יום שני, 10 באוקטובר 2022

ריקוד מושחז

 


יש מי שמאמין כי היקום משדר לנו כל הזמן מסרים שונים, ואנחנו רק צריכים לשים לב, ולראות מה מסדרים לנו הכוכבים, ואם פירשתי נכון את הסימנים המקדימים נראה לי כי אני עשוי לנבא את העתיד לבוא.

אותם אלה מההקדמה, מאמינים גם, כי אם ציפור עושה עליך את צרכיה במעופה, זהו סימן למזל וברכה.



ובדיוק כאשר עזבתי את מתחם הקמפוס המרהיב והחדש של טויוטה בראשון לציון, עבר מעלי כנראה סוג של מטס הצדעה, שריסס את הגג הפנורמי העצום, ואת השמשה הקדמית במיטב התוצרת המקומית, ואם לא די בסימן הנדיב הזה שדרש ממני לבחון את מערכת המתזים והמגבים לראשונה בתולדתם, מיד לאחר המפגן האווירי האמור, השיר הראשון שבקע מהרמקולים ברכב היה זה. (ואני נשבע באמש'לי שזה אמת).

What a feeling

של איירן קארה מהסרט פלאשדנס.

ואז זה היכה בי.

הכול פה מתחבר,

פלאשדאנס,

זה מה שהולך להיות לי בסוף השבוע הזה.

ועכשיו, אפשר להתחיל.


רק בשבוע שעבר הושקה הקרוס בישראל, וכבר נמסרה לי למבחן.

יש לדעת כי ישראל היא המדינה הראשונה באירופה להשקת הקורולה קרוס.

(טוב לדעת שאנחנו באירופה, לפחות מהסיבות החיוביות).



במסיבת העיתונאים באותו אירוע, למדתי כי טויוטה כחברה מובילה בעולם, שמה דגש ומתמקדת במובילות וקיימות בכל תחום בחיים.

החברה הצהירה שהיא תפעל להשגת ניטרליות פחמנית עד 2040.

לאור ניסיון של 25 שנה ברכבים היברידיים וחשמליים, עם ניסיון יצור של מעל 20 מיליון רכבים בשנה. היא מנוסה מאד בפיתוח טכנולוגיות, וכך הקרוס החדשה קיבלה את הדור החמישי של המנוע ההיברידי.



דגם קורולה  של החברה הוא הרכב הנמכר ביותר, ומעל 50 מיליון יחידות נמכרו ממנו במהלך השנים, וכיום אנו בדור ה- 12 של הדגם.

הקרוס נולדה על מנת לשמש כדרגת ביניים בין ה-CHR הקטן, ל-RAV הגדול והיקר יותר.

אי לכך הושקע מאמץ תכנוני שבא לידי ביטוי בעיצוב, חיצוני ופנימי.

מבחוץ, ניכרת הקפדה בפרטים הקטנים, גריל גדול בחזית הרכב, פנסי לד, עיצוב SUV ברור, גג פנורמי.

בעיצוב הפנימי נבחין בתא מטען גדול, מפתח דלתות רחב, צג נתונים דיגיטלי גדול, מערכת מולטימדיה חדשה, סביבת נהג נוחה ועדכנית, מושבים ארגונומיים בעלי תמיכה.

לרכב כאמור מערכת היברידית דור 5, המכלול החדש יעיל יותר בביצועיו ומוביל לחיסכון, ולפחות זיהום אוויר.

גם הסוללה חזקה יותר וקלה יותר מבעבר.

 




לקרוס מערכות בטיחות משופרות, דור 3 של מצלמות ורדאר,  שמשפרות את הזיהוי הקדמי. ומשתמש בבינה מלאכותית לזיהוי איומים וסכנות בדרך.

הקרוס מגיעה עם מנוע בנפח 1.8 ל', בעל הספק של 140 כ"ס. היצרן מצהיר כי הקרוס לוגמת ליטר דלק לכל 20 ק"מ.

היות ויש מחסור כללי בעולם ברכבים נמסר לנו כי מבחינת מלאי יש בארץ כבר כ-1000 רכבים, וצפי לכמות כזאת עד סוף השנה

עד כאן הנתונים היבשים, עכשיו הגיע זמן להנאות.

 

חדש דנדש מהניילון

14 ק"מ על לוח המכוונים, וריח אהוב שאי אפשר לטעות בו חיכו לי בבוקר בחניון היבואן.

דניאל שמקבל את פניי מאפשר לי לבחור בין זו שבאה בכסות כלה בחתונתה, לבין זו המרמזת בצבעה מה היצרן רוצה בעיקר להשיג כאן. (כסף למי שלא הבין).

שתי האפשרויות המוצעות לי הן ברמת הגימור הבכירה, והיקרה ביותר, שההבדלים ביניהן די מינוריים.

 

את האדום המרהיב השאירו באולם המבוא, ואני חושב שאם צריך ל"התפרע", עם הקרוס, אז לפחות עם צבע שיוציא אותה אחרת מכל העדר בסביבה.

רמז, למרות שאין עדיין רכבים כאלו על הכביש, לא שמתי לב שמישהו עצר ושאל את עצמו, היי מה זאת המכונית הזאת?

צבע בולט אולי היה מביא יותר סקרנים אל חלוני.

מאידך, חברים שראו את שפרסמתי ברשתות מייד בקבלת הרכב, יצרו איתי קשר, וביקשו שאפגוש אותם בדחיפות על מנת שיתרשמו במו עיניהם, ואם זאת הסקרנות לדגם הזה, אנשי המכירות יצטרכו כנראה לבלות שעות נוספות באולמות המכירה, כאשר יפתחו ההזמנות.

 

היות והרכב לא מגיע עם דלקן, בחרו האנשים הטובים ביוניון מוטורס, לצייד את העיתונאים בתגי דלק טעונים בנדיבות ולמכביר, לבל תשתבש עליהם משימת הדיווח בגין זוטות שכאלה.

 


על פניו נראה כי בטויוטה רקחו נוסחה להצלחה.

לקחו את הרכב הנמכר ביותר, עיצבו לו את הטעם האופנתי העכשווי, ופתחו את קו הקופות למען ההמונים המסתערים.

אפשר לומר בוודאות, כי בהיותם החברה המובילה בעולם ליצור מכוניות,  החבר'ה הללו ביפן יודעים לכוון ולפגוע.

אם כך בשביל מה צריך אותי ואת שכמותיי?

אכן שאלה קשה, ואנחנו פה על מנת לנסות לתת תשובות דרך עיני הלקוח הממוצע.

 


כמה שעות בתווך העירוני מבהיר כי זו מכונה עירונית מהזן הנעים, אשר משייטת בנועם ובנינוחות של שיוט עדין.

שילוב המנועים מאפשר שקט ותנועה זורמת באופן חלק.

המוזיקה מהרדיו נשמעת צלול  ומצוין ברמקולים הלא ממותגים, (עניין שלא מובן מאליו בתחנות רדיו), תנוחת הישיבה הגבוהה, המושבים התומכים, והמנוע שמשדר כל הזמן כי אם תלחץ, כל השקט הזה יופר בשנייה.

הקרוס אומנם אינו רכב ספורטיבי, אבל לחיצה מאסיבית על דוושת הגז תדחוף אותו מהר באופן שעשוי להפתיע את מי שלוחץ.

יום שישי הוא יום לנסיעה מנהלתית שאין בה מטרה מוגדרת מלבד נסיעה, ואין מתאימה למשימה יותר מעיר הולדתי.

אפשר גם להגיע לצריכת דלק כזאת. ליטר לכל 23 ק"מ בקירוב
אם בקו המישור הקרוס לא התקשתה להנעים את זמני, הגיע זמנה להוכיח בעיר הכרמל עד כמה אפשר לקחת אותה אל הקצוות שתנועה עירונית מאפשרת, ולשמחתי נוכחתי להיזכר עד כמה הכבישים המוכרים יכולים לענג כמה דקות בכל יום.

אפשר למצוא בחיפה מספיק רחובות מתעקלים שעולים ויורדים ומאפשרים לסל"ד הלב לרטוט בחדווה.

עיר אחת שיש בה את כל מגוון הכבישים העירוניים שאפשר לבקש, וגם הנוף יפה תמיד.

הקרוס יש לומר במלוא הכנות אומנם שינתה את טון המנוע בעליות או במאמץ, אך זה לא גרע מיכולה להאיץ ולבלום, לצאת מעקומה בכביש בדיוק באותו האופן אליו נכנסנו אליה, כאשר הגלגלים מעבירים לנהג את מלוא המידע והביטחון של התנועה הרציפה והעקבית.

 


היות ובקיץ הקודם השתתפנו במרוץ ההיברידי הראשון של טויוטה (המרוץ ההיברידי הראשון), נקראה בשבת אל הדגל שותפתי למסע, אפרת, שתשוב ותחלוק עימי רגעים של עמידה בלחצים, ניווטים, ומסע גילוי חבלי ארץ.

היו לי מספר מחשבות לכיוון הטיול, אבל כאשר שאלתי את אפרת האם היא מכירה את ... או יודעת היכן ... והיא ענתה בשלילה, הבנתי כי הכיוון החלטי וברור.

תא שטח מוגדר בין חדרה לזיכרון יעקב.

צפיפות שבת וחגי תשרי גרמו לכך כנראה שהכבישים לא עמוסים מידי, ועננות סתווית צפופה מבשרת הבוקר על מזג אוויר אידיאלי לטיול, שעיקרו חופי הים.

שמעת פעם על המפרץ הסיני? שאלתי את שותפתי הוותיקה.



"... "המפרץ הסיני" – מפרצון שזכה לשמו על שם עולים יהודים שנמלטו מרחבי אירופה לארץ ישראל בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 אגב עצירה למשך שנתיים בנמל שאנגחאי, ואשר נהגו לנפוש במקום. חלקם הגיעו הישר לגבעת אולגה שבחדרה. העולים החדשים הללו "אימצו" את המפרץ הזה ובילו בו רבות, מה שגרם לתושבי השכונה לכנות אותו "המפרץ הסיני"

.מפרץ הסינים

מפרץ הסינים

מאז, סינים כבר אין בנמצא, ואנו מנווטים את הרכב לפי הצוענייה שמביאה אותנו אל רחבת חולית גדולה בסופו של כביש בשם הקסום, חגווי הסלע, כאן חנינו וירדנו בפחות מחמש דקות צעידה אל המפרץ הראשון.


שמורת גדור מתאפיינת בסלעי כורכר ענקיים בשלל גווני הצבע, מצוקים פראיים בגובה של עשרות מטרים, בריכות טבעיות זעירות וחבויות הנושקות לחוף, וים בצבע טורקיז אשר היום היה קצת זועף בחלקו הסלעי, ורגוע יותר במפרצים החלקים.

שילוב סלעי הכורכר בגווני חום שונים, עם ים גועש כחול, ועננים אפורים יצרו תמונות הלקוחות ממדינות אירופאיות רחוקות ועלומות.

האמיצים הספורטיביים יטפסו אל תל גדור המתנשא לגובה של 33 מטרים, לתצפית רחוקה וגבוהה, בעוד העצלים יישארו על קו החוף הקסום, וילכו הנה והנה, ולא ישתעממו ולו לרגע.

בתצפית מתל גדור אין צורך ברחפן.









יום ארוך וגדוש לפנינו והים הסוער לא מפתה להיכנס בין גליו, כך שחזרנו אל הקרוס שהמתינה בסבלנות, רק על מנת לנסוע מספר דקות נסיעה אל קיסריה הסמוכה.

באנו לכאן למען מטרה אחת, אבל כפי שקורה לנו לא פעם אנו מגלים מקומות חדשים תוך כדי תנועה.

כיוונתי אל הקרוס אל רחוב דרך הים, ושער ברזל גדול שהיה פתוח אפשר לנו להיכנס לשכונה החדשה.

ברחוב השמורה, פנינו בעקבות שלט אל מצפה תום ופארק המחצבה.



"... התצפית הצופה לעבר הים ושמורת חולות קיסריה, נמצאת בתוך מחצבת כורכר נטושה, שהפכה למדשאה גדולה ובה עובר שביל אופניים סלול מצד לצד..."

זהו פארק קטן ושליו מאד, ובהחלט מקום מומלץ לעצירה והתרשמות.



אבל, כאמור לא באנו עבורו.

בקצה הדרומי של השכונה מתפרסת הדיונה הגדולה של קיסריה. דיונה ענקית מתוחמת גדר למניעת כניסת רכבים, (אבל אפשרית ברגל), של חול זך ולבן, מסמא עיניים כאשר השמש יוקדת.

באתי לכאן בעקבות תמונות אינסטגרמיות מקסימות של "העץ הבודד", סוג של גזע של עץ מת, הבוקע מתוך החולות. לא מצאתי את הגזע האמור, אבל ממרומי הגבעה הגבוהה ביותר בדיונה, (שהוציאה ממני כל קלוריה שאי פעם הכנסתי אל גופי), נשקף נוף מרהיב.

לא ככה?



הדיונה הגדולה היא בית גידול מיוחד מאוד בו ישנם מכרסמים, זחלים, חרקים וצמחייה רבה, והוכרזה כשמורת טבע.

משפחות עם ילדים שיגיעו הנה ימצאו מגרש משחקים של טבע בתולי.

עץ בודד, אבל אחר

יצאנו מהשכונה הסגורה, ופנינו לכיוון חוף הים.

