לסוף
השבוע הכי חם השנה, קיבלתי את הסנונית החשמלית הראשונה, של זו שהמציאה לפני יובלות
את המנוע ההיברידי, ומאז כל סיני שיש לו מפעל למכונות גילוח, הדביק ארבעה גלגלים
והגה לסוללה, ושלח לארץ הקודש, בעוד היפנים ישנים שנת ישרים.
לקח
להם קצת זמן, לתכנן, לכוונן ולהתחיל להפיץ בעולם.
עוד
בטרם הושקו, הייתה לדגם איזה בעיה עולמית שבלמה קצת את ההפצה, אבל משנפתרה,
המכוניות שולחו אל הכביש.
לא
מזמן, מנציגה חשמלית אחרת, למדתי שיעור בענווה.
ומהו
השיעור?
כאשר
אנחנו העיתונאים באים לסקר רכב שיש לו כמה רמות גימור, ישאלו אותנו (בד"כ) במה
נבחר.
היקר
ביותר? החזק ביותר או אולי דווקא החסכוני ביותר?
וכאן
רבותי ניצבת דילמה אמיתית, שבאה לידי תוקף בעיקר ברכבים החשמליים.
וכאשר
עשרות אלפי שקלים מבדילים בין גרסה לגרסה זה רק טבעי לרצות את הטוב ביותר.
וכאן
נפלתי בחטא היוהרה, שכן דווקא רכב חשמלי בא לשרת רעיון של חיסכון, השלמה עם הקיים,
ועשיית טוב לעולם, ואם אתה בוחר ברכב חזק שבאמת נורא נחמד להאיץ איתו בחלקיקי שניה
(כאשר הכביש פנוי מפקקים ועומסים), אבל תכל'ס טווחי הנסיעה החשמליים שלו קצרים
משמעותית מהגרסה "החלשה" יותר, מה עשית בעצם?
 |
| אחד מהשלושה הוא הגרסה היקרה והחזקה-מי מבדיל? |
ולכן,
אחרי הנאום הארוך הזה באתי לומר כי לטויוטה bz4x (איזה שם מעצבן, מה קרה להשראה? הרי כבר
המצאתם את הקורולה, הלנדקרוזר, ההיילקס ועוד, שמות מפוארים), יש שתי גרסאות.
היקרה
והחזקה (217 כ"ס), בעלת שני המנועים (קידמי ואחורי), עם הטווח הקצר (459
ק"מ), או זו הזולה בעלת המנוע הקדמי שהטווח המוצהר שלה הוא 502 ק"מ (ללא
מזגן).
ולכן,
לאור חובתי העיתונאית, והרצון להוכיח כי הבחירה ברכב חשמלי נובעת גם (ובעיקר)
משיקול כלכלי הגיוני, בחרתי לקחת את הזולה בעלת הטווח הגדול.
טווח המחירים אגב בין שתי הגרסאות עומד על 20,000
₪.
יום
חמישי בבוקר, אני מתייצב באולם היבואן ביגאל אלון בתל אביב, בחניה ממתינה לי אחת
באדום שונה מכל אדום, ויפה מאד.
מי
שעיצב את הרכב הזה יצר מכונית שבאה טוב בעין.
נעים להסתכל עליה פעם ועוד פעם, ובין כל מה שמסתובב בכבישים ובחניונים היא בהחלט מהסוג הבולט, בעלת נוכחות.
יופי, קבע מישהו פעם, זה עניין של פרופורציות,
כאשר העין מתייחסת ליחס בין גופים שונים בהתאמה, המוח משדר את המינוח
"יפה", והטויוטה הזאת יש לומר בהגינות לא פאר העיצוב שיותיר אותך פעור
פה, אבל, כל מי שנתקל בה, באולם או ברחוב, יאמר לעצמו, אח, איזה מכונית נאה.
גם בחלל הרכב אין יותר מידי פריטים שישברו את קו
הראיה עם משהו שאינו במקום נוח/הגיוני/סביר, וכנראה מישהו ביפן קורא את הגיגיי
במשך השנים, ואומנם לא הוסיפו טיפת צבע לקדרות הכללית (למה מתעקשים שוב ושוב לרפד
הכול בשחור כהה?), אבל היי, הגג הפנורמי מכניס אור שמשנה את כל הצבעים לנעימים
ונסבלים יותר.
מה שמאד מפתיע, ותאמינו לי שחיפשתי בכל הפינות,
אין כאן משום מה תא כפפות. פשוט אין, וכאשר אין תא אכסון משמעותי המסמכים הדרושים
של הרכב נמצאים בתא האחסון המרכזי שבין המושבים, מתחת לתא אחסון נשלף.
מאידך, תא האחסון האחורי מרווח מאד, אך אם לא
יהיה שימוש בכיסוי הנגלל יש מצב כי מה שיונח שם, יתחמם מאד בשמש, בשל זווית החלון.
הביזד (למי שאינו בקיא פירושו-beyond ziro,
שזה אפס מזהמים) הזאת, מגיעה עם הנדסת אנוש טובה שמאפשרת ישיבה מאד מרווחת ליושבי
הספסל האחורי, ולזה אחראיים 285 הס"מ שבין הסרנים.
לחיצה על מתג ההתנעה מעירה את אורות התצוגה במסך
הגדול במרכז הדשבורד, ועל לוח המכוונים הקטן שנמצא מעל ההגה.
מאידך,
במרכז הדשבורד יש מסך ענק מלבני שלאחר חיבור לאנדרואיד אוטו מתמלא בתוכן ראוי.
למרות שהמסך הזה דובר עברית, יש בו פונקציות
שצריך ממש לעבור סעיף סעיף עד שמוצאים את זו לה אנו נזקקים.
מי שתכנן את הארכיטקטורה של ההגה, כלומר את סדר
המתגים והכפתורים התרשל לטעמי בעבודתו, שכן כל המטרה של העברת שימושים על ההגה ולא
במקומות אחרים, הוא לאפשר לנהג להתרכז בנהיגה ללא צורך להסיט את העיניים מהכביש,
אולם כאן, בחרו בבלגן מאורגן, וחלקם של הכפתורים זהה בגודל ובאופן ההפעלה, ואי
אפשר בשיטוט אצבע אקראי לבחור נכון, ובעיקר בשעות חשיכה.
הכפתור היחיד שקל לזהות עקב בליטותו הוא מתג
הגברת עוצמת השמע (הווליום), בעוד שמתג הפעלת בקרת השיוט למשל היה צריך להיות דומה
לו בצד השני של ההגה, אבל הוא לא כזה, אלא שטוח לחלוטין, וקל מאד להתבלבל ולצאת
מתוסכל.
בימים בהם ברכבים אחרים אפליקציית האנדרואיד אוטו
מגיעה כבר באופן אלחוטית, בטויוטה עדיין מאמינים בכבל שמנתק עם כל קפיצה על באמפר
את קשריו עם האפליקציה, והבעיה היא לא עם הכבל הספציפי.
אבל כל אלה נעלמים ברגע בו לחצת על כפתור ההתנעה,
סובבת את בורר מצבי הנסיעה (קדימה או אחורה), ויצאת לדרכך.
הרכב מעביר תחושת רכות נוחה מהרגע הראשון. בין אם
זה בשקט הנסיעה, אם זה בתנוחת הישיבה, ואם זה במפגש הראשון עם גבנוניות על הכביש.
רך וקל.
אלו
שנהגו כאן לפני קיבעו טווח קצר בין טעינות כי לחצו ללא רחם. אני מבטיח להיות עדין.
הסוללה
מלאה במלואה אבל על השעון יש רק 393 ק"מ (עם מזגן) ו- 462 ללא מזגן.
ולך
תנהג בשבוע חם במיוחד ללא מזגן, כן?
מוזר וייבדק לעומק בהמשך הדרך.
אילוצים משפחתיים שונים דרשו את נוכחותי גם בבאר
שבע, וגם בחיפה, ושתי הנסיעות המנהלתיות הללו, הוכיחו כי די בסוללה כפי שהיא לנסוע
ולחזור מהמרכז ללא צורך בטעינה נוספת, אלא אם רוצים ביטחון נטול חרדות.
ועל כן, מרבית רוכשי הרכב יסתפקו בטווח המוצע על
מנת להגיע לכל יעד ביום-יום שלהם.
בניגוד לרכבים חשמליים אחרים בהם כבר נסעתי, לא
חשתי בפעולת אחזור אנרגיה בבלימה.
נסיעות אלו הוכיחו את מה שכבר ידוע, טויוטה מייצרים
רכבים בהם ניתן להתנהל לאורך זמן, בכבישים ארוכים, וגם בעיר מבלי להתלונן על דבר.
 |
| 100%=380 |
אבל למען הריגושים אני יוצא לטיולים מקיפים, בהם
אנו נדרשים לכבישים צדדיים, עם עליות וירידות, סיבובים ופניות, ועל כן, בהתחשב
בנסיבות מזג האוויר, ובטיבם של אורחיי, חיפשתי מסלול שלא יעיק מידי מחד, אבל שיהיו
בו צדדים נינוחים וכיפיים.
עין חרדלית,
שנמצא באפיקו של נחל כזיב הוא אחד המקומות הפופולאריים בישראל, ועל אחת כמה וכמה
בימים חמים, ושבת הוא היום הכי הכי עמוס, אבל אנחנו באים באופטימיות בכמות נדיבה,
ומקווים לטוב.
יש מגרשי חניה מאולתרים בשדה הסמוך, ועל כביש
הגישה בצד אחד כבר חנו רכבים של אלו שחייבים להגיע הכי קרוב מבלי להתחשב באחרים,
ועל כן התנועה אפשרית במקטע הזה לכיוון אחד בלבד, פנימה או החוצה.
אנחנו העדפנו לחנות במגרש הגדול ולהתקדם ברגל.
אפשר לרדת אל המים הזורמים כבר ממגרשים אלו,
ולהתקדם במים.
הפער בין חום היום לקרירות המים מפתיע.
במים הקרירים והצלולים משייטים דגיגונים אפורים,
וגובה המים נע מגובה קרסול עד ברכיים.
המסלול של נחל חרדלית מבוקש גם בקרב משפחות, כי מעבר
למים והבריכות, יש למטיילים אפשרות לצעוד במסלול מהיר כבוש אך חשוף לשמש, או לצעוד
באיטיות במים בין אבנים גדולות וחלקלקות, אך תחת צל.
המסלול במים אינו מתאים למי שבוחר להגיע לכאן עם
כפכפי אצבע.
"... הזרימה במים משתנה בהתאם לעונה אבל בכל מקרה לא מדובר במים עמוקים מדי (לרוב לא יעברו את קו הברך של מבוגר). רק מי שיגיע עד לסוף המסלול יגלה בריכה אחת שהיא עמוקה יותר, ששווה להגיע אליה ולטבול בה במיוחד בקיץ החם. במהלך הטיול הפנו את המבט והסתכלו סביב כדי לראות את הנוף הקסום והמיוחד שיש סביבכם, ומבט נוסף אל המים שיחשוף את הדגיגונים ששוחים להם במים הצלולים. לאורך המסלול תגיעו אל כמה נקודות עצירה נחמדות ויבשות שבהן תוכלו לשבת, לנוח או לנשנש משהו ולהמשיך בטיול.,,"
חבר הציע לי לבקר במרפסת חניתה, שנמצאת
מעבר לגדר של הקיבוץ, אך הפשפש בגדר סגור עם מנעול, ולך תחפש את מי שמחזיק את
המפתח בחום הזה, וכנראה נחזור לכאן בהזדמנות אחרת.
אבל אם אנחנו כבר כאן ירדנו בדרך חזרה ופנינו אל דרך
נוף יער חניתה.
כאן, קודם כל נמצאת אנדרטת חניתה.
"... ראשוני חניתה עלו על הקרקע במבצע "חומה ומגדל" תוך חירוף נפש ב-21 במארס 1938. באותן שנים היה מדרון ההר חשוף וצחיח, מבודד מכל ישוב יהודי ובלב שטח עוין בעיצומו של "המרד הערבי". קבוצה של חברי ההגנה מתוגברים ב-450 מתנדבים נאחזה בקרקע. הערבים תקפו את המתיישבים פעם אחר פעם ובמהלך שלושת החודשים הראשונים של התיישבות נפלו בקרבות עשרה מחברי הקיבוץ. הם התגוררו בתקופה הראשונה במתחם חומה ומגדל ולאחר מכן עברו למקום שבו ניצב הקיבוץ עד היום..."
כאן גם ניצב דגם של חומה ומגדל, ולך תסביר לבני הנוער את המשמעות והמעשה של הקמת ישוב בין ליל מתוך אידיאולוגיה חלוצית כנגד כל הסיכויים, וישובים רבים בישראל שהחלו ככה בדיוק, והם אלו שקבעו בין היתר את גבולותיה של המדינה, תוך הקרבת רבים מבין המתיישבים, וקיבעו את האתוס הציוני.
"... 12
באוגוסט 1968, יום קיץ שגרתי בגזרת הצפון. לפתע שני מטוסי מיג-17 מחיל-האוויר
הסורי נכנסים לתוך שטח מדינת ישראל, אך במקום להיכנס למצב קרב כצפוי, נוחתים שני
המטוסים בזה אחר זה במנחת בצת הנטוש, סמוך לחופי נהריה. לא עובר זמן רב עד שאזרחים
רבים מתקבצים סביבם, הרי נחיתת מטוסי אויב במנחת הנטוש אינו מחזה שגרתי, ואילו
הטייסים מופתעים למראה ההמון.
לאחר בירור התגלה כי הטייסים ביצעו טיסת ניווט בשמי סוריה במהלכה נעזרו במפות משנת 1945, שאינן מעודכנות. הם נכנסו לתוך לבנון ובמקום לפנות צפונה ולנחות בשדה ליד טריפולי, פנו השניים דרומה ונחתו בבצת - קילומטרים אחדים בתוך ישראל. עד לאחר הנחיתה היו הטייסים משוכנעים כי נחתו במנחת לבנוני..."
שני מטוסים סוריים נוחתים בישראל
כאשר שאלתי את חברי אם שמעו על מנחת בצת, הבחנתי במבטי פליאה?
האם אתה רוצה להגיע למנחת כדי לבצע בדיקות האצה?
שאל זה שקורא אותי תדיר.
ממש לא עניתי, וגם לא בטוח שנמצא שם מנחת.
"... המנחת נבנה בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי חיל האוויר המלכותי (בשם: RAF El-Bassa על שם הכפר הסמוך אל-בסה) כדי שמטוסיו יסייעו בכיבוש לבנון, שהייתה נתונה אז תחת שלטונה של ממשלת וישי הצרפתית ששיתפה פעולה עם מדינות הציר. בין השאר נבנו במקום, בין השנים 1941 ל-1942, האנגרים למטוסים, עמדות ירי ובונקרים לתחמושת..."
 |
| מוכן להמראה |
די לי לקרוא שורות כאלו על מנת להתחיל לפתח את דמיוני על מסלולי המראה בתוך ישוב שלו, אבל המציאות עולה על כל דמיון.
מי שיסתכל במפה של גוגל יראה שני קווים ישרים
שהיו פעם המסלולים, אבל היום, כאשר נכנסים לישוב, פונים ימינה אל אזור ההרחבה, ושם
לאחר שיטוטים אפשר להבחין באותן מחפורות בטון, ובמבטים מעמיקים יותר רואים שלושה
דירי מטוסים נחבאים מתחת לקרקע ששימשו את הבריטים, ולמרבה הפליאה המנחת שימש את
צה"ל וחברות תעופה אזרחית עד 1994 (לפי ויקיפדיה).
ותודה לדניה חברתי שהביאני עד הלום.
בפעם האחרונה שהגענו לכאן, זה היה יום אביבי
קריר, הגן היה ריק, ובריכות המים של החוף נראו מבטיחות.
שמנו את הציוד מתחת לאזור המוצל ונכנסנו לרבוץ
במים כג'מוסים.
כמה מעט צריך על מנת להגיע לנירוונה.
אבל, כפי שאדם וחווה סולקו מגן עדן, גם אנחנו
צריכים לנחות אל קרקע המציאות (ללא נחש ותפוח), ולחזור אל המרכז.
לצורך
הגעה בטוחה למרכז עצרנו באיקאה סניף הקריות, ובעמדה מהירה (130 קווט"ש)
הוספנו לטויוטה בוסט של מעל 20% (כ-100ק"מ), לטווח החשמלי, שנדרשו לכך פחות
מ-9 דקות.
וזה
הרעיון של החזקת רכב חשמלי.
טעינה
בנקודות ציבוריות רק על מנת לאפשר להגיע לעמדה הביתית, הזולה משמעותית.
ה-bz4x עימה בילנו בסוף השבוע התגלה (כצפוי) כרכב
נוח, מהיר ונעים לשהייה.
יתרונותיו עולים על מגרעותיו, (שיותר מטרידות בפן
האישי ולא בהכרח כל אחד), והשימושיות הזולה והבטוחה של רכב חשמלי המגיע מהיצרנית
הגדולה בעולם מבטיח אחריות ואמינות רבת מוניטין.
רבע מיליון שקל שקלים זה לא מעט, אבל כאשר
מעמידים תמורה לכסף רואים כי מדובר בעסקה מהסוג הבטוח.
ומה עם התמורה לכדור הארץ?
אפס זיהום, זה גם לא מעט.
ירון הולנדר (שירה, נועה, מושיק, אלון ועודי)
יולי 2023
טויוטה bz4x
MOTION 2x4
מנוע חשמל
הספק 204 כ"ס.
מומנט 27.2 קג"מ.
קיבולת סוללה 71.4 קווט"ש.
טווח חשמלי מירבי (ללא מזגן) 502 ק"מ.
צריכת חשמל 16.9 קווט"ש לכל 100 ק"מ. (נתון
מצוין למי שלא מבין).
מחיר 246,548 ש"ח
עין
חרדלית
יער
נוף חניתה
אנדרטת חניתה
מנחת
בצת
גן
לאומי חוף אכזיב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל