יום רביעי, 13 ביולי 2022

Winter is comming

 



רשמי מסע לאיסלנד, יולי 2022

 

5.7.2022

 

אין משהו שאני שונא יותר מקור, אבל כאשר זוגתי הודיעה לי כי אנחנו נוסעים לבקר באיסלנד סמרו שערותיי אשר על גב ידי.

אז למה אתה נוסע? ישאלו המלעיזים, הרי אתה לא ממש חייב.

זה נכון,  אבל כאשר הגן הפולני הרדום מתעורר, הוא בעיקר לא אוהב לדעת שאחרים נהנים והוא לא.

אם צריך לסבול למען המטרה, אז נסבול, ונחייך בשביל התיעוד.

אז הנה אני כאן, נגד כל האמונות והפחדים כולם.

נצא אל ארץ הקרח, ונדע האם כצעקתה.

אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה, כפי שאמר המשורר שידע לאבחן ביקור בנמל התעופה.

 

כל השבוע שלפני הטיסה אנחנו מסתכלים על התחזית הצפויה, והעתיד הזה לא נראה מבטיח.

ימים של גשם וטמפרטורה נמוכה.

בבסיס השארנו צוות שמירה,

וכאשר האופק החוויר במזרח השתלבנו בנדידת העמים,

בנתב"ג עמוס ובלאגאן, והדוכנים של הצ'ק אין ריקים במשך שעה ארוכה, כאילו להפחית את הלחץ, אבל בניגוד לציפיות אנשים שומרים על איפוק, ונוצרים קשרים חברתיים בין הממתינים.

הייתכן שיש פה ניסוי כלשהו שאנחנו לא יודעים עליו?

 

שעתיים עברו עלינו בתור המתפתל, ולאחריו תור ארוך לא פחות בבידוק הביטחוני.

דברים שאנשים כבר מקבלים בשוויון נפש בשלב הזה.

רצנו מהר אל שער היציאה רק על מנת לגלות כי הטיסה נדחתה בשעה, ואחר כך בשעה נוספת.

ארוכה הדרך לחירות, אומר המשפט הידוע, וכאן הוא מורגש הלכה למעשה.

לאחר שעתיים וחצי באוויר מפנקים אותנו בכריכים ושתיה קלה, היות ונאמר לנו מראש כי הטיסה לא תכלול מזון, קיבלנו את הפינוק המפתיע בהתרגשות קלה.

עובדה, כול הנוסעים לקחו.

 

מעל איסלנד, לקראת נחיתה מכסה שכבת עננים סמיכה את הקרקע, ומעליהם שמים כחולים צחורים, שידעו האיסלנדיים האופטימיים כי אם יסיטו את השמיכה הזאת, יוכלו ליהנות גם הם מזיו קרני השמש.

 

בכניסה לאיסלנד אנו עוברים בדיקה ביטחונית, מעולם ובשום מקום לא נתקלתי בבדיקה בנחיתה.

הבדיקה דקדקנית וברורה.

 

איסלנד קיבלה את פנינו בקרירות יש לומר.

אפרוריות ורסיסי גשם,

הטרמינל ענק והומה אדם, יש כאן ערבוב בין אולם הנכנסים לאולם היוצאים.

גם התנהלות כזאת לא ראיתי מעולם. לא במדינות עולם ראשון ולא בשלישי.

כאילו, כבר כאן בשדה התעופה באים להצהיר, "מותק, כל העולם זה ככה וככה, וכאן באיסלנד זה אחרת.

תתחיל להפנים".

בשדה התעופה אנו מצטיידים בסים מקומי, ולמרות שבכל מלון יש רשת אלחוטית, אני באופן אישי לא יכול להסתמך על כך.

היום כל גורו חייב לשמור על קשר ישיר בכדי לשמור על קשרים עם הקהילה העוקבת, ואני כידוע לא שונה בעניין.

 

לבסוף מצאנו את האוטובוס בחניה, ויצאנו לדרך.

משדה התעופה אל עיר הבירה ריקיאוויק המרחק הוא כארבעים וחמש דקות נסיעה בכביש מהיר בעל שני נתיבי תנועה לכל צד.

הכביש פנוי, והתנועה זורמת.

 




הנוף הניבט מבעד לשמשות האוטובוס הוא צחיח וללא עצים.

בפאתי ריקיאוויק כבר יש יותר צמחיה ומבנים.

בהחלט שונה מכל נוף מוכר אחר.

הגענו למלון סנטר, שנמצא ברחוב הראשי "ושוקק החיים" של העיר.

התמקמנו בזריזות בחדרים, ויצאנו לשיטוט ראשוני בגשם זרזיפי ומעצבן. לאחר שוטטות קרירה חזרנו אל המלון, על מנת לחבור לקבוצה שיצאה לאכול במסעדה מקומית.

דגמנו מרק כרובית מוקרם, טעים מאד, מנת דג לבן בתנור עם ירקות, טעים, ולקינוח גלידה ועוגה.

היה הכי בסדר שניתן לבקש.

לאחר הארוחה יצאנו שוב לטייל בטיילת שעל שפת הים.

מזג האוויר היה קריר, אך הגשם פסק.

צעדנו אל בית האופרה המרהיב (הרפה), כאשר בדרך חלפנו על פני פסל הספינה הוויקינגית, המיוחד ("נוסע השמש").

לקראת שקיעה בצבעי פסטל מרהיבים, בפסים של כתום אפור וצהוב, חזרנו למלון לאחר שעות ערנות רבות ומתישות.

מחר יחל הטיול.

6.7.2020

בוקר יום שני נפתח בארוחת בוקר סבירה ביותר בלובי המלון, לחמים, גבינות נקניקים ופירות מאפשרים בטן מלאה לקראת יום גדוש.

שמש זורחת ושמים כחולים מקדמים את פנינו.

ביציאה מריקיאוויק אנו נחשפים לנוף ירוק, מרובד בפרחי תורמוס כחלחלים.

תוואי הקרקע אינו שטוח, אלא משתנה, מחורץ וגבעתי.

באיסלנד צומחים רק שני סוגי עצים.

ליבנה ואשוח, שני העצים האלה יכולים למזג האוויר הקשוח.

אנו חולפים על פני גבעות ירוקות, פה ושם מסתלסל עמוד אדים שיוצא מהקרקע, ודומה לעשן.



אלו ענני אדי מים חמים אשר פורצים מבטן האדמה.

עדרי סוסי עבודה נמוכים ויפהפיים רועים בעצלות בכרי העשב העצומים.

פתאום וללא שום התראה מוקדמת השמים התכסו בשמיכת עננים סמיכה ואפורה, ותפאורת הנוף מתחלפת בשניות.

 

(צילום של א.מ)

תחנה ראשונה במסלול:

מפל סלייאלנדפוס, אחד המפלים המרשימים ביותר.

שמורת טבע בה השביל מוביל לקימור סלע מאחורי המפל, המים קפואים, והרסיסים חודרים לכל מה שאינו מוגן, השביל ממשיך ומוליך בתוך כרי עשב שיש בהם פריחה מקומית, כולל פרחים לבנים קטנים שמתגלים ככותנה מקומית, קטנה יותר.

 


אנו ממשיכים אל היעד הבא:

מפל סקגופוס.

466 מדרגות טיפסנו במדרגות מתכת רעועות, שהוציאו כל קלוריה של ארוחת הבוקר. המראה מעל, של כמות המים האדירה הנופלת כאן אל ערוץ ירוק, מהפנטת.

שתי בנות מקומיות ואמיצות ביותר פושטות בגדים ונכנסות למים.

מה אנשים לא יעשו בשביל הסטורי שלהם ברשתות?

 


בצדי הדרך יש שדות מעובדים ובהם באלות חציר קצור ארוזים כגלילי מרשמלו צבעוניים, מה שהופך את הנוף לפוטוגני במיוחד.

בראשי חולפת המחשבה, אולי אלו בכלל השדות בהם צומח צמח המרשמלו??

אנו עוצרים בחניה בצד הדרך, להסבר ראשוני על הסביבה בעזרת מפה גדולה, ועל איי פיאטלה יוקול, הר הגעש  שהתפרץ לפני כעשור והשבית את כל הטיסות באירופה.