במרחק דקה מהיעד, הבחנו בעוד שלט שתמיד התעלמנו ממנו.

פסיפס הציפורים. מטפסים בשביל בתוך חורשת אורנים שהרוח מעבירה בהם זרמים חרישיים ונעימים, ובפסגת הגבעה ניצבת הרצפה.


"... רצפת הפסיפס השתייכה לארמון ביזנטי שהוקם בסוף המאה ה-6 או בתחילת המאה ה-7 ואשר שכן מחוץ לחומותיה של קיסריה העתיקה. הרצפה כסתה את החצר המרכזית של הארמון, וסביבה שכנו אכסדרה, חדרים וחצרות נוספות שגם בהם היו רצפות פסיפס. שטחו הבנוי של הארמון השתרע על פני כ-1,500 מ"ר ושטחה של האחוזה כולה היה כשלושה דונמים... הפסיפס משתרע על פני שטח מלבני באורך של 16 מטרים וברוחב של 14.5 מטר. הוא כולל מסגרת שבה עוטרו עצי פרי עמוסי פירות גדולים ויפים, בין העצים עוצבו יונקים גדולים במצב תנועה. עצי הפרי הניתנים לזיהוי..."

פסיפס הציפורים-ויקיפדיה

ירדנו משם, והמשכנו אל אקוודוקט קיסריה – חוף הקשתות.

זו הייתה מערכת שסיפקה מים לקיסריה ממעיינות טבעיים במרחק של כ- עשרה ק"מ מהעיר. האמה נישאה על אלפי קשתות אבן והייתה בין המפותחות ביותר בארץ. אספקת המים נדרשה לצריכה ציבורית ( למזרקות והמרחצאות הרבים)  ולצריכה פרטית.



קצת תמונת מזוויות לא שגרתיות, ושוב חזרנו אל הקרוס כדי לסור אל גן לאומי קיסריה, הסמוך.

"... מגדלים גבוהים וחומה ארוכה שמובילה אותנו הישר אל תוך העיר שייסד הורדוס. שם במהלך הטיול נעבור במתחמם ההיפודרום העתיק, שבו נהג הורדוס לקיים מרוצי סוסים. בנוסף נראה את בית המרחץ הקדום, השער הצלבני, העיר העתיקה, הטיילת והנמל..."





גן לאומי קיסריה





ההיפודרום-זירת מרוצים בת 2,000 שנה.




















מדהים, כי כל ביקור שלנו כאן מתגלים מקומות שטרם ראינו בעבר.

היות וטרם סיימנו את נושא הים, היום, חזרנו והמשכנו במסענו צפונה, והנקודה הצפונית ביותר היא שמורת חוף הבונים.



מנוי מטמון של רשות שמורות הטבע והגנים מאפשר לדלג בקלילות בין האתרים השמורים שכניסה אליהם כרוכה בתשלום.

בחוף הבונים החנינו את הקרוס בקצה החניון, ופנינו אל החוף הנקי בחיפושינו אחר הספינה הטרופה בחוף.

"... הספינה נבנתה בשנות השישים במספנות ישראל בחיפה בונה הספינה המקורי העניק לה את שמה הראשון "אלישבע" והשיק אותה לעבודת דיג במימי מדינת ישראל.  שנה לאחר השקת הספינה  מכר בונה הספינה המקורי את כלי השייט לדייג ותיק מנמל יפו. שם הספינה שונה משמה המקורי "אלישבע" לשמה החדש "נץ" או בשם המלא, סד"ג  נץ תמ 90 (ספינת דיג,  נץ , תל אביב \ מנוע,  90)  תחת שמה החדש והבעלים החדש המשיכה הספינה לעבוד  כספינת מכמורת לאורך קו החוף הישראלי.  ב – 17 לחודש מרץ שנת 1970 יצאה סד"ג  נץ להפלגה מנמל אשדוד צפונה במטרה להעביר בגרירה שלוש סירות מנוע קטנות לנמל חיפה.        


במהלך הגרירה התפתחו תנאי ים קשים והחלה סערה,  ספינת הדייג "נץ" נקלעה למצוקה ושידרה קריאות מצוקה אותות המצוקה נקלטו ע"י ספינה אחות בשם פנתר אשר עגנה אותה עת בנמל חיפה וזאת יצאה לים בכדי להגיש עזרה לסד"ג נץ.  בטרם הגיע העזרה האמורה ואל מול חוף הבונים נתפס חבל הגרירה במדחף הספינה נץ, המנוע דמם מיד והגלים החזקים הטילו את ספינת הדיג נץ אל עבר החוף מקום משכנה עד עצם היום הזה..."

