פרולוג.
בְּרֵאשִׁית,
בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְיתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ,
עַל-פְּנֵי תְהוֹם, בקיצור, בבלבלה גדולה, וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי
הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אולי תיתן גז ותראה האם יפה הארץ, וגם תפיץ את
השמועה אודות העלמה הבאה מפאתי מזרח שמש.
ואפנה
את ההגה אל המדבר הגדול, בואך ים האלמוגים, ואקח עימי את המטה והרחפן, לחם קל ושני
זיתים, ונאד מים מלא שיכר גויים, וגם אברהם ידידי משכבר הימים, יישב עימי על
הדבשת, ונשכם מוקדם בבוקר, ונצא כדבר האל לתור את הארץ ולבוא שמה.
המותג
ג'נסיס בא לעולם בנובמבר 2015, ומכר מאז למעלה מחצי מיליון רכבים ברחבי העולם.
כמי
שמביאה בשורת יוקרה, הבאה להתחרות עם אלו שמובילים את השוק הזה כבר עשרות שנים,
זוהי כניסה לתחרות קשה, בה נמדד כל רכיב בנפרד, וכחבילה שלמה, וחבר חדש במועדון
היוקרתי חייב להצטייד במספר רב של כלים, כדי לקבל את הלגיטימציה של הלקוחות
שמוכנים להמר על האלמוני, ולכן, למכור כמות כזאת בתקופה קצרה יחסית, אומר משהו על
כושר החדירה של המותג, ועל האמון שנתנו בו כל כך הרבה אנשים.
בישראל
נחשפנו לפני כשנה לדגמים הראשונים שהגיעו לארץ, והתמקדו בשני דגמים, כאשר לכל דגם
יש גרסת סלון, וגרסת פנאי-שטח אופנתית מוגבהת.
בחניון
היבואן חיכתה לי הכלה, לבושה לבן פנינה נוצץ, ומשנפתחת הדלת, נגלה לעיני חלל
נוסעים מהזן המהודר באלגנטיות נעימה.
ה -
GV70 יושבת על פלטפורמה חדשה
לגמרי, (לא דגם של רכב אחר שעבר הסבה והתאמה), בליבו הושתל מנוע בנזין בנפח שניים
וחצי ליטרים, המפיק 304 כוחות סוסים נמרצים, ומומנט מכובד של 43 קג"מ.
על
הנייר נתונים אלו מבטיחים תאוצות מרשימות אל האין קץ ומעבר לו.
עיצוב הפנים שואב השראה מאדריכלות קוריאנית ומעולם התעופה, ועם כל מה שקראתי ולמדתי מתברר כי אני אכן מוכן להירתם אל המושב הרך, ולהמריא.
 |
| אחד מכמה כאלה |
כפי
שכל טייס עורך בדיקות לפני ההמראה, אף אני מחבר את הנייד אל מערכת המולטימדיה
הנשלטת עם חוגה גדולה, בוחר מוזיקה שמיימית הבוקעת ממערכת רמקולים מעולה, שיכולה
מבלי לשים לב, לפתות אותי להישאר במקום ולא לנסוע לשום מקום, רק לשבת ולהתענג על
הקונצרט הפרטי המנוגן כאן.
להשלמת
התרפיה אני מפעיל את עיסוי המושב, וגלים רכים ומרגיעים מתחילים לעלות, מהמושב,
ומטפסים אל משענת הגב.
גלים
אלו מסלקים מיידית כל רמז למתח.
זהו,
אפשר להתחיל בחוויה.
בנגיעה ראשונה מתרשמים מאיכות חומרים ומאיכות הבניה, כמצופה מזו שבחרה להתחרות בליגה של הגדולים, וכפי שמקובל במותגי הפרמיום, ובזה ה-GV70, אינה סובלת מרגשי נחיתות כלשהם, ופוגעת בול באותם יעדים.
איתן
שמוסר לי את המפתחות, עובר איתי על כל הפרטים הקטנים שאני חייב להכיר, ושולח אותי
לדרכי.
היות
ומחכים לי יומיים ארוכים שיהיו בהם כבישים ראויים ומשתנים, אני בונה תכנית מפורטת
עם אפשרויות לספונטניות על הדרך, וכאשר נותנים לכך דרור, מסתבר כי המציאות עולה על
כל דמיון.
אבי
מצטרף אלי בהמשך הדרך, ומייד נפתחות לו העיניים בהתלהבות שאינה ניתנת לעצירה.
זו
תגובה ראשונה של כל מי שפוגש לראשונה בג'נסיס, ויהיו עוד כאלו ביומיים הבאים.
זה
קוריאני, זה?? יחזרו וישאלו הספקנים, ומייד יתחילו להשוות למה שהם מכירים מהצד
האירופאי, של הנישה היוקרתית.
 |
| איתות ימינה |
 |
| איתות שמאלה |
גם
אבי, כרבים לפניו, נדלק על האיתות שמפעיל מצלמות בלוח השעונים במקום להביט במראות.
זה דורש כמובן שינוי בהרגלים ישנים, אבל כאשר בוחרים בחדשנות, זו עוד מדרגה קטנה
בטיפוס גדול.
בהמשך
הדרך נגלה עוד הפתעות מהסוג הנעים, בינתיים השיוט בכבישי הדרום הריקים למדי מנעים
את הדרך הארוכה.
כרבים
שהצטרפו אלי בעבר גם האורח שלי אינו מכיר את הר הגמל במצפה רמון.
האתר
עובר היום שיקום והנגשה מתבקשים, אחרי שנים של כיבוש ההר בשביל עיזים, וטיפוס זהיר
על אבנים בולטות, האתר המיוחד הזה עובר מתיחת פנים משמעותית, ואני מקווה כי סופו של
התהליך ישמר את החוויה לזה שמגיע לפסגתו.
תמיד
אני מייעץ למטפסים לא להרים את הראש מעבר לאן שמוליכות רגליהם, ורק כאשר מגיעים
למרפסת הפסגה מרימים את הראש, ווואו ארוך פורץ ספונטנית.
לא
רחוק מהר הגמל, קצת אחרי הירידה הגדולה למכתש רמון יש שלט המפנה את המטייל אל המנסרה.
המאגמה שחדרה אל תוך הגבעה הכילה מינרלים, שהפכו לסלעי קאולין רכים. עם הזמן הם נסחפו, המנסרות שהיו מעליהם קרסו, ולכן אנחנו רואים היום חלק מהן מוטלות על פני הגבעה ולא מבצבצות מתוכה..."
כאן
בכבישים הארוכים והריקים של מכתש רמון אפשר ללחוץ על כל כפתור, ולראות את השפעתו
המיידית, ולמשל העברת מצב הנסיעה (יש ארבעה כאלו, אגב) למצב ספורט, תוסיף כמקובל
לתצוגת לוח השעונים רקע אדום, ותגובות הג'נסיס הופכות חדות יותר, וגם המושב מכווץ
עצמו סביב הנהג לתמיכה טובה יותר, וכאשר חוזרים למהירות רגועה יותר מרגישים כי גם
המושב, כמו השרירים שלנו מתרכך והופך יותר רגוע.
פרט
מגניב נוסף ששמנו לב לפעולתו הוא חיישן שמירת המרחק, אשר מזהה מדרון בכביש כמו רכב
שנוסע לפנים, וככזה שצריך לשמור ממנו מרחק, ולכן בולם את הרכב מעצמו.
ואם
במגניבות עסקינן, מי שלא התנסה מעודו בנסיעה באמצע מכתש רמון בצהרי יולי אוגוסט
לוהט, ועם סאונד של גשם שוטף לא יבין מהו אסקפיזם.
על
המסך מצאנו קולות רחש שייקחו את הנוסעים אל מחוזות של רוגע ופנטזיה, רחש גלים, מפל
מים, ציוצי ציפורים ביער ואף גשם.
לא
יודע למה צריך את זה, אבל אם יש, לא נשתמש?
כבר
כתבתי בעבר שאם המוביל נוח, הדרך קצרה יותר, וכך מצאנו את עצמנו עוצרים להפסקת
קפה, במקום הכי חינני על אם הדרך, ככה לפחות חשבנו, כי זה מה שאנחנו מכירים.
אבל
כאשר שלחנו ליקום את רצוננו בהפתעות, התפלאנו למצוא עצמנו מופתעים כאשר זה באמת
התרחש.
אחרי
העצירה הקבועה בקפה נאות סמדר שיושב על צומת הכבישים 40 ו-12, בחרנו בכביש 12 על
מנת להגיע לישוב שחרות.
בפעם
הקודמת שסטיתי מהכביש הראשי קיוויתי להציץ במלון היקר והמסקרן שהוקם כאן על קו
הרכס, אבל הפעם האורח שלי משכנע אותי להמשיך ולטפס בכביש העולה לישוב המנותק (תרתי
משמע) הזה.
מי
שמטייל הרבה בארץ, בטח מכיר את עזוז שיושב צפון מערבית מכאן צמוד לכביש 10 הנושק
לגבול מצרים, אבל בהשוואה, עזוז הוא האח הקטן של שחרות, שנראה גדול יותר, אך בעל
אותו אופי מיוחד.
בחירה
אקראית באחד מדרכי העפר של הישוב (אין אספלט מעבר לרחבת הכניסה), הביאה אותנו אל
לב חצר גדולה ומאובקת.
כאן
בצד אחד יש המון פרטי אמנות טבעית, שאפשר להתעכב על כל אחד מהם בנפרד, ובעבר השני
מבנה גדול, ארך ושטוח שכל חזיתו הם אבנים שיושבות זו על זו. בין האבנים שולבו
אלמנטים שונים, וגם עפרות נחושת טורקיזיים שיוצרים פסיפס מרהיב של בית אחוזה שאין
שני לו.
לקראתנו
יצאה בעלת המקום (שביקשה מטעמיה שלא אזכיר את שמה), ואף היא, למרות התחושה שהמקום
לא מתחבר לחומריות, באה לראות את הכלה היפהפייה שחדרה לתחומה.
השיחה
שהתפתחה גררה הזמנה מתבקשת אל תוך הבית (ששמו המסחרי הבית במדבר), ואנחנו
צללנו אל תוך פנטזיה פרועה, שאלמלא ידעתי מה שתינו היום, הייתי יכול בנקל לומר כי
באנו בעקבותיה של דורותי וארץ עוץ.
פנים הבית הוא מעשה אמנות פרוע שאין בו קו ישר אחד, עם ציפוי פנים בחומר שאתה רוצה ללטף ולמשש, כל קימור שבו, שטיחים דקים והמוני פרטים קטנים וגדולים שיוצרים הרמוניה שמשדרת בית עם אנרגיות חיוביות ומחבקות.
ואם
התלהבנו מהפנים, בעלת הבית מובילה אותנו החוצה אל החצר הבנויה כטרסות לא אחידות, שבפסגתן
בריכה צלולה משובצת בחלוקי זכוכיות צבעוניות, וכל היופי הזה שטובל בגן פורח ומלא
צמחייה (ואנחנו בלב המדבר, כזכור), משקיף אל ערוץ עמוק, ועל כורסה המונחת שם, אפשר
לשבת שעות ולהתמכר להפנוט הממכר הזה, ולשכוח מהבלי העולם הזה.
המקום
משמש כיום כמקום לקבוצות ויחידים הבאים ליוגה, וחיזוקים רוחניים שונים.
כל
הבית, תוכנו וסביבתו נוצרו בעבודה סיזיפית ארוכת שנים, במו ידיה של בעלת המקום ובן
זוגה חברים וחברות שנרתמו באהבה לסיוע במלאכת הבנייה, והפכו את ביתם ליצירת אמנות ייחודית, ומיוחדת.
אין
עוד מקום כזה בעולם, אני בטוח.
מי
שיכול מוזמן להזמין לעצמו ביקור כאן, ואם צריך סיבה מיוחדת להדרים עד אילת, הבית
במדבר הוא הסיבה הכי ראויה שאני יכול לחשוב עליה.
לתיאום: הדר הודי 050-7920981.
מי שכבר
מטריח עצמו עד שחרות אינו יכול שלא להתעכב לרגע או שעה בדיונות חולות כיסוי
הזהובים.
הגישה
למקום קלה, ואפשרית לכל רכב.
ילדים
קטנים יעופו על הדיונה הבתולית בה אפשר להתגלגל ואף לגלוש ממרומיה, והמבוגרים יותר
ישלפו טלפונים ויפליאו תיעודיים לסטורי שלהם.
 |
| תמונה, ואשליה |
עוד
אחת שהתאימה ככפפה לאתר היא זו שהביאה אותנו לכאן, וגם לה מצאנו זוויות מחמיאות
בין כל הקימורים החוליים הללו.
מכאן
עד לעיר השמש הניצחית מדובר בפחות משעת נסיעה, והיות ובכל זאת קצת חם היום, אך
טבעי הוא שנפנה עם הירידה אל מפלס פני הים, את ההגה המלכותי אל החוף הקרוב והידוע
בשמו החוף של מוש.
כנראה
היקום שכבר שידך לנו מוקדם יותר את השאנטיות של הבית במדבר, קלט את הווייב עימו
הגענו, ושידך לנו המשך מתבקש של אותו דבר, אבל אחר.
מי
שלא מכיר את החוף המדובר בקצה נמל אילת, מוצא רצועת חוף שמשובצת במחצלות וכריות,
ופינות מרבץ מעוצבות, בתשומת לב להכי שאנטי שאפשר לבקש.
במקום
פועלת מסעדה ובר, ויש שירותים נקיים מקלחות ומלתחות.
המים
צלולים ונעימים מאד, והחיסרון היחיד שמצאתי כאן הוא בחסרונו הבולט של חול.
יש
צורך בסנדלים או נעליים למים, שכן המשטח אינו נעים ליחפים.
מי שבוחר להגיע עד אילת מחייב עצמו לרכישות שנות
להצדקת הנסיעה הארוכה, ואף אנחנו איננו שונים מאף אחד כזה, וגם הרשימות שהכינו אלו
שנשארו במרכז מחייבות אותנו לסבב חנויות זריז, אבל בטרם נפנה אל המקום שיארח אותנו
ללינת ליל, אנחנו מוצאים דוכן שווארמה פתוח בשדרות התמרים, ועם השווארמה של
איציק, שממלאת אותנו עד הפקק, אנחנו פורשים ללינה, כי מחר מתחילים הכול מחדש,
רק בכיוון ההפוך.
בוקר יום שלישי.
בעליה
בחזרה למרכז אנחנו בוחרים לחזור דרך כביש 12 הרגוע, דרכו גם הגענו אתמול, וזה
ממספר טעמים.
אתמול
חווינו את התנהגות הג'נסיס בירידות המפותלות, היום נבחן את הדינמיות המתבקשת
בעליות ובעיקולי הכביש. הנוף כאן אינו מפסיק למלא את הנפש ולא משנה כמה פעמים כבר
עברנו כאן, זה מלהיב פעם אחר פעם.
ליד
השלט המפנה אל מסלול הליכה לנחל גישרון ועין נטפים יש דרך עפר כבושה המטפסת לגבעה
רמה עליה ניצבת אנטנה גבוהה.
זהו הר יואש.
אבי
מרגיע את חששותיי בנימוק שכבר טיפס מעלה עם רכב, והדרך המטפסת אומנם עבירה בקלות,
אך יש לקחת אותה בזהירות בשל חדות השיפוע.
העובדה כי אחרים עלו הנה לפניי מרגיעה את החושים, והג'נסיס הזאת מפגינה כאן עוד חוזקה שלה בשקט שהיא מעבירה לנהג, בעוצמה המאפשרת לרדת מהאספלט גם לשבילים כאלו, והבולמים שדואגים לעצור מראש כל מהמורה וחריץ, שלא ימהרו לחדור אל תא הנוסעים, ומאפשרים לטיפוס הזה להיות זה שמתאים למטיילים בני הגיל השלישי שרוצים להתפרע.
 |
| נושמת אויר פסגות |
הנוף
הנשקף מעל עוצר נשימה.
שעות
הבוקר מאופיינות בדוק ערפילי שמטשטש קצת את האופק הרחוק, ואני בטוח כי התיאור של
עמוד ענן משקף נאמנה את המציאות בשעות אחרות.
"...נקודת
תצפית חובה לכל מי שמטייל בשמורת מסיב הרי אילת.{תגיעו לכאן לראות שקיעה!}. מה
שמייחד את המקום זו התצפית המרשימה מאוד לכיוון דרום ודרום מערב לתוך סיני ועמוק
למפרץ אילת - בימים בהירים עד להרים שמעל נואיבה, שסוגרים על המפרץ מצד אחד, ומנגד
-הרי סעודיה. מכאן רואים אזורים שלמים בהרי אילת והערבה למשל הר שלמה, הר יהושפט, הר
צפחות וכמובן כל אזור נחל גשרון כולל הקניון המדהים שלו ושפך הוואדי למפרץ –
טאבה..." (עמוד ענן)
חוב אחרון שנותר לנו בדרכנו חזרה נעוץ בעניין
השמות המתבקש.
תיאמתי מראש עם מורן, מנהלת יחסי הציבור של מלון בראשית במצפה רמון, שיתאפשר לנו להגיע למלון היוקרתי שמתחבר מכל הסיבות הנכונות עם הג'נסיס "שלנו.
בעבר כאשר ביקשתי להיכנס למלון לצורך צילומים נעצרתי כבר בשלב המחסום המונע ממי שאינו אורח להיכנס, אולם הג'נסיס מבהירה בפעם המי יודע כמה, את האפקט הנובע מהגעתה.
ברור לזה שעומד במחסום כי רכב יוקרה כזה הוא סממן
לאורח וודאי במלון, לא צריך אפילו לשאול, הג'נסיס פותחת שערים בקלות.
ביציאה
מהמלון, מכבד אותנו השומר בבקבוקי מים קרים קטנים לדרך.
זאת
עוד נגיעה קטנה המעידה על רמת שירות משובחת של המלון הזה.
מי יודע אולי פעם גם נתארח בו, ולא רק נעצור לקפה.
בהרצליה, בחזרה אחרי כמעט 48 שעות זוגיות קשה לי
להיפרד ממנה.
בזמן כל כך קצר חווינו ריגושים והנאות הנובעות
מהשימושיות של המרכבה ההדורה, שהופכת בקלות לבת בית, בכל בית.
הג'נסיס
הזאת מפנקת ברמה גבוהה של נוחות עידון בטיחות ודינמיות, שכל גורם כזה אינו בא על
חשבון האחר, אלא משתלב בהרמוניה סינרגטית למושלמות השווה את מחירה.
ירון הולנדר (ואבי)
יולי 2022
ג'נסיס 70GV
מנוע
2.5 ליטר
הספק
304 כ"ס
מומנט
43 קג"מ
צריכת דלק (במבחן):1:11 ק"מ\ל'
טיפולים
כלולים 3 שנים ללא כאבי ראש.
מחיר
399,000 אלף ש"ח
 |
| החל מ... |
הר
הגמל
המנסרה
נאות
סמדר
שחרות
בית
במדבר
חולות
כיסוי
החוף
של מוש
הר
יואש. מצפור 3 המדינות
מלון
בראשית
*GENSIS=בראשית
מקסימה הדרך המתוחכמת לכתוב על האוטו במסווה של טיול. יצא לך מושלם
השבמחק