 

בהמשך אנו עוצרים בויק, עיירה קטנטנה בת 175 משפחות.

יש כאן מרכז קניות קטן שיש בו מסעדה לא רעה, חנות ריקושט למטיילים, ענקית עם מוצרים יפים בהתאם, וסופרמרקט.

ליד המרכז הנ"ל יש שדה תורמוסים פורחים בסגול, וחוף ים עם חוף חול שחור וגלים שלוחכים את החוף.

 


משם דילגנו למצפור שנמצא מעל המרכז הנ"ל, לתצפית על המפרץ. חדי העין הבחינו בלווייתן כריש שהציץ מבעד לגלים מידי פעם, ופלט סילון מים.

כמה דקות נסיעה משם והגענו אל החוף השחור.(רייניספרה).

כמו בהוואי גם כאן החוף מתאפיין בחול שחור של עפר וולקני.

יש כאן סלעים שהתגבשו בצורת משושים שיצרו מבנה סלעי מדהים, ומערה, שתקרתה והקירות הם אותם סלעים משושים שיוצרים כאן מערה מיוחדת במינה.

הגלים מכים בחוף בעוצמה רבה, ויש סכנה להיסחף אל לב הים אם לא נזהרים.

 


הלאה משם ואנחנו בדירהוליי, הרכס הגדול מול הסלע שנשבר לים.

כאן זהו מושבם של הפאפינס, עוף  חמוד וביישן שהוא סימלה של איסלנד.



אנחנו מגיעים אל קרחון סול האמה יוקול (בית קרחון השמש).

חתיכת קרח עצומה שהינו חלק מנחיל קרח עצום בצבעי לבן ושחור, אשר מפעם לפעם נשברת ממנו חתיכה גדולה שנופלת ללגונה הגדולה ונמס בדרכו.

 


בסוף היום עייפים הגענו למלון בלב הישימון.

התמונות באינטרנט מחמיאות למבנה בסגנון אכסניות הנוער, ולא אלו של היום, אלא העתיקות יותר.

מאוחר יותר כשרצינו להתקלח מסתבר שאין מספיק מים במיכל של המלון.

ובטח לא מים חמים.

יש מי שמכנה את המקום הזה "מלון בדרגת תיירות טובה".

אני חייב לתפוס שיחה עם זה שחשב על הצירוף הביזארי, בין המשפט למקום.

הלכנו לישון תשושים מאד, וכועסים.

 

7.7.2022

בוקר אפור קר וגשום מקדם את פנינו.

11 מעלות בחוץ, לא מאפשר אופטימיות רבה להמשך.

ארוחת הבוקר שיקפה את רוח האכסניה.

מצומצם ודל מאד, ובכל זאת הצלחנו להוציא משהו על מנת לא להישאר רעבים בהמשך.

 

את היום נקדיש לאזור הדרום מזרחי של איסלנד. הצמחייה נמוכה, פני הקרקע מזכירים תמונות מהירח. וללא עצים בכלל.

שעה בדרכים והשמש מפציעה בינות לעננים.

האופטימיות שלנו נפתחת בהתאם.

בהמשך הדרך בצד אחד של הכביש מתרוממים צוקים גבוהים ומחודדים, שדפנותיהם ירוקים מטחב ורטיבות המגיעה ממפלי מים רבים.

כל צוק ומפל גורר קריאות התפעמות.

כאשר הגענו אל הקרחון, ירדנו מהאוטובוס וצעדנו בשביל הליכה כבוש.


בדרך ירדנו אל שולי השביל ובצעידה על הטחב הספוגי, מהחוויות הנעימות (והמפתיעות) של החיים.

הקרחון הענק בצבעי לבן-שחור מרשים ביותר.

בלגונה שלמרגלות הקרחון שטים גושי קרח עצומים, וכל השטח סביב הוא משטח חצץ חום כהה, ללא כל צמחיה.

חשוף לגמרי.


 
כמה דקות משם אנו עוצרים בתחנת דלק, לארוחת צהרים.

ולאחריה יוצאים לדרך, ונחשפים לעוד לשון של אותו קרחון פורץ מתוך ערוץ אחר.

 

רוחות צד חזקות מאלצות את האוטובוס לנסוע לאט, ואנחנו יושבים חגורים, בשם הבטיחות.

כל הדרך הקרחון מציץ לנו מתוך ההרים, וכאשר השמש מבצבצת, הנוף כולו צבוע בירוק, לבן כחול וצהוב, וכל תמונה נראית כציור צבעוני במיוחד.

לבסוף, לאחר פרומו ארוך, אנו מגיעים להיי לייט של הטיול, עד כה.

במגרש החניה עומדים רכבים אמפיביים ללא תעסוקה.

ברדתנו מהאוטובוס מכה בנו רוח אימתנית בעוצמה מטורפת, אבל הנוף הנגלה, של קרחונים שקופים בתוך לגונה כחלחלה, עוצר נשימה, וכל האדמה שסביב חשופה. למרות שפע המים צחיח מכל צומח.

הניגודיות בין כל הצבעים פשוט עולה על כל דמיון.

מראה של טבע פראי מהמם.




הרוח מעיפה גרגרי חול זעירים שחודרים לפה ועיניים, ומי שלא נזהר עלול למצוא עצמו עף שלא מרצונו.

עכשיו אני יכול לאשר בפה מלא כי הגענו למקום שהעיף לי את הלסת.

היינו אמורים לרדת אל הלגונה באותם רכבים אמפיביים, אך בשל הרוחות העזות, אף גורם לא לוקח סיכונים מיותרים, והאטרקציה הזאת מבוטלת לדאבון לבנו.

 

אותן רוחות חזקות גרמו לנהגים פחות ערניים לעוף ולהתהפך עם מכוניותיהם מהכביש, וראינו שתי דוגמאות מוחשיות לעוצמתו של הטבע.

 


כאן המקום לומר מילה על המחירים באיסלנד.

המחירים באיסלנד מתגלים ככאלו שאנו מקבלים כבר בשוויון נפש בתל אביב, וכאשר אומרים שאיסלנד יקרה, והכל דומה למה שאצלנו, כנראה משהו אצלנו דפוק.

גם הטמפרטורות שחששתי מהן מתגלות כלא נוראיות, וכל עוד לא יורד גשם הכול נסבל.

 


בדרכנו בחזרה עצרנו בשדה לבה רחב ידיים.

זהו שריד של התפרצות געשית שזרמה לים, והותירה סלעים בצורות שונות, מכוסה בצמחיית טחב זעירה.

מסלול מחובלל מקיף מסלול הליכה קצרצר בין האבנים.

היות והיינו בשדה לבה בהוואי יש לנו מקום להשוואה, ושני המקומות שונים לחלוטין במראה ובתחושה.

 

חזרנו ל"מלון", המעפן להעביר עוד לילה, בחוסר מים בכלל וחמים בפרט.

מים לא זורמים בצנרת למרות שמים חמים זה הדבר המצוי ביותר באיסלנד, אבל כאן אין.

לא מזה ולא מזה.

פשוט ביזיון מוחלט.

 

8.7.2022

בוקר קריר ערפילי וקר מקדם את פנינו, במלון היוקרה, שממש חבל לנו לעזוב, אבל התוכנית חייבת להמשך, ויום חדש ומלא לפנינו.

עצרנו בסלפוס החיננית לשירותים וקפה לפני שניכנס אל מעגל האש.

 

תחנה ראשונה במכתש הר געש, בכפר קריד, כאן אנו יורדים לסיבוב על גדת לועו (קלדירה) של המכתש, שבקרקעיתו אגם קטן וירקרק שמזכיר לאחדים מאתנו את ברכת רם ברמת הגולן.

 


חברת התיירות שארגנה את הטיול מפצה אותנו בביקור בחווה גאותרמית, פרידהיימר.

חווה לגידול עגבניות, וחוות סוסים.

התקבלנו כאן בהסבר מקיף אודות החווה, והתכבדנו במרק עגבניות טעים וחם עם לחמניות בתיבולים שונים.

המשכנו משם אל פארק הגייזרים, ובתוכו גייזר עצבני במיוחד שמתפרץ כל ארבע דקות לערך.


 
עוד פיצוי לעוגמת הנפש מביטול השיט האמפיבי מביא אותנו אל אתר הלגונה הסודית, בו יש מים טרמליים חמים.

זהו אתר נקי ומיוחד, עם בריכת מים חמים שממיסים שרירים דואבים.

תענוג של אמצע הדרך.


 
באמצע הדרך אנו עוצרים לרגע בקניון נהר קוויטה, עצירה בהמלצת הנהג שלנו סאל, מקום בו ניתן לעצור למנוחה וצילומים מרהיבים, לפני שמגיעים למפל גולפוס.

מפלי גולפוס המדהימים, שוצפים, בקצף אדיר שיוצר קשתות צבעוניות מופלאות.

זהו אתר מסודר ומונגש למפלי מים אדירים.

 


משם המשכנו אל אתר מורשת עולמית טינקווליר, כאן ניתן לראות תופעת טבע ייחודית בה שני לוחות טקטוניות נחצו עם הפרדות היבשות, ויצרו ערוץ בין שני קירות סלע אנכי.

גם כאן האתר מונגש ומאפשר גישה לבעלי מוגבלויות.

זהו גם המקום בו התכנס הפרלמנט הראשון בעולם, ומהווה עקב עובדה היסטורית זו, כאתר מורשת של אונסק"ו.



אנו צועדים בטווח שבין הלוחות, רגל באמריקה ורגל באירופה.

במרפסת התצפית נשקף נוף של פתחת נהר רחב בין איים ירוקים.

מראה מרהיב ללא כל ספק.

 


מכאן אנו יוצאים לנסיעה של כ-45 דקות אל המלון בריקיאוויק בו נשהה בארבעת הימים הבאים.

מלון foss במרכז העיר, מתגלה כמלון מהזן המשובח, ולאחר הנפילה של שני הלילות האחרונים, מגיע לנו ליהנות ממלון איכותי.

החדר מרווח ומודרני, וארוחת הערב בסגנון בופה עשיר, וכל פרט בו טעים ומוקפד.

לאחר ארוחת הערב, חגגנו  לסמדר חברתנו יום הולדת בהפתעה.

זה היה קינוח מתוק ליום שכולו הפתעות.

.

 

איים בזרם, איסלנד כרך ב'.

9.7.2022

אחרי ארוחת בוקר מצוינת ומשביעה, אנו יוצאים לדרך באוטובוס מוגבה מיוחד (high lander) לדרכי עפר.

אומרים שיהיה כאן שמח.

מזג האוויר בבוקר הוא אפור קר ולח, וכנראה ישאר ככה כל היום.

בדרך משמיעים את השיר "אנא בכוח", כסגולה למזג אוויר טוב, כפי שהיה אתמול, ואינשאללה יעבוד.

 


אנחנו בדרכנו אל שמורת הטבע לנדמנלאוגר.

בדרכנו אנו נכנסים אל השטח, בדרכי עפר כבושות בלב ישימון צחיח.

סאל לוקח אותנו לתצפית מדהימה על שורת מפלים שצונחת אל תחתית ערוץ הקניון.

למטה המים זורמים בתוך זרם טורקיז משגע.

יש פה יופי של הבריאה, שלא השתנה בכלל.

 


בהמשך חצינו מדבר של אבק וולקני בתוך צירים בין שום מקום לאף מקום, בתוך עמקים שמכותרים בגבעות עם שלוגיות גדולות וקטנות.

אנחנו עוצרים ליד עוד לוע הר געש עם אגם, ועצירה נוספת מול סלע בצורת ראש השטן.

 

על הציר עליו אנו נוסעים, שני רכבים שלא צייתו לכללי זהירות התנגשו זה בזה בעוצמה, ועמדו מרוסקים בשולי הדרך.

על חוסר זהירות משלמים, חד וחלק.

 

אנו עוצרים בחניון גדול בלב השמורה, מסביב פזורים אוהלים של אלו שבאו ללון בשטח, רכבי שטח מדוגמים, אופנועים וטרקטורונים.

השביל המסודר מושך אותנו לעלות בשביל חצוב בקרח, ולאחריו השביל מתפתל בין חולות צבעוניים, שלוגיות וסלעי לבה.

נוף קדומים מפעים מכל צד.

גם הרחפן מפגין יכולות צילום וצילומי נוף מדהימים.




אנחנו מקדישים לאזור כשעתיים, בהן מזג האוויר השתפר, והשמש פרצה לכבודנו, וכל הנוף מקבל צבעים אחרים.

 

חזרנו לאוטובוס ויצאנו במסע מטלטל דרך השממה האיסלנדית.

בדרכנו אנו עוברים בקרבת הר הגעש הקלה, שאחראי על כל התפאורה כאן לפני כ- 400 שנה, אבל היות ומזג האוויר השתנה, התקדר ומתעפל, לא נוכל להתקרב אליו.

 

חזרנו למלון המצוין, ארוחת הערב הוגשה באולם אחר עקב חתונה מקומית, ולאחריה יצאנו לסיור רגלי עד הכנסייה היפה והמיוחדת שהייתה סגורה.

גם לאמונה מסתבר יש שעות קבלה.

 

10.7.2022

הבוקר לאחר ארוחת הבוקר נצא אל הצד המערבי של איסלנד.

ניסע לעיר בורגנס ומשם למעיינות מים חמים ומבעבעים, (לא גייזר),  נבקר במפל הילדים, ובחזרה לריקיאוויק נעשה סיור עירוני.

מזג האוויר קריר ואפור, אך ללא גשם.

 

בדרכנו אנו עוברים במנהרה שאורכה 6 קילומטרים, וזה כנראה פרק הזמן עם הכי הרבה חושך שנחווה כאן.

אחרי שפעמיים עזר לנו עם ההמנון היומי, גם הבוקר משמיעים את תפילת הבוקר "אנא בכוח", ואם זה יצליח בפעם השלישית, נאלץ להסיק מסקנות.

בתחנה הראשונה אנו מגיעים לאתר מעיינות מבעבעים גיאותרמיים. ריח גופרית מסריח מקבל את פנינו.

הסלעים כאן קיבלו צבעים שונים עקב התפרצות המינרלים.

 


אנו נוסעים אל מפל הילדים, שם שיש מאחוריו אגדה מקומית.

כאן המים פורצים ממדפי סלע לאורך הערוץ, בעשרות מפלים בגבהים ועוצמות שונות.

השביל הקצר מוביל מהחנייה אל מרפסות התצפית אשר קלות לגישה.

 


לאחר הפסקה שמנוצלת גם לארוחת צהרים, אנו חוזרים אל ריקיאוויק, לסיור רגלי באתרי הממשל ואל הכנסייה היפה בראש הגבעה, ומשם לאזור הנמל לאטרקציה שנבחרה בספונטניות.



"טיסה מעל איסלנד".

זהו סימולטור שחווינו כמותו בארה"ב, ומהווה מעין טיסה בגבהים משתנים מעל נופיה המגוונים של הארץ הפראית הזאת.

היה מדהים.

 

חזרנו למלון אחרי יום רגוע לארוחת ערב, ומשחק גנרלה בלובי.

 

11.7.2022

הבוקר נצא לשיט, לצפייה בליווייתנים בלב ים.

האוטובוס שלנו מביא אותנו לנמל.

 


גם היום תפילת "אנא בכוח" עזרה, ואפילו 3 פעמים.

מזג האוויר היה נעים (יחסית), הים שטוח ורגוע, וגם הליווייתנים והדולפינים שיתפו פעולה, ובאו לתת מופע יכולות מרשים ומרגש.

היה יופי.

מסתבר (ואי אפשר להתווכח עם הסטטיסטיקה), כי אם מבקשים יפה, יש מי שמקשיב בצד השני של הקו.

אבל, הבקשות צריכות להיות הגיוניות, בהתאם למקום.

תוספת של עוד 10 מעלות, זאת כנראה בקשה שגדולה אפילו על בונה עולם.

 


אנו נוסעים אל חצי האי רייקנס, יש בו מספר אטרקציות.

תחילה עצרנו לתצפית על אגם ענק.

דקות משם עצרנו ליד התפרצות (נוספת) של מים גיאותרמיים שצובעים את הקרקע בשלל צבעים וגוונים משגעים, אבל בתוספת של ריח חזק של גופרית מצחינה.

חוף המגדלור הדרום מערבי וצוקיו הדרמטיים הם התחנה הבאה במסענו אל עבר הלגונה הכחולה.



כאן גלי הים מתנפצים על סלעים שחורים במפרץ מחורץ.

עצירה נוספת הייתה בעוד שבר בין הלוחות הטקטוניים המפרידים בין יבשת אמריקה לאירופה, שילבנו ידיים והחזקנו בשתי היבשות.

כמה דקות נסיעה משם ואנחנו מגיעים אל הסוכרייה של הטיול.

הלגונה הכחולה. אתר שהוא מפעל מסודר, לספא מדהים של מים תרמיים חמימים מעלי אדים.





הבריכה הענקית מאפשרת להמוני מבלים לרבוץ במים מבלי להרגיש צפוף.

בלב הבריכה יש בר ואנו מוזמנים לקבל בירה קרה לשתות בתוך המים החמים.

ביני לבין עצמי אני תוהה אם יש קשר בין הבירה לחום המים.

הייתה זו חוויית סיום מרתקת לטיול מיוחד במינו.

 

בערב במלון אנחנו מתכנסים לשיחת סיכום, בה החברים בקבוצה מעלים את רשמיהם וחוויותיהם מהטיול המיוחד, שאפשר לאנשים אלמונים וזרים זה לזה, להתאחד לקבוצה נעימה שחוותה יחד את השוני והגיוון של איסלנד.

ומעל הכול, איציק, מדריך רב ידע, וחוש אלתור. אחד שידע לתת את המרחב, כשנדרש, ואת הלכידות כשהתבקש, מדריך מקצועי ומקצוען שהסבריו המלומדים גרמו גם להדיוט הגמור להבין טוב יותר את האי הזה.

וכמובן גם סאל הנהג, זכה להוקרה ותשבחות על אנושיותו הרבה, החן והסבלנות, ומקצועיותו כנהג בכלל, וכמקומי בפרט, שידע להוביל גם למקומות ראויים מעבר לתכנית הטיול.

זכינו בחוויה מקיפה שהייתה נהדרת בזכות האנשים, מזג האוויר, הנועם והטבע שמשרה משהו אחר לאלו שבאים ליהנות ממנו.

 

12.7.2022

בבוקר, השמים בהירים, ורוח קרה מנשבת.

לאחר ארוחת בוקר מאוחרת, אנחנו יוצאים לכיוון שדה התעופה.

זהו שדה ענק, ביחס לאוכלוסייה המקומית, ומסודר מאד.

יש הרבה מושבים לשבת, המון שקעים לטעינת הניידים, מסעדות וחנויות, במחירים סבירים.

היות והטיסה מישראל יצאה באיחור נתעכב כאן מספר שעות.

להבדיל מישראל תהליך הצ'ק אין היה מהיר וללא עצבים.

בשעה שנקבע, הפעיל הטייס את המנועים, ויצאנו אל השמים הכחולים להיפרד מאיסלנד.

 

תם ונשלם טיול יולי 2022.

נתראה במקום אחר.

בסוף השבוע כבר ממתין לי רולס רויס סיני עתיר מידות להרפתקאות מהסוג האחר.

החל מהקיץ הזה אעריך את החום הרבה יותר.

 




הערות לסיום.

א.  החוויה שלי היא סובייקטיבית לחלוטין, וכל האחריות על הכתוב, עלי בלבד.

ב.  לא בכל האתרים שביקרנו רשמתי שמות, היות והם מסובכים להגייה וכתיבה.

ג.    מספר הטלפון של איציק (המדריך)  0545606584.

ד.   מומלץ מאד.

תגובה 1:

  1. מקיף נעים לקריאה ובעיקר זיכרונות יפים
    ישר כוח ורה

    השבמחק

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל