יום שני, 8 במרץ 2021

טיגואן, יש חיה כזו?

 


 יש דברים שתופסים אותך ברגעים הראשונים כשאתה נכנס לרכב חדש.

במקרה של הטיגואן ברגע ההתנעה נדלק גם הרדיו וצליל עשיר הבוקע מ-8 רמקולים מלא את חלל הרכב.

אני פריק של רדיו, ודווקא המדיה הישנה הזאת משמשת ומרגשת אותי כאשר אני פוגש איכות משמיעה ראשונה, ואני מתבאס ממכוניות חדשות שאיכות קליטת הרדיו בהן נשארה אי שם בשנות השישים, בערך, ולקליטת תדרי הרדיו יש סאונד של טרזיסטור. (ע"ע).


ומכיוון שהרדיו נשמע כל כך טוב ויתרנו במהלך הטיול שלנו על מוזיקה ממקורות חיצוניים. (וזה אומר משהו...)

זהו פרט שולי להרבה אנשים, ואינו נחשב מדד לבחירה ברכב, אבל אצלי זה שיקול כבד משקל.

דבר שני שגם מורגש וגם נראה טוב, הם המושבים המשובחים של רמת הגימור הזאת.



מושב עור מעוצב ואיכותי, אוחז ונעים ומתכתב עם שאר חומרי הבניה של הטיגואן.

אגב, אני תוהה ביני לבין עצמי, מה זה השם הזה? האם יש לו משמעות או כיוון?

הרבה פעמים מכוונים יצרני הרכב לשם שיש בו משמעות מסוימת, שלוקחת את המעצבים והמתכננים לכיוונים בהם רוכשי הרכב ידעו לסווג אותם מיד, מוסטנג, מיני, או סילבר שדואו, הם דוגמאות שמכוונות מראש את הלקוח לקראת החוויה והבעלות.

פניתי אל מקורות הידע העמוקים והאפלים ביותר, והמקסימום שהצלחתי למצוא הוא שילוב שמות של איגואנה וטייגר (בגרמנית).

נפלאות מוחם של הקופירייטרים האחראים מפתיעים לפעמים אפילו אדם כמוני שפתוח לשמות ורעיונות.

מצד שני לתת לצבע רכב המבחן את השם אפור דולפין מטאלי הרבה יותר קרוב למציאות, ולא שנפלתי ממנו. כאחד שאוהב צבע וצבעוניות הייתי שמח לראות את הטיגואן מגיע בשילובי צבעים שמחים יותר שיקנו לו ייחודיות ברחוב ובמגרש החנייה.

כי מגיע לו.

הגוונים השבלוניים והבנאליים שאפשר לבחור מבניהם (8 במספר) פחות אטרקטיביים לטעמי, אבל עידו שמוסר לי את הרכב בצהרי יום שישי מספר כי הדגם נחטף, והקהל אוהב, אז מי אני וטעמי המוזר שאחשוב אחרת?

אנחנו עוברים על כל האפשרויות, התצוגות והכפתורים, ושמחתי לראות כי כאן הותקנה מערכת בשם קונקטד מבית היבואן (התקנה בתשלום נוסף וצורך בכרטיס סים נפרד) שלא מחייבת שימוש באפליקציות טלפוניות מרגיזות, וכבל, אבל גם הן מותקנות כאן כאופציה נוספת..

מנוע הליטר וחצי הזה מוכר לי היטב וכבר פגשתי בו במותגים אחרים של הקונצרן.

150 סוסים נמרצים, במומנט חזק של 25.5 קג"מ אמורים לקחת את הטיגואן רחוק, מהר וחזק.


בנסיעה הראשונית בעיר שומעים הרבה התראות מכל צד על סכנות ואיומים סביב הרכב מרובה החיישנים.

מצד אחד זה טוב מאד, מצד שני יש הרבה אנשים שרגישים לעודף צפצופים דיגיטליים שממלא את חיינו מכל עבר.

אני בכל מקרה בעד.

רמת הגימור הזאת גם מצוידת במערך מצלמות היקפיות שנותנות תמונת מצב בכל רגע "בעייתי" שכזה.

החזאי בחדשות של שישי בערב מבשר כי מחר, בשבת, מזג האוויר הולך להיות מושלם לטיולים, ואנחנו שזכינו בנמר גרמני חובב שמש (איגואנה וטייגר, זוכרים?) חייבים לנסוע רק הלוך וחזור, ומכאן לשם סתם כך?

אפרת, שמזמן לא נפגשנו בנסיבות משמחות שכאלה, שמחה לשמוע קודם את הבאס העמוק של 88FM, שעשה לה את הבוקר, אחר כך היא נכנסת, כשותפה מורגלת במבחני הדרכים, בוחנת ומתרשמת מיד.

גם לה כבר יש פרספקטיבות לדעת מה טוב ומה משובח.

היא מסמנת וי על כל מה שמוצא חן בעיניה בנוסף למה שציינתי, ושואלת לאן ניסע?

היום קרוב, אני מודיע.

טוסקנה הישראלית נמצאת  מרחק שעה נסיעה מהמרכז ואנחנו הולכים לחקור את תא השטח הזה.

סבבה, היא אומרת. מכוונת את המושב החשמלי שלה לזווית המתאימה, יאללה, תן גז.

נתתי, והטיגואן עף.

על הכביש המהיר בשעה מוקדמת, כאשר התנועה דלילה ניתן להתרשם מיעילות מערכות הבטיחות שעובדות מצוין, ומקנות המון ביטחון בכביש.

למען ההגינות אציין כי לא טיפסתי הרחק מעבר למהירות המותרת, אבל גם כך וגם אחרת הטיגואן לוקח כל אתגר שמציבים לו, באופן אישי, וממריא בקלות הרחק מקרני הלייזר של משטרת התנועה.

 


יער המלאכים שנמצא על כביש 35 מזרחית לקריית גת הוא יער פופולארי אך מספיק גדול להכיל הרבה מבקרים שמתחילים למלא אותו כבר מוקדם בבוקר, הקיצוניים שבהם כבר מבעירים מנגל. מי אתם אנשים שצלעות כבש הם ארוחת הבוקר שלכם? אפשר להיות חבר שלכם??

 

דרך הגישה ליער מתחילה בכביש אספלט צר שהופכת לדרך כורכר כבוש.

אנו פונים בשביל צדדי שעולה לחורבת מסארה. אנחנו פוגשים כאן מקורבים שאומרים כי יש מי שטוען כי זהו בית כנסת עתיק, ויש מי שטוען אחרת, וזהו ויכוח שאין לו סוף.

הכרעה אין.

מצד שלישי מקום זה ששולט על סביבתו היה בעל חשיבות בלחימה במלחמת העצמאות ופרטים על הקרב הזה אפשר לקרוא בקישור הבא

"...במלחמת העצמאות שלט הצבא המצרי על כביש עיראק אל מנשיה-בית גוברין ובכך ניתק את הנגב ממרכז הארץ. במבצע יואב נתקע טריז חר' מסארה בכביש וחסם את המצרים. הוא כלל את חר' מסארה מצפון לכביש וחר ראעי מדרום לכביש. במבצע יואב כותר הכוח המצרי ונוצר כיס פלוג'ה לאורך קטע מכביש זה..."

חירבת מסארה

 


מכאן גם יוצא שביל עיזים בין העצים אל "מסלול הגתות".

יש כאן המון עצים שלא יכלו לרוחות העזות, ונפלו על צידם, וכל סביבתם מרבדי רקפות מלבלבות ושאר פרחים בתוך חורש ירוק.


הדרך מביא את המטייל אל בורות רבועים חצובים בסלע ששימשו (ככל הנראה) לגתות בהן יצרו יין קדום.

מעלה הדרך מוביל אל המקום הכי הומה אדם ביער.

קרחת גדולה בה נמצאים המון שולחנות לפיקניק,  ומתקני שעשועים לילדים ייחודיים מצופי מוזאיקה צבעונית.

בפסגה הזאת מתנוסס גם מגדל תצפית של קק"ל שראה ימים יפים, וכיום חסום ומגודר לצערי לביקורי מטיילים בשל הזנחה וחוסר  תחזוקה נאותה.


זה לא מגדל התצפית היחיד של קק"ל שנמצא באותו מצב בדיוק, וחבל.

יש למגדלי התצפית הללו פוטנציאל תיירותי גדול, ואפשר לגבות תשלום סמלי לביקור, כך שיהווה תמריץ לשיפוץ ואחזקה.

יער המלאכים כאמור גדול דיו להכיל המון נופשים ומבלים, יש בו המון פינות חמד עם שולחנות ובלעדיהם, ויכול לשמש בקלות נקודת מוצא לטיולים רגליים קלים בטבע.

