מעבר ל-C

 

צילום:אבי כחלון

בין בליל הרכבים החדשים המגיעים אלינו בשיטפון, לאחרונה, אשר נעים במגוון הסגמנטים, והמנועים האפשריים, החל במנועי בעירה פנימית בנזין או דיזל, עם או בלי טורבו, עובר דרך רכבים היברידיים, והיברידיים נטענים עד אלו המחושמלים במלואם, נדמה כי סגמט הרכבים "המשפחתיים" נטו, הלך ונדחק לשוליים.

אותם רכבים שהיו הלחם והחמאה של כל יבואן, זזו הצידה בין אם זה בשל אופנת הקרוסאוברים והג'יפונים, ובין אם אלו הצרכים שמשתנים.

אי לכך, כאשר נערכה לאחרונה השקת דגמי סיטרואן c4x נמסר לנו (העיתונאים) כי קהל היעד הם משפחות ולקוחות עיסקיים.

מותג סיטרואן נמצא בצמיחה גדולה כרגע, והשקה של רכב c סדאן, משלים את מגוון הרכבים של סיטרואן לכל צורך.

החבילה כוללת עיצוב מיוחד, שימושיות ונוחות, ידידותית לסביבה.

משפחת סיטרואן C4X משווקת בישראל עם מנוע בנזין 1.2 ליטר טורבו, 1.5 ליטר טורבו דיזל או בגרסת חשמלית e-C4X.

לרכב מראה דינמי ואווירודינמי.

הוספת תא מטען אחורי, מתחה את אורך דגם 4C ב-26 ס"מ, מה שניפח את תא המטען לנפח מכובד של 510 ליטרים, וכאן באה לידי ביטוי השימושיות "המשפחתית".

יושבי השורה השנייה נהנים משיפור זווית הישיבה, מה שמקנה יותר מקום על אותו בסיס גלגלים של הדגם חסר תא המטען.

 

סיטרואן עיצבו את חלל הנוסעים באופן עתידני וטכנולוגי, אבל כל מי שחושש מעודף טכנולוגיה יכול להירגע, היות וכל השימושים הינם פשוטים לתפעול ואינטואיטיביים.

תפעול כל אופרציה אפשרית ברכב מתבצע דרך מסך המולטימדיה הגדול, והכפתורים שעל ההגה. למעט כפתורים פיזיים לתפעול המזגן.

חידוש נוסף שהתרחש מאז בחנתי את הדגם הקודם הוא בחיבור מערכת המולטימדיה לטלפון באופן אלחוטי, וכך אפליקציית אנדרואיד אוטו (שאשנא כנראה עד יום פרישתי מחיי העולם הזה), מתממשקת כמעט באופן מושלם.

 

מי שמכיר את ההיסטוריה של סיטרואן יודע כי תמיד יפתיעו אותך עם גימיק כזה או אחר. לפעמים זה גימיק חביב ולפעמים אתה לא מצליח להבין מה עבר בראש של המתכנן, והפעם, סיטרואן מפתיעים לטובה עם מגירה נסתרת שנמצאת מעל תא הכפפות (עמוק המידות) של הנוסע שלצד הנהג, בתא הזה שוכן מסך טאבלט, עם מתקן מיוחד שיחזיק אותו, מגירה קטנה מעליו שנשלפת מיועדת כפי הנראה לטלפון.

(רכב המבחן מגיע עם טבלט דמה, כנראה על מנת להעניק המחשה ל...).

פיצ'ר נוסף (וחשוב לבטיחות), הוא מסך תצוגה עילית שמתרומם ממקום מסתור, וחוסך את הצורך להוריד את העין ממרכז השמשה אל  לוח השעונים.

* הצלם אינו הנהג

אני אוסף ליומיים של בחינה את הדגם (כל המנועים באותה רמת גימור שנקראת שיין Shine), מונע בבנזין.

זהו מנוע של 1.2 ליטר, אשר לו שלושה צילינדרים וטורבו המייצר הספק מרבי של 130 כ"ס ומומנט מרבי של 23.4 קג"מ, ומשודך לתיבת 8 הילוכים אוטומטית.

מנוע בנזין, זוכרים כזה?

דגם המבחן מגיע בצבע אדום דובדבן המוסיף לו חן ויופי שאין לצבעים המסורתיים (לבן-אפור-שחור).

מנוע הבנזין מתעורר לחיים בלחיצה, ועל המסך המרכזי עולה תפריט השימושים.

בניגוד לרכבים חשמליים, כאן הטווח פחות רלוונטי, ומיכל מלא מספיק לטווח של 600 ק"מ לערך.

היות ואלו הם הימים החמים של השנה, החלטתי כי לא ניסע יותר מידי, ונשתדל להישאר ברדיוס של המזגן הקרוב.

על הקונסולה המרכזית יש מתג מתכתי המאפשר הסטה כלפי מעלה לנסיעה אחורנית, או הורדתו מטה על מנת לנסוע קדימה.

מתחת להגה נמצאים מנופי העברת הילוכים ידניים, למי שמתעקש להשתמש באופציה הזאת.

 

מגן שורק, נסענו ישר אל עיר הכרמל, בשל אילוצים משפחתיים, כאן השתמשנו בנפחו הגדול של תא המטען לשינוע מוצרים בגדלים שונים, שלא הספיקו למלא אותו במלואו.

הנסיעה לחיפה מתבצעת כידוע על כביש מישורי, וכאשר אין פקקים ועומסים מה שנותר הוא לקבע את המהירות של בקרת השיוט האדפטיבית, להתפרקד על המושבים הסופר-נוחים, ולתת לרכב לקחת אותנו אל יעדנו.

הנסיעה שקטה, רגועה ובטוחה, ויש מי שנתונים אלו לבדם יספקו אותו, אבל, מכיוון שחסר לנו ריגוש החלטתי כי יום המחר יוקדש יותר לטיול מענג עם התייחסות לטמפרטורות החיצוניות.

כאשר יש מי שבוחר לשבש את החיים ביום הזה, אני אוסף את אבי, שמחכה לי בצומת גינתון, ומשם אנחנו מדלגים אל מושב גימזו הסמוך.

דרך עפר כבושה מובילה אל תל גימזו.

(בשבת שער המושב הדתי סגור, וניתן להגיע באיגוף אחורי).

"... בנקודה זו נמצאו גם שרידים ארכאולוגיים מ"חורבת גמזו" : גמזו הייתה יישוב עתיק שנזכר במקרא בתיאור בו הפלישתים כבשו את ערי השפלה  בתקופת שלטונו של אחז מלך יהודה...בעת מלחמת העצמאות, בתאריך 12/7/48 יצא הלגיון הירדני בכדי לתקוף את כוחות צה"ל שעסקו בכיבוש ופריצת הדרך ללוד. כוח ירדני גדול תקף הפלוגה הדתית של צה"ל, אשר עסקה בהגנה על מושב גמזו שנמצא למרגלות התל.

באזור זה אירעו קרבות ניטשים וקשים ,הצבא הירדני נבלם בדיוק פה מתחת באזור השדות של מושב גמזו ואיבד רבים מחייליו ובכך נמנעה הגעתו לעיר לוד. במהלך קרב זה נהרגו שני חיילי צה"ל מפגז שפגע בהם. אברהם צבי באום ומרדכי הס ז"ל. ועל שמם קרוי המקום "מצפה השניים"...

תל גימזו

דרכי העפר המובילים לתל, משמשים רכבי שטח שגרסו את הסלעים והאבנים לפודרה דקה, כך שאין סיבה הגיונית לטפס לראש הגבעה עם הסיטרואן, אלא להשאירה בתחתית התל, בצל עצי הזית, ולטפס רגלית.

הנוף הניבט מהמצפור הינו מרהיב ובימים של שמים נקיים מרהיב אף יותר, ומה שמעיב על נעימות הביקור במקום הן ערמות הזבל והאשפה שהותירו מטיילים חסרי מודעות סביבתית שהגיעו עד לכאן.

לא הרחק מגימזו נמצא מפעל נשר, ליצור מלט.

"... בעקבות גלי העלייה הגדולים של שנות ה-50. מפעל "נשר חיפה", השוכן בעיר נשר, הוקם בין השנים 1925-1923 והיה המפעל היחיד בארץ למלט באותה עת. המפעל לא הצליח לספק את צורכי השוק, כך שלמרות המחסור החמור במטבע זר, נאלצה ישראל לייבא מאות אלפי טונות של צמנט בשנה. בעקבות זאת, התגבשה ההכרה בצמרת 'נשר' שיש להקים ללא דיחוי מפעל צמנט נוסף בארץ.

תהליך בחירת האתר סמוך לעיר רמלה.

בעצתו וחסותו של שלום פריבס, אחד משני המנהלים של מפעל 'נשר' חיפה באותה תקופה, יצאה משלחת בליווי מספר מהנדסים, גאולוגים ואנשי ניהול ממפעל 'נשר' חיפה לאתר המיועד בקרבת העיר רמלה. פריבס בחר לבחון את האתר מכיוון שהכיר את העיר רמלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. במהלך שנים אלו נזקקו בעלות הברית שחנו בארץ לכמויות גדולות של סיד, ועל פירבס הוטל לבצע סקר על תעשיות הסיד. כך היה ברשותו של פירבס מידע מוקדם על האתר.

 

לאחר בדיקות המהנדסים והגאולוגים בשטח, בדיווח שהעביר להנהלת נשר, הדגיש פריבס את קרבתו של האתר לחומרי הגלם ואת מיקומו במרכז הארץ, על צומת הדרכים בין ירושלים, תל אביב ויישובי הדרום. כמו כן את היותו מקושר בכבישים ובפסי רכבת אל מרכזי הצריכה של הצמנט. הבדיקות הגאולוגיות אישרו כי האזור משופע באבן גיר ובשטחי חרסית. מכיוון שאבן גיר וחרסית מהווים את חומרי הגלם העיקריים בתהליך ייצור הצמנט - הממצאים שכנעו את הנהלת 'נשר' להקים את המפעל החדש ברמלה..."

נשר-רמלה

כל מי שנוסע בלילה על כביש 6 ועובר סמוך לכאן נדהם מהתצוגה המוארת של המפעל שזוהר למרחק גדול, בתוך ים החושך שמסביב.

באור יום נראה המפעל האדיר הזה החריג בגודלו, מיוחד ואחר, ואין ספק כי אם נכניס קצת אדום לתמונה הכללית התוצאה תהיה טובה לכל הצדדים.

מתקן טיהור שפכים בגב מפעל נשר

קצת תמונות שנבחרו במיוחד, ואנחנו נוסעים דרך כביש צדדי, שהופך בהמשכו לדרך כורכר כבוש, ובעצתה של זו שמנווטת אותנו באופן קבוע, אנו ממשיכים לכיוון מושב כרמי יוסף.

אל גן לאומי תל גזר ניתן להגיע מכמה כיוונים, האחד לבאים מכביש 44, הצוענייה מפנה לדרך אספלט צרה לאתר, אני בחרתי להיכנס למושב, ולנסוע אל צידו הצפון-מערבי ומשם, כאשר השער פתוח (כנראה בעיקר בימי חול), מובילה דרך עפר אל התל.

"... גן לאומי תל גזר נמצא צמוד ליישוב כרמי יוסף ליד צומת נחשון. התל נמצא בנקודה גבוהה ואסטרטגית הוא משתרע על כ 130 דונמים. במקום יש 26 שכבות המייצגות רצף התיישבותי מהתקופה הכלקוליתית עד לתקופה הרומית הקדומה (3500 לפנה"ס – 100 לספירה). השרידים המרכזיים שנמצאו במקום הם מהתקופה הכנענית ומהתקופה הישראלית. במקום התקיימה עיר תוססת ומרכזית ששלטה על צומת דרכים מהים עד לירושלים... בחפירות ארכיאולוגיות באתר זה התגלו מגוון רחב של ממצאים המעידים על התיישבות. כגון : ממגורות, בורות מים, חצר , קנקני מים מחרס והממצא המעניין ביותר הוא שריד לשער העיר. שהיה מבוצר עם חומה בגובה של כ -20 מטרים. והמגדל הכנעני אשר היה "העין" של תל גזר הקדומה – מגדל זה שנחשב למגדל הכנעני הגדול ביותר שנמצא..."

תל גזר

החום הגדול (מעל 35 מעלות) מבריח אותנו לרדת 175 מדרגות לבור המים העמוק. אלו מדרגות היורדות בזווית תלולה בקו ישר, כאשר מעלינו וסביבנו מרחפות יונים והמעקה של המדרגות מרוח בלשלשת חלקלקה (ואל תשאלו מניין אני יודע את זה).

באתר מבוצעות עבודות שימור ושיחזור וגם הירידה אל הבור הזה הינה חלק מאותו מיזם.

בשיחה שניהלנו עם מנהל העבודה במקום למדנו על תהליך הפקת הלבנים, מחומרים מקומיים, שידמו למקור, ויחזקו את הקיים.

כדאי לבקר באתר בימים פחות חמים שכן להט השמש מכה ללא רחם.

מעין עין ורדה שנמצא בשיפוליו של תל גזר הבטיח רבות כי כך מצאתי כתוב "... עין ורדה זהו מעיין בעומק של כ 2 מטרים לערך. הוא ניזון ממי הגשם של החורף ונותר מלא לפחות עד הקיץ מה שהופך אותו לאטרקטיבי מאוד למשפחות עם ילדים שחפצים בריענון בעת זו של השנה. המעיין אמנם אינו גדול מאוד. אך כפי שציינתי עמוק מאוד, המים מאוד קרים..."עין ורדה, אך כאשר הגענו עד אליו, הבחנו בלהק חרקים מעופפים שטסו סביב הבריכה החצי ריקה, ומימיה נראו מעופשים.

עכשיו אני יודע כי עד סוף האביב ניתן להגיע ואולי גם לרחוץ.

נותרנו עם תאוותנו בידנו, ועם זיעתנו לגופנו, לכן הפניתי את ההגה של האדומה המהממת (ששינתה גוון עם כל האבק לאדום דהוי), אל כביש מספר 1 העולה לעיר הבירה.

לו נזקקנו לסיבה מסוימת "לבדוק איך האוטו סוחב בקסטל" (מי ישמע, כן?), הרי שלא הייתה לנו כל שורת סיכום, שכן, כפי שהיה עד עכשיו ה-c4x עומדת בכבוד בכל מבחן ואתגר.

גן לאומי עין חני'ה הוא אחד המקומות החביבים והנעימים בישראל, קל להגיע, יש חניה, ואין עומס. (בד"כ).

בכניסה מבשרים לנו כי הבריכה הגדולה עברה ניקוי וכרגע ממלאים אותה במים, ולרשותנו עומדת הבריכה הרדודה יותר (90 ס"מ עומק מול 120 בעמוקה).

כאשר רוצים להירטב לא משנה מה העומק.

120 ס"מ (כאשר מלאה)

90 ס"מ

"... בריכת המעיין היא אחת הגדולות בהרי יהודה (77 מ"ר); גודלה כ-8 על 10 מטר, עומקה עד שני מטר, והיא מקבלת את מימיה מנביעה הנובעת מתוך 2 מערות קטנות. הגישה למעיין היא דרך כביש, המהווה חלק משביל המעיינות, היוצא מקניון מלחה לכיוון אל-וולג'ה והר גילה - המעיין נובע מצד שמאל של הכביש. המעיין נמצא בסמוך לשביל ישראל, ורבים מן המטיילים בוחרים לסטות מן השביל על מנת לעבור בו..."

כמה חם? ככה !!

עין חני'ה

החום הגדול כנראה גרם לזה שלא רבים הטריחו עצמם עד לכאן, וגם אם המים בבריכה העמוקה היה בעומק מקסימלי של 40 ס"מ, עדיין אפשר לרבוץ בהם ולהצטנן, או ללכת אל המפל הקטן ממנו בוקעים מים קרים יותר להתרעננות.

יום ארוך כזה שלא התאפיין בנסיעה ארוכה מידי גרר בסופו רעב גדול, ולא משנה כמה נאכל בדרך בסוף צריך משהו שייתן גושפנקה לקיבה מלאה.

בכניסה לתל אביב, לבאים מצומת מסובים, לאחר שחולפים על פני צומת הטייסים וממשיכים עם דרך בר-לב לכיוון מערב, נמצא מצד ימין דוכן אלוף הפלאפל.

דוכן זה (שנמצא למעשה במבנה בצבע כחול), של דני, מציע פלאפל מאד טרי, מאד נקי, ובעיקר טעים מאד.

לא משנה כמה פעמים כבר הייתי אצלו, אני עדיין נמשך אל המקום הזה.

 (דני, 0524050447, להתקשר לפני שבאים, לשאול אם פתוח, דרך בר-לב פינת מרדכי גוליקין, ת"א).

באותן מילים בערך כנראה כך אוכל לסכם את חווית הנסיעה עם הסיטרואן הזאת שאיננה suv בהגדרתה, אבל היא גבוהה מהרגיל לרכבים משפחתיים, ויחד עם המתלים המשובחים, והצמיגים הגדולים (18 אינצ'), אפשר לרדת בוודאות מהאספלט לטובת דרכי עפר, מבלי לחשוש למכות, טלטלות ועבירות סבירה.

כמובן כי גם על האספלט נוחות זו משדרגת כל נסיעה.

זוהי מכונית שהיא בראש ובראשונה, ובעיקר העיקרים מאד נוחה.

הבולמים שאחראים על כל הטוב הזה

נראה כי מה שהנחה את מתכנניה היא הנוחות יוצאת הדופן, רכות הנסיעה וחלקות התנועה.

אפשרות הובלת מטען, מרחב מחיה לחמישה נוסעים, מנוע גמיש ושקט, בטיחות וטכנולוגיה הם מפרט משמעותי לרכב מוצלח.

ואת כל אלו אפשר למצוא בסיטרואן הזאת.

משפחה שתיסע ברכב הזה, יהיו כל הנסיעות הללו שונות ואחרות מנסיעות ברכבים פחות מתחשבים.

עכשיו רק צריך להחליט איזה מנוע ייקח אתכם לשם.

 

ירון הולנדר (שירה ואבי)

יולי 2023

 

סיטרואן c4x.

מנוע בנזין 1.2 טורבו.

הספק 130 כ"ס.

מומנט: 23.4 קג"מ.

צריכת דלק (במבחן) 1:/13 ק"מ/ ל'.

מחיר (רכב מבחן): 163,156 ₪

 

 

 

 

 

 

חיפה

תל גימזו מצפה השניים

נשר

תל גזר

עין ורדה.

עין חני'ה.

אלוף הפלאפל.