עבור כל עשרה קילומטר, בממוצע.

לא רע בכלל, בהתחשב בנסיבות.

בערב, הגיעה הסופה....גשם קור ושלג, המון שלג כיסה את רמת הגולן.

נצטרך כנראה לבוא בפעם אחרת ....

 

ירון הולנדר (שירה, סמדר,ורד, ויוסי)

פברואר 2021

טויוטה לנד קרוזר סהרה לימטד

מנוע 2.8 ליטר. 204 כ"ס,  51 קג"מ

מחיר: 434,631 ש"ח

 

בית הקשתות. מבוא חורון (מעיין מגניב)

גן בוטני ירושלים

חבש. מסעדה אתיופית.

 

כביש 999.

רג'ר.

השביל התלוי, בניאס.

מפל סער.

אנדרטת חללי פלס"ר 7.

פארק וולקני גולן.

מחצבת סקוריה הר אודם.

מצפור מאגר בנטל.

מסעדת הבוקרים.