לשחק אותה בגדול

 

בלילה הודיע שר האוצר כי עקב עלית מחירי הדלק בעולם, מחירי הדלק יעברו את העשרה שקלים לליטר.

שידורי הטלוויזיה פרצו עם שידורים חיים, והמוני אנשים נצפו בתורים אינסופיים בתחנות הדלק.

ריח של מרי ומהפיכה אזרחית עמד באוויר.

הרגשתי שאני לא יכול יותר, לא יכול ככה.

חנוק.

 

התעוררתי שטוף זיעה קרה, הלב שלי פעם במהירות.

ואז נרגעתי.

זה רק חלום, הרגעתי את עצמי, ומה אתה בכלל בלחץ? הרי בחניה עומד לך סיני גדול שמחובר בווריד לקיר, והחשמל שמזין אותו עכשיו, ייקח אותנו אחר כך לכל מקום שנרצה.

אז למה לדאוג?

 

בבוקר, כאשר הגעתי אל אולם התצוגה (היחיד בינתיים), המודרני היפהפה והחדיש של סקייוול, בראשון לציון, קידם את פניי פאבל, שמתעקש, לפני שהוא מוסר לי את הרכב, להדגים בגאווה גדולה, את תהליך ביצוע הזמנה של רכב על ידי הלקוחות, בבניית הקונפיגורציה של הפריטים השונים, על גבי מסך ענק שניצב במרכז אולם התצוגה.

נכון להיום מיובא הסקייוול (דגם ET5 LR72 PURE ELECTRIC) בשלוש רמות גימור, במחיר המתחיל ב-174,900 ₪ ומגיע עד 194,900 ₪.

בעתיד יגיעו דגמים נוספים, אך דגם זה נבחר להוביל את הפריצה והחדירה הראשונה.

במבט ראשון מתרשמים מהגודל הפיזי החיצוני.

הסקייוול בולט באולם, ומחוצה לו במגרש החניה.

מאוחר יותר ארגיש זאת גם על הכביש.

יש לו נוכחות בולטת, ויש מי שמשווה אותו באופן מיידי לדגם מוצלח של יצרן אירופאי מוכר.

ואם מגיעים למקום הזה, מבינים כי כבר מנקודת ההשוואה, הסקייוול הזה נמצא במקום מכובד.

משנפתחת הדלת מתגלה תא נוסעים גדול ומרווח.

בקרב יצרני הרכבים ישנו מספר קסם  והוא - 270.

מספר זה מציין את המרחק בסנטימטרים שבין סרן הגלגלים הקדמיים לאחוריים.

ולמה זה מספר קסם?

יצרנים רבים נוהגים לציין כי הרכב מתוצרתם מתהדר במרחק הזה, או אפילו טיפה יותר ממנו, ומשמעות הדבר כי יושבי השורה השנייה נהנים ממרווח ברכיים סביר. פחות מ-270 מעיד על צפיפות באזור הזה.

הסקייוול מגיע עם מרחק של 280 ס"מ בין הסרנים, מה שאומר מיד כי בשורה השנייה גם אנשים גבוהים לא יסבלו בנסיעות ארוכות.

גם מידות רוחב הרכב, תורמות לתחושת הרווחה, ותא המטען הגדול (467 ליטר), יאפשר למשפחות רבות חיי נוחות ביום יום שלהן.

הנהג יושב מול מסך מולטימדיה גדול מהמקובל (12.8 אינצ'), ובנגיעת אצבע קלה נפתח גג פנורמי עצום, שמאיר את כל חלל הנוסעים, ומקנה תחושה של רכב גדול יותר ממה שהוא.

אני לא נוהג לרדת לרזולוציות שכאלה בדרך כלל, אבל עוד בטרם לוחצים על כפתור ההתנעה, מקבלים את הרושם הראשוני כי מי שתכנן את הדגם הזה חשב בראש ובראשונה על רווחת הנוסעים, ולכן חשתי צורך הפעם להעביר הלאה את ההתרשמות שלי.

כפתור ההתנעה שניעור לחיים מציג לי טווח צפוי של 408 ק"מ, שכידוע נמדדים על פי נסיעות קודמות שהרכב כבר נסע, ונתון זה הינו פחות או יותר תואם לקיבולת הסוללה, (72 קווט"ש), ולפי נתון צריכה ממוצע של 18 קווט"ש לכל 100 ק"מ.

ואם כבר נגענו בנושא החשמלי, הרי שיש כאן 4 כניסות USB, שקע אחד 12 וולט, משטח טעינה אלחוטי, ועוד שקע 220V, למכשירים קטנים. (מישהו אמר מכונת קפה, למשל?)

רכב גדול זקוק למנוע חזק, וזה שכאן מספק עוצמה של 204 סוסים, במומנט מכובד של 32.6 קג"מ.

אמרתי יפה תודה על האירוח וההסברים המקיפים, ונסעתי ישר אל דליה, חברתי מזה שנים.

דליה מתגוררת לא הרחק משם, במושב הציורי בני עטרות,  שהיה פעם אחד משבעת הישובים שבנו הגרמנים הטמפלרים במאה ה-19 בארץ ישראל.

כשסיני פוגש גרמני

"...הטמפלרים, תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בווירטמברג שבדרום גרמניה באמצע המאה ה-19. חברי התנועה פרשו מהכנסייה האוונגלית (לותרנית) של ממלכת וירטמברג. מייסדה ואביה הרוחני של התנועה, כריסטוף הופמן, שאף להכשיר את הקרקע לקראת הביאה השנייה של ישו ולקרב את הגאולה, לפי האמונה הנוצרית.

לפי אמונתם של הטמפלרים, קירוב הגאולה יכול היה להתבצע רק באמצעות מגורים ועבודה קשה בארץ הקודש שבה הם שאפו לקיים מודל של חיים אידיאליים באמצעות הקמת כפרים יצרניים. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התיישבו מאות טמפלרים במושבות אחדות שהוקמו ברחבי ארץ ישראל, בהן עסקו בחקלאות, במלאכה ובמסחר, וקיימו חיים קהילתיים עשירים תוך יחסי שכנות טובה עם ערבים ויהודים..."

הטמפלרים בארץ ישראל

ביתה של דליה, שהיה אף הוא אחד מבתי הישוב הגרמני, נטוע בלב חלקה גדולה.

דליה עוסקת זה שנים בשיקום, שיפוץ ובניית ריהוט מעץ, במבוק ונצרים.

בשנים האחרונות היא שמה דגש גדול יותר באירוח קבוצות מאורגנות (מוסדות, חברות, אנשים בעלי רקע זהה וכו') בסדנאות קליעה משותפת.

שאלתי, למה דווקא קליעה משותפת?

קליעת סלים הינה אומנות שימושית עתיקה אשר מתאימה לכולם, מילדים בגילאי 6 ועד גילאי 80+ לנשים ולגברים. (כן, גם גברים מגלים עניין ורצון, מסתבר).

הקליעה אינה דורשת ניסיון מוקדם במלאכת יד.

הלימוד בסדנאות הדרגתי. מתחילים ללמוד את טכניקת הבסיס בקליעת נצרים, לאחר שרוכשים את הידע הבסיסי, נפתח בפני הקולעים עולם עשיר של אפשרויות קליעה, חומרי גלם, צבעים ושילוב עם אמנויות אחרות.

בנוסף, היא מספרת לי כי בעבודת הקליעה יש אלמנטים טיפוליים, מרגיעים ומרכזים, כך שגם מי שמתמודד עם תפקוד לקוי או מחלה קשה מוצא בקליעה סוג של תראפיה.

בחצר שלה הקימה דליה בריכה רדודה בעלת גג הצללה, לצורך ישיבה במים, ועבודה עם הנצרים שמתרככים במים. הבאים לסדנאות שלה, יוצאים עם חוויה מעשירה, מוצר אישי, ולפעמים גם עם תחביב חדש, וחברה לחיים.

גם אני שמכיר את דליה מנעורינו המשותפים, יוצא מכל ביקור שלי אצלה נדהם ונפעם, מהידע הרחב שלה, מהיצירות המדהימות, והמקצוענות שלה.

במבוקסאן, דליה סיאני וייץ

במקום חמסה שתולים על המראה ברכב, קיבלתי מחרוזת שום, שאם לא תעזור נגד עין הרע, לפחות תוסיף טעם לאוכל בבית.

טוב נגד עין הרע, ובמרק ירקות

גם דליה, שהייתה בין חלוצי הרכבים החשמליים בארץ, מגלה התעניינות והתלהבות מהסקייוול הגדול שעונה לכל צרכיה.

אני יוצא ממנה ונוסע לאסוף את אבי.

לא פעם ולא פעמיים, חלפנו בכביש 6 ליד אנדרטת משמר הגבול, ואף פעם לא נכנסנו פנימה, וכאשר לוחמי החיל ניצבים היום מול הטרור בכל מקום, אך טבעי הוא שנפקוד את המקום, ונוקיר רגע עם נופלי החיל.

בינתיים בדרכנו לשם, אני מפעיל כהרגלי את בקרת השיוט, נותן לרכב לשמור היטב על מרכז הנתיב, ובוחן בעין שכבר יודעת לאבחן מתי ישנה כאן צריכת חשמל רגילה, מתי חריגה, ומתי יש אחזור אנרגיה לסוללה, והאם אני צריך להיות מודאג מרמת הסוללה.

בניגוד לרכבים חשמליים אחרים לסקייוול לא משנה אם הדלקנו את המזגן, או אם כיבינו, ואם דילגנו בין מצבי הנהיגה.

הקטע הקינקי של הסקייוול (תשאלו את הנציג)

יש לדעת כי מצב "ספורט" לא הופך את הרכב למהיר יותר, אלא רק חד יותר בתגובות.

אנשים שחולפים על פנינו מעיפים מבט בוחן ומסקרן.

אני כבר לא מופתע מדוע.

אנדרטת משמר הגבול נמצאת במחלף עירון, על כביש 65 (בצידו הצפוני).

"... בשנת 1980 נחנכה בצומת משמר הגבול האנדרטה לזכר חללי משמר הגבול - אנדרטת מג"ב.

במהלך השנים הוקמו לצידה אמפיתיאטרון, קיר הנצחה וזיכרון ובית מורשת האוצר בתוכו חדר הנצחה, אודיטוריום ומוזיאון החיל.

במקום מוצגת מורשת משמר הגבול מהקמתו בשנת 1953 ועד היום.

בית המורשת וההנצחה כולל את יחידת ההיסטוריה והמחקר, וכן את מרכז המידע וההנצחה החילי.

במקום מתבצעת פעילות הכוללת הדרכות, הרצאות, ימי עיון, כנסי מחקר, כתיבת פרסומים אקדמיים והקפת כלים חינוכיים למפקדים וללוחמים..."

אתר ההנצחה של משמר הגבול

האנדרטה שוכנת כאמור בתוך מתחם סגור של משמר הגבול ורצוי מאד לתאם הגעה, אבל היות וכבר הגענו, ואין ממש המון, אפשרו לנו להיכנס ולהתרשם מהאתר המטופח והשקט.

 

אומנם הימים קרירים עדיין לרחצה במעיינות, אבל טוב להכיר את אלו שטרם דגמנו.

השמועות סיפרו על מקום בשם עין ארובות שנמצא לא הרחק מכאן, אשר מלא מים בחורף, ויבש בקיץ. על המפה המרחק בין הנקודות הוא כמה מאות מטרים בלבד בקו אווירי, אבל אין גישה לרכבים. (אולי ברגל יש, לא בדקנו).

הצוענייה שעל הניווט (יש ווייז מובנה במסך הענק, ואין (כרגע) אפליקציה כמו אנדרואיד אוטו שמתממשקת), שולחת אותנו לעשות סיבוב גדול, אבל לבסוף אנחנו מגיעים למושב עין עירון, ובדרך עפר קצרה שבין שדות חקלאיים, אנו מגיעים למפרץ גדול בו חונים מספר רכבים.

שביל כבוש בין שיחי פטל מוביל לשטח ירוק ופתוח, שעל פי הסימנים בקרקע הבוצית היה חלק מביצה גדולה עד לא מזמן, עד שאנו מגיעים לברכה מבוטנת, שיש בה מים צלולים כבדולח, ומספר מבקרים שהקדימו אותנו.

עומקו של המעיין כמטר וקצת, והוא בעל מבנה של מצולע. מצידו האחד ישנה מעין גדר אבן שהיא מעל מפלס המים. גדר זו מסתיימת במפגש של בריכת עין ארובות עם צמחיית מים עשירה. זרזיפי המים נשפכים מחוץ לבריכה בין אבניה וזורמת הישר אל המרחבים הפתוחים.

 

בעקבות זרימת המים הבלתי פוסקת,  נוצר מעין אפיק של פלג מים הנשפך לתוך בריכת מים קטנה. ומשם מתפתל ונמשך לעבר אזור השיחים , כמו נחש שנמלט.

בריכת עין ארובות גדולה, אך כרבע ממנה מלא בצמחיית מים(בית גידול), גדר האבן מגדירה חלק מהבריכה והיא  הוקמה בתקופת המנדט הבריטי.

נראה כי המקום פופולרי בקרב מי שמכיר את המקום,

השארנו את הסקייוול במקום בו חנינו, וממגרש החניה הלכנו כמה עשרות מטרים חזרה אל תל עפר ששרידי חפירות ארכאולוגיות, מספרות את סיפורו.

זה תל אסור.

"...

עיר ענקית, הגדולה והמרכזית הידועה בישראל מלפני כ-5000 שנה, התגלתה בחפירות רחבות היקף של רשות העתיקות יחד עם אלפי בני נוער ומתנדבים, באזור עין עירון שבצפון השרון. החפירות, החושפות עיר שהשתרעה על פני כ-650 דונמים ואשר אכלסה כ-6,000 בני אדם... החפירות הנרחבות באתר הארכיאולוגי עין אסור, אשר שוכן בסמוך לוואדי ערה, מגלות עיר מתוכננת מתקופת הברונזה הקדומה  (סוף האלף הרביעי לפנה"ס), מוקפת חומת ביצור עם אזורי מגורים ואזורים ציבוריים, רחובות וסמטאות. בחפירות שהעמיקו מתחת לבתיה של עיר זו, התגלה יישוב רחב ידיים קדום אף יותר, מהתקופה הכלקוליתית בן 7,000 שנה. נראה, כי שני מעיינות שופעים שנבעו באזור בעת העתיקה, היוו את גורם המשיכה לאתר לאורך התקופות..."

תל אסור

אם אנחנו כבר כאן ובענייני תלים, חזרנו אל הסקייוול, והפניתי אותו לכביש 65 עם הפנים לצפון מזרח.

בצומת מגידו פנינו שמאלה ופנייה הראשונה נכנסנו אל הגן הלאומי תל מגידו.

רשות הטבע והגנים עוברת בשנים האחרונות מהפך ועדכון אתרים שהיא מנהלת, ומעדכנת רבים מהם באמצעים חדישים, ומנגישה דרכים למוגבלים.

גם אתר זה "נהנה" ממגיפת הקורונה, שדחפה את הרשות לנצל את ההזדמנות, ומיעוט המבקרים.

המבקר שמגיע אל האתר מופנה אל אולם אודיטוריום קטן לסרט קצר המספר את תולדות התל הידוע.

"... בספר חזון יוחנן הנוצרי, מוזכר קרב אחרית הימים בין כוחות הטוב והרשע, בהר מגידון (ארמגדון) המזוהה עם מגידו... התל העתיק ממוקם בתוואי דרך הים הקדומה, שעברה בנחל עירון וקישרה את מצרים וסוריה... בתקופות הכנענית והישראלית הגיע היישוב במגידו לשיאו. מגידו הייתה אחת מהערים הכנעניות החזקות, ומוזכרת בתעודות מצריות רבות... את הביקור באתר מומלץ לסיים במפעל המים הקדום.

גרם מדרגות תלול יורד דרך פיר גדול (עומקו 25 מטרים) למנהרה אופקית באורך 70 מטרים, המוליכה למעיין הנמצא למרגלות התל. הירידה מחייבת מעבר ב- 187 מדרגות, והעלייה החוצה כרוכה בעלייה של 77 מדרגות. הכניסה החיצונית למעיין נחתמה בקיר אבן שהוסתר בעפר, כדי למנוע מאויב לגלות את מקור המים..."

גן לאומי תל מגידו

היות והאתר חשוף לחלוטין הביקור בתל מומלץ בימים פחות חמים, ותקופת האביב, היא בהחלט הטובה יותר.

האביב הוא גם זה שגורם לנוף הנשקף מהתל, להשאיר את המבקר פעור פה, כמו גם שרידי חפירות שהחלו להתבצע כאן כבר לפני 120 שנה לערך, וחשפו שכבות רבות של ערים שנבנו זו על גבי זו במהלך השנים.

שעות האור הארוכות מאפשרות לנו לדלג אל דרך נוף גלבוע אליה מגיעים מהמשכו של כביש 65 ופנייה אל כביש התענכים.

דרך זו, מלבד היותה חוצה את רכס הגלבוע הפורח ומוריק, ומביאה את המבקרים אל המון תצפיות ומצפורים, חורשות ואתרים מקסימים ומענגים, גם מאפשרת לי לא לשכוח את תפקידי כבוחן, ולתת לסקייוול להראות את יכולותיו בכביש מתפתל ומשתנה, לחוש את תגובות המתלים המרככים מהמורות וחריצים, ולתת לו להפתיע אותי בתגובות נמרצות ובנסיעה נעימה.

דרך זו מביאה את המבקר אל חוות הרוח בגלבוע, שקשה לפספס את טורבינות הענק המפיקות חשמל ירוק מהרוח, מייצגות אותה.

במקום הוקם גם מרכז מבקרים חדיש אשר מהמרפסת שלו נשקף נוף העמק למרחקים.

חוות הרוח בגלבוע על שם שלמה שמלצר

היות ואני מכיר את הרכס, הצעתי לאבי כי נמשיך עוד קצת עם דרך העפר עד למצפור על שם דובי וערן שמיר.

מצפה דובי וערן שמיר הוקם לזכרם של אב ובנו שנהרגו במהלך שירותם הצבאי.

דובי האב נהרג בתאונת אימונים במהלך תרגיל שביצעה יחידת המילואים שלו, וערן נהרג 20 שנה לאחר אביו בפעולה של סיירת הצנחנים בלבנון.

המצפור על שם דובי וערן שמיר

כאן החלטנו כי יום ארוך וממצה עבר עלינו, יום שקט ובטוח, רך ונעים, כמו כל יום שיחוש רוכש של הסקייוול שייקח אותו לכל מקום, וייתן לו את תחושה של ביטחון והנאה.

הרכב הזה נותן יותר תמורה עבור כל שקל, והתחושה הכללית היא שיש פה הצלחה , ובגדול.

 

השורה התחתונה

אחרי שנהגתי בסקייוול כ-390 ק"מ אני סבור שעליתי על הסיבה שגורמת עונג לנהגים של רכבים חשמליים, התת מודע שלהם רוצה לראות את יתרונות החשמל במישור החסכוני, ולכן מרביתם נוסע רגוע, לא לוחץ ולא לחוץ.

לפחות ככה זה בהתחלה, אחר כך כשמתרגלים, כבר נרגעים ולא מתייחסים לזה.

ומה עם מחירי הדלק שעולים ועולים?

את מי זה בכלל מעניין ???

  

ירון הולנדר (דליה, ואבי)

אפריל 2022

 

סקייוול ET5 LR72 PURE ELECTRIC

רמת גימור LUXURY

הספק: 204 כ"ס.

מומנט: 32.6 קג"מ.

טווח: 400 ק"מ.

מחיר רכב מבחן 184,900 ₪.

 

 

מושב בני עטרות.

במבוקסאן, דליה סיאני וייץ.

אנדרטת משמר הגבול.

עין עירון

עין ארובות

תל אסור

תל מגידו

דרך נוף גלבוע

חוות הרוח בגלבוע

מצפור דובי וערן שמיר