רב מג

 

לעת ערבית הבאתי הביתה סיני גדול מלא אנרגיה.

לאחר שבחנתי בעבר את שני הדגמים שקדמו לו, זה שלוגם רק בנזין (MG ZS (ולפני שנה בדיוק את אחיו החשמלי, (MG ZS EV )הגיע העת להכיר לעומק את זה שמשלב את שתי הטכנולוגיות, זו שעומדת לחלוף מן העולם וזו שעתידה לרשת אותה.

העולם הולך ומתמלא ברכבים חשמליים, וכדי להקל על המעבר החד, ולעזור לאותם אלו שעדיין חרדים מאימת ההיתקעות ללא חשמל באמצע הדרך, המציא עולם הרכב את גרסאות הפלאג-אין.

רכב בנזין היברידי בעל שני מנועים וסוללה נטענת, כך שאפשר ליהנות משני העולמות, ולהרגיש טוב עם עצמך גם בהיבט החיסכון וגם בזה שעושה טוב לעולם.

מבט מהיר באולם התצוגה מראה כי דגם זה אינו תאום של השניים שהוזכרו, אלא ממש אחיהם הגדול המרווח והמפנק יותר.

מבט מעמיק יותר שהעפתי בטבלת הנתונים הטכניים מגלה כי לפני עומד SUV  ברמת גימור אחידה, אבל במגוון אפשרויות בחירה של צבעים חיצוניים ופנימיים, אבל זו רמת גימור גבוהה מורחבת ומפנקת במיוחד.

בכל היבט.

מנוע הבנזין בעל נפח 1.5 ל' שמפיק הספק של 162 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ, אבל שילוב המנוע עם זה החשמלי, מעלה את ההספק ל-258 כ"ס, ומומנט מצוין של 48.9 קג"מ.

כבר בשלב זה נרשמת ציפייה והתרגשות לקראת מגע ראשון של כף רגלי הימנית.

בחניון היבואן של קבוצת לובינסקי יש המולת עבודה. עשרות עמדות הטענה חשמלית מותקנות שם בימים אלה לטובת קהל הלקוחות ועובדי החברה.

בהיותם הקבוצה בעלת מספר המותגים החשמליים הרב ביותר, ואלו שמכרו בשנה החולפת הכי הרבה רכבים חשמליים מדגם בודד, קבוצת לובינסקי מיישמת את הכלל כי "השינוי מתחיל בנו".

כל שינוי בתודעה של הצרכן מתחיל ביצרן שמאמין במוצרים שלו. באיכותם ובטיבם.

סחתיין עליכם.

 

אני מקבל לידי את זה שחיצוניותו אפור כסוף בהיר, והצבע השולט בחלל הנוסעים הוא עור אדום בורדו חזק.

ברור כי שילוב ייחודי של צבעים כאלו הוא כזה ש-או אוהבים מאוד, או שלא.

(אנשים שבלוניים תמיד יוכלו להסתפק בשחור סולידי),

אני, אפשר להבין מאוד התחברתי לשוני.

בחניון החשוך זוהרת תאורת אווירה אדומה, אחת מבין 64 אפשרויות.

מניסיוני אני יודע כמה אפשר לשחק בזה ללא כל אובדן עניין.

מסך המולטימדיה הגדול זוהר מול העיניים בשלושה צבעים, המהווים את מסך הכניסה לכל מה שאפשר לתכנת, לשנות, ולקבע ברכב.

אנדרואיד אוטו. כל מילה מיותרת.

כנראה אצטרך לכתוב בכל פעם מחדש את סלידתי העמוקה מהשימוש באפליקציה המזעזעת הזאת, סינים חכמים שכמותכם, בניתם מכונית לתפארת, אין לכם משהו יעיל מזה? שוב השימוש בכבל, והאפליקציה שמשתלטת על הטלפון, בין אם מחובר ובין אם לאו.

חלאס. נמאס.

זאת הביקורת הלא חיובית היחידה שיש לי ברגע שמציגים לפני רכב.

עכשיו, כדי לצנן את רגע הבאסה מתניעים ויוצאים לדרך.

אחרי כיוונון המושב החשמלי אפשר לשים לב כי כאן יושבים גבוה.

הראות מצוינת לכל הכיוונים, ואם צריך סיוע מערכת מצלמות מקיפות את הרכב מכל צדדיו ומסייעות כשצריך.

פתחתי את הוילון החשמלי (רכב פלאג אין שלא יהיו בו מנועים חשמליים לכל דבר?) שמכסה את הגג הפנורמי הענק.

אור היום חודר פנימה ומאיר את חלל תא הנוסעים. לאלו שחוששים מהשילוב של גג זכוכית וריפוד עור, ומלאים באמונות טפלות שזה נורא חם בקיץ,אדווח ממקור ראשון כי אין קשר בין השמש בחוץ לריפוד שבפנים.

הזכוכית מחוסמת ומסננת את הקרניים החמות ופנימה נכנס רק אור.

כדי לחזק את הטיעון (לא רק, אבל זה תירוץ שנשמע תמיד טוב) החלטתי לקחת את שירה וסמדר, אורחותיי, חברות כבוד במסדר שלישי בשלייקס, טיולי גמלאים, אל מרחבי הנגב, אל מקומות בהם כבר ביקרתי (והתלהבתי), וגם אל כאלה שלא.

לוח השעונים שמעל ההגה גדוש נתונים רבים, בניהם למדתי כי עומד לרשותי טווח נסיעה של כ-650 ק"מ, שכולל שימוש בשני המנועים.

יהיה מעניין מאד.

לחיצה על דוושת הגז מזיזה את EHS (שם זמני עד שאמציא משהו קליט יותר), בקלילות.

עם משקל עצמי קרוב לשני טון צריך מנוע חזק שלא רק יהיה לו אויר כל הדרך אלא להתחיל את הנסיעה בעוצמה מספקת, ואת זה ה-EHS עובר בהצלחה.

על הכביש יש תחושה כאילו הרכב נטוע במרכז הנתיב (אין לי הגדרה מדויקת מזו), ההגה משחק אותה קשוח ולא מאפשר שיטוט לא מתוכנן בין הנתיבים, ובקרת השיוט האדפטיבי עובדת מצוין, ממהירות גבוהה עד עצירה וזחילה בפקקים.

מבחינתי שתי מערכות חיוניות אלו הן כבר סיבה טובה לרכוש את הרכב.

במהירויות נמוכות נשמע קול איוושוש של המנוע החשמלי שמייצר כנראה איזה רחש כדי לתת תחושה של מנוע שמתגורר כאן.

בתוך תחום העיר כדאי ומומלץ להשתמש באנרגיה החשמלית והחסכונית, גם יותר שקט, וגם יותר נעים. הרכב נע בזריזות חרישית ללא כל תחושת שוני.

אנשים שיש להם עמדת טעינה ביתית (או בעבודה) עשויים לחסוך סכומי כסף ניכרים עקב כך.

אורחותיי לא מכירות את מצפור אשלים, זה שצופה אל שלוש שדות המראות העצומים המפיקים אנרגיה מן השמש.

גם זה שמוביל אותנו היום כאמור משתמש באנרגיה ירוקה, וזהו קשר שמחבר אותנו מיד לשינויים שהאדם כופה על עצמו למען עתיד כדור הארץ.

האוויר צלול והראות בהירה וניתן להשקיף מכאן למרחקים.

התחנה הבאה בטיול שלנו מחכה לי כבר הרבה זמן, כי בכל פעם שחלפתי כאן הבטחתי לעצמי "בפעם הבאה".

היום זו הפעם הבאה!

מכביש 211 היורד דרומה, פנינו שמאלה אל כביש אספלט חדש שמוביל אל בסיס ההדרכה של חיל התותחנים, ואחריו כביש אספלט יותר צר ויותר ישן שמביא את הטייל אל -

גן לאומי שבטה.

"... שבטה היא אתר ארכאולוגי השוכן בין ניצנה לשדה בוקר שבנגב. שבטה הייתה מיושבת בין המאה ה-1 למאה ה-9, עת שכנה על דרך הבשמים העתיקה ולאחר מכן הייתה יישוב חקלאי. האתר הוא גן לאומי. בשנת 2005 הוכרזה שבטה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם חלוצה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים... תחילתה של שבטה במאה ה-1 לספירה ככפר נבטי לאורך דרך הבשמים. בתחילה היו הנבטים נוודים, אך עם התפתחותה של דרך הבשמים והתעשרותם, החלו מקימים יישובי קבע. שבטה הסכימה להטבות שהציגו בפניה הרומאים בשנת 106 לספירה, והמשיכה ושמשה כתחנה לאורך נתיבי הסחר עד שהמסחר בדרך הבשמים פסק במאה ה-4 לספירה. בד בבד, עם תחילתה של התקופה הביזנטית חדרה הנצרות לאזור, והיישוב הפך לכפר חקלאי, שאוכלוסייתו מנתה כ-2,000 תושבים. בתקופה זו הגיע היישוב בשבטה לשיאו,... שטחה הבנוי של שבטה משתרע על פני 90 דונם והיא לא בוצרה מעולם. עם זאת, בתיה החיצוניים נבנו ברצף וחוברו זה לזה, כך שתחמו את השטח הבנוי, וניתן לראות את תחילתם של הרחובות המגיעים עד לקצה היישוב כמעין שערים אליו. העיר התפתחה כיישוב בלתי מתוכנן, אם כי תוואי הרחוב הראשי חוצה אותה מדרום לצפון..."

שבטה-ויקיפדיה

מאד מפתיע לגלות כי האתר פתוח לכניסה חופשית ללא כל תשלום, ומצד שני ניכר בו הניקיון, וגם השקט של אלו שמגיעים ביום חול באמצע השבוע מבורך, ורק זמזומו של כלי טייס בלתי מאויש של הצבא, שמרחף מעלינו אנה ואנה מפר את השקט המבורך.

כנראה האתר הזה, שעדיין עובדים בו על חשיפות ושחזורים, לא מרכזי מספיק בשביל שהמוני המטיילים יגיעו אליו, אבל מצאנו בו ובמבנים השונים מספיק עניין כדי לטייל בין הסמטאות והבתים כשעה וחצי.

לאורחותיי אני אומר שלא יפסיקו להתלהב כי נכונה להן עוד תחנה מהזן הנבטי בהמשך הדרך.

בצומת כפר הנוער ניצנה שוב פניתי שמאלה מכביש 211, הפעם לכיוון עזוז.

הכביש הזה משובש ובו המון חריצים ובורות הזנחה ורצוי לנסוע לאט. גם כי הנוף מעניין וגם מההיבט הבטיחותי.

בעיקול הדרך יש דרך עפר קצרה המובילה אל תל ניצנה.

כאילו לא די לנו בעתיקות שבטה שבאנו הנה כדי ללמוד על ישוב נבטי נוסף.

וכך אומרת זו שיודעת הכי טוב :

"... ניצנה הייתה יישוב נבטי בנגב המערבי על דרך הבשמים בסמוך לכתף ניצנה ובקרבת ניצנה של היום. כיום האתר מוכרז כגן לאומי... החל במאה השלישית לפני הספירה נודע כמקום יישוב נבטי שעיקרו מאהלים, שממנו ניהלו הנבטים מערכת מסחרית ענפה...

בזמן שלטונה של האימפריה הביזנטית הגיע המקום לפריחה ושגשוג, ובמקום נמצאו שלוש כנסיות מאותה התקופה שנשתמרו עד היום, ומצודה מלבנית שגודלה 85X35 מטרים, מוקפת חומה עם חמישה מגדלים מרובעים. בחצר המצודה היה מאגר מים מקורה בקשתות. יסודות המצודה היו שייכים, כנראה, למתחם של מקדש נבטי... בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל נערכו חפירות ארכאולוגיות במקום ונתגלה שם העיר הנבטית לאחר מציאת 195 מגילות פפירוס בחורבות העיר..."

ניצנה-ויקיפדיה

את הרכב מחנים ברחבה גדולה, וממנה במסלול הליכה קצר המוביל אל גרם מדרגות תלול מטפסים אל התל.

גם כאן הכניסה חופשית וללא כל תשלום.

בניגוד לשבטה הגדולה, העתיקות כאן משתרעות על שטח קטן יותר, אבל בהיותו ממוקם על גבעה נישאת, ניתן להשקיף גם מכאן אל המרחבים שמסביב.

אל המקום הבא שאני חושב שהוא אחד המיוחדים והיפים שהתברכה בהם ארצנו הקטנה מוביל כביש אספלט במצב הזנחה מתקדם.

כאן כבר הבורות יותר גדולים ויותר עמוקים, ועדיין, הסיני הגדול חולף מעליהם ללא מצמוץ ובנון שאלנט של אחד שבטוח בעצמו. כתמיד מומלץ לנסוע לאט וזהיר, על מנת להימנע מכל פגע לא צפוי.

ליד שלט חום גדול שמעיד כי הגענו אל חמוקי ניצנה מחנים את הרכב ויוצאים למסע רגלי קצר.

רכבי שטח יכולים להמשיך על דרך העפר, אבל למה?

"... חמוקי ניצנה הוא השם שקיבל פארק סלעי קירטון טבעי בקרבת הגבול המצרי. הסלעים הלבנבנים, המעוגלים, המתפתלים והחלקים, נוצרו על ידי בלייה טבעית באופן שבו נראים ממש כמו “חמוקיים”.

בשטח תגלו גם מאובנים – נומוליטים, שמזכירים שלפני מליוני שנים חיו בקרקעית הים (שמזמן כבר הפך למדבר) יצורים בגודל של מטבע (בשפה היוונית: נומוס=מטבע, ליטוס=סלע).

מומלץ להגיע בשעות אחר הצהריים, אז יורדת השמש נמוך והסלעים נראים יפים עוד יותר..."

אנחנו הגענו בשעת צהריים, והיינו לבד, והאורחות שלי לא הפסיקו להתלהב מיפי המקום החבוי בין ההרים.

כאילו ולא ידעתי שככה יקרה?!

שווה מאד להגיע עד לכאן אם כבר מטיילים בסביבה.

חזרנו אל הכביש שמוביל לעזוז בו יש עוד מספר אטרקציות.

לשם שינוי בחרתי שלא לרדת מהאספלט אל מנחת ניצנה הגישה אליו טיפה בעייתית אבל שווה צילומים נאים למכוניות שרוצות לעוף על עצמן.

בתחנת הרכבת הטורקית עוג'ה אל חפיר עצרנו רק לצורך צילומים.

למען מי שחייב לדעת הוצאתי את המידע הבא:

 "... עוג'ה אל-חפיר היא צומת דרכים עתיק סמוך לבארות מים בוואדי עוג'ה אל-חפיר, בנגב המערבי על גבול מדבר סיני. בצומת נפגשו דרכי המסחר העתיקות שהובילו מאזור פטרה, וחצי האי ערב בדרום לחוף הים התיכון בצפון, מצרים ומדבר סיני ממזרח והרי יהודה ממערב. המקום היה למעבר הגבול ב-1906, לאחר סימון הגבול בין ארץ ישראל שבידי העות'מאנים לחצי האי סיני שבידי הבריטים..."

כמה דקות נסיעה משם, על פסי רכבת עתיקים מתקופת הטורקים, ניצבים שני קרונות רכבת המהווים מצפור לציפורים בשם מסתור הציפורים חוברה.

יש אנשים שמקדישים מזמנם על מנת לעקוב אחר בעלי חיים בטבע ומסתור זה מאפשר תצפית שקטה למרחב גדול.

המשכנו אל עזוז. מי שלא מכיר, אני מציע בחום להגיע לישוב המבודד והמיוחד הזה.

כאשר פותחים את כביש 10 לציבור (למשל בשבוע הבא בין התאריכים 23.4.2021-4.4.2021) עזוז לובשת חג ומשמשת נקודת התחלה לטיול מדהים.

הישוב הזה מתבסס ברובו על תיירות מדברית, ובהתאם לרוח זו יצאנו מתחומי הישוב על דרך עפר הדוקה המובילה אל חאן בארותיים.

ריח עשן מדורה מקבל את פני הבאים.

חונים ברחבה הגדולה ומתקרבים אל מרכז מבנים נמוכים בהליכה.

את פנינו מקבלת אדווה, היחפה והחייכנית.

היא מציעה לנו למזוג לעצמנו תה או קפה ישר מהמדורה הנצבת במרכז האתר. (ממנו הריח ), התה מתוק, והקפה ריחני כמו שקפה אסלי צריך להיות.

היא מספרת לנו כי במקום הזה ישנן 16 יחידות אירוח בגדלים שונים למשפחות חובבות מדבר,וכן אפשרות לאוהלי קמפינג. התנאים די מינימליים (לינה על מזרונים על רצפה מרובדת שטיחים), יש עדר גמלים לטיולים, ואפשרות לסיורים ומרגוע.

עיקר גאוות המקום הם השירותים והמקלחות הציבוריות (אין בחדרים), בנויים מלבני בוץ ויש להם אופי מרהיב.

לכל יחידת דיור יש מרפסת צמודה עם ערסלים מול הנוף.

לי (ולחבריי המתגעגעים למילואים בצאלים) מתאימה הנירוונה הזאת,, אני בטוח ומשוכנע כי תיירים מארצות ניכר עפים על המקום, וכשיפתחו השמיים יחזרו התיירים יחד איתם.

מחירי המקום הם כ-700 שקל לזוג פלוס א. ערב ובוקר.

 ליותר פרטים אפשר להיכנס לאתר של המקום.

חאן בארותיים.

היה לנו יום ארוך מלא חוויות עם קוסם מלא און, שלקח אותנו לכל מקום, בשקט ובבטחה.

הוא מארח את אורחיו בנדיבות, הוא בנוי היטב מחומרים משובחים ובאיכות בולטת ומוחשית של הנדסת אנוש מורכבת ומתחשבת.

אם הייתי מבלה בחברתו עוד כמה ימים אין לי ספק כי הייתי מוצא בו עוד תכונות טובות, ואפשרויות, אבל גם כך אני יכול לומר בפה מלא כי התמורה מלאה ושווה כל שקל.

אכן רב מג.

 
 

ירון הולנדר (שירה וסמדר)

מרץ 2021

MG EHS PHEV

מנוע 1.5 ליטר טורבו 258 כ"ס, 48.9 קג"מ.

צריכת דלק (ממוצעת במבחן):

15.4 ק"מ \ליטר בשימוש בנזין

2.3 קווט"ש לכל 100 ק"מ (שזה בעברית בערך 1.3 ₪) בשימוש חשמל

 

158,888 שקל

מקבלים עמדת טעינה

אחריות 5 שנים או 150,000 ק"מ לרכב

8 שנים או 150,000 ק"מ לסוללה.

 

מצפור אשלים

שבטה

תל ניצנה

חמוקי ניצנה

עוג'ה אל חפיר

מסתור הציפורים חוברה

עזוז

חאן בארותיים