מועד ב'

 

בחורף האחרון לקחתי למבחן דרכים את זו שהייתה להיט מכירות היסטרי בשנת 2021, על מנת לרדת אל סוד קיסמה.

בשורת הסיכום כתבתי כך : "במשוואה של ערך לכסף הג'ילי נותנת שיעור, שגם אנשים כמוני שאיבדו את האיקס הנעלם בגיל 15, יכולים לקלוט מהר."

(מבחן ג'ילי גיאומטרי 460)

יותר פשוט צלול וקל מזה כנראה שאין.

מה שהיה ומה שנהיה

אבל, מאז מים רבים זרמו בין ישראל לסין, ואוניות רבות הביאו מתחרות שלא היו כאן בשנתיים הקודמות, וכתר הבכירות נקטף על ידי אחרת, כך או כך, אני לא יודע בדיוק מה הסיבה, הוחלט בג'ילי (קונצרן סיני חזק, עשיר ושולט במספר מותגים), לערוך מקצה שיפורים לדגם המוצלח (מה שכנראה לא ממש הפריע למכירות של החשמלית הנמכרת ביותר ב-2021), להקדיש יותר למה שנתפס כדורש התייחסות, ולעדכן את עצמם ברוח הזמן, כדי לשוב ולהתייצב ברף העליון של הטבלה.

וכך הגיאומטרי עברה טיפול קוסמטי עדין ומקיף, החל מהגריל הקדמי (שהיה קעור ומכוער למדי), וכיום תאורת פסי לד מעטרים את חזיתו, ואת סמל המותג, (שמייתר את הצורך להזמין מאליאקספרס כל מיני גאדג'טים מגניבים, כתוספת), הפנסים עברו עיצוב מרענן, ואותם גימורים קטנים עושים שינוי גדול.

גם בחלל הנוסעים חלו שינויים, ודווקא בדגם הקודם פתחי המיזוג היו גדולים ובמרכז הדשבורד, ואילו כיום הם קטנים יותר ונחבאים מתחת למסך המולטימדיה עם פחות אפשרויות כיוונון.

מערכת המולטימדיה דוברת עברית, ומגיעה עם ווייז מובנה (הידד !!!), אם כי ניסיתי לשנות את גודל הפונט במסך, וכמה שלא ניסיתי, לא הצלחתי. יש כמובן אופציה לשקף את מסך הטלפון באמצעות כבל, אבל, כל מי שחרד שהסינים יגלו עליו את כל מה שהוא רוצה להסתיר, שידע מראש שזו אפליקציה סינית, תואמת לאנדרואיד אוטו.

בכל מקרה אני מעדיף פחות חיבורים פיזיים, למעט הטענה בכבל או על משטח אלחוטי, ומה שיש כאן מספיק לכל צורך.

מעבר לשינויים הקוסמטיים עברה הגיאומטרי השבחה של מערכת ניהול אנרגיה חכמה, אחת הסיבות העיקריות לשדרוג טווח הנסיעה היא מערכת הבלימה החדשה ONEBOX שהינה המתקדמת ביותר מסוגה. מערכת זו מבטיחה בלימה חלקה ורציפה, עם שליטה מהירה במנוע.

המנוע החשמלי מספק 204 כוחות סוס, עוצמתי ויעיל. לנהגים בעלי חרדת טווח המצב הסופר-חסכוני (Eco+) שמציע הדגם החדש משפר עוד יותר את טווח הנסיעה.

(מומלץ לשימוש בחירום בלבד, כשהסוללה קרובה לסיום).

לגיאומטרי אין לחצן התנעה (או כיבוי), אלא מרגע שפותחים את הדלת, הרכב כבר מפעיל את המזגן ומוכן לתזוזה, אבל אם לא נחגור את חגורת הבטיחות הרכב לא יזוז. בסוף נסיעה כאשר יוצאים מהרכב, הרכב ננעל ומכבה את המנוע.

גם כפתור בורר הנסיעה ירד מהקונסולה שבין המושבים הקדמיים, שבוטלה, לטובת מנוף קטנטן מתחת להגה.

לקח לי פרק זמן למצוא היכן הוחבא כאן מנוף הפעלת המגבים, היות ומימין להגה, למטה, כאמור נמצא מנוף ההילוכים (קדימה אחורה), ורק עיון מדוקדק, ניסוי ותהייה, מצא כי הפעלת המגבים נעשית בקצה מנוף האיתות שנמצא בצד השמאלי של מוט ההגה, כאשר אותו מנוף משמש לאיתות, הפעלה וכיבוי אורות, ולמגבים, ביחד.

שלושה באחד

בנוסף עומדת לרשות הלקוחות אפליקציה ייעודית לשליטה ומידע מרחוק.

 

בעוד הדגם היוצא ביטא פונקציונליות פר שקל, באה מתיחת הפנים לומר שעכשיו מקבלים יותר עבור אותו כסף, ואין מה שמשמח את הלקוח הפוטנציאלי יותר מהבטחה כזאת.

לכן נשאלת השאלה המתחייבת - האם הדבר המהותי ביותר בשדרוג הוא הגדלת הטווח החשמלי ב- 25 ק"מ?

יצאנו אל הכבישים על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית.

 

הזמנתי את רמי לטייל איתי. רמי שהגיע לעולם יום אחד אחריי, ועבד איתי באותה חברה שנים רבות, חולק איתי העדפות משותפות, אך מכיוון ואפילו בילינו בעבר בחו"ל, ראיתי לנכון לקחת אותו איתי למשהו קצת יותר אקסטרימי משיטוט ברחובות רעננה.

אבל היות ואני יודע שמדובר בעכבר עירוני שלא אוהב להיות יותר מידי זמן מחוץ לטווח המזגן, הבטחתי טיול רגוע ומתחשב.

כאמור עומדים לרשותנו 485 ק"מ, ועל כן נראה מה נוכל להפיק מהם.

על הכביש המהיר אני מקבע את מהירות הנסיעה (כרגיל), ומלמד את שותפי החרד, כיצד ניתן לסמוך על מערכות הבטיחות ההופכות (לטעמי) את חיינו נוחים יותר, ובטוחים יותר.

משום מה, גם אנשים פתוחים לשינויים טכנולוגיים, לא תמיד מתחברים לעובדה שניטלת מהם השליטה על הרכב.

העובדה כי זה גם מגיב טוב ומהיר מהם, וגם חסכוני יותר בצריכת אנרגיה משכנעת פחות.

המוזיקה שבחרנו להנעים את זמננו (תחנת רדיו אינטרנטית מהולנד), משקפת את אהבתנו לג'אנר, (שנות השמונים למי ששואל), והרמקולים של חברת

BOSE הם לבדם נימוק משכנע מבחינתנו לרכוש את הדגם הזה, הבכיר במשפחת הג'ילי, המגיע איתם.

בשל זווית השמשה הקדמית ישנם מצבים בהם השמש נמצאת ממול, ומשטח הדשבורד עליו נמצא הרמקול המרכזי (עגול וגדול) משתקף על השמשה, בנוסף לתצוגה העילית המשתקפת לעיני הנהג בלבד.

אהבתנו המשותפת לחומוס מובילה אותנו לסניף שרמי האנין טרם פגש, והוא חומוס סעיד הידוע, שתור הכניסה אליו (שעה מוקדמת בבוקר), מעיד גם על הפופולריות וגם על טריות המוצר, ואכן לא עמדנו יותר מידי זמן עד שהגיע תורנו.

על בטן מלאה יותר יצאנו לשוטט רגועים בשוק הקטן שבסמטאות, וממנו יצאנו אל רחבת נמל עכו.

מזמן לא ביקרתי כאן, וחלו שינויים שהפכו את המקום להרבה יותר אטרקטיבי.

על שובר הגלים נבנתה טיילת על שמשיות מצלות, מדרגות מסוגננות, ספסלים מול הים, ובסך הכול, נעים יפה ומומלץ.

או קיי, עד כאן היה בסדר. אמר האורח. יש עוד משהו?

ובכן, מכיוון ואנחנו כבר כאן דילגנו אל קיבוץ לוחמי הגיטאות, וליד אמת העתיקה, מצאנו זמן לצילומים מחמיאים.

שנים רבות האמנתי כי אמה זו הינה שריד שבנו הרומאים, אך מה רבה הייתה הפתעתי כשגיליתי שהיא הרבה יותר מודרנית.

"... אמת המים הסמוכה לקיבוץ לוחמי הגטאות הינה אמה עות'מנית, מימיו של סולימן פ'חה, משנת 1814. היא מתחילה ממעיינות כברי ומגיעה באמצעות מערכת של תעלות, חלקן חשופות וחלקן מכוסות [כדי למנוע זיהום וגניבת מים], ומספר סיפונים [שימוש בחוק כלים שלובים להעברת מים מעל נחלים] לאמת המים ליד לוחמי הגטאות ומכאן באותם האמצעים לבריכת אגירה גדולה הנמצאת מתחת למסגד אל ג'זאר [סגורה כיום לקהל] בעכו.

האמה פוצצה במבצע בן עמי, תוך המצור על עכו, שופצה לאחר מלחמת העצמאות והשימוש בה הופסק על ידי חברת מקורות קצת לאחר מכן בגלל בעיות של תחזוקה וגניבת מים על ידי חלק מבעלי השטחים שהאמה עברה בשטחם..."

אמת המים לוחמי הגיטאות

אמת מים זו הייתה אחת משלוש שהובילו מים לעכו בתקופות שונות.

 

כול עוד נסענו על כביש מישורי הגיאומטרי הפגינה שקט אצילי, ולא נרשמה אף דרמה גדולה, אבל לא לשם כך התכנסנו.

פניתי מזרחה ועד מהרה הגענו למקטע הכביש הישן (8900) דרכו עלינו במשך שנים רבות אל העיר צפת.

ברור מראש כי הגיאומטרי אינו רכב ספורט, אבל גם בלי להעביר למצב ספורט, אלא במצב חסכוני, הג'ילי הזאת לא פוחדת מעליות ועיקולים, ירידות וסיבובים, וכול אלו מקבלים יחס שווה. בלי למצמץ ובלי לצרוך יותר חשמל ממה שצרכה במישור.

ברור לי גם כי כאשר נרד בדרך חזרה, נאפשר לרכב לאחזר חלק מהאנרגיה בנסיעה מדודה ושקולה.

עין ליאור הוא מסוג המקומות הנחבאים והידועים כאחד. מיקומו ממש בצד הכביש מאפשר גישה קלה, אבל מי כבר נוסע לצפת בכביש הצר והמתפתל הזה כאשר ישנם כבישים קלים ונוחים יותר?

"... בתוך ליבה של שמורת טבע ביריה ניצב לו מעיין יפה בצבע ירוק בהיר הנקרא "עין ליאור". זוהי בריכה מלבנית בגודל 4 מטר על 2 מטר. עומקה של הבריכה כחצי מטר. מקורותיו של המעיין הן מצפת. בחלקה העליון הימני של הבריכה נמצאת הניקבה (חצובה בידי אדם) ממנה נובעים המים, אשר ממלאים את הבריכה. על קיר האבן שמעל בריכת המעיין, חרוט שם המקום "עין ליאור".  המעיין נקרא על שמו של ליאור דהן ז"ל"...

עין ליאור

למרות השילוט והקריאה לשמור על הניקיון המעיין נקי יחסית, אבל בחניה, טינופת ואשפה רבה.

המים במעיין קרים מאד (לעומת הטמפ' החיצונית), ועומקם עד גובה מותניים. יש מי שמראה המים הירקרקים ירתיע אותו מטבילה.

חמש דקות נסיעה משם ואנחנו מגיעים לעולם אחר.

פארק עמק התכלת, היינו כאן בקורונה והמקום היה סגור, החלטתי כי הגיע הזמן לבדוק מה קורה בעיר המנומנמת הזאת.

ערוץ פארק התכלת משובץ בבוסתן עצי פרי ונוי הגדלים טבעי בהרי הגליל.

יש כאן מספר בריכות הבנויות בצורת מדרגות בהן משתכשכים ברווזים, ושביל סלול מקיף אותן.

היות וחלקו הדרומי של הפארק חסום לרגל עבודות, אפשר לעשות סיבוב קטן יותר בחלקו הצפוני, המוצל ברובו, עד לנביעת עין תכלת, האוגרת את מי המעיין הקרירים בבריכה רבועה קטנה, בה ניתן לשכשך רגליים.

עין תכלת, נביעה ובריכה קטנה

"... אחרי עבודות שיקום משותפות של קק”ל, עיריית צפת, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות נפתח מחדש במאי 2019 פארק עמק התכלת – פארק טבע עירוני. הפארק שוכן בגיא נחל ביריה, בכניסה הצפונית לצפת, ומשתרע על שטח של כ-580 דונם.

בין שבילי הפארק תמצאו מעיינות קטנים בהר, בוסתנים של עצי זית ורימון, עצי חורש ים-תיכוני ובריכות מים. גם בעלי חיים תראו משוטטים חופשי ברחבי הפארק - אייל נקוד, יעל נובי, דישונים, עופות מים וצבי מים..."

פארק עמק תכלת

לאחר שכשוך רגליים מתבקש, שבנו אל הג'ילי שעימנו ויצאנו לשוטט בשבילי יער ביריה הסמוך.

מצפה אורי, הצמוד למצודת ביריה הוא מקום שקל לפספס, וקל להגיע אליו.

מצפה אורי, שמנציח את זכרו של חייל צה”ל אורי סמואלוב שנפל בלבנון ב-1998, משקיף על מרחבי יער ביריה, הרי נפתלי, עמק החולה, החרמון והגולן. ליד המצפה נמצא חניון ובו שולחנות מוצלים.

מכאן אנו יורדים בדרך נוף ביריה או דרך נוף עמוקה, לא ברור מה השם, כי הווייז אומרת ככה והשילוט אומר ככה, בכל מקרה מדובר בדרך נופית יפהפייה חוצה חורש גלילי, דרך כביש אספלט צר ובו לא מעט נקודות עצירה מעניינות.

למשל עין נבוריה.

חורבת עין נבוריה הנו מבנה אבן עתיק שנשאר כשריד לכפר נבוריה. במקום היו בעבר מעיינות מי גשמים שנאגרו במקום אך כיום הבריכות יבשות.

היינו כאן בעבר לאחר גשמי החורף והבריכה הקטנה הייתה מלאה יותר, אך כאמור הבריכה יבשה ברובה, ויתכן כי עודנה משמשת בע"ח קטנים.

עוד נסיעה קצרה משם ואנחנו בחורבות בית הכנסת העתיק נבוריה.

"... בחלקו הצפוני של היער, מעל נחל דלתון, ניצב לו איתן ומואר עם שעות השחר, בית הכנסת נבוריה – שריד להתיישבות יהודית, לא רחוק מעיר הקודש צפת. החפירות הראשונות במקום נעשו בראשית המאה העשרים וכן גם בסופה. ממצאי החפירה העלו כי במקום התקיים יישוב יהודי בשם ביריא או בירי החל מימי בית שני ועד המאה השביעית לספירה, עת נחרב המקום בימי הכיבוש המוסלמי.

 

מבחינה ארכיטקטונית, קיים דמיון בית בית הכנסת במקום לזה שהתגלה בברעם. הכניסה מפוארת, המבנה בזילקלי (אולם תווך ומצדיו שתי סיטראות). כיוון התפילה היה כמובן דרומה, לעבר ירושלים. מבנה בית הכנסת שוחזר וסביבו מפוזרים שלטי הסבר ותמונות המרכיבים תמונה של בית כנסת מפואר, מרשים, הנמצא בליבו של מקום קסום. טיול בין כותלי הבית יגלה לכם היכן ניצב ארון הקודש, מחוצה לו תוכלו לקרוא על מיקומה של מערת המילוט וכמובן המשקוף בעל החשיבות הגדולה בכניסה אל בית הכנסת..."

בית הכנסת העתיק נבוריה

כאן כבר הגיאומטרי מודיעה שראוי שנמצא איזו שוקת חשמלית להרוות את צימאונה, על מנת שיהיה לנו איך לחזור הביתה.

נותר לנו טווח מספיק שנגיע אל עמדת טעינה קרובה.

בתחנת דלק מיקה, בצומת מגדל לשפת הכנרת, מצאתי שירותים נקיים, (בסטנדרט ישראלי), עמדת טעינה פנויה במהירות 50 קווט"ש, ובזמן שבצד אחד מתרוקנים, בצד השני מתמלאים, ועם כוס קפה ומאפה בצד מאפשרים לנו לסגור יום טיול מלא ללא דאגות.

בזמן הטעינה רואים מבחוץ על כנף הג'ילי אור פועם בצבע כחול המהווה מחווה טעינה.

מכאן, עם וואטים טריים בסוללה יכולנו לחזור אל המרכז בתחושה של מיצוי יום חווייתי לא קשה מידי.

הגיאומטרי שבה ומוכיחה את מה שכבר ידוע.

ההצלחה שלה לא הגיעה סתם כך. זהו רכב נוח, יעיל מתקדם בטוח וחסכוני.

מתיחת הפנים עשתה לה טוב, אם כי לי באופן אישי מראות הצד קטנות מידי (אבל יש התראת שטח מת באור וזמזום). בחירה ברמת גימור PRO היא זו שתבטיח את הטווח הגדול ביותר, אבל אנשים צנועים שלא נוסעים רחוק יכולים לחסוך הרבה כסף ולרכוש את דגם הכניסה 360 PURE שמספק כאמור "רק" טווח של עד 360 ק"מ, שמספיקים למרבית האנשים למרבית צרכיהם השוטפים.

היצרן מצהיר על צריכה של 16.5 קווט"ש לכל מאה ק"מ, ואני בדקתי כי כל עוד נסעתי רגוע על כביש מישורי הייתי אפילו פחות מזה, אבל בשיקלול כבישים שהיה מהם מכל טוב אפשרי (כולל ירידות שאיחזרו אנרגיה), ומקומות בהם לחצתי יותר, הגעתי לנתון של 17.1 קווט"ש לכל 100 ק"מ, וחישוב פשוט ייתן לי טווח ריאלי של 410 ק"מ.

המספרים שמספרים את הסיפור

צריך לזכור כי זהו נתון שהתקבל על סמך 650 ק"מ בלבד ולא נסיעות רבות וממושכות שישאפו לתקן את הנתון, אבל כך או כך עם הטווח המשודרג ניתן להגיע לכל קצה של ישראל מהמרכז באופן רגוע ובטוח.

ג'ילי גיאומטרי C (בשמה המלא) היא עדיין אופציה מצוינת שמבטיחה שימושיות נוחה וחסכונית שלא מתפשרת על קידמה נוחות ובטיחות.

 

ירון הולנדר (ורמי)

אוגוסט 2023

 

Geometry C  GEELY

רמת גימור 480 PRO.

הספק 204 כ"ס.

מומנט 31.6 קג"מ.

מחיר 166,548 ש"ח (כולל אגרה).

 

חומוס סעיד.

שוק עכו העתיקה.

נמל עכו.

לוחמי הגיטאות.

 

פארק עמק תכלת.

עין ליאור.

מצפה אורי.

דרך נוף יער עמוקה/ביריה.

עין נבוריה.

ביהכ"נ נבוריה.

* כתבה זו מוקדשת לזיכרה של זהבה קוגן שנפרדה מאיתנו בשבת 5.8.2023.

זהבה שנלחמה כנגד כל הסיכויים במשך 3 השנים האחרונות הייתה כוכב נשי זוהר בעולם הרכב הגברי, הייתה מקור השראה למרץ בלתי נדלה, נכונות לכל אתגר, חוכמה ידע ודעת בשלל נושאים, ויחד עם זאת נעימה לכל מי שפגש בה לכמה דקות ויותר.

זהבה הייתה  אחת שנתנה (גם) לי צ'אנס, באהבה באמונה ובתמיכה.

זכרה ישמר אצל כל אוהביה.