איפה טוסקנה? שואלת אפרת, יער נחמד אבל זה לא כמו מה שהבטחת.

חכי, אני אומר לה ביציאה מהיער, ופונה שמאלה על כביש 35 לכיוון מזרח.

קילומטר וחצי בלבד, עד לפניה ימינה אל כביש 3415 שמוביל אל מושב לכיש.

מכאן נוף הגבעות המעוגלות מכיל כרמים רבים ומטעים.

לגמריי טוסקנה.

בפניה למושב לכיש פונים ימינה, ובשער המושב פונים שוב שמאלה אל דרך עפר המובילה אל תל לכיש.

"...תל לכיש הוא עיר קדומה מתקופת המקרא, השנייה בחוזקה בממלכת יהודה, והיא נזכרת בתנ"ך כאחת הערים שביצר המלך רחבעם.

במקום התגלו ממצאים ארכיאולוגיים כבר מהתקופה הנאוליתית. בתקופת הברונזה היתה לכיש עיר בחסות מצרית. העיר חרבה במחצית הראשונה של המאה ה-12 לפנה"ס בתיארוך המתאים לתקופת כיבוש הארץ בידי יהושע בן נון, ונבנתה מחדש בתקופת המקרא, והיא נזכרת בתנ"ך כאחת הערים שביצר המלך רחבעם. העיר נכבשה ונהרסה גם במסע החורבן האשורי של המלך סנחריב בשנת 701 לפנה"ס וגם בחורבן הבבלי, וכעדות לכך נתגלו במקום ממצאים חשובים: חרסים המתעדים את החורבן הבבלי והמוכרים כמכתבי לכיש. סמל מועצת לכיש לקוח מתבליטי הקיר שנתגלו בנינווה שבעיראק ומתארים את החורבן האשורי.

 

במהלך המסלול בתל ניתן לצפות ולבקר, בסוללת המצור, שער העיר, הרחוב המרכזי, חצר ארמון, עץ השיזף היחיד שנותר על התל – ׳עץ׳ השדים שלו אגדה מרתקת, הבאר בעומק 44 מטרים שכנראה הייתה מקור המים של העיר, ובסיום בוסתן ובו עצי זית, שקד וצבר כשתגיעו לכאן כדאי לטפס על התל, שם, היכן ששכן ארמון השליט המקומי, תוכלו ליהנות מתצפית יפה אל נופי כרמים, מטעים ושדות..."


תל לכיש

האתר נמצא בשלבי פיתוח ושיקום וכיום הוא פתוח לקהל ללא תשלום וללא צורך בתיאום הגעה.

ביום בהיר כאשר האוויר צלול ניתן להשקיף מכאן למרחקים, ולהבין כיצד עבדה בזמנו התקשורת שבין הישובים.

חזרנו אל הטיגואן, והמשכנו על כביש 3415 לכיוון מושב אמציה. זהו אחד מכבישי הנוף היפים בישראל, חד משמעית. בכל עונה מעונות השנה יש כאן צבעוניות מרהיבה של חלקות חקלאיות.

בכניסה אל מושב אמציה פונים ימינה אל כביש אספלט ישן וצר מרובה בורות, ומקטעים שבורים.

כאן רצוי לנהוג לאט ובמתינות.

התנועה הומה רכבים שבאו לאזור, ולעיתים יש צורך לעצור בצד כדי לאפשר לתנועה נגדית לעבור.

יום יפה היום ולכולם סבלנות ואורך רוח.

מערות חזן היו פעם אתר תיירותי שאוטובוסים עמוסי תיירים מכל העולם הגיעו כדי לראות.


עם השנים, מסיבות לא ברורות הפסיקו הגורמים השונים לתפעל אותו והכניסה למחילות גודרה בגדרות.

העם אמר את דברו ואנשים רוצים לחזור לכאן, ולכן יש גישה אל הפתחים. אולם בפנים אין תאורה, ויש צורך בפנסים. (תאורת פנס בטלפון מספיקה).

המחילות צרות ונמוכות ומלחיצות אנשים שסובלים ממקומות סגורים.

"... מערות חזן הוא שמה של מערכת מסתור מתקופת מרד בר כוכבא, והיא מורכבת ממערות קרסטיות, חללים חצובים, מתקנים חקלאיים ובורות מים המקושרים זה לזה במנהרות ומחילות תת-קרקעיות.

המערכת כוללת 35 חללים תת-קרקעיים, מחילות ומנהרות באורך כולל של כ-220 מטרים בשטח המשתרע על כ-650 מ"ר.

 


מאז סוף ימי בית שני ועד תום מרד בר כוכבא וכן מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל ועד התקופה הערבית הקדומה התקיים במקום, מעל לפני הקרקע, יישוב, אשר עשה שימוש בחללים התת-קרקעיים לשימושים שונים כגון אחסון ומסתור. החללים התת-קרקעיים הורחבו, חוברו והותאמו לשהיה ממושכת בתקופת מרד בר-כוכבא, אז גם הותקנו מוקדי התעייה ושמירה, חדרי מסתור, פירי אוורור ומתקנים חקלאיים-תעשייתיים תת-קרקעיים כגון בית בד. כן הותקנו לאורך המחילות שקעים לנרות שמן.

 

במרכז המערכת נמצאות שתי מערות פעמון ומערת קולומבריום, ששולבו באמצעות מחילות במערכת המערות שתחת בתי היישוב. ארבעה חללים תת-קרקעיים שימשו כמחסן לקנקנים, רצפת חדרי האחסון נחצבה בדוגמת שקעים עגולים (כ-150 שקעים בממוצע בחדר) ובאחד מהם נמצאו קנקני שמן שלמים. תחכום מקימי החדרים מתבטא בכך שנבנו בשיפוע מתון מאד, כאשר בין השקעים מחברות תעלות קטנות המובילות לבור איגום, כך שאם נסדק קנקן, תוכנו היה זורם ונאגר ולא אובד..."

מערות חזן-ויקיפדיה

ליד האתר יש חורש ובו שולחנות לפיקניק. לנו זה נתן את האות לשלוף פחיות בירה צוננת וקצת נשנושים למנוחה בטיול.

 


ממול האתר עומדת גבעה רמה ועליה מגדל תצפית גבוה של קק"ל.

דרך כורכר כבוש מובילה אל מרומי הגבעה, ממנה נשקף נוף של כל האזור. לטיגואן החזק אין שום בעיה למשוך בשביל, שעולות בו גם מכוניות פרטיות נמוכות יותר. מי שחושש יכול להשאיר את הרכב בתחתית הגבעה ולטפס ברגל.

גם כאן המגדל חסום לעליה, וחבל, למרות שמצבו טוב בהרבה מזה שביער המלאכים ואין מניעה בטיחותית לעלות למעלה.

מכאן מושכת הדרך אל גבעת גד

שמה העברי של הגבעה נגזר משמו של היישוב המקראי מגדל גד (יהושע ט"ו, 38), ששכן כנראה בסביבה (אין לזהות את החורבה הנושאת את השם "מגדל גד", שנמצאת ממזרח לגבעה שלנו, עם היישוב המקראי). גבעת גד מוכרת גם בשם שייח' עלי - שמו של מבנה התפילה בעל הכיפה שנמצא בראש הגבעה.

 


 דרך עפר טובה לכל רכב מטפסת בתוך יער אורנים לראש גבעת גד, המתנוססת 412 מטרים מעל פני הים. חובבי הליכה יכולים להעפיל לראש גבעת גד ברגל מהמקום שבו הדרך המסומנת שחור פוגשת את הדרך המסומנת ירוק, כקילומטר ממערב למקום שבו דרך העפר עולה לגבעת גד.

בראש הגבעה ניצבים שלושה שולחנות פיקניק בצל עצי אורן. יש פסגות גבוהות מגבעת גד, ובכל זאת, גבעה זו מעניקה את אחת מנקודות התצפית המרהיבות בישראל. ביום בהיר רואים מכאן את כל המרחב שבין גוש דן לעזה במערב ואת דרום הרי יהודה והר חברון במזרח. זוהי נקודת תצפית שקשה להיפרד ממנה.

אנחנו חוזרים אל כביש האספלט אל התחנה הבאה במסלול.

 


סכר אדוריים.

בחלקו הדרומי של יער אמציה בנתה קק"ל סכר לעצירת מי השיטפונות הבאים מהר חברון, שבחורפים טובים יוצרים אגם מרהיב. בימי הקיץ משמשים מי האגם להשקיית כרמי הגפנים.

לצערי לא היו כאלה גשמים לאחרונה וערוץ הנחל המשמש כאגם, מלא רק בצמחי סוף יבשים המעידים כי יש כאן מים (לפעמים).

בתמונות שניתן למצוא באתרים השונים נראה האגם שנוצר כאן אחת לכמה שנים, כתמונה הלקוחה מארצות אחרות.

מכאן ממשיכה דרך כורכר כבוש אל גבעה נוספת שיש לה שם מבטיח.

מגדל תצפית אדוריים.


מגדל תצפית מימי ממלכת יהודה (המאה ה-8 לפנה"ס – ימי שלטון חזקיהו המלך)... המגדל, שמידותיו בעת העתיקה מוערכות ב5 X 3.5 מ', הוקם בנק' גיאוגרפית גבוהה, ובשל כך אפשר תצפית אל הרי חברון, שפלת יהודה ועוטף אשקלון. הוא נבנה מאבנים גדולות במיוחד, שחלקן מגיעות ל-8 טון, והשתמר לגובה של כ-2 מ'.

מיקומו האסטרטגי של המגדל שימש כנקודת תצפית והתראה אל מול האויב הפלישתי, שאחת מהערים שלו הייתה אשקלון. בימי הבית הראשון, ממלכת יהודה בנתה מערך מגדלים ומצודות שהיוו נקודות קשר, התראה ואיתות כדרך להעברת מסרים ומודיעין שדה. מגדל זה, הוא אחת מנקודות התצפית שקישרו בין הערים הגדולות בסביבה, אשר שכנו באתרים בית מרסים (מרשם), תל עיטון ותל לכיש. לצורך העברת המסרים, השתמשו בעת העתיקה בהשאת משואות עשן ביום, ובמשואות אש בלילה.


עד אמצע שנות ה-90 (של המאה הקודמת) עמד כאן מגדל תצפית אש של קק"ל, אבל היות והמקום הפך לחלק משטח אימונים של צה"ל הוא פורק והועבר לגבעה בה היינו מקודם, ליד מערות חזן.

גם מכאן נשקף נוף מדהים של כל האזור, וניכרת חשיבותו ההיסטורית בימי עבר.

דרך הכורכר היורדת מהגבעה מושכת לכיוון דרום, חוצה שטחי אש של צה"ל, (מותר למעבר בשבתות), בדרכנו אנחנו חולפים ליד אתר ללחימה בטח בנוי דומה לזה שפגשנו ברמת הגולן.

דרך זו מסתיימת ליד בסיס הצנחנים שומריה.

מכאן יוצאת הדרך אל כביש (מקביל לחומת ההפרדה) שמוביל אל קיבוץ להב ואל הציוויליזציה.

 

מצאנו בטיגואן רכב מצוין, נוח מאד, בנוי לתלפיות, בטוח חזק ואמין.

התצוגה העילית הוא פריט בטיחות, וחשוב, כמו בקרת סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית.

אם יש סיבה מרכזית לשלם יותר עבור רמת הגימור הזאת, היקרה יותר, היא ללא ספק המתלים האדפטיביים שבולמים כל בור ומהמורה שנתקלים בה במפתיע, וברמת שיכוך מענגת.

אנשים שרוכשים SUV רוצים להיות בטוחים כי הם יכולים לרדת מהאספלט לשבילי קק"ל, בסופי שבוע עם המשפחה, ועם הטיגואן יש להם את כל הביטחון להנאה מובטחת.

סעו עם הטיגואן בכביש משובש או שביל קק"ל ותבינו.

על דרך עפר שכזו גם נבחנת איכות חומרי הבניה המשובחת, החיבורים והגימורים היציבים והאיתנים. לא יהיה כאן שום חלק רופף.

זוהי איכות גרמנית שיצא לה שם מותגי.

וכזהו הטיגואן.

קניה שיש בה תמורה מלאה עבור כל שקל.

הצליח להם.

את האיגואנה לא כל כך מצאנו אבל נמר אמיתי. בהחלט.

 


 

ירון הולנדר (ואפרת)

מרץ 2021

פולקסווגן טיגואן, Life Plus

מנוע 1.5 ל'

הספק 150 כ"ס, מומנט 25.5 קג"מ

צריכת דלק (במבחן): 1:12.5 ק"מ/ל'

מחיר: (רכב המבחן) 205,317 ש"ח

 





יער המלאכים.

חורבת מסארה.

תל לכיש.

מערות חזן.

גבעת מגדל התצפית.

גבעת גד.

סכר אדוריים.

מגדל תצפית אדוריים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל