רנו ארקנה הושק בישראל לפני כשנתיים (וזה גם גילו
של רכב ההדגמה), אך לי עדיין לא יצא לבחון את הדגם הזה, ולאור ריבוי הרכבים הנראים
בכבישים, החלטתי לראות מה סוד הקסם.
הארקנה (לא הצלחתי למצוא פירוש למילה), מגיע
בתצורה של קרוסאובר קופה, מזכיר מאד בקווים צרפתייה מבית אחר, אבל אלו קווים נאים
ובאים טוב לעין, בעיקר בצבע "אדום להבה". (וכל מי שיש לו בעיה של צבע כי
הוא אוהד קבוצת כדורגל שצבעיה אחרים, אומר שזו בעיה אישית שלו). האדום של רנו הוא
אדום מלהיב שצובע את כל סביבתו באור אחר.
נקודה.
לארקנה
מנוע היברידי המשלב יחידת בנזין 1.6 ליטר ושני מנועים חשמליים. אלו מניעים את הגלגלים
הקדמיים דרך שתי תיבות הילוכים - ידנית עם 4 יחסי העברה שמופעלת על ידי פיקוד חשמלי,
ומנוע חשמלי המסנכרן את העברת ההילוכים ועוד תיבת שני הילוכים למנוע החשמלי. התוצאה
המשולבת היא 143 כ"ס, נתוני המומנט המירבי מתחלקים לשניים, מנוע הבנזין מנפק 15.1 קג"מ, והחשמלי יוסיף מצדו 20.9.
התוצאה
המרבית לא מופיעה בשום מקום, רק אציין שזה לא אחד ועוד אחד.
שלט הארקנה הוא גדול ומרובע, ואין לי שום רעיון
מדוע יש צורך בגודל הזה, שאין לו אפילו חור לשילוב במחזיק מפתחות כלשהו. אם רצה
המעצב להוציא פרט שונה מכל אחד אחר הוא הצליח בזה ללא ספק.
רכב ההדגמה מגיע עם מדרגת צד אשר אופיינית בדרך כלל לרכבים גבוהים יותר ולרכבי שטח (לפעמים זה כמובן גם וגם), וכפי הנראה זהו פרט עיצובי בהתקנה מקומית ברמת הגימור הזאת.
כתב אחד מעמיתי כי מדרגות אלו בעיקר יוסיפו בוץ
למכנסיים בחורף, ולא חייבים לרכוש את התוספת הזו.
בנוסף, מול יושבי השורה השנייה מותקנים ברכב ההדגמה שני מסכים (בהתקנה מקומית), מבוססי אנדרואיד עם משחקים, אינטרנט, יו טיוב ועוד.
היות ורק
נהגתי, לא הזדמן לי לחקור אותם לעומק.
ואם כבר נגעתי בשורה השנייה, מרחק הסרנים עומד על
272 ס"מ, מה שמבטיח כי אלו שישבו מאחור ייהנו מרווחה מסוימת, ולמרות תצורת הקופה,
לא מצאתי בעיית גובה ליושבים שם.
תא המטען גדול ונח להעמסה.
זה/זו הרוכש.ת את הרכב לצרכי משפחה ימצא רכב
שמידותיו הולמות צרכים מקובלים.
כאשר אין לי הרבה תוכניות אני מעדיף לנסוע סתם כך
לחיפה.
בכל זאת, עיר הולדתי, ויש לי סנטימנטים לעיר
הזאת.
הנסיעה לחיפה מישורית ברובה, ואם אין פקקים
מיותרים מדובר בנסיעה במהירות קבועה, בלי דרמות מיוחדות.
אלו מתחילות בעיר הכרמל מרובת העליות העיקולים הסיבובים
והירידות.
מי שמכיר את העיר יודע היכן למצוא את אלו שימריצו לו את פעימות הלב, לא צריך לנסוע נורא מהר כדי לגרום לזה.
 |
| אפילו גלגל חלופי יש |
אחיזת כביש, האצות, בלימות, עצירות ונסיעה בכבישים
שאין בהם רגע מפולס אחד, מאפשרים לכתב לקבל איזה סוג של אינדיקציה ראשונית לגבי הרכב.
לגיר יש מצב נסיעה B המאפשר נסיעה אשר נקראת
ברכבים החשמליים ONE PEDAL, יעני, נסיעה עם דוושה אחת, כאשר מפסיקים
ללחוץ על דוושת התאוצה, הרכב יבלום מעצמו עד עצירה. בנוסף מצב זה, עקב הבלימה
המחוזקת הרכב מטעין טוב יותר את הסוללה החשמלית.
היות
וכאמור היצרן קורא לצבע האדום הזה "אש להבה", החלטתי כי אין מתאים יותר
מללכת באמת למקום בו החום יוקד כאש, ומן הסתם נמצא (אם נחפש היטב) מקומות מרעננים
ומצננים שישכיחו את החום.
אספתי
את אבי, שהגיע כמוני לבוש בתיאום לצבע הרכב, ויחדיו יצאנו אל הכבישים המהירים
לאסוף חוויות.
 |
| אדום עולה, אולה! |
אני
לא מצליח להבין את תושבי הצפון שאיבדו בשנה האחרונה את המצפן הטלפוני היודע
בכינויו ווייז, כיצד הם מצליחים לנוע למקומות אותם הם לא מכירים ככף ידם.
החיים
הקלים הרגילו אותנו לסוג של נוחות.
בימי הקורונה
(מי זוכר?), הגענו עם רכב אחר אל אתר גשר הישנה-נהריים, והבטחנו לחזור, כשיתאפשר.
את פנינו מקבלות אפרת, ודידי שלוקחת אותנו להסברים על ההיסטוריה המקומית, ולאחר התצפית והסקירה נכנסנו למבנה (ממוזג) של מודל תחנת הכח ההידרואלקטרית הראשונה בא"י.
 |
| נהריים מעבר לאופק |
"... לאחר מלחמת העולם הראשונה היה האזור בשטחי אמירות עבר הירדן, שהייתה מדינת חסות בריטית במסגרת המנדט הבריטי על עבר הירדן. עם זאת, במקום הוקמה, ביוזמת פנחס רוטנברג ובתמיכת השלטון הבריטי, תחנת כוח הידרואלקטרית, שפעלה בשנים 1932–1948 במטרה לספק חשמל לפלשתינה (א"י), ולצידה הוקם היישוב העברי תל אור, שהיה מקום המגורים של פועלי התחנה..."
סיפורה של תחנת הכוח שזור בתולדות סיפורו של
קיבוץ גשר.
"... כבר בשנות
ה20, הרבה לפני הקמת מדינת ישראל, הגיעו קבוצות של חלוצים וחלוצות לגדת הירדן, וכאן
בחרו לבנות את ביתם. על הגבול, במקום מרוחק וקשה, דל אמצעים אך מלא בקסם פראי שלא יכלו
לעמוד בפניו.
נחושים
לכבוש את השממה, להקים קיבוץ, משק פורה ודור המשך, הם לא נתנו למרחק ובידוד או לחום
הכבד לכופף את רוחם ובשנת 1939 קם קיבוץ גשר על גדות הירדן!
עשר שנים
אחר כך, עמד הקיבוץ במרכז איום הפלישה של צבאות הלגיון הירדני וצבא עיראק בניסיונם
לפרוץ אל לב הארץ. כוחות גדולים של חיילות רגלים, שריון וארטילריה הקיפו את הקיבוץ
הקטן. אולם כוח עמידתם של מי שיצרו "יש מאין" לא אכזב והודות לאומץ ליבם
ואיתנותם – נסוג האויב לאחור בתום קרב קשה.
תוך כדי המלחמה מבני הקיבוץ נהרסו כמעט לחלוטין ובכדי להתרחק מעט מהגבול הקימו חברי הקיבוץ את גשר בנקודה החדשה, אזור הקיבוץ הישן נודע בשם גשר הישנה..."
בחצר גשר הישנה נותרו מספר מבנים, ובעקרי שבהם
הוקם מודל פעיל של תחנת הכוח נהריים, הממחיש את עיקרון פעולת תחנת הכוח, ואת החזון
הגדול להקמתה.
שני גמלאי חברת החשמל הזילו בסתר דמעות התרגשות.
בימים פחות חמים, ולעיתים בשעות ערב, ניתן להגיע
אל שלושת הגשרים שעל הירדן ואל החאן הממלוכי במסגרת סיורים במתחם.
חוויה מומלצת בחום (גם אם בחוץ 40 מעלות, ויותר)
יצאנו משם, בדרכנו דרומה על כביש 90, ולמרות שהיו לי כיוונים ורעיונות להמשך, נתנו לדרך לקחת אותנו.
וכך, סטיתי מהכביש בעקבות השלטים החומים, האחד
הבטיח שיוביל אותי אל חורשת ירדנה, שהתגלתה כמספר שולחנות לפיקניק בצד עצים
בודדים, אולם המשכה של אותה דרך לקח אותנו אל גבעה נמוכה עליה ניצב מצפור.
התל נקרא תל ישמעאל, ומלבד היותו נקודת
תצפית יפה לכיוון השכנה הירדנית, הוקמה כאן אנדרטת זיכרון לחללי סיירת גולני במלחמת
ההתשה, ע"י חבריהם.
 |
| סכנה מוקשים. |
דרך
זו, מיוחדת במינה נושקת לקו המים של הנהר, בצמוד לגדר הגבול, יפה מאד בתקופת
האביב, ותמיד ניתן לראות בדרך מלבד נופים קסומים של הצד שלנו ושל שכנינו ממזרח, גם
בעלי חיים בסביבתם הטבעית כמו צבאים, תנים, שועלים ועוד.
המלצה
קיבלנו להגיע אל המאפיה, בקיבוץ כפר רופין.
הגענו
בשעת צהרים למבנה קיבוצי ישן שהוסב לקפה כפרי (אמיתי) חמוד ואותנטי, כחצי שעה לפני
סגירה, ומהמבחר הגדול נשארו פריטים מועטים.
התיישבנו
בצל עץ הפיקוס הענק, לגמנו בירה קרה בשם עמליה (מבשלה בניר דוד) טעימה מאד,
וקרואסון פריך ואוורירי במיוחד. ואם ישאל הקורא איך השילוב הזה מסתדר, מתברר כי אם
חם מאד, הכול מסתדר.
עכשיו,
אחרי שסידרנו את הראש והבטן אפשר לצאת אחר מקורות המים.
כיוונתי
את הגה הארקנה למקום אחד, ושיבושי הניווט לקחו אותנו למקום מוכר, ואחר בו ביקרנו
בעבר.
ואם
הגורל מסדר לך צ'ופר, אתה אמור להתלונן?
"... בריכת אבוקה (המסיל הגדול) היא אחד ממקורות המים
הגדולים ביותר שאפשר לרחוץ בהם בעמק המעיינות.
אורך הבריכה
כ-300 מטר ורוחב כ-30 מטר. מצדה הצפוני הבריכה מוקפת בצמחיית קנים צפופה, אבל בעבר
השני יש עצים אקליפטוס שאפשר לשבת בצילם.
למרות שהמקום גדול מאד, היא פחות מוכרת ביחס למעיינות האחרים באזור. הבריכה כל כך גדולה כך שגם אם יגיעו מטיילים רבים לא תרגישו בעומס..."
 |
| המסיל ביום עמוס יותר |
ומדוע אני אומר צ'ופר?
ראשית
מאגר המים הזה יכול להכיל המון מתרחצים, אבל משום מה, היום אנחנו כאן כמעט לבדנו.
כך שהרחצה היא כיפית ושקטה במיוחד. (לא כך הדבר בשבתות חמות).
הדרך
אל ומהמסיל עוברת בדרכי עפר כבושות, בהן הארקנה מרחפת על כל פגעי הדרך בקלילות
מבלי שהם עוברים אל חלל הנוסעים.
היקום
החליט מטעמיו שלו, לפזר לנו את הסוכריות, באופן שנופתע פעם אחר פעם. בכל זאת הגענו
אל פתחו של השאול, ושרדנו לספר.
הדרך
הפשוטה לצאת מהשטח, יגיד לך כל עובד של חברת החשמל (בעבר ובהווה), היא למצוא קו
חשמל ולנסוע בעקבותיו. רבים מהקווים נבנו במקביל לכבישים, ואם ראית קו חוצה שדות,
בשלב כלשהו הוא יגיע לכביש.
וכך
מצאנו עצמנו ביציאה מהשטח מול קיבוץ עין הנצי"ב.
כאן
נמצא עין יהודה. מעיין שהיה בביקורנו הקודם, מדהים ביופיו הפראי, אבל מטונף
ברמת הגועל מהזנחה וזלזול.
רשות
הטבע והגנים לקחה על עצמה את משימת השינוי השיקום והשיפוץ, והתוצאה מעוררת גלים
גבוהים ברשתות החברתיות בעד ונגד המוצר המוגמר.
לטעמי,
מדובר באתר יפהפה מונגש שקט ומפוקח.
לכלוך
לא יהיה פה יותר.
במקום
יש היום בריכה עמוקה עם מים קרירים, בריכת שכשוך לפעוטות, ובהמשך הזרימה של המים עוד
בריכת שכשוך משולבת עם מפל קטן.
בסך הכול מקום בילוי מקסים, וחבל שמטיילים לא יודעים לשמור על מה שהטבע נתן בחינם.
מכיוון
שהמעיין נמצא בתוך קיבוץ דתי, המקום סגור בשבתות וחגים, ורצוי לשריין מקום מראש.
(הכניסה כיום חינמית).
לא
ניתן להגיע אל עמק המעיינות ביום חם, ולא להיכנס לביקור מתחייב בעין שוקק,
אבל היום החלטתי לסגור חוב קטן לרשימה.
בדיוק
החודש נציין עשר שנים למבצע "צוק איתן" בעזה, ומלבד השמות שהתחלפו
המציאות שבה ומכה בנו פעם אחר פעם.
בצוק
איתן נפל בסאג'עיה המקוללת סרן צביקה קפלן ז"ל, בנם של צילה ויהודה, חבר
ילדותי.
חבריו
של צביקה (תושב קיבוץ מירב הסמוך),פרצו מסלול הליכה בתוך סבך הצמחייה מעין
שקק לעין תחנת הקמח.
(המסלול
הרטוב בנחל שוקק).
אנחנו
בחרנו להתחיל בבריכת התחנה הריקה ממבקרים, וללכת נגד הזרם בנתיב המיוחד, הכיפי
והמקסים הזה, המנציח באופן המיטבי את דמותו וערכיו של צביקה ז"ל.
 |
| עין תחנת הקמח |
 |
| המסלול הרטוב אכן רטוב |
ככה בדיוק.
והמוביל
האדום?
עשה לנו
את היום.
 |
| פרסומת סמויה לעין שוקק |
המנוע ההיברידי יחזיר אהבה למי שינהג בו במתינות
ובסבלנות, ויוכיח כי מנוע היברידי הינו פתרון טוב לחיסכון, מבלי לוותר על ההנאה
שבדרך.
ירון הולנדר (ואבי)
רנו ארקנה
רמת גימור
EDITION S
מנוע בנזין 1.6 ל'.
הספק משולב 143 כ"ס.
צריכת דלק (במבחן) 1:18.2 ק"מ/ל'
מחיר (דגם במבחן) 181,316 ₪ (ללא תוספות)
גשר הישנה,
נהריים
חורשת
ירדנה
תל ישמעאל
דרך נוף
גאון הירדן
המאפיה
בכפר רופין
המסיל
הגדול בנחל אבוקה
עין יהודה
עין שוקק
המסלול
הרטוב בנחל שוקק ע"ש צביקה קפלן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל