יום שני, 31 בינואר 2022

בחזרה לעתיד.

 



"וואו,  זה נראה כמו אאודי, אבל זה יונדאיי, וואו".

המשפט הזה שנשמע מאחוריי, כאשר עמדתי בתחנת הטעינה בכביש המהיר , סיכם כמעט במלואו את מה שאני חש כבר סוף שבוע שלם.

בקיץ האחרון הושק בישראל הדגם המתקדם (והחשמלי לחלוטין) של היצרן הקוריאני.

לא עוד היברידי או פלאג אין, אלא הדבר האמתי.




זה שמשנה עכשיו את העולם, וזה גם שיתווה את הדרך לאן עולם הרכב יצעד בשנים הבאות.

וכאשר מישהו עובר ליד, וזורק הערה אגבית שהדמיון שלו לוקח אל מחוזות היוקרה והסטייל, אות היא וסימן כי זה הצליח להם, כבר ממבט ראשון.

ואכן האיוניק 5 (לדעתי יכלו לתת שם קצת יותר יצירתי ומייחד), מפתיעה קודם כל בנראות החיצונית שלה.

יש מי שימצא בה רמזים מדגמים אחרים בעולם הרכב שנתנו השראה למעצבים, ויש מי שסתם יבחן כל קימור ופינה.

רכב המבחן שהועמד לרשותי ביום חמישי בבוקר הוא הבכיר והמאובזר ביותר שיש לאולם התצוגה להציע. (יש עוד דגם בכיר יותר, אך כנראה ייובא רק בהזמנה מיוחדת), והדבר הבולט ביותר במראה הראשוני הם צמיגי הענק בקוטר 20 אינצ', שמעניקים לרכב ייחודיות שונה.

גם גדול וגם רחב

הצמיגים הללו, נחוש מאוחר יותר מביאים לנוסעים רכות וביטחון, באחיזה מופתית על האספלט, וגם בשיכוך מהמורות ובלימת הזעזועים בדרכם אל תא הנוסעים.

כאשר נפתחת הדלת מתגלה עיצוב נעים ומרווח מאד, וזאת הודות לתכנון חכם וחדשני של הפלטפורמה של בסיס האיוניק.

הפלטפורמה החדשה, שתהווה בסיס למספר דגמים נוספים של היצרן הציבה את הסוללה החשמלית לכל  אורך הפלטפורמה, מה שמאפשר בסיס גלגלים ארוך יותר (ותא נוסעים מרווח מאד), מרכז כובד נמוך, וניצול אנרגיה מקסימלי, כיוון שהמנוע  מחובר ישירות לגלגלים האחוריים.

תא הנוסעים ידידותי לסביבה כאשר נקודות מגע רבות בו, כמו למשל ריפוד המושבים, חיפוי הדלתות, הרצפה ומשענת היד עשויים מחומרים ממוחזרים. חומרי גלם שהופקו מקני סוכר משמשים לדיפון התקרה ושטיחי הרכב.



תא המטען מגלה חלל גדול שיכול לגדול בקיפול המושבים לעצום בממדיו.

מי שיחפש היטב ירים את המכסה המנוע בחזית- ויגלה ש...היה מנוע? במקומו יש עוד ארגז קטן בו ניתן לאחסן ציוד.

 

היה מנוע???

מושב הנהג מרובה כיוונים חשמליים שיכולים להביא את הנהג עד מצב שכיבה כמעט, ורק חסר לי כאן ציוד של רופא שיניים להשלמת  מחוזות הדמיון שלי, כמובן שלא נוהגים (עדיין) בתנועה אופקית, אבל כנראה ביונדאיי כבר חושבים מעבר לאופק.

לא רק המושבים הקדמיים נהנים ממנועים חשמליים ושינויי תנוחה, גם יושבי השורה השנייה יכולים להזיז את עצמם הרבה יותר ממה שמקובל ברכבים משפחתיים מקבילים.

הפנסיונר של חברת החשמל המודאג תדיר ממצב השקעים בכל רכב מבחן, בדק היטב ומצא כאן את המפרט הבא.

שקע USBלחיבור  הטלפון למסך, ולצידו שקע 12 וולט.

שניהם מתחת לקונסולה המרכזית

זוג שקעי USB  ברווח של המושבים הקדמיים, ומתחת להם משטח טעינה אלחוטי.

יושבי השונה השנייה יהנו מעוד זוג שקעים שנמצאים בגב משענת היד של הנהג.

סך הכול ציון 9 בסולם.

 


פתחתי את הגג הפנורמי הענק שנפתח  בגלילת שני חצאי מגן הגג, ואור היום רענן את התא שמאופיין בצבעים בהירים.

מסך המולטימדיה המלבני והגדול במיוחד מחולק לשני אזורי מידע.

באחד הם נתונים הנסיעה הנראים לנהג מעבר להגה, ובמחצית השנייה כל שאר המידע והאפשרויות.

כחלק מחבילת הבטיחות גם כאן בהפעלת איתות ימינה או שמאלה תפתח על מסך התצוגה לנהג מצלמה שבה רואים היטב אם הנתיב האמור פנוי מתנועה, בעיקר חשוב באותם שטחים מתים שלא נראים במראה רגילה.

איתות לשמאל מפעיל תצוגת מצלמה שמאלית במסך

הטלפון מתחבר מיידית אל המסך (עדיין באמצעות כבל), והאנדרואיד אוטו מתפקד כמערכת הבידור לנסיעה.

על מנת להתחיל לנסוע יש לסובב בורג קטן שנמצא מתחת להגה קדימה או אחורה.


מי שרוצה להתקדם מעבר לכך יכול באמצעות כפתור בורר שנמצא על ההגה מצד שמאל לבחור את סוג הנסיעה המועדף- חסכוני, רגיל או ספורטיבי.

יש לדעת כי כל מצב משנה את טווח הנסיעה בעשרה ק"מ לכאן או לכאן.

מתחת להגה נמצאים גם אותם שיפטרים מקובלים להעברת הילוכים, לא מצאתי להם שימוש בכל הנסיעות שלי.

 

יצרן הרכב מצהיר כי קיבולת הסוללה של  72.6 קילוואט, מה שיעניק לה טווח מקסימלי של כ-480 ק"מ בין טעינות, אבל רכב ההדגמה עבר כנראה דרך מספר נהגים עצבניים במיוחד שקיבעו את מחשב הרכב על בערך 370 ק"מ,

אני אשתדל לנהוג חסכוני, לא כמטרה שמקדשת את עצמה אלא היות ורכב חשמלי משנה הרגלי נהיגה, והופכת כל נהג לחוץ וממהר לזה שזמנו בידו.

אולי זה השקט החרישי הזה, שלא משנה כמה תלחץ לא יוציא יללה של מנוע וי 8 סוער, הוא זה שעושה את זה, אבל מכיוון שאני לא הראשון שמדווח על התחושה הזאת. אני יודע שזה מה שיקרה.

 


מה דעתך שנצא אל הרי ירושלים לראות קצת מהשלג שירד בלילה? זרקתי הצעה לזוגתי.

במקום להתחיל נסיעה של שלוש שעות, ועמידה בפקקים ובכבישים סגורים ברמת הגולן, הרי ירושלים שנמצאים הרבה יותר קרוב אל המרכז יכולים לספק את אותה הרגשה בדיוק.

ואכן, בעליה מכביש 38 לכיוון ירושלים דרך צובה, הנוף מתחיל להשתנות ככל שעולים בגובה.


בכניסה לרמת רזיאל השלג נערם בצידי הדרך , ובכניסה אל הר הטייסים המרוחק משם כשני ק"מ ההרים שנשרפו בקיץ האחרון, מכוסים בשלג לבן וצח ממנו בוקעים עצים שחורים שרופים.

ימים כאלה הם חגיגה לכל רכבי השטח, ואני לא מתכוון לאתגר את האיוניק במשימות של עבירות, ונוסע רק היכן שרואים אספלט, אך כפן נוסף של התמודדות בתנאי טמפרטורה חריגה, עם מזגן שחימם בהתאם, ועין שצופה כל העת על הטווח העומד לרשותנו, וכל זאת בכבישים משתנים בהם יש עליות וירידות סיבובים ופניות, בכביש יבש, רטוב, ואפילו קפוא.




באנו, ראינו, צילמנו, וחזרנו חיש אל המרכז החמים יחסית.

בדרך חשנו בחסרונו המורגש מאד של מגב אחורי. על הכול חשבו כאן, אך דווקא פרט זה נשכח וחבל.

 

בבית חיכה לנו שקע טעינה המשמש אותי ביום יום עם מכוניתי הפרטית.

מעניין איך וכמה ידרש לאיוניק למלא את עצמה .

 


השקע  הברומטרי שהשפיע בימים האחרונים על מזג האוויר, הביא לכאן כמויות עצומות של משקעים, ולאחר שלושת ימי סערת "אלפיס", חשבתי יהיה זה מן התבונה לנסוע נגד הזרם, ובעוד ההמונים ישעטו צפונה אל שדות הציד הלבנים, נעשה דרכנו דרומה לחפש פריחות שמבשרות את האביב, למרות שכאמור החורף עודנו פה.

אבי, חברי המלומד, שמוסיף עוד ועוד לידע שלו בכל נסיעה איתי, מצטרף ואפילו לא שואל מה בתוכנית.(לא שממש היה משהו מגובש. ניסע ונזרום חשבתי לעצמי, נראה מה כבר יקרה).

שנינו בילינו המון שעות עבודה במרחבי היעדים שתכננתי להיום, אך מיום שפרשנו הנוף מקבל משמעות אחרת, ובעוד אנחנו נזכרים כיצד עבדנו כאן, ואיך תיככנו שם, השדות שבדרך בוהקים בצבע ירוק טרי, והיכן שאין צמחיה יש קרקע בוצית ושלוליות ענק.

מזג האוויר היום הולך להיות שונה לחלוטין מזה שליווה אותנו בימים האחרונים, והשמש שמתחילה לבצבץ בין העננים שולחת רמזים על העתיד לבוא.



זה הכיוון

בכל שנה בתקופה הזאת של תחילת חודש פברואר, עם יקיצת הכלניות הראשונות מתחיל פסטיבל "דרום אדום". היות ואנו כאמור, בסוף ינואר, ועמישראל ישעוט צפונה, אני מצפה למרבדים אדומים חדשים ומיעוט מטיילים.



שם אתר חדש עלה לאחרונה בתקשורת בו יש פריחה גדולה.

כיוונו את הוויז לאתר שנמצא בדרך גישה מול קיבוץ עלומים (בכביש 232) אל באר מרווה.

"... חניון חדש המוקדש לזכרה של מרווה בביאן, בת קיבוץ עלומים.

קק"ל שתלה שיחי מרווה לצד הדרך המובילה לחניון והציבה בו שולחנות פיקניק וברזי מים בצל חורשת איקליפטוס.

סמוך לחניון נמצא בור מים קדום, בנוי לבני בוץ, שראשו בולט מעל אדמת הלס שבה הוא חפור. בורות מים כאלה התגלו בנגב המערבי באתרים רבים מהתקופה הביזנטית (למשל בחורבת מדור שביער בארי).

חפירת בורות באדמת הלס המתפוררת בלתי אפשרית. כדי להתגבר על הבעיה חפרו תושבי האזור בורות ודיפנו אותם בקירות לבֵנִים כך שרק צווארם בלט מהקרקע.

במשך השנים חלק מהקרקע שמסביב לבור נסחפה וגוף הבור נחשף, כפי שקורה בבור מרווה..."

באר מרווה



מבאר מרווה ממשיכה דרך כורכר לבנה ששמה על פי השילוט "דרך נוף שוקדה". הדרך המתפתלת בין שדות מעובדים לערוץ הנחל מרובד כלניות ועצים, ומגיע בהמשכו אל יער שוקדה ובו משטח עצום של כלניות אדומות. שטח זה הוא המוכר יותר לחובבי הפרח, אך כאמור יש רבים אחרים באזור.

המשכנו עם הדרך המסתיימת על כביש 232 מול קיבוץ בארי.

לא פעם כבר כתבתי על המקום שיש בו בית מקדש לרוכבי האופניים.(ולא רק).

חנות לה מדווש התרחבה בשנים האחרונות וכיום בנוסף לה נמצא כאן שטח מקורה עם שולחנות ובו אפשר לעצור לארוחה קלה וכוס קפה, לפני או אחרי טיול בשטח.


גם היום הומה האתר רוכבים, אשר הגיעו עם האופניים הפרטיות או שכרו כאן, ובניחותא הזאת אני משנה ומתכנן את המשך היום.

האורח שלי אינו מכיר את מרפסת התצפית אל בתרונות בארי, ואל ההיסטוריה של פרשי אנז"ק ממלחמת העולם הראשונה, וכפי שקורה לכל מי שמגיע הנה לראשונה, מתלהב מהנוף.

"... מרפסת התצפית של מצפור הבתרונות נמצאת בגבול שמורת בתרונות (מכתש) בארי. נחל סחף, המנקז את האזור לעבר נחל הבשור, חרץ, סחף וביתר את רכס הכורכר והלס ויצר כאן נופי ירח. האגן מוקף במדרגת לס גבוהה המקיפה אותו סביב-סביב. המטיילים לא נשארו אדישים לנוף וכינו את המקום "מכתש בארי". כל קשר למכתשים האמיתיים של הנגב מקרי בהחלט.

אנו נמצאים בגבול המדבר, באזור שזוכה בקושי ליותר מ-200 מ"מ גשם בשנה. במצב זה נוצרת ערבוביה של צמחים, חגיגה לאוהבי הבוטניקה. כאן שוכנים בכפיפה אחת צמחים ים תיכוניים כגון לוטם שעיר וקידה שעירה עם צמחי מדבר כמו רותם המדבר ומתנן שעיר. במדרונות הפונים לדרום צומחים גם צמחים אופייניים למדבר קיצוני.

עונת הפריחה היא פברואר וראשית מארס. יש כאן מרבדי כלניות, צבעונים, סחלבים ודבורניות ומגוון נדיר של מיני צמחים נוספים. מי שאינו רוצה להרחיק לכת יכול לרדת ממצפור הבתרונות ל"מכתש", לשוטט מעט בעקבות השבילים המסומנים (שחור וכחול) ולשוב לרכב.."

מרפסת בתרונות בארי

לא הרחק מכאן נמצא יער כיסופים, אליו מגיעים בהמשך הנסיעה על כביש 232 לכיוון דרום מערב.

צמוד לשער הכניסה לקיבוץ כיסופים ישנה ירידה ימינה העוקפת את הקיבוץ (דתי וסגור בשבתות), עוברים את הבסיס הצבאי שהתמקם כאן בהתאם לנסיבות, ופונים ימינה אל מגדל תצפית כיסופים.



"... מגדל התצפית בנוי מתכת צבועה לבן. גרם מדרגות רחב ונוח עולה לראש המגדל, המתנשא כ-15  מ' מעל לקרקע. בראש המגדל נמצאת מרפסת תצפית רחבה ומוצלת. מהמגדל נראות היטב הערים נתיבות ושדרות ומעבר להם קריית גת. במזרח נראים אופקים, קריית גת ובאר שבע. באופק – גבעות להב ודרום השפלה והרי חברון. למרגלות המגדל נראים שדות קיבוץ כיסופים ומעבר להם יישובי רצועת עזה. מעט מצפון לרצועה מזדקרות ארובות תחנת הכוח של אשקלון ומדרום להם עזה והיישובים המקיפים אותה.

ממערב למגדל התצפית נמצאים יישובי הרצועה דיר אל-בלח וח'אן יונס. מעבר להם שכנו בעבר יישובי גוש קטיף. ב-18 יישובי הגוש ובארבעה יישובים נוספים שהיו ברצועה....."



מגדל כיסופים


בחורף כידוע האוויר צלול יותר, ועל כן הראות טובה יותר.

חו"ל זה פה ממש ממול. (עזה, כאילו?)
היות וכבר נגענו באנז"ק, וכחוב פתוח שיש לי מטיול אחר שהוקדש לנושא (בעקבות נתיב האנז"ק) הפניתי אל הגה האיוניק5 אל בירת הנגב.

כאן בלב העיר נמצא מוזיאון ובית קברות מטופח במיוחד.

המרכז להנצחת חיילי אנז"ק הוא מקום ייחודי בארץ המספר באופן חווייתי את סיפורם של חיילי אנז"ק ואת סיפור כיבוש באר שבע. המבקר במרכז עובר מסע ליבשת אחרת, עובר מסע בזמן ומסע אל עצמו.

המרכז להנצחת חיילי האנז"ק



הביקור במוזיאון מעניין מאד ומביא את סיפור כיבוש הארץ על ידי הבריטים, וחיילים של האימפריה שהגיעו מכל קצות עולם, ושילמו על כך בחייהם.

מי שיחפש היטב ימצא בין המצבות הדוממות גם קבר של חייל יהודי אחד, וכן חייל שזכה בחיי נצח היות ושמו הארי פוטר. (סתם פרט קטן לחובבי הטריוויה).

אבי, שמתלווה אלי היום ולא שואל שאלות, לא מבין לאן אני לוקח אותו, בהבטחה שתיפול לו הלסת מתדהמה, למרות שאני חוצה את באר שבע ופונה לכיוון דימונה.

מה כבר יכול להיות כאן???

שכונה חדשה של בניינים גבוהים, וכביש גישה ארוך שחונות בו הרבה מכוניות מעיד על אטרקציה מקומית.

נחל באר שבע הוא אחד מיובליו של נחל הבשור. הנחל הוא נחל אכזב, אורכו כ־50 קילומטר, ושטח אגן הניקוז שלו הוא כ־1700 קמ"ר. בקטע של הנחל העובר בבאר שבע זורמים שפכים שמקורם בנחל חברון, אשר נספגים באדמה ביציאה מבאר שבע.

עיריית באר שבע השכילה לחשוב איך להפוך מטרד לאטרקציה ובתוך ניצול תנאים גאוגרפיים הוקם פארק נחל באר שבע היפהפה שבמרכזו אגם ענקי שמימיו הם מי קולחין מטוהרים, ובעתיד הקרוב יופעלו בו סירות.

הפארק העצום מאפשר שהייה של אלפי מבקרים בו זמנית מבלי לחוש צפיפות  ועומס. הייתי כאן לראשונה בחודשי הקיץ והשמש היוקדת  לא ריחמה. אני משער כי עצים שיתפתחו ופינות מוצלות יאפשרו נוחות ביקור גם בימים חמים.

יש כאן מספיק מקום לאפשר כל סוג של פעילות. החל מצעידה לאורכו של הפארק, מתקני ספורט ומשחקים לילדים בכל הגילאים וכלה באמפי פתוח להופעות.

ניידות פיקוח עירוני ומצלמות רבות מאפשרות שהיה בטוחה, ושמירה על הקיים והמושקע. אבל היות ומבקרים רבים בפארק הם בני הפזורה הבדואית מפריעה לי העובדה כי אין כאן  אפילו שילוט אחד בשפה הערבית.

 


בכביש 6 עצרנו לטעינה והתרוקנות אנושית (יעני קפה ופיפי), ובאותו זמן לטעינה מהירה של האיוניק המופלאה.

העמדה כאן יכולה להגיע עד מהירות של 150 קווט"ש, למרות שבטווח יכולתי להגיע עד המרכז עם מה שעוד נשאר, רציתי לבחון מה נקבל בזמן שתיית הקפה.

והופתעתי, לטובה יש לומר.

זאת הרי לא פעם ראשונה שאני בוחן רכב חשמלי אבל הפעם ראינו שיפור דרמטי של ממש.

בזמן ההפסקה שנמשך 20 דקות התמלאה הסוללה בעוד 50% מסך הקיבולת שלה, ולטווח הנסיעה נוספו עוד 170 ק"מ.

טעינה ביתית (איטית) עבור אותם 50%, לערך נמשכה בסביבות 15 שעות.

למען ההגינות אציין כי מדובר בטעינה משקע המיועד לפלאג אין שיש לו סוללה קטנה הרבה יותר מרכב חשמלי מלא שיש לו עמדת הטענה מהירה.

 





אנשים שמתלבטים בין רכב עם מנוע בעירה פנימית לבין כזה שמוזן חשמלית, כאשר השיקול הכלכלי הוא מרכיב משמעותי בשיקולים שלהם, צריכים לזכור כי רכב חשמלי אולי יהיה יקר יותר ברכישה, אך האחזקה הזולה והגברת האטרקטיביות העתידית כרכב משומש מהווה שיקול שכנגד.

ולצורך השוואה מתבקשת אעשה כאן חישוב גס לצורך העניין.

נסעתי במהלך סוף השבוע 680 ק"מ.

לו היה זה נניח מנוע בנזין בצריכה סבירה של 15 ק"מ לכל ליטר, הייתי צורך כ -45 ליטרים דלק, כפול כ- 6.2 ש"ח לכל ליטר, מה שהיה מביא אותי לעלות כוללת של 280 ש"ח.

לעומת זאת הרכב צרך 18 קווט"ש לכל מאה ק"מ, ובסך הכול, ולאותו טווח, 126 קווט"ש חשמל.

היות ועלות  כל קוואט"ש חשמל ביתי עומדת על כ 60 אג' (פלוס מינוס), הרי שהעלות החשמלית לכל המסלול הנ"ל היא כ- 75 שקלים בסך הכול.

וזה כל הסיפור.

יחס של כמעט רבע עלות שימוש חשמל לעומת הבנזין.

(וזה עוד לפני  השוואת עלויות אחזקה ורישוי שנתי).

לאיוניק 5 החשמלית מראה עתידני, בהווה, עיצוב נעים, נוחות בנסיעה לנהג ולנוסעים. ביטחון ובטיחות. יכולות דינמיות, ומעל הכול שימושיות כוללת בעלות זולה לטווח ארוך.

כל אלה הם החוט שקושר חבילה משתלמת במיוחד.

אהבתי.

 

ירון הולנדר (שירה ואבי)

ינואר 2022

 

יונדאיי איוניק 5 רמת גימור ELITE

הספק מנוע 217 כ"ס

מומנט 35.7 קג"מ

מחיר: 216,900 ₪.(רישוי 530 ₪)

 



הר הטייסים

באר מרווה.

דרך נוף שוקדה

קפה לה מדווש

מרפסת בדרונות בארי

יער כיסופים.

תצפית כיסופים

המרכז להנצחת חיילי אנז"ק ובית קברות באר שבע

פארק נחל באר שבע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל