כמעט שנתיים חלפו מאז שבחנתי את הפיג'ו הבכירה שמספרה 508, זו שתמיד סימלה את ראש המשפחה, והייתה היקרה המפוארת והמאובזרת ביותר.
שנתיים בחיי מכונית הן כמעט נצח, והשינויים שעולם הרכב עובר בזמן הזה הם שינויים לכיוון אחד בלבד.
העולם מתעורר לבעיות
האקלים הנגרמות עקב זיהום אוויר, ומחפש פתרונות.
הן לטווח הקצר והן
לטווח הארוך יותר.
על מנת לרכך את המעבר
לרכבים פחות מזהמים מחד, עם ביטחון לטווח נסיעה ארוך, מאידך פותחו המנועים
המשולבים בטכנולוגיית חשמל נטען, להלן
פלאג אין.
יצרן המכבד את עצמו אינו יכול לרדת ברמה שהציג ברכב מונע בנזין בלבד, כך שתוצר הכילאים הזה חייב להישאר באותה רמה לפחות, אם לא מעל זו שהייתה.
ואם אותו דגם לפני
שנתיים היה עם מנוע טורבו שהספקו היה 225 כוחות סוס מכובדים, גם הדגם המשולב עם
מנוע בנזין וסוללה חשמלית יציג את אותו נתון, אבל עם הפלוס הגדול של אפשרות נסיעה
חשמלית לטווח קצר, וחיסכון יותר משמעותי בצריכת דלק בחשבון הכולל.
 |
| תא מטען עצום |
גם יפה וגם עפה. תזכרו ממי שמעתם את זה.
225
סוסים ושלושים ושישה קג"מים ימריצו את האריה האדום בקלילות ובביטחון.
 |
| התמונה להמחשה-צולם בחניון היבואן |
היצרן מצהיר על טווח נסיעה חשמלי למרחק 57 ק"מ, כך שהחיסכון המתקבל ביום יום תורם משמעותית גם לצריכה הסופית והממוצעת.
 |
תא הנוסעים של ה-508 מפואר כשהיה, נוח ומפנק, וכל תפעול נעשה על מסך המגע הברור, או באמצעות מקשי הפסנתר.
ההגה הקטן והאליפסי שמונח בין הרגליים מאפשר תנוחת ישיבה נינוחה בנון שלאנט, והתנוחה הזאת גם מעבירה לנהג את תחושת הקלילות והנמרצות שבה אפשר להוביל את האריה הזה.
שלושה ימים שלמים
שהרכב אצלי אני יכול לקחת אותו (ואת אורחיי) לקצוות שונים, ומסלולים מגוונים.
עיר הבירה שלנו
התקשטה לקראת השנה האזרחית החדשה, ומקורות מהימנים יודעי דבר סיפרו כי ברובע
הנוצרי של העיר העתיקה יש קישוטים מרהיבים ששווים ביקור.
גם
כחשמלית למחצה ה 508 היפה לוגמת את העלייה לבירה בקשית.
בלי
מאמץ וללא גניחה בסגנון עדות פולין.
שמתי לב כי מוזר וסמלי הוא הדבר שהאריה שלקח אותנו אל עיר הבירה, זו שבסמל העיר
מוטבע אריה כמעט זהה, לזה הצרפתי.
ירושלים
קיבלה את פנינו בקרירות אופיינית, שמים אפורים, גשם אנגלי של רסיסי מים, אנשים עגמומי
מבט, וטמפרטורה שרואה לאפס את הלבן שבחור.
הנחנו את הצרפתייה
בחניון הר הרצל, ובחרנו להתנייד בתוך העיר עם הרכבת הקלה.
ככה גם נתגבר על בעיות
תנועה ומציאת חנייה, תוך שימוש בתחבורה ציבורית באופן שייתן לנו את השקט הנפשי
ותחושה קטנה על תרומתנו הזעירה למזעור זיהום האוויר.
היות והעניין שלשמו באנו התרכז במרחק הליכה קטן ומרוכז, לא נדרשנו ליותר מזה.
ירדנו בקצה רחוב יפו
מול חומות העיר העתיקה, וצעדנו אל מתחם נוטרדאם, משם כבר מבחינים באורות
הראשונים של הרובע הנוצרי, אליו אנו נכנסים מהשער החדש.
זהו פרומו צבעוני של
אורות צבעוניים ואווירת חג, אבל ככל שמעמיקים אל תוך הרובע והסמטאות מבחינים
בחנויות סגורות, ואווירה קודרת יותר בשל חוסר תיירים.
בתוך מבנה כנסיית הקבר העצום יש שקט של קדושה, וגם כאן חסרונם של התיירים בולט ומוחשי.
התור היחידי (והארוך)
של מבקרים נמצא בכניסה לביתו של סנטה קלאוס, מבנה מקושט וציורי.
אם חיפשנו קצת אירופה
בישראל, הרי שמצאנו ממנה קצת בירושלים.
בעקבות
סרטו המצוין של אבי נשר, "תמונת ניצחון", הצעתי שנצא בבוקר אל אתרי
הקרבות, ומאחר ואורחיי טרם ביקרו כאן מעולם, הרי שזאת הזדמנות להכיר להם פיסת
היסטוריה שתחבר אותם למקום והזמן.
כאשר הרכב מלא בנוסעים זה הזמן לבחון אילו חיבורי חשמל עומדים לרשות הנוסעים,
וכך מציין מדד החשמל.
שקע אחד של 12 וולט.
משטח טעינה אלחוטי,
שני שקעים לטובת נוסעים הספסל האחורי, ושניים מלפנים, כאשר זה של הנהג הוא זה
המחבר את מכשיר הטלפון באמצעות אנדרואיד אוטו שמתממשק בזריזות עם הרכב, אל מערכת
המולטימדיה.
כלומר, מספיק לכל
צורך.
כאשר יש נוכחות כזאת
ברכב, והכביש הוא ישר ומישורי כל שנותר הוא לקבע את המהיר באמצעות בקרת השיוט
הנוחה, ולתת לרכב לשייט בשקט ובבטחה אל היעד.
בכבישים שכאלה בהם
אין צורך להפגין אחיזה קיצונית, או מהירויות שיקפיצו את מחט השימוש האנרגטי (כן, יש דבר כזה על לוח המחוונים),
ה-508 משרתת את המנהל וחבורתו כמצופה מרכב בסגמנט הזה.
כאמור, באנו בעקבות
הסרט, אל המקום בו היה קיבוץ ניצנים לפני מלחמת העצמאות.
בית ספר שדה ניצנים.
 |
| ארמון האפנדי ושדה הקרב |
"... ראשיתו של המקום ב"ארמון"
שנבנה באדמות הכפר חממה בראשית שנות ה-20 של המאה שעברה, על ידי האפנדי סורבג'י.
המשכו,
בהקמת קבוץ ניצנים, אוניית מעפילים מפורסמת, מבצע תינוק ופרידה מרגשת של אם מבנה,
קרבות קשים במלחמת העצמאות מול הצבא המצרי, נשים לוחמות, ועד לכפר נוער ולבית ספר
שדה שקמים.
בואו
להכיר את "סיפורו של מקום"- אתר ניצנים הישנה.
באתר- אנדרטאות לנופלי קרבות ניצנים, אנדרטת "יד לאשה הלוחמת", ארמון האפנדי, עמדות קרב משוחזרות, מיצג אור-קולי מרתק ומרגש ועוד..."
מסתבר, וללא תכנון
ותיאום מראש, כי האתר פתוח במיוחד, ומכיוון שאנו המבקרים היחידים כרגע, מציע לנו
נציג המוסד, לצפות בסרטון המספר את סיפור המקום.
אנו יוצאים החוצה,
ומטיילים באתר היפה, והשקט, והמוח לא מצליח לחבר את השקט והיופי אל זמנים אחרים
שלא היה בהם לא שקט ולא יופי.
הלאה משם אני לוקח את חבורתי אל אגם ניצנים. חלקו של האגם מוקף גדר שיש בה פרצות, ורובו בשביל המתחיל מהחניון.
מיעוט הגשמים עד כה,
גרם למפלס נמוך של מי האגם, ומרבית צמחי המים יבשים.
מכיוון שהגענו בעקבות
קרבות תש"ח, אך טבעי הוא המשכה של הדרך אל קיבוץ יד מרדכי.
בשעה שהגענו היה אתר
שחזור שדה הקרב סגור, אבל בפסלו של מרדכי אנילביץ (על שמו קרוי הקיבוץ), וליד מגדל
המים מחורר הפגזים שהפך לסמל, טרם ביקרנו.
אנדרטת מרדכי אנילביץ-קיבוץ יד מרדכי
כל טיול שאני עושה
ולכל אתר שאני מגיע ששזור בתקומת עם ישראל במולדתו, מביא את ההכרה ששום דבר אינו
מובן מאליו, וכל מקום פורח ושליו הוא כזה בזכות אלו שנלחמו עליו.
אריות של ממש. אחד
אחד.
ואת האריה שאיתי
כיוונתי מראש לנסיעה מיוחדת.
"שמש
שקרנית", קראו לה החזאים בתחילת השבוע, ומצידי שיקראו לה גם בשמות גנאי
אחרים. יש שמש, ומבחינתי זה מספיק אחרי סופת הכרמל שביקרה כאן ביותר מידי ימים
גשומים וקרים.
השמש הזאת תוציא היום הרבה מטיילי שבת אל הטבע.
בדרכי
למחלף לטרון השדות בוהקים בירוק אירלנדי טרי. לטעמי זה היתרון היחיד של הגשמים. התחדשות הטבע ושינוי הסביבה.
מיכל הדלק מלא,
ולרשותי עומד טווח
600 ק"מ היברידיים ועוד 34 חשמליים.
בדרך אני מפעיל את המסאג' המוטמע במושב הנהג, ומברך בליבי את המפתחים על רגעים קטנים של חסד.
 |
| כפתור קטן שעושה עונג גדול (היחיד משמאל) |
לשיאצ'ו יש חמישה
מצבי עיסוי ההופכים כל נסיעה מתישה (אם יש
כזו), למענגת ומרגיעה.
 |
| חמשת חושי מסאג' |
החשמל
הספיק לי עד מחלף לטרון, כאן מחכה לי אפרת, ליום של הפתעות וריגושים.
בתחנות הדלק לפני ים המלח כבר התקבצו חבורות אופנוענים וג'יפאים שיוצאים לכבוש את דרכי המדבר, והאריה האדום בולט בניהם כמו חרדי בחוף נודיסטים (להבדיל).
הבטחתי לאפרת מזמן כי
נמצא את הזמן להגיע אל בולעני ים המלח.
שנינו חובבי צילום,
וברור מראש מה מטרת הטיול הזה.
התחנה הראשונה בדרכנו
תהיה היכן שתמיד אנו רואים שחונים כאן רכבים רבים, ממש מיד אחרי המחסום הניצב על
הכביש, והפעם גם תורנו למצוא חנייה זמינה, עניין לא פשוט בכלל ותלוי במזל, והמשכו
חציית הכביש וירידה רגלית אל אזור הבולענים.
בעלי רכב עם הנעה
כפולה (ארבע על ארבע בלשון העם), יכולים לרדת בשבילים, אבל, וזה אבל גדול, הקרקע
כאן מתעתעת, ומה שיכול הולך רגל לחוש תחת רגליו ולסטות מסכנה, יהיה קשה הרבה יותר
למי שבוחר לרדת עם כלי רכב, וכבר היו מקרים של רכבים שנפלו לבורות פתאומיים,
ומקומות מהם קשה מאד להיחלץ.
פני הים כפני הדור.
זלזול בטבע, ואי אכפתיות מהסביבה הם גורמים שיש להם השפעה על התהליך, ומה שבולט ביותר מביקור באתר הזה (ובאחרים נוספים בהמשך היום), מעבר ליופי והייחוד של פני הקרקע שהשתנו, הן ערימות הלכלוך, הטינופת והזוהמה שהותירו אחריהם מבקרים רבים במקום.
הדעת אינה מצליחה
לתפוס מדוע מי שבא ליהנות מותיר אחריו ערימות שמכערות את הנוף ופוגעות בטבע.
באזור המון בולענים
מלאי המים בגוונים שונים, ריח גופרית חריף נישא באוויר וחריצים עמוקים מאד,
בקרקע רכה המתפוררת מתחת לרגליים, גורמים
לכל מבקר להתפעם ולהתפעל מהייחודיות.
חבל מאד שהפסולת
שהותירו אחריהם המבקרים מותירה טעם רע של אכזבה.
 |
| ב ו ש ה |
התחנה הבאה שבדרכנו נמצאת ברחק של תשעה ק"מ בלבד מאתר הבולענים.
סמוך לשלט חום קטן
המציין את נחל קדם, נאלץ לנסוע דרומה, עד שנוכל לחצות את קו ההפרדה שבין הנתיבים
כדי לחזור צפונה אל מקום בו נוכל להחנות את הרכב.
חניה לכעשרה רכבים
תהיה קרובה יותר, אבל חנייה גדולה תהיה דרומית, וכרוכה בצעידה של מספר דקות
נוספות.
מוזר לי כי למרות
פופולאריות האתרים, לא השכילו עדיין הרשויות לפתח חנייה נוחה בשני צידי הכביש.
כאילו, אנשים יעצרו
כאן בכל מקרה, אז מדוע לסכן אותם?
ההגעה אליהן (כמו אל
הבולענים) אפשרית לרכבי שטח, או צעידה רגלית על דרך עפר כבושה, וירידה תלולה בהר
אל שפת הים.
כאן, באורח פלא, בוקעים מהקרקע זרמים ופלגים של מים בדרגות חום שונות.
מבקרים קודמים יצרו
כאן ברכות דמויות אמבטיה, בהן ניתן לרבוץ, ולדלג חליפות בין טבילה בים המלח (האמתי !!) שמרוחק סנטימטרים בודדים לאותם
מרבצים,
"... בסמוך לשפך נחל קדם, ממש על קו החוף של ים המלח, נובע מקבץ של כמה מעיינות חמים ועשירים במינרלים, שמכונים עין קדם או בשמם הנוסף – עין סדק. הם יוצרים בריכות בדרגות חום שונות, מפושרות ועד רותחות, שבהן תוכלו לטבול רגליים או את כל הגוף (גם במים האלו תצופו, כמו בים המלח עצמו).
 |
| המחבר בפוזה המשקפת את חייו |
באופן
טבעי, עם הזמן משתנים גודלן וצורתן של הבריכות, וכך גם טמפרטורת המים שבהן, ולכן
מומלץ לרדת עד לקו החוף לפי הוראות ההגעה ופשוט לבחור את הבריכה החביבה עליכם... למים
בבריכות השפעה משמעותית על מערכות הגוף, יש לטבול בחכמה ובזהירות תוך מודעות
למגבלות בריאותיות....
מומלץ להביא אתכם בקבוקי מים מתוקים בשביל להישטף אחרי הטבילה בבריכות. למשקיענים, שווה לשים את הבקבוקים בתוך המעיין בשביל להישטף אח"כ במים חמים..."
העליה חזרה עשויה
להיות מתישה במקצת, אבל זוהי הפתעה נהדרת למי שלא היה כאן מעודו, ומי שמכיר יודע
למה זה כדאי.
אני מאמין כי בקיץ
הפופולאריות פחותה בהרבה.
"... סמוך לתחנת השאיבה (5P) נוצרה מעין לשון מלח ארוכה,
כ- 300 מטרים היוצאת מן החוף אל ים המלח. זוהי לגונת מלח בצבעי ירוק – טורקיז .
סביב הלגונה נוצרו מעין אלמוגי מלח מהממים ביופיים.
המקום נוצר כתולדה מקציר המלח שנעשה באזור בריכות האידוי של מפעלי ים המלח. אפשר ללכת לאורך הלגונה להתרשם מגבישי המלח שנוצרו בצורות שונות ורק להפעיל את הדמיון.
מומלץ להגיע עם כפכפים או נעלי הליכה במים. מי המלח אמנם רדודים מאוד בלגונה וסביבה. אך בכל זאת אתם הולכים על משטח רטוב שבחלקו יש שלוליות מי מלח. מבט בתמונות מזכיר מגדנייה ונראה כאילו נוצרו בטבע עוגות ענק עם קצפת עליהם..."
אל פיטריות ים המלח המפורסמות שנמצאו מול מלון ישרוטל בחוף עין בוקק, הגענו
כאשר צל ההרים כיסה את המים, וכל יופיים המיוחד נטמע, כך שיש לנו הבטחה לטיול נוסף
בהזדמנות אחרת.
עכשיו העברתי את מתג
הנהיגה לנהיגה ספורטיבית. ואותה מחט של שימוש אנרגטי החלה לרקד בשובבות.
כביש 31 העולה
מהחיבור שלו בכביש 90 על שפת ים המלח ועולה אל ערד, הוא כביש מתפתל מרובה בעליות וסיבובים, ואם אין בו מכוניות
משביתות שמחה שנוסעות בו במהירות זחילה זהירה, הוא יכול להיות לונה פארק של אדרנלין
מתפרץ.
כאן המקום לראות מה
ה-508 יכול להוציא מקרבו אם רק נותנים לו.
כפי שאני נוהג לומר,
במקרים שכאלו, אם זכית לנהוג ברכב עם יכולות, אל תגיע למקום בו אפשר להפגין את
היכולות בחברה שתצעק לך באוזן להוריד את הרגל לפני שאנחנו עפים לתהום.
אין ספור הפעמים
שעליתי וירדתי את הכביש הזה בעשרות שנותיי, נותנות לי את הביטחון בעצמי, ובאשר אני
מגיע לכאן עם מי שיכול לספק לי קצת מהסם הזה שמתמכרים אליו בגלל הריגוש, אני אפילו
לא מצליח לגלח את קצוות גבולות המעטפת של הרכב.
ה-508 יכול לקחת את
הנהג שלו הרבה יותר רחוק מהאומץ שלו לנסות.
הצמיגים הרחבים,
המנוע הגמיש, ההילוכים שעוברים חלק, (ויש כמובן גם אפשרות לשליטה ידנית באמצעות
המנופים שמתחת להגה), יורידו אולי את נתוני הצריכה החסכונית, אבל יעלו את מפלס
שביעות הרצון העצמית, וגם את האגו.
שלושה ימים , שמשכו
680 ק"מ בצריכת דלק של 18 וחצי קילומטר לכל ליטר, הוכיחו שהאריה נשאר מלך,
גם עם מנוע בנזין
משולב חשמל. כוחו כמלך הג'ונגל נשאר, וכל מי שבסביבה שלו, שישים לב. כי להתעלם אי
אפשר.
בעיקר כאשר אתה אריה
אדום.
ירון הולנדר (שירה, עומרי,
סמדר, יוסי, אפרת)
דצמבר 2021
פיג'ו 508 FASTBACK PHEV GT
מנוע (בנזין) טורבו 1.6 ל'
הספק (משולב) 225
כ"ס.
מומנט (משולב) 36.4
קג"מ
מחיר (רכב מבחן) 253,345 ש"ח
ירושלים –
מתחם
נוטרדאם.
השער החדש.
הרובע הנוצרי.
כנסיית הקבר.
ביתו של סנטה קלאוס.
בית
ספר שדה ניצנים
אגם
ניצנים
יד
מרדכי, אנדרטה אנילביץ
בולעני
ים המלח
עין
קדם
מדבר
המלח
פיטריות
ים המלח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל