מדריך לנהנתן פי 7.

 

שלושה שבועות בלבד חלפו (אבל מי סופר?) מאז שבחנתי את האח הגדול 9G לבין האחות "הקטנה" 7P.

במחשבה לאחור אני מנסה להבין למה הראשון הוא בלשון זכר והשני.ה בלשון נקבה? ואין לי ממש הסבר הגיוני לכך, היות ושני הדגמים שהגיעו אלי הם ברמת הגימור הגבוהה פרפורמנס, עם הנעה של צמד מנועים חזקים במיוחד.

בכל מקרה אחרי כל התובנות וההבנות מהמבחן ההוא (מבחן לאקספנג G9), למה כבר יכולתי לצפות שלא ידעתי?

P7 חולקת פלטפורמה ובסיס גלגלים עם G9, רכב הפנאי הגדול. זוהי מכונית סדאן גדולה ומרווחת הודות לבסיס גלגלים של שלושה מטרים.

הדגם מוצע בשתי גרסאות עיקריות. לאחת מנוע אחד (הנעה אחורית) המייצר 276 כ"ס ו-44.9 קג"מ, בגרסה השנייה צמד מנועים לתפוקה של 473 כ"ס ו-77.2 קג"מ.

לשתי הגרסאות סוללת 86.2 קוט"ש.

 

בחניון היבואן בתל אביב המתינה לי דוגמנית כהה שריפודיה הפנימיים בהירים.

היה יום גשום במיוחד. אספתי את הרכב ונסעתי הביתה.

בחדשות הערב אמרו כי הצפון מלבלב, יש זרימה חזקה בנחלים אבל המבקרים נמנעים מהגעה, דווקא בעונה היפה ביותר, בשל חשש ביטחוני. אי לכך אמרתי לעצמי, נעשה מעשה, ונראה לחיזבאללה, כי גם הם, גם הגשם וגם הקור והערפל לא ימנעו מאיתנו להגיע.

 

בבוקר, בחניה הביתית המתינו לי 500 ק"מ על מד הטווח, מספיק כנראה להגיע לכל יעד בארץ.

כזכור, במפרט היצרן מובטח לדגם הפרפורמנס טווח נסיעה עד 505 ק"מ, בעוד גרסת המנוע הבודד תגיע 70 ק"מ רחוק יותר.

האם מזג האוויר הקר יפגע ביכולות הרכב?

אספתי בדרכי את עודי, שכבר זכה להכיר את האח הבכיר, הוא נכנס, העיף מבט, והתיישב לימיני.

שנינו הסכמנו כי כאן, התחושה הפנימית טיפה יותר צפופה, אולי בשל הקונסולה הרחבה שבין המושבים הקדמיים.

להבדיל מהדגם ההוא, כאן הדשבורד מסתיים בצג מרכזי אחד, ממנו מופעלים מרבית הפונקציות של הרכב.

העדר כפתורים פיזיים, לעיתים יותר מפריע מתורם לפעולות בסיסיות נדרשות, וכאן, כמו שם צריך להתרגל.

גם כאן מערכת הסאונד מגיעה מהבית המשובח של DYNAUDIO, והצלילים העוטפים אותנו בדרכנו צלולים וחדים.

ואם כבר נגעתי בנושא הצליל, כאן בחרו הסינים בפיתוח מעניין, הנוגע בעיקר לנהג, כאשר מגיעה שיחת טלפון מופעל רמקול המותקן במשענת הראש של הנהג, שישמע באופן הטוב ביותר מבלי שהשיחה תפריע לכלל הנוסעים. חביב ביותר.

 

בדרכנו צפונה אנו רואים את שדות העמקים רוויות מי גשמים שירדו לאחרונה, וברדיו החיפושיות שרים הנה באה השמש, ואני רואה בזה הבטחה (כמעט) אלוהית, לרוגע והפוגה.

לפחות עבורנו היום.

 

עצירה ראשונה הייתה ביער גדות. (וואלה עד שהגעתי לכאן לא ידעתי שיש כאן יער).

כאן יש אתר שבימי קיץ כתיקונם משגרים מכאן קיאקים למקטע שייט בירדן ההררי, אבל היום כל שנותר לנו זה להגיע אל מרומי הגדה, בוץ כבד כבר נדבק לסוליות הנעליים כמרמז לעתיד לבוא, ומכאן אנו צופים אל הירדן שזרימתו אולי אינה חזקה ושוצפת, אבל כמויות המים הרבות הרחיבה את נתיבו, וכפי שראינו שלשום בביקור בקאסר אל יאהוד, גם כאן המים מציפים שטחים שבקיץ ניתן להגיע אליהם.

המים חומים ועכורים מבוץ הנשטף עם המים.

כמה תמונות ואנו ממשיכים הלאה על הכביש היפה והריק מתנועה אל גשר הפקק, הניצב בסיבוב הכביש.

גם כאן אנו יורדים להציץ בזרימת המים החזקה.

 

על הכביש בהמשכו, ניצבת סוכה זמנית ליד מחסום זמני, וחיילת משועממת יוצאת ממחסה הגשם לוודא את יעדנו.

המתיחות הזמנית באזור זה מכתיבה התנהגות אחרת, וכפי שאמרו בחדשות מיעוט מטיילים אכן מורגש.

 

בשילוט לנבי יהודה, אמרתי לשותפי למסע כי בפעם הקודמת שהגעתי לכאן עם חבר משותף זה היה בקיץ, וביקשו מאיתנו לא להיכנס לאתר המקודש לדרוזים בשל קדושתו כי הגענו עם בגדים קצרים, אבל היות והיום קר וגשום לא תהיה זו הסיבה בה ימנעו מאיתנו להיכנס.

הכביש הצר עובר במקביל לזרימת נחל חרמון ומגיע עד האתר.

כאן פוגש אותנו חלבי הלבבי שנותן משמרת במקום כחלק ממחויבות בני העדה למקום.

הוא מראה לנו את מתחם הקבר מבחוץ (אין כניסה לקבר עצמו ללא דרוזים), משוחח איתנו אקטואלית ומכבד אותנו בספל קפה חם ואסלי.

מתחם הקבר

"... קבר נבי יהודה (קרוי גם נבי הודא או נבי יהודא) הוא מבנה המזוהה על ידי העדה הדרוזית עם מקום קבורתו של יהודה בן יעקב. האתר מקודש גם למוסלמים ולעלווים. הקבר נמצא בחורשת עצי אלה עתיקים בעמק החולה, על גבעת עזז (תל עזזיאת) בסמוך לשאר ישוב ולקיבוץ דפנה. לפי מלחמת ששת הימים היה במקום מסגד והוא שימש גם כמקום עליה לרגל למוסלמים ביום הראשון של הרמדאן. הקבר שופץ והורחב בשנת 1999 וכיום משמש כאתר לעליה לרגל לבני העדה הדרוזית בגליל ומשמש כמקום תפילה, לימוד ובקשת סגולות.

בימי הביניים זוהה המקום עם קברו של שבואל בן גרשום בן משה, אחיו של יהונתן בן גרשום (נכדו של משה לפי חז"ל)..."

נבי יהודה

 

צמוד למבנה יש זרימת מים חזקה של מים היורדים מההרים.

 

בדרכנו חזרה החוצה אני עוצר בצד הדרך, ומכניס אותנו אל הפתח המוביל לנחל חרמון.

בימות הקיץ הומה המקום ממבקרים המגיעים אל קו המים דרך חורש מרהיב שמקבל עם הגשם תחושת ג'ונגל אסיאתי.

גם כאן זרם המים החזק שוצף ומרחיב את הערוץ הטבעי.

 

אם עד עכשיו עוד נהנינו מקצת גשם בדרך, מרגע שהתחלנו לטפס בכביש העולה לרמת הגולן, מזג האוויר התכעס על בואנו, עננות ערפילית צצה הגשם והקור התחזקו.

זה כזכור לא מספיק סיבות לעצור שני גברים נועזים שקיבלו החלטה, ויהיה מה.

בחניה של מפל סער שמנו את האקספנג הנמוכה ליד פינת הפיתה דרוזית, חצינו את הכביש והלכנו בעקבות קול המים הנופלים אל מרפסת התצפית.

"... נחל סער מתחתר בתפר שבין רמת הגולן והר החרמון, ולמעשה מסמן את הגבול הגאוגרפי בין שני חבלי הארץ. הנחל מתחיל את זרימתו בעין סער, הסמוך ליישוב מג'דל שמס, מנקז את בקעת יעפורי, עובר צפונית לברכת רם, פונה מערבה בסמוך ליישוב מסעדה וממשיך עד שהוא נשפך לנחל חרמון (בניאס).

 

בחלק היפה שבו עובר המסלול, הנחל זורם בין סלעי הגיר והדולומיט הלבנים של החרמון (בגדה הצפונית של הנחל) לבין אבן הבזלת השחורה של רמת הגולן (בגדה הדרומית של הנחל). בעברו היה נחל סער איתן, ומים זרמו בו כל השנה, אך לפני שנים רבות החלו תושבי צפון הרמה והחרמון להשתמש במי המעיינות של בקעת יעפורי, ולכן כיום הנחל זורם רק בחורף..."

מפל סער

הייתי כאן פעמים רבות, ולו הייתי זקן צפתי הייתי אומר שאני לא זוכר שראיתי אי פעם זרימה כה חזקה ועוצמתית במפל הזה.

עוצמת נפילת המים מחרישת אוזניים ומרהיבה מאד.

מסתבר כי לפעמים כדאי מאד לצאת מאזור הנוחות (כורסא ליד התנור עם כוס תה חם), כדי לחוות תופעה מיוחדת.

על מנת להעצים את הביקור, סבבנו בשביל המסומן, כולל מעבר בגשר קטן מעל המים הזועפים (זה שכנראה נתן לפול סיימון את ההשראה לשיר Bridge over Troubled Water), טיפסנו לגדה השנייה ואף חצינו את הכביש לתחילת מסלול נחל סער (סומן לביקור בזמן אחר).

הגשם והרוח לא פסקו לרגע, ומה טוב לחזור לרכב שהמתין בסבלנות לבואנו, ועכשיו הבנתי למה נעים בפנים יותר וכמה מאשר בחוץ.

כמה יותר?

פי שבע !!!

 

האיקס שלא נעלם-אקספנג

יקב פלטר הוא מקום שאני מנסה להגיע אליו לביקור אישי מזה כמה שנים, ובכל פעם משהו שיבש את הביקור.

בעבר נמסר לי כי הגעה בסוף שבוע היא בעייתית בשל כמויות המבקרים, אבל היות ובחרנו ביום חול, הבעיה תצטמצם מן הסתם.

בכניסה לקיבוץ עין זיוון אין שילוט המוביל למבנה היקב, ולפי הכוונת השומרים בשער צריך פשוט לנסוע בכביש הפנימי עד שמגיעים.

הגענו למקום בו חנו רכבים רבים, והייתה בו המולת עבודה כלשהי.

פתחנו דלת במבנה אטום, ומשנכנסנו פנימה התגלה חלל האנגר ענק, שמצד אחד שלו שורת מכלי נירוסטה המשמשים להתססת התירוש, ומד שני שולחנות וכיסאות מפוזרים סביב תנורי ברזל גדולים המוזנים בבולי עץ.

אם חיפשנו אווירה חורפית וחו"לית, הרי שכאן היא נמצאת במלוא עוזה.

"... לייצור יין באחת הנקודות הגבוהות בישראל, בגובה של 1000 מטר מעל פני הים, ישנם יתרונות רבים- אדמת טוף געשית, חורף ארוך וקר, קיץ קריר ויבש, משרע טמפרטורות גדול בין לילה ליום וקרינה חזקה. תנאי אקלים אלה מהווים סביבה אידאלית להבשלה ארוכה ואיטית של הפרי ומעניקים מגוון של טעמים ואיכות פרי גבוהה..."

יקב פלטר

אלון והיין

בכניסה פוגש אותנו אלון מנהל מרכז המבקרים של יקב פלטר.

ממנו אנו לומדים כי למרות מיקומו בקיבוץ, זהו יקב פרטי.

מייצרים כאן יינות לבנים, אדומים, וכן תוצרי מזקקה אלכוהוליים כמו ויסקי, ג'ין וברנדי בטעמים שונים.

היקב מורכב משני מותגים. פלטר יין לא כשר, ומטר בעל תעודת כשרות.

שני היקבים אגב נמצאים תחת קורת גג אחת.

קונספט המקום עובד על טעימות יין ללא עלות, ומגשי גבינות בעלות 80 שקלים.

גבינות העיזים משובחות וטעימות ומגיעות עם פרוסות לחם חם וזיתים מרירים.

היקב מייצר בשני היקבים כ 500,000 בקבוקים בשנה, והיצור ידני בכל התהליך על מנת לתת לו את האפיון הבוטיקי.

היקב מייצר כ 27 יינות שונים.

מחירי היינות נעים בין 80-310 שקל.

טעמנו 2 לבנים.

1 רוזה

5 אדומים

2 סוגי ברנדי (תפוחים ומג'הול).

אלון מוביל אותנו אל חלקו המתועש של היקב, מסביר תהליכי יצור ומשכנע אותנו שיצור יין זו עבודה לא פשוטה בכלל.

שמתי לב כי יצאנו חמימים ומחויכים הרבה יותר מכפי שהגענו.

מצד שני, למרות כל האלכוהול הראש לא דופק, מה שמעיד על איכות היין (טיפ שנתן יינן), אבל מכיוון שערפל כבד עוטף את הכבישים, צריך לנהוג מאד בזהירות, על כן אני מפעיל את כל האיתותים, וכן את תאורת הערפל.

 

בתצפית כוח נתי (על שמו של גיבור ישראל נתי גולן, שזכיתי להיות פיקודו), הערפל הסמיך נתן לעצים רקע המחייב עצירה ויצירת קליפ מהמם לרשתות החברתיות המתאימות.

עם כל הערפילות והסגריריות הזאת קשה לאמוד את השעה המדויקת, אבל אנחנו מחליטים למצוא בדרכנו עוד מפל אחד.

מזג האוויר החריג הביא אותנו מראש להחלטה כי כל אתר שנגיע אליו יהיה כזה שיש בו אספלט בלבד, וירידה מהרכב להליכה של דקות ספורות, על כן מפל שענה על הגדרה כזאת הוא מפל עיט.

"... הזמן הכי טוב להגיע לביקור וטיול אל תצפית מפל עיט זה מיד אחרי הגשמים, הזרימה מאוד עזה וחזקה והדבר ניכר היטב במראות של מים שוצפים היורדים מטה אל תוך ערוץ הנחל אשר נמשך כ -7 קילומטרים לערך ממקורו בעין עיט עד שנשפך בסופו של דבר לאחד מיובליו של נחל יהודיה, זאת לאחר המסלול שעובר בתוך הקניון המדהים בו הוא זורם.

רשות הטבע והגנים שילטה את המקום והכשירה שבילים ואף גשר עץ שמתחתיו עובר נחל עיט שעושה דרכו אל המפל.

מן הגשר ניתן לתצפת על עמודי הבזלת של ערוץ נחל עיט..."

מפל עיט

אומנם הגענו לכאן בדיוק בזמן המומלץ ביותר, תוך כדי הגשמים שלא מפסיקים לרגע, זה די אכזרי להיות בחוץ עם הרוח ונתזי המים שאתה לא יודע מה מקורם המדויק (ולא ממש משנה), לכן באנו, התרשמנו, צילמנו מכל הזוויות וחזרנו חיש לאקספנג הסבלנית.

בנקודה זו ראיתי כי 500 ק"מ המובטחים היו "קצת" יומרניים, והיתרה לא תספיק לחזרה עד הבית.

ברור כי מזג האוויר, העליות הארוכות, השימוש במזגן (למניעת אדים ברכב) גובים מחיר חשמלי, אבל הירידה הארוכה מרמת הגולן מאפשר לשבע שלנו להחזיר לעצמה וואטים אבודים.

בהשוואה לחשמליות אחרות אחזור האנרגיה לא מהסוג שיפיל אותך מתדהמה, אבל הוא קיים ואפשרי.

לפני טעינה

אחרי טעינה

כבר למדנו להכיר ולהוקיר את עמדת הטעינה של סונול בקיבוץ אפיקים, שהיא גם פנויה ברוב הזמן וגם ממש מהירה, ויש לנו תקווה לאיזה כוס קפה מנחם בזמן הטעינה.

בביקורנו הקודם כאן לא מצאנו כזה, אבל היום הרי הצטיידנו במנת אופטימיות גבוהה, לא ככה?

וכאשר מגיעים עם רף אופטימי זהיר מתברר כי רק צריך להרים את הראש, וממש מול עמדת הטעינה יש סוכה מוארת בשלל נורות, מה שבמתברר כפיצרייה בשם פרסקה, ובזמן שהאקספנג לגמה אלקטרונים אנחנו התנחמנו בכוס קפה חם ומאפה בצק פיצה עם שוקולד שהיה בול במקום ובזמן.

40 דקות טעינה הוסיפו לסינית 300 ק"מ שהם יותר ממה שאנחנו צריכים, כדי לחזור הביתה.

 

בילינו ביומיים הללו מספיק זמן ומרחק כדי לגבש דעה, שקרובה מאד יש לומר למה שכתבתי רק לפני שלושה שבועות על הדגם האחר במשפחה.

גם האקספנג הזאת בגרסתה החזקה ביותר כולה עונג צרוף של כוח מתפרץ (כשרוצים), של אחיזת כביש מופתית, של מרחב מחיה מכובד ונוחות כללית משובחת.

איכות חומרי הבנייה וההרכבה מכוונים לרף הפרמיום עוד לפני שהמחיר מגיע לשם, והתחושה הכללית היא של מכונית ששווה את מחירה, שכן מתחרות שלה ברמות המחיר הללו מציעות בד"כ פחות מרשימת המלאי הארוכה שיש כאן.

אבל מצאתי חלון אחורי צר (מידי), ויותר מידי פעולות על המסך כדי להגיע לפעולה פשוטה, טווח מוצהר שיתכן שלוקה בקצת יומרנות, שכן על פי הנהיגה שלי המתונה מגיעים לנתון של 20 קווט"ש לכל מאה ק"מ, ומכאן הטווח הריאלי יעמוד על 430 ק"מ, בתנאי קיצון ישראליים.

יתכן כי נסיעות עירוניות רבות יותר ישפרו את הנתון הזה משמעותית.

כחבילה ה-7P תעניק לנהג ולנוסעים שעות רבות של נוחות רכה ונסיעה נעימה.

בערב, כשנפרדתי מעודי, האורח שלי, שאלתי אותו.

תגיד אחי, איך היה לך היום?

פייייי , הוא ענה.

 

ירון הולנדר (ועודי)

פברואר 2024

 

אקספנג 7P

רמת גימור פרפורמנס.

צמד מנועים חשמליים.

הספק 473 כ"ס.

מומנט 77.2 קג"מ.

קיבולת סוללה 86.2 קווט"ש.

טווח (יצרן) 505 ק"מ.

צריכה (במבחן) 20 קווט"ש לכל 100 ק"מ.

מחיר 267,548 ₪.

 

 

יער גדות.

גשר הפקק.

נבי יהודה.

נחל חרמון.

מפל סער.

יקב פלטר.

מצפור כוח נתי.

מפל עיט.

עמדת טעינה מהירה באפיקים 150 קווט"ש.

פיצה פרסקה קיבוץ אפיקים.