מה שבע? מה כמה?

 

 מה זה אוטו ב-350,000 ₪? רטן המחליף שהוזעק בשעת ליל (כי שותפתי הקבועה לא יכלה להצטרף). כבר התרגלנו ליותר, הוסיף באותו טון זועף.

נכון, עניתי, בכסף כבר ראית יותר, אבל בכזה עוד לא נסעת, וספק אם תיסע, אם אתה עוד מתלבט.

יאמר לזכותם של חבריי כי הם יודעים לקבל החלטות מהירות, בעיקר כאלו שכדאיות להם.

התייצבתי אצלו באשמורת בוקר אחרונה, ולהפתעתי הגיע מצויד כראוי ליום טיול שיש בו הפתעות.

גם בשבילי.

אתמול נמסרה לי בשעת צהריים זו שכבר שמתי עליה עין, ובעבר הלא רחוק בחנתי את אחותה לוגמת הסולר המושקעת, אבל משהגיעה גרסת הפלאג אין, זו שמחירה מרקיע גבוה ומתחיל בקו ה-300,000 שקלים, ויש בה עוד יותר ממה שהיה, הרגשתי צורך לשריין לי אחת.

נציגי היבואן העבירו לי את המפתח בעל העיצוב המיוחד, שהרי עיצוב זו שפת האם של ה-DS, והשאירו אותי להתמודד עם חדוות הגילויים לבד.

ביני לבין עצמי אני מתלבט איזה שם הולם אותה ביותר, שכן כמו עלמה בת ימינו יש לה שם ארוך שמורכב כך על מנת להבדיל אותה מכל אחת אחרת.

DS7 PHEV CROSSBACK E-TENSE OPERA 4X4.

זה השם המלא. האם DS? או 7 או E-TENSE?

שתבינו עם מה צריכים להתמודד אנשים שכותבים על מכוניות.

אומנם כתוב בקהלת כי טוב שם טוב משמן טוב, ופירושו כי המוניטין, חשוב יותר מדברים חומריים ומעושר, אבל החכם באדם לא הכיר בזמנו את השבע (שם זמני) הזאת שיש לנו כאן, את עושר חומריה ויפי תוארה, כך שאילו הייתה מגיעה לידיו אולי היה אומר משפט אחר, אבל גם כך וגם כך לשבע יש גם שם טוב, וגם שמן טוב, לא פחות.

משאך נפתחת הדלת הכבדה של המכונית מגיע אל אפך ריח עור משובח.

אחר כך אתה מתחיל לבדוק כל פינה, קמט, תפר, וכפתור. בודק וממשש.

כל החומרים נותנים תחושת יוקרה והקפדה על הפרטים הקטנים.

זאת לא ה-DS הראשונה שאני מקבל לידיי, ובטח לא האחרונה, ובכל זאת בכל פעם יש התפעמות מכל גילוי וחידוש.

המושבים המעוצבים והקשיחים מקבלים בברכה כל ישבן, וגם הגה העור העבה והקטום נעים למגע.

כאשר מוצאים את כפתור ההתנעה (שנמצא במיקום חריג) נעורה מערכת המולטימדיה לחיים.

כמוה גם לוח המכוונים שיש לו המון אפשרויות כיוונון לפי צרכי המשתמש. התצוגה משתנה בהתאם ולפי מצבי הנהיגה.

רצוי לעבור מראש על כל התפריטים כדי שהדעת לא תוסח באמצע הנהיגה עצמה.

השבע הזאת מגיעה עם מנוע טורבו בנזין שנפחו 1.6 ל', בתוספת מערכת חשמלית היברידית וסוללה נטענת נפרדת שמביא את המנוע לעוצמה של 300 כוחות סוס ומומנט עצום של 53 קג"מ. מדד

0-100 ב 5.9 שניות אומר כי יש כאן עוצמה מתפרצת חזקה מאד.

ניהול עוצמת המנוע הזה משתנה בהתאם לתנאי הדרך, והעדפות הנהג, כך שזמינות הכוח תהיה תמיד בשיאה, ולא מרגישים אף פעם כי חסר לשבע אוויר. נהפוך הוא. היא נמרצת מהירה ואף אגרסיבית כשלוחצים עליה.

אבל למה?

כל הנוחות והפינוקים מושכים את הנהג הסביר לנהוג בה במתינות, כי אלו שרוכשים אותה מן הסתם כבר אנשים מיושבים בדעתם (שהרי מדובר ברכב חריג בכל קנה מידה), ולא צעירים פוחזים שאוהבים להשתולל בכבישים, אבל זה מסוג הדברים שטוב לדעת שהם נמצאים.

למקרה ונצטרך.

בל נשכח כמובן את אופציית ההנעה הכפולה בה לכל צמד גלגלים יש מנוע אחר שמניע אותה. את הקידמיים מניע הבנזין עם מנוע החשמל, ואת האחוריים הסוללה החשמלית הנוספת.

רצפת השבע שטוחה כך שגם שלושה מבוגרים ישבו בנוחות על הספסל האחורי, היות וגם הוא בעל מנועים חשמליים לשינוי זווית הישיבה, וגם שטח השמשות הגדול והגג הפנורמי לא יגרמו לאף אחד לחוש קלסטרופוביה קלה.

את כל הנתונים המופלאים האלה חלקתי עם יוסי כבר בדקות הראשונות לנסיעתנו, הרי רצה לדעת על מה אנשים משלמים כל כך הרבה ומה מקבלים בתמורה, ולבסוף התרווח במושבו, מסופק מכל תשובה שקיבל, וזרם מפתיע של עיסוי שיאצ'ו עדין (במושבים הקדמיים בלבד) סיפק לו את הגושפנקה הסופית.

שיחקת אותה, הוא הפטיר בחצי חיוך של עונג.

עכשיו לאן?

מפלי רז בנחל התנינים נותרו אצלי כחוב לא ממומש מטיול אחר. נתחיל במקום יפה, אמרתי מבלי לדעת, ואחר כך נגביר.

בצומת אליקים פנינו ימינה אל כביש 672 שמוביל לקיבוץ דליה, הנוף פה הופך לגבעות קטנות בירוק זוהר, חלקות חקלאיות וחורשות עצים הופכות כאן את הנוף לכזה שממלא אותך.

באחד העיקולים של הכביש ישנה פנייה נוספת ימינה אל דרך אספלט צרה על גדת נחל רז. כאן בכניסה יש גם מגרש חניה גדול עליו כבר חונים מטיילים רבים שבאו על טפם וביתם אל גבעת הרקפות המפורסמת. אנחנו המשכנו עם הדרך הלאה, מתעלמים מהכוונה אל "המאגר", מתוך כוונה לנסות ולהגיע לשם מאוחר יותר. הדרך שוב מתפצלת ואנחנו בעקבות עוד שלט פונים אל מפלי רז.

אני סבור כי זאת העונה המושלמת להגיע לכאן. בעיקר כשמזג האוויר מושלם.

חנינו על גדת הנחל הגועש, צמוד לסככה בלתי נמנעת של פיתה דרוזית, והתלבטנו ביחד איך חוצים את הנחל שרוחבו מספר מטרים.

אין כאן אופציה להישאר יבש, שכן אין מעבר מעל המים על סלעים בולטים.

אלו שבאים עם רכבים גבוהים יכולים לחצות את הנחל, ולראיה טרקטורונים, אופנועים, ג'יפים וטנדרים חוצים ללא כל בעיה, הולכי רגל צריכים לעבור עם הנעליים במים או בלעדיהן. (המלצת הבדיעבד, להגיע תמיד עם נעליים להליכה במים)

המים צוננים אך לא קרים מידי. לי זאת פעם ראשונה כאן. ואני מתלהב מיופיו של המקום.

אני משכנע את יוסי ללכת במעלה הזרימה. משפחות זריזות כבר מנצלות את הזמן לפקנק בצל העצים, בארוחת בוקר בטבע.

מספר דקות הליכה לעינינו מתגלה מאגר מים גדול בתוך עמק ירוק. עוד מספר דקות הליכה ומעבר לגדה השנייה של הערוץ, מוצאים פתח בגדר המקיפה את המאגר וניתן ללכת על דרך רחבה הסובבת אותו. גדת המאגר המזרחית מתגלה כדופן מפרידה למאגר גדול נוסף. המאגר המזרחי שופע צמחייה במים המשמשת עופות מים וצפרדעים שמקרקרות בגיל.

אנחנו מקיפים את כל המאגר בשביל הצמוד. כל כך יפה כאן שזה מדהים.

פסטורליה במיטבה.

"..."מאגר גלעד", או בשמו הרשמי "מאגר נחל רז".  בבואכם תמצאו למעשה שני מאגרים. הבריכה המערבית נבנתה כמאגר מים לאצירת מי נחל רז לפני שהוא מתחבר לנחל התנינים באזור קיבוץ גלעד. המאגר הוקם על ידי חברי הקבוץ כדי להשקות במימיו את מטע האבוקדו שניטע שם. אל המאגר המתוכנן מופנים גם מי קולחין של הקיבוצים דליה וגלעד כך שמי המאגר הזה מעט מזוהמים ולא מומלץ לרחוץ בהם, אבל,  בגלל טעות בתכנון נוצרה בריכה גדולה ממערב למאגר המתוכנן ובצמוד לו.  בריכה זו ניזונה רק ממי הנחל ולכן המים אינם מזוהמים. מסביב לבריכה הגדולה צומחים עצי אלון תבור וסבך צמחי גדות (קנה מצוי, סוף, הרדופים וכדומה) היוצרים פינות חמד מוצלות בהם ניתן לשבת ומהן ניתן גם להכנס לשחיה במים. מי האגם עמוקים ולכן הכניסה רק לשחיינים..."

מאגר גלעד

שעה ארוכה סבבנו בסביבה בהנאה גדולה עד שהחלטנו להמשיך בדרכנו.

חזרנו אל כביש האספלט הצר (זה ששלטים רבים בו מכוונים אל בא"ח גולני) ונסענו עד שלט המפנה לדרך נוף גלעד.

שמעתי בעבר על הדרך הזאת, ובחיבתי לדרכי נוף אני תמיד מוצא בהן עניין.

תחילתה של הדרך בכורכר כבוש נגיש לכל סוגי הרכב. המשכה יותר משובש, רכבים נמוכי גחון עלולים להתחכך עם הקרקע.

שלט נוסף שצץ על הדרך מפנה את הבאים אל עין נילי. גם זה חוב לא ממומש באותו טיול קייצי.

נסענו כמה מאות מטרים והחנינו את השבע המפונקת בצל הברושים. זה לא שלא יכולתי להמשיך הלאה. דרך העפר היאה לרכבי שטח פחות מתאימה לרכב שלא רוצים לפגוע בו. למרות שאני בטוח שיכולתי, אבל העדפתי שנלך קצת ברגל.

לא נורא בסך הכל.

ירידה במורד של 500 מטר מביאה את הבא אל בריכה קטנה של מים זורמים אך עכורי בוץ (כנראה) בצל עצים גדולים.

פינה מקסימה שמתאימה למשפחה או שתיים.

"...עין נילי הוא מעיין קטן ויפהפה והוא נמצא באזור רמות מנשה, קרוב למושב גבעת נילי (ומכאן גם שמו). המעיין הוא חלק מאפיקו של נחל תנינים שמספק לנו מספר נקודות עניין שבחלקן נוכל ליהנות מטבילה מרעננת במים. עין נילי הוא אחת מהנקודות האלה. מדובר בבריכה קטנה מלאת מים, שמסביבה אפשר לשבת וליהנות מהיופי. מקום מושלם לפק"ל קפה.

המעיין וסביבתו יפהפיים והנוף כאילו מהאגדות. הבריכה נמצאת תחת עצי התאנה והאקליפטוס ומעליה גשרון קטן ונדנדה תלויה על העץ. מסביב לבריכה יש מקומות ישיבה מוצלים ולכן נעים מאוד לשבת למנוחה. מאחר והמקום קטן ואינטימי הוא גם מוכר כפינה לבילוי רומנטי ושקט. אך שימו לב, אם תגיעו לכאן בשבתות ובחגים כנראה שלא תהיה כאן לבד..."

עין נילי

אל התחנה הבאה במסלול הטיול אנחנו משתלבים בתנועה ההומה על גדת נחל התנינים. גם כאן מדובר בדרך עפר שיש בה מהמורות קטנות אך עבירה לכל רכב.

ליד מושב עמיקם אני מחפש את דרך הגישה אל ההר העגול.

"...ממזרח למושב, מעל נחל תנינים, נמצאת גבעה המשקיפה על האזור, ומכונה "ההר העגול". משפחת גלקין טיפחה את הגבעה לזכרו של הצנחן, בן המושב, רב-טוראי ראובן גלקין, שנפל במלחמת יום הכיפורים בהתקפה אווירית על אזור הגשרים על תעלת סואץ, יום לאחר קרב החווה הסינית. על לחימתו בחווה הסינית הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד. הגבעה היא אתר לנופש בטבע ובראשה אנדרטה, לזכרו של ראובן. האנדרטה הוקמה בשנת 2010 על ידי הפסל אורי סיגל גלקין, אחיו של ראובן.

מסביב לפסל הקימו לוחמי גדוד 890 ב-2018 אנדרטה לחללי הגדוד במלחמת יום הכיפורים..."

ההר העגול. עמיקם

 מי שלא ממש חייב את הרכב לידו יכול להשאיר את הרכב בתחתית ההר, בחניון ולטפס ברגל על הציר שנפרץ. רכבים יכולים לעלות על דרך העפר אבל בנהיגה זהירה. לא מסובך ולא מסוכן, אבל צריך לשים לב. בפסגה אין המון מקומות חניה, לכן צריך לשקול את חובה הטיפוס עם הרכב.

כאן אנו מתיישבים ליד אחד השולחנות הפזורים, מוציאים בירה קרה ונשנושים, ולוגמים בנחת את כל הכיף שבא לנו היום.

אנחנו חוזרים ויורדים את השביל, וממושב עמיקם אני לוקח את האורח שלי למקום ממנו התלהבתי בקיץ.

עין עמיקם.

ביציאה מהמושב על כביש 6533 יש ירידה ימינה לדרך עפר. 2 וחצי קילומטר נסיעה רגועה מביאה אותנו לעוד פינת חמד בנחל התנינים.

בקיץ זרימת המים איטית, ובגובה סנטימטרים בודדים מעל הקרקע,  היום במקום הזה שיש בו מדרגת סלע גובה המים כ-70 ס"מ, ולהפתעתי יש גם מי שרוחץ במים, היום.

"...בימות החורף והאביב זורמים מים רבים בערוצו של נחל תנינים. באזור מושב עמיקם שבחלקו העליון של הנחל, ישנה נביעה שמגדילה את כמות המים, ויוצרת בריכה רחבת ידיים. הבריכה נחבאת בינות צמחי קנה ופטל שמקיפים אותה מכל עבר, ואליה נופל מפל מים קטן. הכניסה הנוחה אל הבריכה היא מצידה הימני של מדרגת הסלע, שם יש שקעים טבעיים בהם ניתן להיעזר כדי לרדת אל המים ולעלות מהם חזרה..."

עין עמיקם

תגיד, שאלתי את יוסי.

עכשיו אחרי שהתרשמת מהאיך, אפשר לספר לך על הדברים שלא ראית?

למשל-

פנסי תאורה הבנויים משלושה אלמנטים (בכל צד) המייצרים תנאי תאורה משתנים בהתאם לתנאי הדרך. מגניב ביותר.

מגניב? שאלתי.

מגניב ביותר ענה.

מערכת שמע משובחת תוצרת FOCAL  שבאה עם 14 רמקולים שמקיפה אותך ומנעימה לך צלילים צלולים.

נכון?

בטח, ענה. שומעים טוב מאד.

אומנם עכשיו באור יום לא תראה את זה, אבל אם תרצה להיזכר בימיך המפוארים בגולני, בוודאי תשמח לדעת שיש כאן גם מערכת אינפרא אדום מצויינת לראית לילה שמוטמעת בלוח השעונים, ומזהה בחשיכה מוחלטת הולכי רגל, רוכבי אופניים, וכל מה שמהווה מפגע עם סיכון.

מה אתה אומר על זה?

וואלה ענה. בטח שמתגעגע.

עכשיו תעצום עיניים לרגע ותנסה לדמיין את מי שרוכש את השבע הנהדרת והמיוחדת הזאת.

את עיקר ההפתעה שומרת השבע לרגע בו תרדו מהאספלט אל שבילי העפר. רכות נסיעה מדהימה בדרך משובשת בעזרת מערכת שמנטרת בכל רגע נתון את פני הקרקע שלפני הרכב ומתאימה את מערכת המתלים בצורה המיטבית לנוחות, וזה עובד נפלא בדרכי עפר וקק"ל.

התחושה כמעט זהה לנסיעה בכביש אספלט.

אין טלטלות וחבטות שמוכרים מרכבים דומים בסגמנט.

השבע מגהצת את פני הקרקע, אין הגדרה מדוייקת מזו.

המתלים שמשככים כל מהמורה יחד עם המנוע העוצמתי, ואפשרות לשילוב הנעה כפולה עם 300 כ"ס היא חוויה מטלטלת במובן החיובי של הביטוי.

מסכים איתי, יוסי?

 

ויוסי ענה - עכשיו אחרי שהסברת לי את כל זה וגם הרגשתי את כל זה על בשרי, אני לא חושב ש-350,000 שקל זה מחיר מופרז. אמר זה שבין יתר עיסוקיו הוא גם משקיע לא קטן, ומבין דבר או שניים בהשקעות בעלות ערך.

אמרתי כבר שיש לי חברים חכמים??

 

ואני אוסיף עוד פרט חשוב.

בין שאר מעלותיה, ולמרות שמי שמשלם כל כך הרבה, בוודאי לא זאת תהיה הסיבה שתשכנע אותו לקנות, אבל לשבע יש צריכת דלק חסכונית. היצרן  מצהיר על 1.3 ליטר למאה ק"מ (בשילוב עם הטעינה החשמלית). בפועל זה כנראה פחות. מכיוון שלא יצא לי להשתמש הרבה בחשמל ולא הייתה לי אפשרות לטעינה נוספת הנתון פחות רלוונטי.

כהיברידי נטו, צריכת הדלק שקיבלתי עמדה על 1:14 ק"מ/ליטר בנהיגה מאד לא חסכונית.

עם חשמל בלבד ניתן להגיע על פי נתוני היצרן עד מרחק של כ- 62 ק"מ.(תלוי סוג נהיגה).

 

ועוד הערה כללית חשובה ומרגיזה ואינה קשורה לרכב.

יש לנו ארץ יפיפיה והטבע שלנו מדהים, ועוד יותר מדהים מזעזע ומכעיס לראות את כמות האשפה והזבל שאנשים שבאים ליהנות ממה שיש חינם לכולם, משאירים אחריהם.

ערימות טינופת ופסולת שמתגלגלת בין הפרחים והעצים.

בושה.

פשוט בושה.

 

ירון הולנדר (ויוסי)

פברואר 2021

DS7 PHEV CROSSBACK E-TENSE OPERA 4X4

מנוע 1.6 טורבו בנזין.

300 כ"ס. 53 קג"מ (משולב)

צריכת דלק (במבחן) 1:14 ק"מ/ליטר.

מחיר (לדגם המבחן) 345,000 ש"ח.

 מפלי רז נחל תנינים.

דרך נוף גלעד

עין נילי

דרך נוף נחל תנינים

ההר העגול. עמיקם

עין עמיקם