אקסטזה* סקנדינבית

 
שישים ושישה קג"מ? שאלתי את עידן שמסר לי את הרכב, עם חיוך גדול.

שישים ושישה, אתה בטוח ???

כן, הוא עונה לי, וזה בא מתוך צמד מנועים שמפיקים ביחד 407 כוחות סוס.

 

אם יש נתון "שעושה" לי את זה ברור וחד יותר מכל מה שאנשי המכירות אוהבים להדגיש, הרי שזהו  המומנט שמייצר מנוע (וכל מנוע לצורך העניין) והוא זה שנותן פרולוג לעתיד לבוא.

 על הניר 5 שניות (למען הדיוק 4.9) מאפס למאה, לא נשמע מרגש, כמו הדחיפה הזאת שמקבלים בגב, כאשר מניחים רגל כבדה על הדוושה הימנית.

(שנמשיך לקרוא לה דוושת הגז? או אולי כדי לעדכן לדוושת התאוצה?)

המכה הזאת שמופיעה משום מקום משאירה אותך בהלם ופעור פה, אם לא היית ערוך לזה מראש.

ו-66 הקג"מ הם אלו שאחראים לחיוך שהתפשט על פניי, כאשר "בדקתי" מה זה אומר הלכה למעשה, ואת הצעקה שיצאה מפיה של זו שישבה לימיני, שמעו לפחות עד אשדוד, אם לא מעבר לזה.

 

בקיץ האחרון עשה עלייה לישראל הדגם הזה של וולוו, ששמו המלא הוא ,XC40 Recharge Pure Electric P8ונכון שיש במשפחת הדגם הזה גם כזה שיש לו מנוע בנזין, וגם זה שמשלב בין העולמות וניזון מבנזין וחשמל גם יחד, אבל היום אנחנו כאן על מנת לבחון את הדגם המסקרן והמתקדם ביותר.

 

וולוו שמה דגש תמיד על בטיחות, אבל כיום גם על איכות הסביבה.

בעקבות ההתחממות הגלובלית חלק מהאסטרטגיה של וולוו היא הפחתת מזהמים, ויש לה יעד שאפתני לסלק חומרים מזהמים משימוש כולל, ושימוש במחזור לתוצריה, וכך אפשר למצוא ברכב שימוש נרחב בחומרים ירוקים וממוחזרים כמו חיפוי תא הנוסעים אשר עשוי כולו מפלסטיק ממוחזר.

כחלק מאסטרטגית הפיתוח והתאמת המוצר לחיינו הנוכחים וולוו פיתחה את הרכב בשיתוף פעולה עם גוגל , וכתוצאה מכך מערכת המולטימדיה מחוברת באופן קבוע לשרתים של ענקית הטכנולוגיה, הרכב מתוכנן לעדכן עצמו כל הזמן, עם חבילת תקשורת ישירה לענן היצרן, לכל זמן חיי הרכב.

האפליקציות העומדות לרשות הנהג הן אלו המוכרות לנו משימוש יומיומי.

משמעות השימוש באפליקציות של גוגל מאפשר מידע בזמן אמת על מצב התנועה וניווט אוטומטי בו ניתן להגיע אל היעד באופן קל ופשוט. תכנון נסיעה מובנה בה מקבלים התראה לטעינת הרכב לפני שהסוללה מתרוקנת. ובנוסף, המערכת ממליצה מתי והיכן להטעין וזאת בכדי לאפשר ליהנות מנסיעה רגועה.

מישהו אמר חרדת טווח?

גם במסיבת העיתונאים בהשקת הרכב, וגם באתר הרשמי של וולוו נתון הטווח מוצג באופן מאד גמיש.

היצרן מעיד כי ניתן להגיע עם הרכב עד 414 ק"מ מנקודה לנקודה. זהו נתון שיגרום למרבית אלו שמתעניינים ברכב חשמלי מתקדם ומודרני, לתהות, מה פירוש המילה "עד", ובאמת איך ניתן לשלוט בזה?

ל XC40 – יש כאמור צמד מנועים חשמליים, מה שאומר כי זוהי הנעה כפולה (חשמלית) עם יכולות משתנות בין הנעה אחורית לכפולה.

הוולוו הזאת אינה רכב שטח (לכל מי שנדלק מצמד המילים הנעה כפולה), ולא רכב ספורט טהור, לאלו שנדלקו על 407 כ"ס ו-66 קג"מ.

אבל, זה עדיין לא אומר שלא תירשם פה הנאה מוטורית ביום יום.

וולוו, כחברה ידועה כחלוצה בתחם הבטיחות של כלי הרכב, ובהתאם לכך אפשר למצוא כאן מערכות מצוינות שעובדות באופן מעולה, ודואגות שכל נהג יהיה תמיד במרכז הנתיב, שמור ומוגן.

היות והוסרו יחידות מנוע ששימשו כחלק מגן בתאונות, החברה שינתה יכולות בטיחות פאסיבית.

היה מנוע?

בנוסף הרכב מתוכנן להתריע על כל חריגה מנסיעה נורמלית, ולפעול במקרי חירום באופן אקטיבי בתרחישי קיצון.

אני מאמין כי במקרה שלי, לא ישמעו כל התראות שכאלה, אבל טוב לדעת שיש.

 

בבוקר, כאשר הגעתי אל אולם התצוגה בהרצליה, על מנת לאסוף את הרכב, על המסך הופיעו הנתונים הבאים:

סוללה מלאה ב-100% קיבולת, שאמורים להספיק ל-310 ק"מ.

נתון זה כמובן מתייחס לפי ההיסטוריה של כל מי שנהג כאן לפניי, (לפי מד המרחק הרכב כבר עבר למעלה מ12,000 ק"מ), כך שהחלטתי לנהוג כפי שאני נוהג ברכבי הפרטי.

דהיינו, ברגוע.

המוזיקה שבוקעת כאן מהרמקולים המשובחים של הרמן קארדון הם הרחש היחיד שנשמע במהלך כל הנסיעה.

מה שבולט לעין בכניסה אל חלל הנוסעים הוא הניקיון מכל הכפתורים והמתגים למינם שאפשר למצוא בכל רכב.

יש אמנם ידית הילוכים, שתפקידה היחיד הוא לבחור בין נסיעה קדימה או אחורנית, אבל מסביב לה אין אף כפתור נוסף.

הבוחן החשמלי המודאג מוצא כאן 2 נקודות חיבור USB (C-TYPE), שקע 12 וולט, ומשטח אלחוטי לאלו שיושבים מלפנים, ועוד צמד שקעים לטובת יושבי השורה שנייה.

והדבר הכי מדליק, מוזר ושונה (שכל אחד יבחר את מה שמתאים לו), ושיש צורך להתרגל לזה, כי גם יומיים לא הספיקו הוא האין צורך במתג כיבוי והדלקה.

ולמה הכוונה?

מרגע שלוחצים על ידית הכניסה בדלת (כניסה במגע ללא מפתח), כל שנשאר זה לחגור חגורת הבטיחות, ללחוץ על דוושת הבלם, לשלב את ידית ההילוכים קדימה, ולצאת לדרך.

הרכב "כאילו" כבר מונע. וכאשר מגיעים אל היעד, לוחצים על כפתור PARK  שנמצא על ידית ההילוכים, יוצאים מהרכב, נועלים במגע את הדלת, והמנוע "כבוי".

מגניב ביותר.(לטעמי).

ובכן, נסיעה מנהלתית בהרכב של שלושה נוסעים, היעד שנבחר הוא קניון דיסיטי במישור אדומים.

בכבישים המהירים אני מקבע את המהירות לרף החוקי, מתרווח על המושב הרך, ונותן לרכב להיות זה שנותן את הטון.

בניגוד לרכבים חשמליים אחרים כאן לא מורגשת השפעה כלשהי בין נסיעה עם מזגן או בלעדיו.

בתור אדם מודאג מהשלכות הנהיגה, אני בוחר לשים על המסך הגדול את נתוני הצריכה המצטברת, ואילו על לוח המכוונים מופיעה מפת הניווט לפי הדרך.

ניווט על לוח המכוונים

חשבתי, כי אם במקרה אקלע למצב קיצון, הרי שאוכל להטעין את הרכב ביעד שהוא הקניון החדיש ביותר בישראל, אולם להפתעתי אומנם יש במקום מספר רב של עמדות לטעינת רכב חשמלי, (בין 20 ל-30 לדעתי), אולם דווקא היום צבעו שם את המשטח באופן שיבלוט.

בכל מקרה, לא היה צורך.

אם יש במקרה מישהו שטרם ביקר במקום אספר כי די סיטי (נקרא דיזיין סיטי במקור, אך שמו שונה לאחר פתיחתו ביולי 2021) הוא מתחם מסחרי הממוקם באזור התעשייה מישור אדומים, ומהווה את מתחם העיצוב הגדול ביותר בישראל.

קניון DCITY

זהו קניון חדיש ומרהיב אשר עיקר הפעילות בו מוקדשת לחנויות לעיצוב הבית, יש כאן חניה נוחה וחינמית, ואווירה נעימה.

 

בירידות חזרה אל השפלה, הוולוו הזאת גורמת להפתעה.

כזכור בחרתי לנהוג במתינות, ובעזרת מערכת בקרת המהירות האדפטיבית, וכך כאשר הרכב נמצא במדרון, ובולם את עצמו, על תצוגת הצריכה מופיע סימן ברור של מינוס.

כלומר, הרכב מראה לך איך מתי וכמה הוא מאחזר אנרגיה, ומאריך למעשה את טווחי הנסיעה ומצמצם את האחוזים שאבדו בנסיעה שהיו בה עליות.

סימון -28- איחזור אנרגיה

מישהו אמר חרדת טווח?

עם נסיעות בהמשך היום, ועד שחיברתי את הרכב אל השקע שלי בבית, עברתי עם ה-XC כ- 180 ק"מ ונותרו בסוללה עד 44%.

כמי שנוסע ובוחן לא מעט רכבים בכלל, וחשמליים בפרט, אני טוען באוזניי מי שמוכן לשמוע, כי לדעתי (האישית בלבד), רכב חשמלי שמשמש כרכב עיקרי בבית צריך להיות כזה שניתן לנסוע איתו לפחות 400 ק"מ בין טעינה וטעינה. ונכון שמרבית רוכשי הרכבים החשמליים לא נוסעים כל יום מרחקים כאלו, אבל על מנת למנוע לחץ מיותר, ראוי שרכב מתקדם כל כך ייתן מענה נדרש.

ומה אכן עולה כאן כתשובה?

אומנם יצאתי עם טווח שיספיק לפי נתוני העבר ל-310 ק"מ, אבל אם אני מחשב נכון את אופי הנהיגה שלי, הרי שיכולתי להגיע לסביבות 350 ק"מ ואף יותר.(תלוי בכבישים ובעומסי התנועה כמובן).

למזלי עומד לרשותי יום נוסף בו נוכל לנסוע ליעדים נוספים ולראות האם התיאוריה הזאת עומדת במבחן המציאות.

 

כאמור חיברתי את הרכב אל השקע שלי (חד פאזי 16 אמפר), כאשר הסוללה טעונה ב-44%, למשך לילה שלם.

האמנתי, כי בבוקר הרכב יהיה טעון במלואו.

יש לדעת כי רכבים חשמליים נטענים בעוצמות שונות לפי סוגי עמדות הטעינה.

בדף היבואן מצאתי את המידע הבא:

"טעינת AC מהירה/ עמדת הטענה ביתית

עמדת הטענה ביתית קבועה היא הדרך הנוחה ביותר לטעון את הרכב. מטען זה מספק טווח נסיעה טיפוסי של 50-60 ק"מ לכל שעת טעינה. שיטת טעינה זו היא גם הנפוצה ביותר בתחנות טעינה ציבוריות רבות.

טעינת DC מהירה

טעינת DC מהירה זמינה רק בתחנות טעינה ציבוריות והיא משמשת בעיקר עבור רכבים חשמליים, סוג טעינה זה פועל במתח וזרם הרבה יותר גבוהים בהשוואה לטעינת AC סטנדרטית ומציע זמני טעינה הרבה יותר קצרים, אך בעלות הרבה יותר גבוהה. תוך 10 דקות, ניתן לטעון ברוב המקרים טווח נסיעה של עד 100 ק"מ."

בבוקר מד הטווח ציין כי לרשותי עומדים 81% סוללה, וטווח נסיעה של 270 ק"מ.

סמדר, שהצטרפה אלינו הבוקר אוחזת אף היא ברכב חשמלי, ובתור מי שלומדת את הנושא מקרוב, מגלה התעניינות בהבדלים.

שוב החלטנו על מסע קרוב, לאזור שיש בו עמדות טעינה למקרה הצורך.

מזג האוויר הבטיח שיהיה יום נאה, ועל כן גם היעדים יהיו נאים בהתאם.

היות ואנחנו מתנייעים ברכב מונע בחשמל, אך טבעי הוא להיכנס בדרך אל חוות חפציבה, ליד חדרה, המשמשת כמרכז ההדרכה של חברת החשמל.

"...סיפורה של חוות חפציבה החל בשנת 1891, עת רכש יהשוע חנקין 30,000 דונם קרקע בחדרה. חמש עשרה שנים אחר כך, ביוני 1906 פנה אהרון אייזנברג ממייסדי רחובות, אל חנקין בבקשה לרכוש ממנו 500 דונם עבור "אגודת נטעים" שבבעלותו. אדמות אלה, שעברו לידיה של "אגודת נטעים", נקראו בשנה הראשונה "אחוזת קיסריה שבחפציבה" אבל עד מהרה התקצר השם ונותר הכינוי "חפציבה" בלבד. חלומו של אייזנברג היה להקים בשלב הראשון מושבת פועלים שתהיה מנותקת מחדרה ובלתי תלויה בה. בשנת 1908 החלו לבנות במקום בריכת מים, מבני משק, מבנה מוארך ששימש מחסן לכלי עבודה, אורווה ורפת לבהמות עבודה. משסיימו להקים את אלה, החלו בהקמת בית החווה. הבית נבנה מאבני כורכר והיו בו ארבעה חדרים. אייזנברג חלם להרחיב את הבניה ולבנות בתי מגורים עבור משפחותיהם של חברי האגודה, שעתידות היו להתיישב בחווה ואכן, בשנת 1912 עמדו על תילם שמונה בתים שנועדו לקליטת המשפחות...

 

בראשית שנות ה- 90 רכשה חברת החשמל כ – 350 דונמים מאדמות חפציבה. בשנת 1998 החלו בעבודות הצלה לתמיכה וחיזוק של גגות וקירות המבנים,..

מרכז המבקרים מזמין אתכם לשמוע חינם את סיפור המקום ולשוטט בין הבתים המשוחזרים...

מידי שנה בסיומו של הסתיו ותחילתו של החורף מגיעים אלינו מאזור הים השחור קורמורנים, ריכוז גדול במיוחד מגיע להעביר את החורף על צמרות עצי האקליפטוס על גדת הנחל בשטחה של החווה...

אתר חפציבה

 

בהמלצת האורחת שלנו, כיוונתי את האקסי החביבה (שכבר קיבלה שם מתחייב), אל קיבוץ מעיין צבי.

קיבוץ זה נמצא (למי שאינו מכיר) בעליה לזיכרון יעקב.

להפתעתי, הטווח על המסך מורה כי נותרו לי 260 ק"מ (ויצאתי מגבעתיים עם 270 !!) ו64% סוללה.

(ולמי שלא יודע הטווח האמיתי בין גבעתיים לזיכרון יעקב הוא 72 ק"מ)

בכיכר הראשונה פונים ימינה וימינה, ומחפשים חנייה ליד המרכול.

קיבוץ זה לא דומה לקיבוצים אחרים, שיש בהם מדשאות נרחבות, ומבנים ישנים מזן העלייה הראשונה או השנייה.

אנשים שכבר הקדימו אותנו, יוצאים מכאן עם שקיות נייר בצבע אדום, מתיישבים בצל הפיקוס הבנגלי, הגדול, ואוכלים את מה שקנו.

יש אנשים שבאים לכאן על מנת לערוך קניות שגרתיות, אבל במרכול הזה פועל בית מאפה הנדלר, ששמעו יצא למרחקים.

מיני מאפה ריחניים, מלאים כל טוב מתוק ומלוח ניצבים על מדפים גדולים בפינה של המרכול, ניתן לחמם את מה שרוצים, להוסיף קפה או כל שתיה אחרת, ולצאת מייד החוצה אל האוויר הנעים ולהתענג על כל ביס וביס.

בימי חמישי ושישי התורים כאן ארוכים יותר, שכן גם ההיצע גדול יותר.

אם אנחנו כבר כאן, הבחנו בכניסה לקיבוץ בשלט המרמז על מצפור כלשהו, סיימנו לאכול ויצאנו לחפש אותו.

מאחורי המרכול, ישנה גינה קטנה וצבעונית והשלט הקטן בחזיתה מספר את סיפור גן אליעזר.

פינת חמד זו משלבת כלים חקלאיים ישנים עם צמחי קקטוס, ובמרכז הגן החביב הזה ניצב מבנה ששימש את ראשוני הקיבוץ.

לא פשוט למצוא את מצפה שמעון, שהדרך אליו נחבאת בין בתי הקיבוץ, אבל מרגע שמצאת את השביל, נפתח בפניך עולם קסום של נוף והנצחה.

השביל הזה מתחיל כאן

שביל הגרנוליט מוליך את המבקר בתוך שלל צמחיה פרחונית, ואופיינית לאזור, אל צוק המשקיף אל בריכות הדגים ומישור החוף שנמצא למרגלות ההר. בימים בהירים יותר גם הים שנמצא בפסע משפיע בוודאי על המראה הכללי.

הגן משמש את הקיבוץ להנצחת חבריהם.

ואם בהנצחה עסקינן, ואנחנו כבר בזיכרון יעקב, מן הראוי שנקפוץ לביקור בגני רמת הנדיב.

"... סיפורה של רמת הנדיב מתחיל באיש אחד עם חלום גדול. הסיפור המופלא החל בברון בנימין דה רוטשילד, שפעל מתוך חזון, ערכים ותשוקה כדי לאפשר חיים בארץ ישראל של ראשית ההתיישבות, וממשיך ברמת הנדיב בפעילות ענפה להבטחת סביבת חיים בריאה, המאזנת בין צורכי האדם, הטבע והסביבה.

כיום אנו ממשיכים לפעול בהשראת מורשת הברון ומבקשים להוות זיכרון חי לפועלו יוצא הדופן, לזמֵן חוויה ייחודית של שהייה וטיול בגנים ובטבע ולשמש כר פורה למחקרים ולחדשנות..."

גני רמת הנדיב

בניגוד לשנים קודמות, כיום הכניסה מחייבת תשלום 25 ₪ עבור חנייה.

נכנסנו אל הגן המוקפד והמטופח על ידי שישה גננים בסך הכל, ביום שאין בו הרבה מבקרים, ומאד נעים לביקור.

כהמלצה, מי שמתכוון להגיע למקום, ישכיל להזמין מראש  סיור מודרך שנותן הרבה הסברים מעניינים על האתר, האנשים והפעילויות השונות.

 

אל ג'יסר א זרקא הסמוכה אני אוהב להגיע מידי פעם.

בשנים האחרונות עובר גל שיקום וחידוש של הישוב המוזנח ביותר בישראל, שיש לו פוטנציאל ענק להיות נקודת חן בולטת לכל מטייל ותייר.

כאן, בשפך נחל התנינים ניצבו עד לא מזמן שרידי גשר ישן, אבל...

"... ממש מעל שפך נחל תנינים אל הים, נמתח בין גדותיו גשר אבן נמוך. הגשר הזה היה אחד מארבע גשרונים שהוקמו מעל נחלים הזורמים לים התיכון במיוחד כדי לאפשר את מסע המרכבה של וילהלם השני, קיסר גרמניה, שבסתיו של 1898 עגן בנמל חיפה במסגרת ביקור מלכותי, ועשה את דרכו לירושלים ברוב טקס.

 

הגשר הכחול ("ג'סר א-זרקא") היה הכינוי שדבק בגשר האבן הנמוך, שברבות הזמן נשטף ברובו אל הים. כל מה שנותר ממנו היו חלקי האתיקים (האומנות התומכות של הגשר). אבל ממש לאחרונה שוקם הגשר על-ידי רשות שמורות הטבע, נוספו הקמרונות ועכשיו אפשר שוב להלך עליו ולחצות את נחל התנינים מגדתו הדרומית, חופו של הכפר ג'סר א-זרקא, אל גדתו הצפונית..."

גשר הקשתות נחל התנינים

גם תל תנינים, שניצב בין שפך הנחל לחוף הדייגים של ג'יסר עבר התאמה וגישה נוחה יותר למטיילים.

"... תל תנינים הוא תל קדום השוכן מדרום לשפך נחל תנינים, מערבית לג'יסר א-זרקא לחופו של הים התיכון. התל מזוהה כעיר "קְרוֹקוֹדִילוֹפּוֹלִיס"  שהייתה מיושבת מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית. שמה של העיר הוא על-שם התניני היאור שחיו באזור הנחל עד תחילת המאה ה-20. על התל נראים כיום שרידי מגדל, בריכה ואמת מים נמוכה מהתקופה הצלבנית, השריד היחיד שנותר מהעיר הצלבנית 'טוריס סלין' ("מגדל המלח"). חוקרים סבורים שתושבי המקום עסקו בייצור מלח בישול ועל כן שמו של המקום. בסמוך נמצאו אבני מיל של דרך רומית שעברה סמוך לחוף הים התיכון.

מעריכים שהמקום נחרב סופית בשנת 636 לספירה על ידי הערבים..."

תל תנינים

 גם חוף הדייגים עובר כיום מהפך עיצובי ותכנוני, ואני מקווה שהמתכננים ישמרו על האופי והיופי של המקום הייחודי הזה.

לעת ערב הבאתי את הוולוו אל משכנה בהרצליה אחרי איסוף חוויות של נופים ואתרים, טעמים וריחות, וכל זאת עם מלווה נאמנה בטוחה ובעיקר שקטה.

על הצג הופיע טווח  שנותר 190 ק"מ ו-45% סוללה, ונדמה לי כי נתונים אלו סיפרו את הסוד הגדול ביותר של המכונית הנפלאה הזאת.

מישהו אמר חרדת טווח???

 

ירון הולנדר (שירה, נועה וסמדר)

אפריל 2022

 

וולוו XC40 Recharge Pure Electric P8

מנוע: 407 כ"ס (הנעה כפולה)

מומנט: 66 קג"מ

מחיר (התחלתי) 300,430 ש"ח.

 

 

קניון דיסיטי, מישור אדומים

 

חוות חפציבה

קיבוץ מעיין צבי.

בית מאפה הנדלר.

גן אלעזר

מצפה שמעון

גני רמת הנדיב

ג'יסר א זרקא

הגשר התורכי  נחל התנינים

תל תנינים.

 

 

הדמיון והדימויים שלי לקחו אותי להגדרה הזאת:

אקסטזה (בעברית התעלות, התרוממות רוח, בעברית מקראית חֶדְוָה ועוֹלֶץ ובעברית רבנית דְּבֵקוּת) היא חוויה אישית סובייקטיבית של התעלות נמשכת ומצב רוח של שמחה מוקצנת והגנה מדומיינת, המתקבלת לעיתים בהקשרים דתיים או טקסיים. מקור המונח יווני, והוא מתורגם לשתי המילים "מחוץ לגוף", או "יציאה מהגוף", ומשמעותו "להיות מחוץ לעצמך". זהו מצב שבו האדם נמצא כביכול מחוץ לגופו. תחושת האקסטזה נגרמת לעיתים כתוצאה מתפישה מיסטית או מאירוע טקסי או פולחני, וכן מהיזכרות באירוע משמח מאוד או התכוננות אליו.

 

במהלך האקסטזה, האדם מנתק קשר עם חייו הרגילים ואינו מסוגל לתקשר עם אחרים או לבצע פעולות רגילות. החוויה האקסטטית עשויה להיות קצרה (רגע חולף) או ארוכה (מספר שעות או ימים ואף יותר). במהלך האקסטזה, התחושה האישית של הזמן, של המרחב, וכן של התחושה העצמית יכולה להשתנות באופן קיצוני ואף להיעלם לחלוטין.