מהרגע בו האדם המציא
את המכונית הראשונה, זו שקיבלה את ההשראה מהכרכרות של אותם הימים, בכל דגם חדש
ובכל מותג שצץ, האדם הוסיף וחידש. עד כי המרחק בין המקור לדבר החדש הבא הלך
והתרחק, אבל, למרות כל השינויים וההבדלים שקרו במהלך השנים, תמיד הייתה כמיהה
נסתרת כנראה, לחוש משהו ראשוני, של אותם הימים, למרות ההתקדמות הטכנולוגית.
כל יצרן שמכבד את
עצמו מרגיש עד היום חובה שכזו לנסות למצוא את הדבר הזה, ובעיקר את התחושה של נסיעה
באוויר הפתוח, למשל, ככזה שבדיוק ייתן את אותה תחושה.
של פעם.
יש מי שבוחר להתקין
גג חשמלי מעל ראש הנהג, אחרים יעדיפו להגדיל לגג פנורמי מלא, שיכניס הרבה יותר אור
אל חלל הנוסעים, אבל הצדיקים הגדולים באמת יבנו דגם כזה שיש לו גג מתקפל או חסר גג
מלכתחילה.
להלן קבריולט, בלשון העם.
במילון מצאתי כי מקור
המילה בכלל בא מהמילה קַבּרִיוֹלֶה
(מצרפתית: Cabriolet) והיא מכונית שאין לה גג
קבוע, אלא גג נפתח.
כל דגם
"קלאסי" של רכב ספורט כלשהו יהיה כזה.
יש ברכבי הקבריולט
הילה של לנסוע ברכב, ולהרגיש אופנוע. הכי פתוח ובטוח.
לבנות רכב חסר גג זו
משימה קשה יותר ליצרנים, שכן המחסור בקורת תמיכה וגג מוצק יוצרים רכב שיש לו התנהגות
כביש שונה מזה שיש לו גג בנוי.
על מנת להקשיח את
המבנה נדרשים פתרונות הנדסיים ובמרבית המקרים הרכב הפתוח יהיה כבד יותר מזה המלא,
ותא המטען יהיה קטן יותר, כי הוא משמש את הגג המתקפל.
ובכל זאת ולמרות הכל
לרכבים הפתוחים יש קסם משלהם, ותמיד ימשכו מבטים סקרניים ורצון לנסוע בכזה.
ומדוע אני מספר את כל
ההקדמה הזאת?
חלפתי לצידה כאשר
באתי לאסוף אחרות, ליטפתי, כשאף אחד לא הבחין את הקפלים והקימורים, ודמיינתי את
עצמי מפליג בתוכה אל מקומות אחרים, שיתאימו בדיוק למידתה.
דגמי הקבריולט
מיובאים לישראל בכמויות קטנות, שכן אנו מדינה חמה, מאד, ברוב ימות השנה, ורכב חסר
גג אינו הבילוי המתאים לבילוי בפקקים ההולכים ומתארכים, ומאידך, ולמרבה הפלא, כל
דגם שמגיע נחטף די מהר על ידי אלו שלא ממש אכפת להם ממזג האוויר. (ועוד אתייחס לזה
בהמשך).
והנה אחרי שנדנדתי לא
מעט, התבשרתי כי אוכל לקבל אותה ליומיים בלבד, קצרים, ולאור הידיעה הזו חשבתי
באיזה תוכן אמלא אותה בהתאם.
הרמתי טלפון זריז אל אבי
ומושיק, עמיתים לעבודה (לשעבר) שחיים, כמוני חיי פרישה חסרי דאגה, והצעתי להם, ללא
ידיעה מראש, להצטרף אלי ליום טיול קצר שיהיו בו הפתעות נעימות.
מישהו יכול לסרב להצעה שכזו?
כאשר הגענו להרצליה,
אל לב אולמות התצוגה של כל מותגי הרכב היותר יוקרתיים בשוק, נתתי להם לבחור מה
מתאים להם.
מרצדס היא בחירה
הגיונית, כשחושבים על זה, ועל כאלו ששיא הנסיעה שלהם במרצדס עד היום היא נסיעה
במונית, כנראה.
באולם עצמו, אמרתי
להם לבחור מה יעדיפו לקחת ליום כזה.
הם אפילו לא היו
קרובים לדבר האמיתי...
רק כאשר ירדנו אל
החניון לקבל הדרכה מתחייבת, התחילו להתלהב.
תהליך קיפול הגג מדמה את הרכב לרובוטריק של ילדים.
תא המטען נפתח בכיוון
הפוך לפתיחת הרגילה, בזווית של 90 מעלות כלפי מעלה. גג הברזנט הכהה נפתח בחרישיות,
מזדקר אף הוא כלפי מעלה, ומחליק מעדנות אל תא המטען שנסגר בשקט, ווילון מיוחד עולה
מאחור, להגן על יושבי המושב האחורי מרוחות.
כל התהליך אורך
כמחצית הדקה, וזה מדליק לראות מכל זווית. מתוך הרכב ומחוצה לו.
נכון שבחוץ השמש מכה
בעוז, ומד המעלות מורה על 30 מעלות. אבל היי, שילמנו פה 750 אלף שקל, שלא נרצה שכל
העולם יביט ויקנא?
זוהי מכונית של SHOW OFF מוחלט.
ואי אפשר להתעלם. נקודה.
עם גג, ובעיקר בלעדיו
המרצדס הזאת מעוצבת ביופי יוקרתי.
אין בה פינה חדה אחת,
כולה קימור של מתכת מעוגלת. ריפוד רכב ההדגמה וההגה השמן עשויים עור לבן, בשילוב
דיפוני עץ חלקים. תאורת האווירה במקומות חשוכים צובעת את החלל באור צבעוני רך
ונעים, מסכי המידע עם מערכת המולטימדיה MBUX מדהימים מי שנחשף אליהם
בפעם הראשונה, ומשאירים אותו חסר מילים.
שני חבריי הפנסיונרים
מתחילים לקלוט כי זו מכונית ראויה לכל מי שפרש מעבודה ארוכת שנים, ורוצה לשתות את
החיים הטובים בקשית ארוכה. אחד מהם התנדב להתיישב במושב האחורי, ולא הסכים לוותר
עליו גם מאוחר יותר (דבר המעורר חשד בימים כתיקונם, אך כנראה הוא גילה משהו שלא
רצה לשתף אותנו), וחברו התיישב לצדי במושב הנוסע.
שלושה פנסיונרים נכנסו לקבריולט |
ללא שביקשו אני נותן
להם להתרשם מעוצמת הסאונד המשובחת שבוקעת כאן משלל הרמקולים, ולמרות הגג החסר
עוצמת השמע ואיכותו לא נפגמת בכלל.
אבל, המכונית היא רק האביזר שמנייד אותנו אל המקומות בהם הדברים
הטובים נמצאים. גם אם זה בשיא הסטייל.
ולמען שלמות החוויה
תמיד רצוי להצמיד דבר אל דבר.
לא מזמן הוזמנתי לחשיפת פעולתה של חברת גזפרו העוסקת ביבוא רכב מקביל, וממקדת את פעילותה ביבוא דגמי רכב שאינם מיובאים על ידי היבואנים הרשמיים, ומעניקה סל פתרונות כולל ללקוח. מרגע בחירת דגם, מימון הקנייה, היבוא האישי והשירות לאורך שנים.
אולם התצוגה של חברת
גזפרו נמצאת באזור תעשיה עמק חפר, וכמובן שבין דגמי החברה אפשר למצוא גם כאלו של
מרצדס, ואני רק קיוויתי שאף אחד לא ישים עין על המרצדס קבריולט "שלי", וייתן
הצעה שלא נוכל לסרב לה.
לא נכנסתי לכאן רק בשביל להתרשם ולחזק קשרים, אלא כדי למתוח
קצת את החברים שלי (שדווקא גילו סקרנות לגבי פעילות החברה), כי המטרה שלשמה הגענו
עד כאן נמצאת בכלל ברחוב הסמוך.
יומיים קודם להגעתנו
יצרתי קשר עם שיר, מנהלת מרכז המבקרים של בירה אלכסנדר.
בירה אלכסנדר הנמצאת (איך לא?) סמוך לגדת הנחל הנושא את אותו שם, זוכה לתהילה רבה
בארץ ובעולם, והגיע זמני לתת להם את הכבוד, ולחשוף בפניי (ובפני כל מי שרוצה) את
יופי המפעל הזה, ושפע פיתוחיו.
לרשות המבקרים נמצא חניון ציבורי חינמי קרוב, ואנחנו מוזמנים אל חללו המרווח והממוזג של המפעל, אל מול קירות זכוכית שקופים בעדם ניתן לראות את העובדים בעבודתם, ואת מכלי הנירוסטה המבריקים בהם מיוצרת ומאוחסנת הבירה.
אנחנו מתיישבים ליד שולחנות עליהם מונחות צנצנות עם לתת וכשות, ומקבלים הסבר על תהליך יצור הבירה, ועל הסיפור המחבר אנשים אל חלום חייהם.
"...מבשלת אלכסנדר הוקמה ב 20.08.2008 בעמק
חפר, ליד נחל אלכסנדר עם מטרה ברורה –
יצירת
בירה ישראלית מעולה!
מעולה
– כמו במיטב מבשלות הבוטיק באירופה ובארה”ב, על בסיס ידע ומסורת של מבשלות איכות
אירופאיות ללא פיסטור וללא סינון.
ישראלית – שמיוצרת כאן בעמק חפר, כמו שאנחנו אוהבים ומאפשרת לקבל אותה טרייה, בלי שהייתה צריכה להפליג ולסבול מתלאות הדרך.
כמו
כל מזון ומשקה, איכות וטעם הבירה נקבעים בראש ובראשונה על ידי חומרי הגלם בהם
משתמשים, הדבר הבא שמשפיע על איכותה וטעמיה של
הבירה הוא תהליך יצירה קפדני. תהליך זה ארוך יותר מהמקובל ובסופו מבקבקים את הבירה
ללא פסטור וללא סינון. הבירה ממשיכה “לחיות” בבקבוק או בחבית ולכן נשארת טרייה
ועשירה בטעם וריח עד לשתייתה... בירה אלכסנדר היא הבירה הישראלית
היחידה שזוכה במדליות זהב באולימפיאדה של הבירה בגרמניה..."
כמובן שאי אפשר לבקר
במבשלה ללא טעימות ממוצריה, כך שדגמנו שישה סוגים של בירה מצוינת וטעימה, מבירה
בהירה ופופולארית עם 5.3% אלכוהול, דרך חזקות יותר וארומטיות עם 6% עד 8% אלכוהול וסיום
עם בירה כהה וסמיכה בעלת 7% אלכוהול, וזו הבירה המעוטרת ביותר בישראל וזכתה במקום
ה-3 בעולם.
לא פשוט בכלל ומכובד
מאד.
בדיוק כמו המרצדס
שמחכה לנו בסבלנות מתחת לסככה בחניון.
כמובן שאי אפשר לסיים
ביקור טעים ומסקרן ולהישאר רק עם הטעם בפה. כל מבקר כאן מרגיש צורך לקחת הביתה
בירה ישר מהמפעל, וכבעל ניסיון בתחום, אני יודע כי בירה טרייה טעימה הרבה יותר מזו
שכבר עומדת בחנות כמה ימים.
יצאנו משם שבעי רצון
ומחויכים מאד, (לא יותר מידי, נהג תורן ואחראי אנוכי), ובאמת כבר לא ממש משנה שהגג
פתוח והרוח נושבת בקלילות בכביש החוף.
כאשר נפרדנו מאוחר
יותר, דמעות עמדו בעיניים של חבריי. כנראה לא מצער הפרידה ממני, שכן עוד נפגש
בהמשך שוב, אבל מי שבילה כמה שעות באוויר אחר, יודע כבר מה ההבדל.
דברים טובים מגיעים בזוגות |
למחרת, זוגתי החוקית,
שאינה כמו חבריי לעבודה, פחות מתרגשת מההופעה, ויותר מתרגשת ממשב רוח צונן של
המזגן, מסכימה להצטרף אלי לעוד יום קצר שאני מבטיח לה שיהיה מלא חוויות מעניינות. ("אבל דיר באלאק אתה פותח את הגג הזה").
התחנה הראשונה בה
עצרנו לפי המלצתו של חברי שמוליק שסייר כאן יום קודם לכן היא באנדרטת מח"ל.
"... בשנת 1993 נחנכה בחניון דרך בורמה
שבפארק רבין אנדרטה לחיילי מח"ל שנפלו במלחמת העצמאות. האנדרטה שוכנת בלב
חורשה, כחצי קילומטר דרומית-מזרחית למחלף שער הגיא. במרכזה פסל המורכב מהאותיות
מ', ח' ול', הערוכות בחצי עיגול. סביב הפסל קיר ובו רשימה של הנופלים לפי ארץ
מוצאם וכן תמונות סמלי חילות צה"ל. במקום קבוע שלט הנצחה אודות המח"ל,
ושלט נוסף המביא את דבריו של יצחק רבין בשנת תשל"ז:
"הם
באו אלינו בשעה שנזקקנו להם ביותר, באותם ימים קשים וגורליים של מלחמת העצמאות
שלנו"... מח"ל (ראשי תיבות: מתנדבי חוץ לארץ),
הכינוי הרשמי שניתן למתנדבים מארצות העולם, רובם יהודים, שהגיעו לארץ ישראל בתקופת
מלחמת העצמאות על מנת לעזור לארגון ההגנה ולאחר מכן לצה"ל המתגבש בקרבות
המלחמה.."
לא הרחק משם, נחנך ממש לפני כחודש חאן שער הגיא.
(צריך לתאם ביקור
באתר רשות הטבע והגנים).
שנים רבות כולנו נוסעים בכביש הזה לירושלים, מכירים בעל פה את השיר באב אל וואד המיתולוגי, שמענו על קרבות מלחמת העצמאות וירושלים הנצורה אולם עד כה לא ממש הפנמנו את כל הסיפור הזה של המצור על ירושלים והניסיונות לפרוץ אותו.
"... גן לאומי חאן שער הגיא (מכונה גם בָּאב
אל-וָאד) הוא אתר זיכרון לאומי בשער הגיא המנציח את מבקיעי הדרך אל ירושלים הנצורה
במלחמת העצמאות ומלווי השיירות אל העיר... בין
עצי האורנים שמקיפים את הגן הלאומי חאן שער הגיא עומדים שרידי כלי רכב משוריינים,
שלפני שבעים שנה נסעו בדרך עליה הוא משקיף. הם השריד הפיזי לקרבות הקשים שהתחוללו
כאן, בהם נפלו מאות לוחמים שהגנו על שיירות המזון והאספקה לירושלים הנצורה במלחמת
העצמאות. הכניסה למרכז המבקרים של האתר מחזירה
את האורחים אל ימי המלחמה ההיא, באמצעות משחק משימות אינטראקטיבי שבמהלכן מוקרנים
סרטים, קטעי קול ועדויות, המשתתפים מקבלים כרטיסיות אלקטרוניות שמציבות בפניהם
דילמות הקשות שעמדו בפני המפקדים והלוחמים..."
זה שיש לנו מדינה עם
עיר בירה, וניתן להגיע אליה ללא כל קושי ובעיה.
האתר הזה מחבר את
ההיסטוריה של ישראל עם הדור הצעיר, שלא קולט עד כמה המצב היה שברירי באותם ימים,
ונתון לשינויים מתמידים, ועם לוחמים עזי נפש שסיכנו את חייהם פעם אחר פעם מתוך
תחושת שליחות.
על מנת להתאושש קצת מהחוויה המרגשת, עצרנו בהמשך הדרך בגן לאומי עין חמד.
"... עין חמד הוא פינת חמד של ממש, מקום
יפהפה השוכן בהרי ירושלים באפיק נחל כסלון, בצידו הדרומי של כביש תל אביב–ירושלים.
דקות ספורות מירושלים ו־40 דקות מתל אביב והגעתם אל פנינת טבע קטנה, מוריקה, שבה
צליל פלגי מים מפכים המדמים את שפיעת המעיינות, מבנה צלבני מרשים, מדשאות רחבות,
עצי דולב גבוהים ומרשימים במיוחד, עצי אלון גדולים ועתיקים ועצי בוסתן..."
בהחלט זה מקום בו
אפשר למצוא פינה נעימה בין פלגי מים מפכים, במדשאה מוצלת לפיקניק מזדמן או מתוכנן
מראש.
חזרנו אל ה-300
שהעמדנו בצל, שלא תספוג הרבה חום, רק בשביל לנסוע במעלה הכביש אל עיר הבירה – כ-15
דקות נסיעה אל עמק הארזים.
"... עמק הארזים הוא עמק שבו נמצא אחד מיובליו של נחל שורק היורד מכיוון מוצא ומתחבר לנחל שורק בסמוך לחיבורו עם נחל לוז. אל העמק מתנקז גם נחל חלילים ובסמוך אליו נמצא הגן הלאומי עינות תלם. העמק נתן את שמו לכל האזור הלא-בנוי הנושק לכניסה המערבית של ירושלים, והוא כולל את ערוצי נחל שורק ויובליו בין מבשרת ציון לשכונת רמות אלון והכפר הנטוש ליפתא בירושלים. בעמק הארזים עובר שביל ירושלים. עמק הארזים מרכז בתוכו מאפיינים טיפוסיים לנוף הצומח והחי המקומי. בעמק מצויים שני מעיינות שכבה, חורשות ויערות אורן ירושלים וברוש, בוסתנים, שרידי חקלאות עתיקה ושרידי חקלאות בת ימינו..."
דרך אספלט צרה יורדת
מכביש הגישה אל העמק ולאורך כל הערוץ.
הכביש הזה עובר מתחת לעמודי גשר הרכבת העצומים המתנשאים לגובה רב, וזו פינה נאה להעמיד את המרצדס היפה לתמונה מתחייבת.
הלאה משם הכביש חוצה
את הנחל (סוער וגועש בחורף, ויבש לחלוטין בקיץ), ובעקבות שילוט אנו מגיעים אל אנדרטת
אסון התאומים.
"... בשנת 2009 נחנכה באזור ירושלים אנדרטה ייחודית
לזכר חללי אסון התאומים. האנדרטה, שממוקמת בעמק הארזים לא הרחק מנחל חלילים,
מרהיבה ביופיה, והיא בנוייה כדגל ארה"ב ענק שוקע. בנוסף שולבו בה חתיכת ברזל
מקורית מאחד הבניינים.
על יד האנדרטה אזור פיקניק נרחב עם נוף מדהים על האזור, ובעיקר שקט..."
לפני שניסע ונחזיר את
המרצדס המאוד מיוחדת הזאת לחניון ממנו נלקחה קפצנו לסגור פינה חמה בבטן עם מסאבחה
אלוהית אצל עלי קראוון ביפו.
כשהראש מסודר, לא אכפת
שום דבר, אמר המשורר שלא
התכוון דווקא לזה, אבל, לפני צער הפרידה, חייבים להמשיך את החוויה עד תומה,
ולהרצליה נסעתי עם גג חשוף, ולב הומה.
כי מה אלו החיים האלה
אם לא נמלא אותם בסלסלת מתוקים ככל אשר ניתן?
אחד הדברים המפליאים
אותי בכל מכונית של מרצדס שאני נוסע בה הוא נושא צריכת הדלק המופלאה.
ולצורך העניין אעלה
כאן מספר נתונים לחישוב.
כאשר קיבלתי את הרכב
הורה מד טווח הנסיעה כי אני יכול לנסוע מרחק של 445 ק"מ עד לתדלוק הבא.
(נתון זה כידוע מסמך
על אפיון נהיגתם של הנהגים הקודמים שנהגו ברכב).
נסעתי במהלך היומיים
262 ק"מ ועדיין נותר על השעון טווח נסיעה צפוי של 300 ק"מ.
אני מניח שלו היו
עומדים לרשותי עוד יום - יומיים נוספים הנתונים הללו היו משתנים אפילו עוד יותר.
לזכותי יאמר כי אני
נוהג במצב נהיגה חסכוני, אם כי לצורך המבחן גם בחנתי את האפשרויות היותר
ספורטיביות של ה E300 הזאת.
אבל מי צריך לדהור
כשכל המטרה והמהות זה שיראו אותך?
סע לאט!
מאי 2021
מרצדס 300E קבריולט
מנוע 2 ל'.
הספק 258 כ"ס.
מומנט 37 קג"מ.
מחיר 734,631 ₪.
גזפרו
בירה
אלכסנדר
אזור
תעשיה חפר.
אנדרטת
מח"ל
חאן
שער הגיא
גן
לאומי עין חמד
עמק
הארזים
אנדרטת התאומים.
חומוס עלי קראוון
בשנה הבאה בלי נדר גם אהיה גימלאי כמוך,
השבמחקאינשאללה .
רכב מהנה מאוד למי שיש כסף לתענוגות ב734 אלף שקל
השבמחק