איך אומרים התאהבתי, ביפנית?

 

כבר כתבתי על זה יותר מפעם אחת, כי יש מכוניות שתופסות אותך כבר בשנייה הראשונה.

יש כאלו שהעיצוב החיצוני שלהן שובה אותך, יש כאלו שצבע מסוים עושה להן טוב (יותר), יש כאלה שהטכנולוגיה שמוטמעת בהן מרשימה מאד. אבל זו שקיבלתי היום היא אחרת.

מהרגע בו נחתתי במושב הנהג הנמוך ננעלתי בתוכו.

הוא עוטף ומחבק ולא נותן תחושה שצריך להיפרד מתישהו.

וזאת ההתרשמות מהשנייה הראשונה.

(וזה קורה כבר באולם התצוגה).

מעניין מה יהיו הבאות, כאשר ניתן גם למנוע להרעים ולרכב לנסוע.

העיצוב החיצוני של ה-300 מזמין צרות.

מהסוג הטוב, אני מתכוון.

כאשר אתה הוא זה שיושב בתוכה אתה לא רוצה שיתעלמו ממך, ולמען האמת גם אי אפשר.

אבל, מי שרואה במראה שלו את חזיתה הנמוכה והטורפת של ה 300, ראוי שיזוז ויפנה נתיבו.

לפחות מחמת הכבוד.

כי מגיע לה.

יש לה חרטום ארוך שמתחיל בגריל שחור ומסיבי, ומסתיים בישבן מנופח ורחב יותר מהגוף הקדמי.

כול כולה אומרת ספורטיביות דינמית.

ה-300 מושכת מבטים מלאי הערכה וקינאה.

אנשים שרואים אותה אפילו ולא ידעו למה, אבל זה יקרה להם.

שי שמוסר לי את המפתחות עובר איתי בהסברים מהירים על כל המערכות שחשוב שאכיר, ומזכיר לי שלא ארד מהאספלט כי ה-300 נמוכה.

עד כמה נמוכה?

כאשר עומדים מבחוץ גובה הגג הוא באזור החזה (ואני לא מטר תשעים פלוס...)

עכשיו עוד לפני שלוחצים על כפתור ההתנעה חשוב להכיר שני מספרים.

241 על 35.

אלו מספרי הקסם.

אני גם לא בטוח שהמילה "על" יש לה משמעות כלשהי במשוואה.

זה לא סוג של כפל או חילוק, ובטח לא נוסחת פלאים כמה כדורי סושי יכנסו בכמות פיתות.

241 סוסים עצבניים שאכלו 35 קג"מים לארוחת הבוקר, ועכשיו כל הטוב הזה רק מחכה דרוך לשחרר את המעצורים ולהתפרץ.

241 על 35.

זה אומר המון.

יש כאן המון כוח שיכול להעיף את ה-300 בפחות משבע שניות (!!!) אל מעבר למהירות החוקית במרבית כבישי מדינת ישראל.

בכל מכונית שאני פוגש לראשונה אני נותן להיכרות בנינו להתחיל לאט, שנדע להעריך גבולות זה של זו, שנקשיב, ונדע איך להפוך את הדייט הזה למערכת יחסים יציבה וממושכת.

אז לפני שאני מגיע לכבישים מהירים, אני בודק כל מה שמשנה משהו.

יש קטע ברכב הזה (ואולי זה רק במכונית המבחן), שידיות האיתות והמגבים מגיבות בנגיעה ואין צורך להסיט אותן קדימה או אחורה.

טאצ' קטן וזה עובד.

וזה עובד.

אבל מה שבאמת מדליק הרבה יותר נמצא בכפתור גדול שבין המושבים הקדמיים.

הסטת כפתור בורר מצבי הנהיגה למצב ספורט פלוס וגניחה עמוקה עולה ממעמקי הבוכנות, וגל הארכובה משחרר זעקה הבאה מתוך עונג,

תן לי את זה בייב. תן לי עוד.

והרגל לוחצת, ופה בצד פתאום משתחררת ההתכווצות כמאמר המשורר אריאל.

 

בוקר יום שני, התאמתי חולצה לריפוד העור בצבע בורדו עמוק, שנותן בוסט של הלם בפגישה הראשונה.

בטלפון הזמנתי את אבי, חברי מזה כמה עשורים, ומתוך דאגה כנה למצב כאבי הגב שלו, הבטחתי כי המתלים האדפטיביים המשתנים בשילוב עם מושב חובק יעניקו לו נסיעה שלא ישכח.

מה כבר חשבתי לעצמי שהבטחתי דבר שכזה מבלי לדעת שככה זה באמת עובד??

אבי בא, בחן בעין של אחד שמבין בעיצוב כל פרט, ועוד לפני שנכנס אל היכלה הארגמני של ה-300 כבר שלף את המצלמה לסשן ראשון  של צילומים.

ככה ניצתת אהבה, חשבתי בלבי. כבר במבט ראשון.

אז מה בתוכנית שלנו היום שואל אבי.

אני אקח אותך למקומות בהם טרם ביקרת, עם נופים שטרם ראית, ובהנאה שטרם חווית, עניתי.

היות ושנינו כבר ראינו דבר או שניים בחיים, להבטחות שלי יש עכשיו שטר שצריך לפרוע.

מביתו באזור נתב"ג פנינו לכביש 465 אל בית אריה, ומשם בחיבור ל-446 אל פדואל.

ומדוע בחרתי בנתיב הזה?

כאן הכביש אומנם צר, ובעל נתיב נסיעה לכל כיוון אבל הכביש פתלתל ואין בו קו ישר אחד, מה שנותן לנו מבוא ליום הכיף המוטורי העומד לפתחנו.

כבר ביעד הראשון  פגעתי בול.

אבי לא היה אף פעם במרפסת של המדינה.

מזג האוויר הנעים והאוויר הצלול יחסית מאפשר תצפית ברורה עד תל אביב.

"...מאפייני המצפור.

המצפור מתנשא כ-350 מטר מעל פני הים. המרחק בינו ובין הים התיכון הוא כ-25 ק"מ בקו אווירי, המרחק לגוש דן הוא כ-12 ק"מ בקו אווירי והמרחק לנמל התעופה בן-גוריון הוא כ-13 ק"מ בקו אווירי. מהמקום ניתן לזהות בקלות רבה תשתיות ביטחוניות ואזרחיות חיוניות לישראל, כגון נמל התעופה בן-גוריון, הקריה, אוניברסיטאות, מסילות ותחנות רכבת, כביש 6, תחנות כוח, אזורי תעשייה ומסחר ובתי חרושת... המרפסת של המדינה הוא מצפור בהתנחלות פדואל שבשומרון, 12 מטר מגדר היישוב. ניתן להשקיף ממנו על גוש דן, השרון, מישור החוף, השפלה ובהתקיים תנאי מזג אוויר מתאימים וזיהום אוויר מופחת, ישנה ראות טובה מתחנות הכוח של אשקלון ואשדוד בדרום ועד לאוניברסיטת חיפה שעל הר הכרמל..."

המרפסת של המדינה-ויקיפדיה

אחרי תצפית מרהיבה מהמרפסת של המדינה אני מכוון את הלקסוס אל הישוב רחלים.

מעודי לא הייתי שם, כך גם אבי, שמבטו מסגיר אי נחת מסוימת של חשש.

מצד שני, זאת הזדמנות לנסוע לשם, ולהפחית ממנות החשש.

המרחק בין פדואל לרחלים הוא כעשר דקות נסיעה ברובן על כביש 5 שהופך אחרי אריאל לכביש 505. התנועה ההומה מסירה הרבה פחדים ודעות קדומות.

 

שירלי מנהלת מרכז המבקרים ביקב טורא מקבלת את פנינו במאור פנים. יקב טורא  מייצר 12 סוגי יינות מ 14 זנים שונים.

ורד וארז בן סעדון הקימו את יקב טורא כיקב-אחוזה משפחתי (Estate Winery). כדי לזכות בהגדרה "יקב אחוזה", היקב צריך להיות הבעלים של הכרם, ועל היין להיות מיוצר אך ורק בשטח היקב משלב התסיסה, היישון והביקבוק. הכרמים לא חייבים להיות צמודים ליקב, אך הם צריכים להיות באותו אזור גיאוגרפי.

הכרמים של יקב טורא התגלו ככרמים מהאיכותיים ביותר בארץ. הם נהנים מטרואר ייחודי ונדיר ומתנאי גידול אולטימטיביים. תנאים אלו נובעים ממיקומו של הכרם על הר בגובה 850 מטר, החשוף לרוח המערבית. הערפל השורה על הכרם עד שעות הבוקר המאוחרות ומזג האויר במקום (16 מעלות בלילות הקיץ עם לחות של 98%, ומינוס 4 מעלות בחורף ולפעמים גם שלגים) חברו יחד עם אדמת הטרה-רוסה הסלעית ומעניקים לענבים איכות יוצאת דופן שהפכה לשם דבר באזור וברחבי הארץ.

היקב מייצר למעלה מ-100 אלף בקבוקים בשנה, אשר חלק גדול מהם מיוצא לחו"ל, וזוכה לביקוש רב.

היקב מייצר גם שמן זית, אבל הוא  מיוצר בשילה, אך שייך למקום.

 

אנחנו מוזמנים אל המרפסת הגדולה והמרווחת ומגישים לנו 3 סוגי יין לטעימה (קברנה, שיראז וסנואו (לבן)), יחד עם מגש נאה ועליו חריצי גבינות של ג'ייקובס, שמן זית וזיתים מרירים.

היינות של טורא טעימים לחך, ומחליקים בגרון בנועם.

גם שמן הזית שיש לו טעם עדין אך בולט של זיתים, צלול ומשובח, ומשאיר בפה  טעם ייחודי.

מבקרים המגיעים ליקב יכולים לבחור סטים שונים של טעימות במחירים שונים, החל מ-25 שקלים לאדם, ואפילו להצטייד כאן בסל פיקניק, מלא בכל טוב.

פרטים נוספים באתר היקב המקסים ועל אווירת האירוח.

יקב טורא

מנהג לי, כאשר אני מגיע למקום שאינני מכיר ואני רוצה ללמוד עליו יותר, אני שואל את המקומיים על ההמלצות שלהם לסביבה, אותה הם מכירים הרבה יותר ממני.

כך הופנינו מהיקב אל הכניסה לישוב אל מעיין אייל.

 

מעיין אייל בפאתי רחלים מתגלה כפנינת חמד של ממש.

מעיין זה שהוקם לזכרו של אייל יפרח, אחד משלושת הנערים שנחטפו ונרצחו, בנוי כבריכת שכשוך נאה, מוקפת מדשאה (מדשא סינטטי) מטופחת ופינות ישיבה לפיקניק ומנגול.

תושבי המקום יכולים להגיע לשם במלוא הביטחון והנוחות.

וכאן המקום לציין במילה תודה מיוחדת למי שיזם שם גם משטח מוגבה מעל הקרקע לקומזיץ, למניעת זיהום הקרקע ופגיעה במי תהום. ככה צריך, והלוואי ומקומות נוספים יאמצו את הרעיון.

כל הכבוד !!!

יצאנו מרחלים, ולפי המלצת המקומיים שמנו את הוויז לכיוון שילה, אל שילה הקדומה.

גם כאן שנינו מעולם לא היינו מעולם.

"... האתר תל שילה מזוהה עם שילה הקדומה המוזכרת בתנ״ך, אשר היתה המרכז הדתי והרוחני של עם ישראל בתקופה שלפני המלוכה, ואשר בה הוצב משכן אוהל מועד וארון הברית. בשילה הקדומה נקשרו אירועים חשובים ודמויות מרכזיות במקרא שבזכותם נתקדש האתר בתקופות שונות על ידי שלושת הדתות: הגרלת השבטים על ידי יהושוע, סיפור פילגש בגבעה, מלחמות ארון הברית, מסורת ט"ו באב, תפילת חנה, עלי ושמואל הנביא.

רציפות היישוב שהתקיימה בשילה מתבטאת בשרידים מתקופות מגוונות, החל בתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה האומיית.

תל שילֹה נמצא כ-30 ק"מ צפונית לירושלים וכ-20 ק"מ דרומית לשכם, צמוד לישוב שילה ולכביש 60. גובהו כ-700 מטרים מעל פני הים והוא נכלל בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין... אין ספק בחשיבותו של אתר תל שילה – אתר המזוהה עם שילה הקדומה, אשר על פי המסופר במקרא היתה מקום המשכן, מושב ארון הברית והמרכז הרוחני של שבטי ישראל..."

שילה הקדומה

האתר מפתיע ביופיו, בחשיבותו ההיסטורית, בשינויים שעבר במהלך השנים והעמים ששלטו כאן, ואפשר להעביר שעתיים  –שלוש בשיטוט ולמידה באתר הגדול.

מזג האוויר היטיב איתנו ולמרות השמש והשמיים הצלולים האוויר היה נעים.

יצאנו משם, בשעת צהריים מתוך ידיעה ברורה כי הלונה פארק שלשמו הגענו פותח את שעריו.

כאחד שנוהג (לרוב) במהירויות החוקיות בלבד, כבר כמעט שכחתי איך מרגישים את הבעיטה הזאת בגב שמוציאה ממך יללות עונג.

ווואווו... איך שה-300 הזאת ממריאה.

דבוקה לכביש כמו מסטיק שנצמד לג'ינס, נותנת לך את מלוא הביטחון לקחת כל סיבוב עליה או ירידה בקצב שלך, והאמת? האומץ שלך יגמר הרבה לפני היכולות שלה.

הכבישים שבחרתי עוברים בנופים מרהיבים, עם הרבה פחות תנועה מזו שיש במרכז המדינה, עם סיבובים עליות וירידות.

כאן ה-300 מראה לנו בדיוק את מה שהיא יודעת.

בין שלל הטכנולוגיות המפוארות והמצוינות שה-300 הזאת התברכה בהן, אחת החשובות ביותר הנובעת מאופייה המתפרץ היא המערכת המתריעה על מצלמות מהירות נייחות.

צריך להתרגל גם לצפצוף הזה שהולך ונעשה עצבני ככל שמתקרבים למצלמה, עד כי נעשה בלתי נסבל.

אבל, כאמור צדקה תציל ממוות, כמאמר הפתגם הידוע, והתרעה בזמן תציל מדו"ח מיותר.

 

זהו שיר הלל  לפנומנלית מוטורית.

ואם בשירה עסקינן, הנהג המצוי (וזה שהפרוטה מצויה בכיסו) יקלע לדיסוננס מוסרי לאיזה קונצרט יעדיף להאזין.

למדרגות לגן עדן של לד זפלין פורצת מ-17 רמקולים משובחים של MARK LEVINSON (שמעולם לא נשמעו כל כך צלולים וברורים), או לזו שמפיקים 16 שסתומים וארבעה צילנדרים (שזה נשמע כמו פררר פרר פררררררר ערב לאוזן).

אכן דילמה קשה.

בדרך אל האתר הבא חלפנו על פני כאלו שיש להם פוטנציאל תיירותי אך כזה שהאספלט  מסתיים בדרך לשם, וכיאה להבטחתי לא ירדתי מאף כביש סלול לטובת הרפתקאות שיכולות להסתיים באי נעימות גדולה.

לאחר שחצינו את השומרון בכביש חוצה שומרון והגענו אל פאתי מושב פצאל, פנינו שמאלה לכיוון צפון עד שנעצרנו למרגלות תל תאומים שנמצא בלב מושב בעל אותו שם.

"... שם היישוב ניתן בגלל תל תאומים (תל א-תום) הנמצא בו. זה תל יישוב עתיק למן התקופה הכנענית הקדומה ועד לימי שיבת ציון ובתקופות הרומית והביזנטית. בחתך שנגרם עקב פעילות דחפור נחשפו בתל שכבות יישוב אחדות ובהן קירות בנויים ושכבות שרפה... שלושה תלים חלשו על גזרת עמק בית שאן במלחמת העצמאות: תל שלם (תל רדע'ה) מדרום לטירת צבי, תל מגדע (מוג'דה) ליד שלוחות ותל תאומים (תל א-תום). התלים נתפסו על ידי לוחמי היישובים ללא קרב לאחר שחיל המשלוח העיראקי נטש אותם..."

תל תאומים-ויקיפדיה

 

אחרי יום טיול ארוך בו נסענו למעלה מ-400 ק"מ, אבי קם מהמושב כאילו רק התעורר הרגע משנתו, בביתו, ואת החיוך שלו צריך למסגר במסגרת ענק ולתלות באולם התצוגה של לקסוס בהרצליה.

והוא היה רק הנוסע.

את החיוך שלי  (הנהג)  צריכים לפרסם בקטלוג שלקסוס מפיצה בכל העולם.

עונג מושלם.

וכיף אחד גדול. מאד מאד מאד גדול.

אז איך אומרים אהבה ביפנית?

IS300 F-SPORT PLUS

  

ירון הולנדר (ואבי)

שני אנשים שיודעים ליהנות

אפריל 2021

LEXUS

IS300 F-SPORT PLUS

מנוע 2 ליטר, 8 הילוכים

הספק 241 כ"ס

מומנט 37.5

צריכת דלק (במבחן מאומץ) 1:9.5 ק"מ \ליטר

מחיר:298,266 ₪ (תוספת 5,000 ₪ לצבע מטאלי)

  

המרפסת של המדינה

יקב טורא

מעיין אייל

שילה הקדומה

תל תאומים