ספינת התענוגות קרניבל

 

שנה וחצי חלפה, הנגיף הסיני עודנו איתנו בכל מיני וריאציות חדשות, מה שהביא אותי לבדוק את הווריאציה החדשה של הקרניבל מבית קיה.

אותו רכב מוגדר בעולם כמיניוואן, בעוד שבישראל  אין קבוצה גדולה יותר מנציגי הקבוצה, כך שלקרוא למשהו מיני , כאשר אין גדול ממנו, נראה לי סוג של עוול לשוני.

כאמור לפני שנה (למי שזוכר) לקחתי את הקרניבל לטיול משפחתי כדי לרדת אל אופיו כמוביל גדול למרחקים ארוכים.

קיה, ביצעה בינתיים מתיחת פנים מתחייבת על מנת להמשיך ולשחק במגרש הזה, שבארצות הברית הוא אחד החזקים ביותר.

בעולם הגדול כבר מדברים על גרסת מנוע היברידי בשנה החדשה שרק החלה וכנראה בעוד שנה תוצג גם הגרסה החשמלית אבל בינתיים כאן בישראל אפשר לבחור בשתי גרסאות גימור למנוע בנזין ושתיים למנוע דיזל.

למבחן התייצבה הזולה ביותר במבחר, זו שיש לה מנוע בנזין בנפח 3 וחצי ליטרים, ומחירה 253,255 ₪.

המנוע הזה שהחליף את המנוע הקודם (מסיבות שרק היצרן יודע), גדול יותר בנפח אך חלש במקצת בהספק ובמומנט, אבל במבחן צריכת הדלק הוא טיפ טיפה יעיל יותר.

(ולא שיש כאן בשורות על מהפך היסטרי).

 

יתרונו של זה שיש לו בבית מתוצר המותג היא בתחושה שהוא פוגש בן משפחה מוכר מימים ימימה.

אותם מתגים וכפתורים שעושים את אותן פעולות חיוניות, גם אם הסדר אולי שונה הלוגיקה התפעולית היא אותה לוגיקה, ולא משנה מי זה שיתיישב במושב הגבוה, הוא יחוש מיד תחושה של ביתיות שבאה עם המון ביטחון עצמי, להזיז רכב גדול וחזק כמו הקרניבל כעניין של מה בכך.

אני, כסקרן תמידי מחפש את השינויים וההבדלים בין הדגמים.

הדש בורד קיבל עדכון עדכני לימינו עם מסך מולטימדיה גדול ושטוח שמתמזג כיחידה אחת עם צגי המכוונים שמעל ההגה.

הגריל השתנה, ופנסי לד עתידניים החליפו את הפנסים הישנים, גם בירכתיים הוחלפו גופי התאורה במרשימים יותר.

בנוסף (וכדי להבדיל) הקורה האחורית קיבלה מעטפת כסופה (אלומיניום או נירוסטה?) שיש עליה דוגמת מעוינים, והיא מקיפה את כל הצד האחורי של הספינה הגדולה.

אותה דוגמה נמצאת גם כעיטור דקורטיבי לכל רוחב הדש בורד.

בכל רכב שאני בוחן אני מחפש את "המשהו" המיוחד והשונה.

כאן זהו כפתור המפעיל את מצלמת הרברס בזמן נסיעה רציפה קדימה.

ולמה זה טוב?

נניח קבעת עם מישהו שיסע אחריך. ככה ניתן לראות אותו כל זמן הנסיעה, בלי צורך להשתמש במראות.

פיצ'ר חביב לטעמי.

השורה השנייה לא השתנתה בכלל. למה להרוס משהו טוב ומוצלח? ואלה הם שני מושבי קפטין נוחים ומרווחים.

השורה השלישית שיכולה לספק מקום מרווח לעוד שלושה נוסעים הושטחה מחמת חוסר השימושיות, ולא שהיה לנו מטען גדול להוביל, (מה שאפשרי עם או בלי אותה שורה),  אבל נראה לי יותר הגיוני ככה בנסיעה של יום טיול כאשר אין הרבה נוכחים.

דוקטור וולט שחרד תמיד לכל השקעים שיש לרכבים להציע מצא כאן מפרט שלא ישאיר אף נוסע מרוקן.

 

7 נקודות usb

2 שקעי 12 וולט

משטח טעינה אלחוטי.

מה חסר ? כנראה שרק חיבור 220, חשמל ביתי.

 כנראה שהמספר 7 מסמן משהו לקוריאנים כי יש גם שבע כריות אוויר, אבל ציון הבטיחות הכולל עומד על 8 (!!!) וכולל כמובן(ובנוסף לאלו המוכרות והשימושיות), גם מערכת למניעת שכחת ילדים ברכבים, בלימה אוטומטית בנסיעה לאחור, ומערכת לבלימת חירום מפני הולכי רגל ורוכבי אופניים.

אחרי שראינו מה טוב, מה נעים ומה נוח, התכנסנו הפעם בהרכב מצומצם (אך איכותי), ויצאנו אל הדרכים.

פס דקורטיבי

הפעם הועמד לרשותי רכב לזמן קצר יחסית, כך שהחלטתי על נסיעה לא ארוכה מידי , ומכיוון שיש לי כבר איזו היכרות מוקדמת עם הדגם, אני לא אזדקק להרבה זמן ומרחק כדי לראות את ההבדלים , אם ישנם כאלו.

הדבר  החיובי והיחידי שהקורונה הצמיחה בכל פעם שיש התפרצות זו רגיעה מסויימת בכבישים, ואנו, שפטורים מנסיעה דחופה לעבודה, או לקחת את הילדים אל מוסדות החינוך, יכולים לצאת לדרך בשעה סבירה, כשהשמש מכבדת אותנו בקרניים מלטפות.

האנדרואיד אוטו מתחבר באופן חלק באמצעות כבל אל מכשיר הטלפון, והוויז מודיע לנו שעומדת לפנינו נסיעה של כשעה ורבע אל היעד הראשון שלנו.

בעוד הנשים שאיתי דנות בניהן בענייני דיומא, הילדים שבגרו ואבקות כביסה, אני משתדל להקשיב למנוע הוי 6 החרישי ששומר על זכות השתיקה.

זה לא המקום הזמן והקהל בו אני יכול ללחוץ ולשמוע את הסאונד האהוב והחריג הזה בוקע מחזית הרכב, אבל כך או כך אני יודע שהכוח תמיד איתי, ובתור בוגר טרילוגיית מלחמות הכוכבים אני משנן את המנטרה הזאת כאשר אני נזקק לה.

שדות עמק יזרעאל בוהקים בירוק זרחני שלאחר הגשם, ואותי מעניין אם יורד כאן גשם חומצי שצובע כך את העשב.

הוויז מוביל אותנו דרך בירת העמק, אנו חוצים אותה במהירות ומגיעים אל קיבוץ מרחביה.

לא פעם ולא פעמיים חלפתי כאן בדרכי ונשבעתי לעצמי כי יום אחד גם אעצור כאן.

ולו בגלל הסקרנות.

ולה סקרנות? כי בכיכר ניצב שלט בצבע חום שמכוון את הבאים אל החצר הגדולה, מרחביה.

מהי אותה חצר, ולמה היא גדולה? אני שואל את עצמי, וכאשר אני לא יודע, אני פשוט בודק.

בחניון הגדול בכניסה לקיבוץ אנו מעמידים את הקרניבל, אוויר הבוקר עדיין קריר והשמש השקרנית מרמזת אולי על המשך היום.

שביל צר בין ברושים מכניס את המבקר  אל רחבה גדולה שצלע אחת שלה תחומה במבנה ארוך בעל שתי קומות, בצלע  האנכית ניצבים ארבע בתי אבן עם גגות רעפים שנולדו במאה אחרת, ובצלע הנגדית, סמוך לשביל הכניסה פועל בית קפה ציורי מקסים בשם "גולדה בחצר".

בעמדת מסבירן שנמצאת למרגלות מגדל המים אנו שומעים את מוטי קירשנבויים המנוח מספר על המקום.

באחד המבנים פועל מרכז מבקרים, ואם הייתי יודע זאת מראש, הייתי מתקשר אל רפי צור  (טל: 0523638156 ) שמפעיל את המקום ומבקש הדרכה.

"...הקואופרציה במרחביה הייתה חווה קואפרטיבית שהוקמה בעמק יזרעאל בשנת 1911 (כ"ד בטבת ה'תרע"א), על פי רעיונותיו של פרנץ אופנהיימר והתקיימה עד שנת 1918.

הקואופרציה במרחביה הייתה חלוצת היישובים העבריים בעמק יזרעאל והקואופרציה החקלאית הראשונה בארץ ישראל... ה"קואופרציה" על פי אופנהיימר הייתה אמורה להיות משק שיתופי שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי, כל אחד על פי תרומתו. הקואופרציה... בקואופרציה התגוררו, בשנים 1917–1918, קציני הטייסת הבווארית ה-304 (הטייסת שנשלחה כדי לסייע בידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה), אשר גם צילמו, לראשונה, את מרבית ארץ ישראל מהאוויר.

הקואופרציה התפרקה בשנת 1918 בשל נגישׂוֹת הטורקים, המחלות הקשות, וכן קשיים כלכליים וחברתיים שונים. במקומה התקיימו מספר קבוצות להכשרה חקלאית. ביניהן בלטה קבוצת משוחררי "הגדודים העבריים". לקבוצה זו השתייכו גם מוריס וגולדה מאיר. בשנת 1924 הוקם בסמוך למקום מושב מרחביה.

בשנת 1929 עלה למקום קיבוץ השומר הצעיר מרחביה, השומר ומטפח את מבני הקואופרציה עד היום...

החצר הגדולה מרחביה-ויקיפדיה

יש במקום קסם של מקום ששומר על אווירה מיוחדת של פעם, ואני בהחלט ממליץ למי שחפץ בסתם טיול קליל, להזמין סיור ולהגיע לכאן.

התחנה הבאה אליה כיוונתי להביא את שתי אורחותיי, שלא היו כאן מעודן היא גשר קנטרה.

"... נחל קנטרה זורם בשצף קצף בתקופות של גשם ושיטפונות. שאון המים וקצב הזרימה המסחרר הוא חוויה בפני עצמה שלא כדאי לפספס. גשר הקנטרה נבנה בתקופה הממלוכית. ושרידיו נותרו עומדים על תילם עד עצם היום הזה. אמנם במקר היו לגשר שלוש קשתות בעבר. אך המקום עבר תהליך שיקום רציני שכלל : תיקון הקשתות כדי למנוע את קריסתם ; הקמת אזור ייעודי לפיקניק ופנאי עם שולחנות בתוך חורשה נעימה ... בגלל שבקטע זה של הנחל יש זרימה במהלך כל השנה, ניתן לצפות במעבר המים מהמפל, אשר חוצה את הגשר בחלקו התחתון, ישירות לעבר אגם קטן בצבע ירוק. תופעת טבע מעניינת שגם מפורטת בשלט עץ גדול ובולט שניצב במקום היא “טרוורטין ” 

– זהו למעשה סוג של סלע  גיר בגווני צהוב-חום -אדום שנוצר כתוצאה מזרימה ממושכת של המים בנחלים ובמעיינות ומשאיר משקע עם מרכיבי קלציט (סידן)..."

גשר קנטרה-בא לי לטייל

אל הגשר מוליכה דרך עפר הנמתחת לאורך 1.7 ק"מ ומתחילה בפארק בית שאן, או להגיע למקום עם דרך נוף נחל חרוד, שמתאימה לרכבים גבוהים וחסונים.

עובדת היותנו בודדים כאן היום, יחד עם השלווה ופיכפוך המים הפכו את החוויה לנעימה ביותר, חבל מאד שגם כאן, למרות צפרדע זבל גדולה, יש מטיילים שדואגים לשמר את רישום ביקורם במקום היפה הזה, עם הזבל והלכלוך אותו הותירו.

פעמים רבות רציתי להגיע אל הגן הלאומי בית שאן, אבל מזג האוויר החם ששורר כאן במרבית השנה, מחייב להגיע בימים בהם רגוע יותר.

ימות החורף הם הזמן (כנראה) הטוב ביותר.

"... כנראה שיש סיבה טובה לכך שבית שאן קיבלה את הכינוי "פתחו של גן העדן". המיקום האסטרטגי שלה על צומת דרכים חשובה ומקורות מים בשפע הביאו לכך שעמים ושליטים רבים נלחמו על הנקודה הזו לאורך אלפי שנים...

סקיתופוליס הוקמה במאה הרביעית לפנה"ס כעיר פוליס יוונית שהייתה אחת מעשר ערי הדקאפוליס האוטונומיות בתקופה ההלניסטית. זו הייתה עיר חשובה ומפוארת, שהלכה והתפתחה בתקופה הרומית והביזנטית לעיר ספא מפנקת.

כשהולכים בין החפירות אי אפשר שלא להתרשם מהמקום, ובקלות אפשר לדמיין איך חיו שם פעם: התאטרון היפהפה שאכלס אלפי צופים עומד על תילו, בקארדו – הרחוב הראשי והלב הפועם של העיר, אפשר לראות פסיפס מקורי ושרידים של חנויות בצדי הדרך, בית המרחץ מספק הצצה לשיטות חימום המים העתיקות, והשירותים הציבוריים המשותפים, שהשתמרו כמעט בשלמותם. העיר הייתה גדולה יותר ממה שרואים כיום בחפירות, וחלקה אף נמצא ככל הנראה מתחת לעיר בית שאן של ימינו...

עתיקות בית שאן-טיולי

מכיוון שמרבית האתר חשוף וללא הצללה רצוי להגיע לכאן בימים נעימים או בשעות אחר הצהריים כשהשמש לא קופחת.

טיפסנו 182 מדרגות מתישות במיוחד כדי לצפות ממרום התל, אל חורבות העיר שנחרבה ברעידת אדמה, בצילו של עץ סלבס, ששימש בסרט "ישו כוכב עליון", (ידע של מטייל ברזילאי ששיתף אותנו בסוד).

אפשר לשוטט כאן הלוך ושוב בקצב איטי כי חורבות העיר מהפנטות ומסקרנות.

מקורות יודעי דבר המליצו על החיזיון האור קולי שנערך בלילות, אבל לדעתי רצוי לשלב זאת עם לינה בסביבה,

זו שרעבה תמיד זימזה לי מהבוקר כי כדאי שנמצא מקום לסגור בו פינות, אבל מפאת שעות האור הקצרות העדפתי קודם לקחת את האורחות שלי אל קניון בזלת, שנמצא בסמוך לכביש 90, ולכניסה לבית שאן.

קרובת משפחה שמתגוררת לא רחוק מסמסת לי בזמן אמת כי המים במפל מקורם במימי נחל חרוד שמושפע כאמור מהגשמים, וכן ממי בריכות הדגים של קיבוצי הסביבה.

בפעמים קודמות בהן הייתי כאן הערוץ היה יותר סבוך ומלוכלך, וניכר שנעשתה כאן עבודת פיתוח ושימור.

מטיילים המגיעים לכאן יכולים לפקנק בשולחנות המפוזרים או לצעוד במסלול חביב לכיוון מעוז חיים.

גם בערוץ הזה הירוק הזה של הלבלוב הטרי משגע את העין, ביופיו.

אני ממשיך עם כביש הגישה שמוביל אל גני חוגה.

המקום סגור בעונת החורף, כך כתוב על השלט בכניסה, אולם המחסום פתוח.

דלת פתוחה היא סימן להזמנה להיכנס אמר לי פעם איש חכם אחד, אז אנחנו נכנסים לסיור רכוב.

הבריכות יבשות, והמדשאות הרחבות ריקות כמובן מנופשים צוהלים, מי שלא מכיר את המקום עושה כאן טעימת היכרות. אולי פעם נחזור לכאן. בעונה.

ביציאה על הכביש המתפתל אני קולט תנועה חשודה בין השיחים.

להקה ענקית של תנים מתרוצצת, כאן, מציצה בין השיחים בסקרנות, ונעלמת אל נבכי הצמחייה.

 ובתוך שניות מנסרת את חלל הערוץ יללתם של המוני תנים.

לא זכורה לי חוויה כזאת אי פעם.

נו מתי כבר אוכלים? שאלה זו שרעבה, וגם החליט לאן ניסע.

מניסיון העבר שלה אנו מקבלים את ההמלצה ומפנים את הגה הקרניבל אל שיפודי הכיכר בכניסה לבית שאן.

מסעדה רחבה שיש לה גם מדשאה (סינטטית) ענקית וגם מרחב פנימי גדול.

מלצרית צעירה ונמרצת מביאה לנו תפריט פשוט של שיפודייה ממוצעת.

אל השולחן מגיע מגש גדול ועליו צלוחיות סלטים טריים וטעימים, פיתות עירקיות גדולות שאך יצאו מהתנור ועדיין מעלות אדים, המנות שהזמנו הגיעו במהירות גדושות בכמותן, וטעימות.

יותר מזה לא צריך.

יום טיול אל עמק המעיינות וסביבתו תמיד יהיה יום שיש בו עניין ערך וכיף.

מצאנו אתרים בהם לא היינו, וכאלו שתמיד כיף לחזור.

זה כנראה גם מהותו של דגם חדש של הקרניבל.

מי שהכיר אותו בעבר מקבל את החדשנות של זה שבא, כחוויה טובה ומתמשכת.

את הטוב שיפרו והפכו לטוב יותר.

נעים ונוח לנסוע עם הקרניבל, רחוק לאן שהחופש שלך מאפשר את זה.

אפשר לקרוא לזה קרוז אל החופש.

 

ירון הולנדר (שירה וסמדר)

קיה קרניבל EX

מנוע 3.5 ל'.

הספק: 272 כ"ס.

מומנט: 33.8 קג"מ.

צריכת דלק (במבחן) 1:10.2 ק"מ\ל'.

מחיר 253,255 ש"ח

 

חצר מרחביה

גשר קנטרה

גן לאומי בית שאן

קניון בזלת נחל חרוד

גני חוגה

מסעדת שיפודי הכיכר בית שאן