אם להתחיל מבראשית, אז ככה.

 

"קליפורניה חולמת" שרים לי באוזניות בדרכי לאסוף (עוד) דגם של ג'נסיס, שטרם דגמתי, ואם אנחנו כבר בענייניי חלומות אני חושב לי, כי או שהם יתחילו להוסיף דגמים, או שייגזר עלי איפוק מסוים, שכן דגמתי לדעתי כבר את כל הדגמים הנמכרים בישראל.

כזכור ג'נסיס החלה את פעילותה בישראל לפני כשלוש שנים, ואת הדגם לוגם הבנזין בחנתי לפני כשנתיים. במשך הזמן שעבר נראה כי המותג היכה שורשים בשוק הפרמיום, ומביט סביבו לכל המתחרים כשווה בין שווים בלבן של פנסי הדרך.

הדגם החשמלי זהה בעיצובו הפנימי והחיצוני לאחיו עם מנוע הבעירה, רק שהוא נוסע הרבה יותר בשקט, ומאופיין כדרכם של מנועים חשמליים בהרבה יותר כוחות.

ל-GV70 חשמלית שני מנועים חשמליים המפיקים יחד 489 כ”ס ו-71.4 קג”מ אלו מוזנים מסוללה היכולה לקבל טעינה של עד 175 קו”ט מעמדת טעינה של 400 וולט או עד 350 קו”ט מעמדה של 800 וולט. ההנעה כפולה ועם כל כך הרבה כוח שיורד באופן מושלם לכביש, מאפשרת לרכב להגיע ל-100 קמ”ש ממצב עמידה ב-4.2 שניות בלבד.

את עניין הטעינה המהירה אבדוק במהלך הסופ"ש.

אני כבר רגיל לרמת ההידור והפאר של דגמי המותג, אבל כאן זכיתי להשוואה בין רמות אבזור שונות. בעוד הגימור הפנימי השחור הוא "מכובד" נאה, מדיף סטייל בוגר ומאופק, מגיע  זה הבהיר מכה אותך בעיוורון מפאת בוהק לובנו המהפנט.

קניתי!!!

מזמן שמתי לב כי רכבים שעיצובם הפנימי כהה, לעיתים אפילו כהה מידי, ובעיקר כאלו ללא תוספת נקודות צבע או גג שמש מעל הראש, הינם קודרים ומשרים אווירה כבדה, ושונים בתכלית מדגמים שיש בהם הרבה יותר אור, וכך הדגם בעל הריפוד הבהיר אולי ידרוש יותר הקפדה על ניקיון פנים (כאילו, לא ברור מאליו שרכב צריך להיות נקי ונעים?), אבל יש בו המון שמחת חיים מרגע שנפתחת הדלת.

גם בחניון חשוך עם נגיעות הצבע של תאורת האווירה מתקבלת תחושה מיידית ששמו כאן לב לפרטים הכי קטנים של עיצוב, נוחות, ואיכות כללית.

כמקובל בדגמי היוקרה של היצרן הקוריאני, גם כאן מנוף האיתות מפעיל על לוח המכוונים מצלמה צידית, ובמקום לשלוח עיניים הצידה יש להמשיך להסתכל מעבר להגה. כאשר מתרגלים לזה זה נוח מאד, אבל דורך זמן הסתגלות.

בפינת הגימיק התורן נמצא אופציה לשינוי סאונד חיצוני של המנוע, יש לזה בעיקר צורך בטיחות לאלו הנמצאים מחוץ לרכב ולא שומעים רכב חשמלי שקט מתקרב.

נקודה נוספת שמרגיזה את המבקר הזמני הן שתי הטבעות הגדולות הסמוכות זו לזו בקונסולה שבין המושבים הקדמיים.

אבל אין כנראה בעולם דברים מושלמים לגמרי, שכן גם כאן מערכת הניווט עדין דורשת כבל מרגיז שצריך לחבר ולנתק בכל כניסה ויציאה מהרכב.

בעוד האחת אחראית לפעול תפריט האפשרויות שעל מסך המולטימדיה, השנייה, אחראית על כיוון הנסיעה, קדימה או אחורה.

ולמה זה מרגיז? כי היד נשלחת תדיר באופן אוטומטי לחוגה הלא נכונה, אם רוצים לשנות את כיוון הנסיעה או לשנות משהו במסך.

אני מניח ומאמין כי בעלים שמחים של רכב זה כבר יסתגלו וידעו לאן לכוון את היד עבור איזה שירות נדרש.

הדשבורד המעודן שטוח בחלקו הימני על מנת לאפשר שדה ראיה רחב, למעט מסך המולטימדיה המלבני שצומח ממנו, אבל לא מסתיר את שדה הראיה. קו הדשבורד עולה כקו ההגה, ונראה כמשלים אותו, כאשר לוח מכווני הנהיגה ברור וצלול.

לדגם זה יש שלוש רמות גימור הנבדלות זו מזו בפריטים בודדים.

לרשותי הועמד אקסמפלר חדש דנדש 300 ק"מ בלבד על מד האוץ שלו, והוא האמצעי בין רמות הגימור, ועל המסך עומדים לרשותי כרגע מעל 400 ק"מ טווח נסיעה.

רכב חדש לא משקף נתוני צריכה אמיתית לאורך זמן, אבל אשתדל להיות נחמד אליו, וללחוץ בעדינות, כדי לקבל סוג של אמת מידה.

קבעתי מסלול שמתחיל בהרי ירושלים, ועולה אליה לאט לאט, בידיעה כי לעלייה יש מחיר, וגם לירידה מעיר הבירה יש משמעות חשמלית.

מושב אבן ספיר נמצא בסמיכות לבית החולים הדסה עין כרם, ובו יש שתי אטרקציות אליהן שלחתי את הגה ה-70.

הראשונה שבהן נסתרת, וידועה למעטים.

כיוונתי את הרכב לרחוב ברקת במושב, ומשנפתח השער הצהוב נסעתי בעקבות ההוראות.

בקצה הדרך יש מקום חנייה לעשרה רכבים לכל היותר, או להחנות את הרכב כ-200 מטר משם, ולרדת ברגל אל שער המנזר.

כאן מקבלים את פנינו במאור פנים וברכת בוקר טוב.

במנזר יוחנן במדבר שורר שקט פסטורלי המופרע מרעשי האופנועים שנותנים בגז בכביש למטה, בערוץ נחל שורק.

בין לבין האופנועים החולפים, אפשר להתמכר לשלווה מול הנוף.

זהו מנזר קטנטן שפלג מים זורם בו, ומאמינים באים לכאן עם בקבוקים וג'ריקנים למלא מים שיש בהם סגולה או קדושה.

"... המנזר קרוי על שמו של יוחנן המטביל , שע"פ המסורת נולד בעין כרם הסמוכה, בה החל את התבודדותו לפני שירד למדבר.

יוחנן הוא דמות מרכזית בברית החדשה, אב טיפוס לדמותו של אליהו הנביא, המתואר כמבשרו של המשיח ומטבילו, אשר בחר בדרך חיים בלתי שגרתית. הוא הסתובב בהרים, התקיים מאכילת חגבים ודבש בר, ויצא בקריאה לאנשים לחזור בתשובה לפני יום הדין הקרב.

במאה ה-6 לספירה נבנה במקום מנזר ששופץ והורחב בתקופה הצלבנית... הכנסייה והמנזר נבנו ע"י האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצ'י בשנת 1922..."

כנסיית יוחנן במדבר

באנו ראינו, טעמנו ממי המעיין, ספגנו שקט נעים, ויצאנו לקראת הנקודה הבאה.

עדיין בתוך המושב, אבל הפעם הצוענייה התבקשה להביא אותנו אל רחוב טופז.

"... עין ספיר הוא מעיין מהמם ומרהיב ביופיו אשר חצוב בתוך מערה אשר ממנו יוצאת נביעתו. עין ספיר הוא אחד מבין המובחרים במעיינות שבהרי ירושלים...

נביעה סודית ונסתרת הנובעת מתוך מערה. המערה חצובה בסלע ומספקת כל ימות השנה מים קרים נקיים וצלולים..."

עין ספיר

בביקור זה אני שם לב כי ערמות הטינוף כבר נוכחות פחות (לא שנרשם ניקיון בית מרקחת), אבל מצהלות גיל של ילדים רבים שנכחו כאן, גם עושות את הביקור לרועש מאד ופחות נעים, וגם הופך את מי המערה לעכורים יותר.

צריך להגיע כשיש פחות אנשים כדי לזכות ביותר, כנראה.

אני אופטימי ויודע שסוף היום יהיה רטוב ללא ספק.

כפתור לחיוכים מיידיים

לדגם שאיתי יש על ההגה למטה, כפתור BOOST ייעודי שתפקידו לתת כוח מתפרץ לעשר שניות לצורך עקיפה למשל, ולחיצה עליו משחרר באופן תמידי סוג חיוך של שביעות רצון, בעוד שאר הרכבים שעל הכביש נדמים כאילו עצרו את נסיעתם, באותו זמן של שיוט חרישי.

יצאנו מהמושב רק על מנת לנסוע מספר דקות אל חניון בית החולים הדסה.

האורחת שאיתי לא הייתה מעודה בכנסייה הרוסית בעין כרם שצריחיה המוזהבים פורצים לפתע אל הנוף.

"...כנסיית הביקור ומנזר גורני נמצאים בשכונת עין כרם. שכידוע מיקומה על צלע ההר הופך אותה למרשימה וחביבת הרומנטיקנים, והזוגות שרוצים שקט ומקום ציורי לשהות במחיצתו. הנופים המוריקים סביב והבוסתנים והעצים הרבים המקיפים את אזור השכונה, וצובעים אותה בגוונים אינסופיים של ירוק, עוטפים ברכות כמה כנסיות מיוחדות במינן שנמצאות בשכונה. הכנסייה היפה ביותר היא כנסיית הביקור, ששוכנת במעלה הגבעה... המתחם של כנסיית גורני, המכונה גם "המוסקוביה" מקיף את כנסיית הביקור מכל עבריה. שטח הכנסייה נרכש על ידי המסדר הפרנציסקני הקתולי ב- 1679.  בכדי להקים את הכנסייה מחדש... כנסיית גורני מרשימה ביופייה על ראשה 5 כיפות מוזהבות עם סמל הנצרות מתנוסס מעליהן. כיום במקום מתגוררות נזירות רוסיות נוצריות -אורתודוקסיות ..."

הכנסייה הרוסית, מנזר גורני

הביקור במתחם הזה מכניס את המבקר אל תוך בועה מנותקת מכל הוויה אחרת. קפיצה לחלון זמן נטול הפרעה כלשהי. ציוץ ציפורים ברקע, מידי פעם דנדון פעמונים רחוק, ונזירות מבוגרות החולפות בחרישיות, מעבירות תחושה של מקום אחר.

המשכנו לעיר הבירה לחפש נקודות עניין.

מצאתי חניה פנויה (לא עניין של מה בכך) ברחוב המפקד בגבעת חנניה, ולזו שהתלוותה אלי אמרתי שאני הולך להפתיע אותה.

ברחוב עין רוגל הסמוך נמצא בית מוקף חומה ובה דלת שדחיפה שלה מוכיחה כי היא פתוחה, וממנה ממשיכים לדלת נוספת של בית, ואף היא פתוחה לכל עובר אורח.

נכנסים פנימה ועולים במדרגות האבן הצבעוניות, ובקומה השנייה נכנסים אל תוך היכל שאחד מקירותיו מורכב מחלונות גדולים מהם ניבט נוף העיר העתיקה ממש ממול.

מראה מהפנט.

זוהי סוכת הלל.

סוכת הלל הוא בית תפילה לכל מאמין בשלום ובאהבה, או כמו שכתוב באתר שלהם " לכולם יש רצון משותף לשרת תחילה את האל, להתפלל לשלום ירושלים ולהתערב למען ישראל והעמים. "

סוכת הלל

יש כאן במה ועליה כלי נגינה שונים וכל מי שנכנס לכאן יכול לשאת תפילה בשם כל אל ושפה.

כשנכנסנו שמענו קול תקיעת שופר ארוכה. לתדהמתנו פגשנו גבר ושתי נשים לא צעירות, (לא יהודים), שהגיעו לכאן מאדלאיד אוסטרליה להביע תמיכה בישראל בזמן הזה. הקשישה שבין השתיים הסכימה לבצע תקיעה חוזרת עבורי, ואם יש בין הקוראים חזן שמחפש תוקעת מקצועית ממש לחגי תשרי אני יכול להמליץ על הגברת שהפליאה בתרועותיה.

למטה בערוץ המפריד בין הבתים לעיר העתיקה עובר גיא בן הינום ועליו הגשר התלוי שנפתח בשנה האחרונה.

"... הגשר החדש, שממוקם בגן לאומי סובב חומות ירושלים, מחבר בין מורדות גיא בן הינום לבין הר ציון. הוא נמצא בסמוך לחווה החקלאית בגיא בן הינום שמקיימת פעילויות חקלאיות קדומות כמו מסיק זיתים והכנת יין, ובסמוך לגן לאומי עיר דוד..."

גשר גיא בן הינום

עירית ירושלים לא השכילה לתת לגשר הנאה המשך כלשהו משני צדדיו, ולא חנייה נוחה למבקרים, כך שנותר לעשות זה למצוא חניה, ללכת לגשר, לחצות אותו הלוך וחזור ולנסוע משם.

בשעה זו של היום נותרנו עם שתי חובות

הראשונה להתגבר על הרעב.

בכל פעם שאנחנו מגיעים לירושלים יש לנו תחנות לעצירה שהן ממש ברירת מחדל.

אחת מהן היא מסעדת "חבש" 

(משיח ברוכוף 5), מסעדה אתיופית אותנטית, בסמטה קטנה ליד שוק מחנה יהודה.

הפייבוריט כאן הוא מגש ענק עליו מונחת אנג'ירה (הלחם האתיופי), ועליו מטבלי קטניות שונים ובמרכז סלט ירקות.

זוהי מנה המספיקה לזוג, אוכלים אותה בידיים, ללא סכו"ם, טעימה מאד, מזינה, בריאה, ומחירה 50 שקלים בלבד.

יש גם מנה עם בשר שדגמנו פעם אחת, אבל הצמחונית טעימה לנו יותר.

אם אשתמש בדימוי מוכר אומר כי מעיין שיופיע בבוקר יחייב טבילה מאוחרת יותר, וכך כמו פרפר הנמשך אל האור משכנו עצמנו אל גן לאומי עין חני'ה הנאה.

זהו אחד המקומות החביבים והנעימים שיש בהרי ירושלים.

היות והאתר מפוקח ומנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ברור שיהיה כאן נעים, נקי ושקט.

שתי בריכות המים במקום מנוקות אחת לשבועיים מהירוקת המצטברת, לכן רצוי להתקשר לפני שמגיעים לוודא שיש מים בבריכה אחת לפחות.

במקום גם נקבה קטנה אליה לא נכנסתי עדיין אף פעם.

אחרי שסידרנו את הראש, הבטן וכל הגוף כולו אפשר לחזור אל המרכז בתנועה מדודה ורגועה.

כבקיא בהלכות נהיגת רכב חשמלי קיבעתי את המהירות על 90 קמ"ש, ברמת הרגנרציה הגבוהה ביותר, ונתתי לג'נסיס להחזיר אותי לבראשית.

טוב, ברור כי משחק המילים הזה התחייב, אבל המשמעות שלו הייתה כי אם העלייה לירושלים גבתה 25 אחוזי סוללה הרי שהירידה למרכז באופן רגוע ונינוח הייתה חסכונית הרבה יותר ודרשה רק 7% סוללה, או אם נשווה זאת לנתוני צריכה העלייה "עלתה" כ-19 קווט"ש, בעוד הירידה גבתה רק 11.

כך או כך בסיומם של כ-555 ק"מ משותפים הצלחתי להפיק תוצאה משביעת רצון של 18.4 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

נתון זה הוא לא רע בכלל ומשקף טווח ריאלי של 420 ק"מ (נתוני יצרן 465 ק"מ ע"פ מכלול משתנים).

ולקינוח אוסיף גם את עניין העלויות של טעינה ציבורית ובין זו הפרטית.

בעמדה הכי מהירה בארץ שילמתי באפליקציה 110 שקלים עבור 53% שהביאו את הסוללה לרף 421 ק"מ.

בעמדה ביתית עלות הטעינה כ 27 שקלים בלבד, אבל הקצב הרבה יותר איטי.

מי שקורא את כל הפרטים בוודאי שם לב בתחילת הכתבה על נתון קטנטן הנחבא בין המספרים.

עמדות מהירות מאד במהירות 800 וולט יכולות להטעין את הרכב במהירות גבוהה וכך זכיתי לראות את המספר 180 קווט"ש למשך מספר דקות, וכיצד קצב הטעינה הוא מהיר מאד. מעבר לרף 90% הרכב מוריד את קצב הטעינה למען בריאות הסוללה.

 

טעינה ביתית (למעלה) וציבורית(למטה)

בד"כ אני משתמש בצ'יפים הנמסרים לי לשימוש, ואיני יודע את עלות השימוש בהם.

הפעם אני עושה שימוש באפליקציה, כך שהמחיר גלוי וידוע, ומוכיח כי כל רוכש רכב חשמלי ינהג נכון בהתקינו עמדת טעינה ביתית.

זה שמשאיר בקופת היבואן מעל חצי מיליון שקלים אולי מוטרד פחות מעניין החיסכון הכספי, אבל בל נשכח שעמדה ביתית חוסכת זמן חיפוש אחר מטען ציבורי שלא תמיד יהיה זמין כאשר נגיע אליו.

כך או כך נשארים בסוף נהיגה בג'נסיס 70GV בתחושה שעוד יום עבר בנעימים,

ג'נסיס ממשיכה להוביל את סגמנט "יוקרה בחצי מחיר", בכבוד רב ובמוצרים משובחים וראויים.

 

ירון הולנדר (שירה ואפרת)

יוני 2024

רמת גימור .luxury

הספק 489 כ"ס.

מומנט 70 קג"מ.

הנעה כפולה (שני מנועים).

קיבולת סוללה 77.4 קווט"ש.

מרחק סרנים 287 ס"מ.

טווח נסיעה (יצרן) 465 ק"מ.

צריכת חשמל יצרן 19 קווט"ש למאה.

צריכת חשמל (במבחן) 18.4 קווט"ש.

מחיר (רכב מבחן) 519,567 כולל אגרה.

 

מושב אבן ספיר.

מנזר יוחנן במדבר.

עין ספיר.

מנזר נשים גורני, הכנסייה הרוסית.

סוכת הלל.

הגשר התלוי גיא בן הינום.

מסעדת חבש.

עין חני'ה.