סיפורה של הספינה הטרופה בחוף הבונים

שוטי שוטי ספינתי

גם שלד ספינה זו זוכה לאין ספור צילומי שקיעה, זריחה, ומה שבניהן ברשתות החברתיות, וגם תורי להעלות תמונה או שתיים מהחוף הפופולרי הזה.

מקומיים, יודעים לעקוף את שער הכניסה של רט"ג, ולהגיע הישר מול המפרץ.


הבטחתי לאפרת כי לא נשאר יבשים היום, אך היות והים לא הלהיב אותנו, החלטתי לנסוע למקום בטוח בו אפרת תתאהב ותתלהב.



כידוע הדרך לגן עדן רצופה כוונות טובות, ואחת מהן היא מחצבת שפייה, מקום שמאפשר לצלם תמונות יפות, ובשבת אין כאן תנועה שתפריע.

חצינו את כביש 67 ונכנסנו דרך שיפולי זיכרון יעקב לכיוון מושב אביאל.

הדרך לשם חוצה שדות ומטעים חקלאיים, ועם הפסטורליה הזאת של שבת אחר הצהריים, אנו מגיעים למשטח כורכר עליו (לשם שינוי) אין הרבה רכבים, מה שמעיד על הצפוי לנו בעוד דקות ספורות.

עין אביאל



" מעיין אביאל הוא אחד המעיינות הפחות מוכרים למטייל הישראלי, זאת משום שמיקומו הכול כך אקזוטי, בתוך מטע רימונים הסמוך למושב אביאל, מקשה מאוד את מציאתו על-ידי מבקרים רבים שנוסעים באזור מבלי לדעת שבין מטעי הרימונים, מסתתר לו מעיין מיוחד במינו המהווה חלק בלתי נפרד מנחל התנינים. עין אביאל הוא למעשה לא מעיין אחד בודד, אלא רצף של מעיינות אשר פזורים לאורכו של נחל התנינים ודואגים כל הזמן להזין בריכה משמעותית ורחבת ידיים, גם בחודשי הקיץ הלוהטים..."

עין אביאל

מיעוטם של מבקרים בשעה זו של היום, מאפשרת לנו לדשדש במי הנחל הנעימים, להרגיש שאנחנו בכלל באיזו הרפתקה במדינה רחוקה עם ג'ונגל פראי, עד אשר מצאנו מקום בבריכה הגדולה, בה יכולנו לשבת ולסכם את יומנו הארוך עם בירה צוננת ביד, וכיף גדול בלב.

ככה גם אפשר לסכם את כל ה-500 (פלוס) ק"מ שביליתי בסוף השבוע עם הקורולה קרוס.

הקרוס שייכת לקבוצת הרכבים שלוקחים אותך לנהוג בהם במתינות מתוך תחושה שאין למה למהר, ואם חלילה צריך, הקרוס תמיד יהיה שם בשבילך, אבל למה צריך להגיע אל הקצוות הללו??

שקיעתה של הזריחה
כפי שרמזו לי הכוכבים, ברור כי זהו משחק מכור ותוצאותיו ידועות מראש.

הקרוס היא קלף מנצח של טויוטה, ובקרוב נראה רבות ממנה על כבישי ישראל, ובכלל.

יש בה תמהיל נכון של תמורה לכסף, ובסוף יום, כאשר אתה יורד מהרכב שלך, נינוח ורגוע. זה שווה לך כל סכום שהוצאת.

וברגע שגם מתחוור לך כי צריכת הדלק שלך זהה להצהרות היצרן, (נתון מאד לא מציאותי בד"כ), אתה מבין כי שיחקת אותה.

בשפה השיווקית קוראים לזה -

WIN WIN SITUATION.

 


ירון הולנדר (ואפרת)

אוקטובר 2022

 

טויוטה קורולה קרוס

רמת גימור ADVENTURE

מנוע 1.8 ל'

הספק 140 כ"ס

מומנט (בנזין) 14.5 קג"מ + חשמלי 18.9 קג"מ

צריכת דלק (במבחן): 1:20.1 ק"מ\ל'

מחירים החל מ 169,000 עד  185,000 שח.

 


 








החוף הסיני.

תל גדור.

שמורת גדור.

מצפה תום.

פארק המחצבה.

העץ הבודד בקיסריה.

פסיפס הציפורים.

חוף הקשתות אמת המים.

נמל קיסריה.

הספינה הטרופה הבונים.

מחצבת שפיה.

עין אביאל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל