יום שני, 3 במאי 2021

משולש של אהבה

 


לסוף השבוע האחרון הבאתי ספרדייה חמה הביתה. אני מקווה שזוגתי לא תזעיף פנים מול המשולש (!!) הרומנטי שנרקם כאן.

(*לעניין המשולש אתייחס אחר כך ).

 


באולם התצוגה המיוחד והמדהים במגדל צ'מפיון בבני ברק, בקומה השישית יש אווירה מיוחדת.

כזאת שלא נמצא באולמות אחרים.

מי שאחראי כאן על העיצוב שאב את ההשראה מהגראז' המיתולוגי. המקום והמקור בו נולדו מנוע ועיצוב מוקפד.

זו מכונית הפונה לקהל  שמחפש את השונה, את הדרך השונה והאחרת.

זה שמחפש את הקדמה והחדשנות.

מותג שאינו תקוע בעברו, אלא מסתכל קדימה.


מותג שמייצג דרך וסגנון חיים. טכנולוגיה ועיצוב.

פרט פיקנטי מספר כי הלוגו של הקופרה מסמל שבט וקבוצה, ויש בו שילוב שתי אותיות של הראש והלב.

בהחלט טוב לדעת לפעמים מה היה הראש של המעצב.

וזוהי הקופרה.

 

קופרה התפרסמה בהיותה פעם מותג ביצועים של סיאט.

זו שלקחה דגמים מוכרים של היצרן (לאון, איביזה, אטקה), שידרגה, עדכנה ושיפרה, ויצרה זאבים בעור כבש.

רק כאשר הרחת את עשן האגזוז של זה שעמד לפני שנייה וחצי לידך ופתח מבער ברמזור, הבנת, באיחור קל, כי נחשפת הרגע למפץ הגדול.

ואכן, באולם התצוגה עומדות זו ליד זו לאון ואטקה שרק החיצוניות שלהן זהה למקור, ושני דגמי הפרומנטור.

הפרומנטור הינו דגם שנולד ופותח כאשר קופרה הפכה למותג עצמאי.

זה שמנועו מכיל 1,500 סמ"ק ומייצר 150 כ"ס, ואחיו החזק והמשודרג עם מנוע 2,000 סמ"ק ו-310 כ"ס.

ההבדל בעוצמה הוא גם ההבדל במחיר.

הפרומנטור מתחיל במחיר בסיסי של 175,000 ש"ח, ונוסק עם שש רמות גימור שונות עד 287,000 ש"ח, ואלוהים, אמר כבר מישהו, נמצא בפרטים הקטנים.

 



אני באתי לאסוף את הדגם הבסיסי, וכבר פגשתי את המנוע הזה בסיאט לאון, באודי A3, בפולקסווגן טיגואן וגם באוקטביה של סקודה אפשר לפגוש אותו.

מעניין מה אנשי קופרה השכילו להפיק ממנו.


 

הפרומנטור מעוצב ככזה הפונה לפלח הכי אופנתי כיום, הקרוסאובר, אך משנפתחת הדלת מתגלה מושב נמוך, וגם בשיא גובהו עדיין רואים את מכסה המנוע הגדול הרחק קדימה.

כאשר מתיישבים מול ההגה ישנה תחושה כאילו המכונית מגמדת את הנהג, ואני שמעל פדחתי יש מרווח של עוד 20 ס"מ לפחות, הייתי מעדיף עוד הגבהה במושב.

אני בטוח שהתחושה תהיה אחרת לגמרי.



את גג השמש הפנורמי העצום פותחים בהחלקה של האצבע על משטח קטן שנמצא היכן שבדרך כלל נמצאים כפתורים ייעודיים.

פס שכזה גם משמש כבורר עוצמת השמע במערכת המולטימדיה המשובחת תוצרת BEATS, דוברת העברית, והקלה והנוחה להתמצאות.

המושבים בגרסת הבסיס עשויים משילוב עור ובד, וכמצופה מרכב עם מוניטין ספורטיבי זהו מושב נוח ביותר, חובק ותומך מכל עבר. ברמות הגימור הבכירות, המושבים מרופדי עור מלא, ויוקרתיים הרבה יותר.

מי שמעמיק ובודק יבחין בנקל באיכות יצור, ובהקפדה על כל כפל וקמט במתכת, בעיצוב המוקפד בכל פינה וזווית, ובמחשבה העיצובית הכוללת.

בכל מכונית שאני בוחן אני מחפש לפעמים את המשהו המיוחד שיש לכל מכונית שיגניב אותי.

והנה, כאן בפורמנטור מופיע הבהוב התראה על רכב בשטח מת, בפס תאורת האווירה שמותקן בדלתות.

חביב ובולט במיוחד.

אחרי שלמדתי את כל המפרט בעל פה (כמעט) הגיע הזמן לצאת אל הכבישים ולראות איך כל זה קורה תחת כובד רגלי הימנית.

 

שבת בבוקר, אפרת, שותפתי לטיולים רבים, מתייצבת בזמן שקבענו.

היום, אני אומר לה, בחרתי תא שטח קטן וקרוב.

הכרמל.

יש כאן מספיק מה לראות ומה למצוא כדי למלא יום טיול שלם

היות והמערכת המולטימדיה של מותג מוצלח, לא הופתענו לגלות כי גם את גלי הרדיו שומעים ברכב מצוין, והפלייליסט שנבחר בתחנה המקומית הושפע מאירועי הלילות האחרונים.

אולי יש כאן איזו השפעה מיסטית בין מה ששומעים לאיך שמרגישים וכיצד מתניידים, עובדה כי הכביש המהיר היה דיי ריק, התנועה זרמה כפי שתנועה צריכה לזרום, ובקרת השיוט לא התאמצה במיוחד. סוג של נינוחות.

אולם, ביציאה ממחלף אליקים לעבר כביש 672 אשר כאילו נברא למידותיו ויכולותיו של  הפורמנטור, עברנו כבר למוד אחר של נהיגה.


כאן אני מרשה לקופרה לרקוד בכל סיבוב, בוחן את היצמדותה המפתיעה לכביש, המנוע שהעברתי למצב נהיגה ספורטיבי מאיץ את שבעת ההילוכים וגם הסאונד נדמה לי הרבה יותר כועס, קצת.

זהו כביש צר ומתפתל בין דוכני פיתה דרוזית אחת לרעותה. כאילו? מה הקטע? למה כל כך הרבה מאותו דבר?

אלו גם נקודות איתות ראשונות המבשרות לאיזו טריטוריה אנו נכנסים.

בכניסה לדלית אל כרמל מצד שמאל ישנו שלט הכוונה אל המוחרקה. וחוב לנו עתיק עם האתר הזה שכיוונו אליו בעבר ולא הגענו.

אך בטרם ניסע אליו, אפרת מפנה את תשומת ליבי לשוק קטן בפתחו של הרחוב.

חובבי שווקים אנו, ומגרש החניה הפנוי ברובו משכנע אותנו לעצור.


יש כאן דוכני פיצוחים, פירות וירקות טריים בוהקים מרוב טריות, דוכני בגדים בגרוש וחצי, ומיני מוצרי בית קטנים. המוצרים נערמים על דוכנים מאולתרים, וכל הווייתו של השוק הקטן הזה ששמו על השלט בכניסה "שוק שבת" אומר זמני.

הצטיידנו במה שלא ממש הכרחי אבל אי אפשר לעמוד בפני הפיתוי, והמשכנו אל המוחרקה (קרן הכרמל).

במגרש החניה, בפתח המנזר, מחנים את כלי הרכב, ובהליכה נכנסים אל המתחם שעלות הכניסה אליו היא חמישה (!) שקלים.



די בסכום צנוע זה כדי להשתמש בשירותים המצוחצחים של האתר, הנוף שעל המרפסת זה כבר הבונוס.

אז מה כל כך חשוב במקום הזה?

פניתי אל זו שיודעת הכי טוב, וזה דברה:

"... במקום זה התחולל העימות בין אליהו לבין נביאי הבעל, (מלכים א', פרק י"ח) כשאש ירדה מן השמים ורק קורבנו של אליהו נענה. מסיבה זו הוקם במקום בשנת 1867 מנזר על ידי נזירים כרמליתים שהגיעו מאירופה, ואשר ראו באליהו מודל לנזירות, לקנאות דתית ולמסירות טוטלית לאל, תכונות שבאו לידי ביטוי בין היתר במלחמתו בנביאי הבעל... חצר המנזר מטופחת, ובה גן קטן. בגן פינת התכנסות ושולחן דרשה, ומספר פסלים עשויים מאבן. הפריט הבולט ביותר בחצר המנזר הוא פסל אליהו, שהיה לסמלו של המקום, והוא מתואר כנביא לוחם מלא חרון הכופה את האמונה הדתית באמצעות חרב שלופה נוטפת דם שהוא נושא בידו המונפת, ורגלו דורכת על ראשו הכרות של אחד מנביאי הבעל. הפסל פונה אל מבנה המנזר וניצב בקו ישר עם דלת ומזבח הכנסייה.


השם מוחרקה (מקום השריפה), ניתן למקום לאור סיפור זה. כפי שניתן לקרוא, לאחר שהאש ירדה לקח אליהו, על פי המסורת, את נביאי הבעל לעבר תל קשיש אשר במורד הכרמל ושם, בסמוך לנחל הקישון שחט אותם

..

המוחרקה-ויקיפדיה

סביבת המנזר והכנסייה הקטנה מטופח בחורש ופרחים, והנוף המדהים המשקיף מן המרפסת מגיע למרחקים, וביום של ראות טובה במיוחד רואים רחוק ורואים שקוף כדברי המשורר.

חזרנו אל הספרדייה שחיכתה בצל, מושכת מבטי סקרנים (ויהיו עוד רבים כאלו בהמשך היום), כדי לחזור על דרך הכניסה ולחפש את הנתיב שיוביל אותנו אל מצפור טייסת העמק.

פניה אל כביש אספלט זרוע בורות שהופך בהמשך לדרך עפר הדוקה, שנקרא משום מה "דרך נוף כרמל". הדרך עוברת בתוך חורש סבוך וצפוף, ופעם אחר פעם נקרעת פיסת חורש ונוף מדהים פורץ אל העין.

הדרך סובבת את דופן ההר עד שמגיעים אל שלט הנצחה גדול ושני אלמנטים ארוכים מבטון.

"... ליאור הררי ז”ל, טייס מטוס ברק מטייסת “העמק”, שבסיסה ברמת דוד, יצא ב-27 במרץ 2000 לטיסת אימונים יחד עם רב סרן יונתן בגין ז”ל. מטוס ה-F16 שהמריאו איתו צלל לים והשניים נהרגו. באפריל 2006 הקימו את מצפור טייסת העמק לזכרו של הררי ז”ל.

מצפור טייסת העמק הנמצא על דרך נוף כרמל צופה אל בסיס רמת דוד, גבעות שייח’ אבריק, פסל אלכסנדר זייד ואל נופי עמק יזרעאל. במרכז רחבת המצפור ניצבת אנדרטה המדמה את מסלולי ההמראה בבסיס רמת דוד באמצעות שני גושי אבן מלבניים וסלע גבוה עם שלט הנצחה עם פרטי הנופל ומילות השיר “לכל איש יש שם” של זלדה...

מצפור טייסת העמק-טיולי

שני גושי הבטון הללו ניצבים בהמשך דמיוני אל קו האופק אל מסלולי המטוסים של בסיס רמת דוד.

בהמשך היום נתקל באופן מפתיע באנדרטה נוספת עם סיפור גדול מאחוריה.

חזרנו בזהירות על עקבותינו, למרות שניתן להמשיך על השביל ולסובב את ההר, אולם ממה שראינו איכות המשך השביל מתאימה יותר לרכבי שטח אמיתיים ולא למתחזים.

אמרתי לאפרת כי אני מתכנן עבורה מספר מקומות לא צפויים וישנם מספר כאלו בעוספיא.

הראשון נמצא בסמטה צדדית קטנה ששמה "אל כניסה", (באמת) ומובילה לרחבה גדולה בה ניצבת כנסיה יוונית קתולית.

אני לא יודע מה הסיבה אבל שני המבנים של הכנסייה היו סגורים, וחבל כי דלת הכניסה המעוצבת בקוביות של תיאור אירועים תנ"כיים, נראתה מבטיחה.

כנראה נצטרך לחזור לכאן בהזדמנות אחרת.

השארנו את הרכב ברחבה ובצעידה יצאנו אל כביש 672, חצינו אותו והלכנו אל כנסיה מארונית שדגל לבנון מתנוסס משום מה בחזיתה, וסמוך אליה נמצא מנזר סנט ג'וזף.

לצערנו גם זה וגם זה היו סגורים ונעולים, והפליא אותי כי עוספיא הידועה כמעוז דרוזי, מכילה גם את בני הדתות האחרים שמתגוררים בישראל, ונשמר כאן סוג של דו קיום בשלום.

סמוך לכנסיה יש שלט גדול שמכוון את הבאים אל כנאפה ובס, ואני שנאמן להמלצות חבריי המטיילים, סומך על המלצת ידידי המלומד רוני אקרמן  (http://rongoodlife.co.il/ ) שמבין בטעם טוב, ושלח אותי הנה לדגום את הכנאפה המקומית.

שם המקום (כאילו, רק כנאפה) מעיד כי רק מוצר אחד נמכר כאן, ולפי כמות האנשים שאוכלים את המעדן בישיבה, כנראה מדובר בלהיט.

היות ויש לי כבר ניסיון צבור של מיני כנאפה במקומות שונים בארץ, אני יכול להעיד כי מדובר במנה טעימה ביותר, לא מתוקה מידי אלא מאוזנת ומעודנת בטעם. מכיוון שזה המוצר היחיד שנמכר כאן, ופופולאריות המקום, ברור שהכנאפה לא מספיקה אפילו להתקרר וכל הזמן יוצאים מגשים טריים ומעוררי תאבון.

אפשר להוסיף למנה גלידת וניל טורקית שמשדרגת את המנה.

מי שבוחר לאכול במקום מקבל את המנה על צלחת חד פעמית מבמבוק מתכלה.

20 שקלים, מחיר סביר ביותר לעצירה מתוקה באמצע יום טיול.

כפי שציינתי מקודם סביבות הכפר עוספיא צופנות מספר אטרקציות מקומיות שוות ומסקרנות, וככה הגענו למצפור דוד איזן.

לא פשוט להגיע, וצריך להאמין לווייז להכוונה. וזאת מדוע? כי באמצע כביש בשכונה סתמית הניווט מפנה הצידה אל מה שנראה דרך עפר בין עצים שיורדת מההר כלפי מטה. שלט חבוי ודהוי מספר כי זה באמת הכיוון שנמצא אגב על נתיב שביל ישראל.

בחרנו להשאיר את הרכב ברחוב, וללכת למטה כ-500 מטר, ובדיעבד ניתן להגיע עם הרכב עד למצפור.

"... מצפור דוד אייזן הוקם לזכרו של דוד ושבעה מחבריו שנפלו בתקרית אש על גדות תעלת סואץ במהלך מלחמת ההתשה. איזור המצפור כולל רחבת זיכרון גדולה ובה יש פסל של תותח שמסמל את ההפגזות שהיו במלחמה זו. תוכלו למצוא כאן גם את הפסוק מיומנו של סגן דוד איזן "לא אמות ואפילו יהרגוני". בנוסף סביב המצפור יש גם ספסלי פיקניק מפזורים בתוך היער האורנים הצופים לנוף עוצר נשימה של מפרץ חיפה.



אחד האלמנטים המיוחדים ביותר במצפור הוא תבליט ענק שמציג את סיפור הקרב בתעלת סואץ, כולל ציורים והסברים מפורטים. דרך מעולה להנצחת הנופלים וסיפור מורשת קרב ממלחמה שלא כל כך מדברים עליהם. כדי להגיע לכאן תוכלו לרשום בוויז: "אולטרה חיפה מצפור דוד אייזן". ..."

מצפור דוד איזן (1)

הפסל עמי, שיצר את המודל

התמזל מזלנו, והצטרפנו לקבוצת אנשים קטנה שישבה במקום ושמענו את סיפור האתר (היחיד בישראל) המוקדש למלחמת ההתשה, מפי הפסל עמי שיצר את כל האלמנטים במצפור לפי בקשת האב השכול.

פרטים נוספים אפשר לקרוא בקישור הבא:

מצפור דוד איזן (2) ומלחמת ההתשה

מעבר לסיפור האישי של מי שהקים את האתר, זהו מקום קסום ומיוחד, וראוי לביקורים.

יצאנו משם, כשהשמש עומדת באמצע השמים, חזרנו אל כביש 672 שמתחיל כאמור במחלף אליקים ומגיע עד חיפה, וסמוך לאוניברסיטת חיפה לאחר שיורדים מרום ההר ומתגלה נוף הים המרהיב משני צדדיו של ההר, פנינו שמאלה בכיוון שמורת החי בר.

במזלג הפנימי פנינו שמאלה נוסעים לפי השילוט של מצפור הצוק.

אזור שוויצריה הקטנה בכרמל מקיף המון דרכים פתלתלות המביאות את המבקר לכל מיני חניונים ותצפיות.

אחד כזה בו עצרנו בגלל הסקרנות נקרא המבצר האחרון.


"... תוכנית המבצר האחרון לארץ ישראל (באנגלית: Palestine Final Fortress) הייתה תוכנית שיזמו הבריטים בשנת 1942, בימי מלחמת העולם השנייה, להגנת ארץ ישראל מפני פלישה של הנאצים מכיוון צפון. בימי מלחמת העולם השנייה עמדה ארץ ישראל שבשלטון המנדט הבריטי פעמיים בפני סכנת פלישה של הנאצים ובעלי בריתם.

הסכנה הראשונה החלה ביוני 1940 כאשר כבשה גרמניה את צרפת, והשליטה בצרפת ובמושבותיה הייתה בידי משטר וישי הפרו-נאצי. בכך באו סוריה ולבנון תחת שלטון פרו-נאצי. הנחת העבודה של הבריטים הייתה שפלישה גרמנית לארץ ישראל מצפון היא אפשרות ריאלית.

 

בקיץ 1940 החלו הבריטים להקים קווי ביצורים להגנת הארץ מפני פלישה ולהכנת פעולות התנגדות לכובשים, אם תיפול בידי האויב... ההגנה נועדה להתבסס על מתחמים של עמדות, תעלות קשר, בונקרים, עמדות נשק כבד ומחפורות לארטילריה. בחורף 1942 החלו כוחות הנדסה וחברות בניה כמו "סולל בונה" לחפור עמדות, לסלול דרכי גישה, לבצר בונקרים ותעלות מדופנות, והכרמל כולו הוכרז שטח צבאי סגור. התוכנית כונתה על כן "ארץ-ישראל-המבצר האחרון" (Palestine Final Fortress) ובקיצור PFF. במהלך 1942 וב-1943 עבר משקל הכובד לקרבות הגדולים בצפון-אפריקה, ומערכי הכרמל ננטשו..."

המבצר האחרון בכרמל-ויקיפדיה

יש כאן מצבור של שולחנות לפיקניק בצל העצים, ולאחר סיור קצר באתר והתרשמות מהשרידים ישבנו בצל להתרעננות עם בירה קרה ונישנושים.

יום חם היום ומכוון שאמרתי לאפרת להביא בגד ים, כיוונתי את הקופרה אל היעד האחרון והמצנן.

כפי שכביש 672 נתפר למידותיו של הפורמנטור, כך גם כביש פרוייד היורד ממרכז אחוזה, וכאן נתתי דרור ליכולות הרכב להוכיח (שוב) את סגולותיו הספורטיביים.

כחיפאי (לשעבר) אני מכיר את הכביש הזה היטב, וכאשר הוא פנוי מתנועה ועם הרכב המתאים, ניתן גם בגבולות החוק להפיק כמה יללות עונג מוטוריות.

והפורמנטור, אם לא הובנתי עד כה, הוכיחו זאת הלכה למעשה.

 

סמוך לבית עלמין כפר סמיר, שער ברוש, מחנים את הרכב ופונים אל תוך ערוץ נחל שיח.

השביל עובר סמוך לבתי אנשים שגרים שם, ולאחר חמש דקות הליכה מגיעים לבוסתן כיאט.


אני מתבייש לומר כי מעולם לא הייתי כאן, וההפתעה מושלמת.

זהו גן נעלם של עצי פרי ותעלות מים, המספר את סיפורה של חיפה בימי המנדט כעיר ערבית משגשגת וקוסמופוליטית.

במרכז הגן, בין טרסות בטון, שמשמשות כיום כלוחות ענק לציורי גראפיטי צבעוניים, נמצאת בריכה עם מים ירקרקים אך מתחלפים, צוננים ונעימים מאד בחום היום.


עומק המים כמטר וחצי, מספיק עמוקים כדי שילדים יקפצו אליהם מהגדר המקיפה את הבריכה. יודעי דבר מגיעים לכאן באורח תדיר, ואומרים כי בשבתות הקיץ המקום רווי מבלים.


היה זה קינוח מרענן ומפתיע, כמו כל היום שלקח אותנו מוביל מרענן מסקרן ונעים.

כל מי שירכוש את הפורמנטור ידע בוודאות כי הוא מכניס משולש רומנטי הביתה. ובאהבה, כמו באהבה, כולם מרוצים.

 


ירון הולנדר (ואפרת)

אפריל 2021

 

קופרה פורמנטור

מנוע 1.5 ליטר

הספק 150 כ"ס

מומנט 25.5

מחיר (דגם נבחן) 175,000 ש"ח

 


  

שוק שבת. דלית אל כרמל.

מוחרקה.

מצפור טייסת העמק.

דרך נוף כרמל.

כנסיות סגורות, עוספיא.

כנאפה ובס.

מצפור דוד איזן.

המבצר האחרון.

בוסתן כיאט.


תגובה 1:

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל