יום שבת, 24 באוגוסט 2024

מי הוא מספר שש? *

 









באתי לצאת מפה עם רכב. הודעתי חגיגית ברגע שנכנסתי אל אולם התצוגה הקריר, בעיצומו של יום חם באמצע אוגוסט.

איזה יופי, התמוגגה אשת המכירות, אנחנו אוהבים אנשים כמוך.

המשיכה, מבלי לדעת מה עומק הבור אליו נכנסה.

מה אוכל להציע לך? שאלה.

אספרסו יהיה במקום, עניתי, ואת המפתחות לרכב שתואם עבורי.

מה תואם? שאלה.

ה-6EL, כמו זו שעומדת כאן באולם, שבאתי לקחת.

מ...מ...מה זה תואם? מ...מ...מ...מה זה לוקח? המשיכה להקשות, מבולבלת מתשובותיי.

אני לא קונה, רק לוקח, יקירתי, ועניתי בדיוק למה ששאלת, רק את, היא זו שפירשה זאת אחרת...

 

ניו 6EL הוצגה ממש לאחרונה, והיא מצטרפת את משפחת ניו המתרחבת.

בינתיים נפתח אולם תצוגה, זמני בהחלט, בקניון עזריאלי שרונה בתל אביב, ולבושתי אספר כי זו הפעם הראשונה שהגעתי לכאן.

עברו מספר חודשים מאז שבחנתי את האחות הגדולה הממוספרת 7,(מבחן דרכים לניו EL7) והנה אנחנו כאן על מנת לראות מה מציעה זו הנושאת על ישבנה את הסיפרה 6.

ולפתע ברגע זה OUT FO THE BLUE כמו שאומרים (ולך תדע למה), קפצה לי שורה אלמותית מסדרת נצח בילדותנו:

·       "WHO IS NUMBER ONE? 

YOU ARE NUMBER SIX"

וכל השאר היסטוריה, (ולא ממש קשור לרכב) כמו שאומרים.

 


גם ה-6, כאחותה הבכירה ואחיותיה למשפחת היצרן, מתהדרת בעיצוב פנימי מאופק וסולידי עם נטייה לכיוון השיק היוקרתי.



זה אומר כי חלקי הרכב מרגישים איכותיים, קשיחים למגע ובנויים כהלכה, שכן ברמות המחיר בהן הרכבים של NIO נמכרים, אי אפשר לעגל פינות ולזלזל ברכיבים.

כיאה לעולם ששם את הקיימות והמחויבות הסביבתית כערך מוביל בתעשיית הרכב, גם ה-6 הנוכחית משתמשת בחומרים ממוחזרים או בכאלה הידידותיים לסביבה, וכך המושבים הבהירים עטויים בחומר דמוי עור, שנראה טוב ומרגיש טוב, ויש לי את מלוא האמונה כי גם יחזיק הרבה לפני שיתבלה.


העיצוב הנקי לא השאיר פתח לכפתורים פיזיים משום סוג סביב מסך המולטימדיה הגדול, והיחידים היוצאים מהכלל הם שני לחצנים על ההגה אשר דרכם ניתן לבצע שלל פעולות לפי הגדרת יעוד.

כפועל יוצא ממחסור כפתורים פיזיים, כל פעולה לסיוע כלשהו מעבר לנהיגה עצמה מתבצע דרך המסך.

לרכבים המגיעים מסין אין כידוע קישוריות למוצרי גוגל, ולכן מותקנת כאן אפליקציה אחרת המפעילה את אנדרואיד אוטו ואפל קאר באופן אלחוטי, כמובן.

ה-6 מגיעה בתצורת SUV גדול ומרווח, עם תא מטען גדול דיו לצרכי היומיום.

ללקוח המתעניין עומדות לבחירה שתי אפשרויות.

הראשונה ברמת גימור אחת, מגיעה עם סוללה בקיבולת 75 קווט"ש, המייצרת עוצמת מנוע של 489 כ"ס והמעניקה לרכב טווח נסיעה המגיע עד  406 ק"מ, במחיר המתחיל ב- 399,567 ש"ח, או השנייה שיש לה שתי רמות גימור, המגיעה עם סוללה גדולה יותר בקיבולת 100 קווט"ש, עם אותו הספק אך עם טווח מובטח עד 529 ק"מ, ובמחיר המתחיל ב- 469,567 ש"ח ברמת הגימור הראשונה ו- 495,567 ש"ח, בבכירה יותר, (שתגיע ל-6 ק"מ פחות מזו "הזולה").

היה מנוע?
כל הגרסאות יגיעו מעמידה למאה קמ"ש תוך 4.5 שניות.

מנתונים אלו ניתן להבין כי מדובר ברכבים מהזן היקר לבעלי כיסים עמוקים, וחזקים מאד בכוח המנוע שלהם.

 







גם כאן אני פוגש חברה שכבר פגשתי בעבר, כאשר אני פותח את הדלת ומתיישב.

היי, אומר לי קול מוכר. מה שלומך היום?

נומי (NOMI) העוזרת הווירטואלית החמודה, אליה התגעגעתי, לא עושה עניין מתאריכים ומועדים, וט"ו באב מעניין לה את קצה הכדור בו היא מתגוררת.


היא לא מבקשת פרחים ולא מצפה למתנות.

נהפוך הוא. חיוכה המצויר וזוג עיניה הגדולות פונים אלי, כאשר אני נכנס לרכב, היא מתייחסת אלי כאילו לקיתי בדמנציה מתקדמת, מציגה את עצמה (שוב ושוב), ובעיקר שואלת מה היא (!!) יכולה לעשות בשבילי.

לא שיש הרבה אפשרויות אבל תמיד נחמד לשוחח איתה, ולנסות להתקיל אותה בהפתעות לא צפויות.

בורר נהיגה. קדימה, אחורה וחניה.

אחרי אין ספור ניסיונות ובקשות מצאתי לבסוף את השימושיות המעשית לנומי.

פקודות קוליות להפעלת המסאג', האורות, פתיחה וסגירת הגג הפנורמי, בקשות לשינויי אקלים, הגברה והנמכה של עוצמת המיזוג או של הטמפרטורה, או המוזיקה, ובעיקר הוראות לשינוי מצבי הנהיגה מאקו עד ספורט פלוס.

הכי בטיחותי שאפשר, בלי לחפש במסך כל מיני אפשרויות תוך כדי נהיגה.

ואם תשאלו אותי מהיכן האנגלית שלי, אני אוכל לענות שזה לא בגלל שישבתי באמבטיה וקראתי עיתון.

נומי אגב דוברת שפות רבות ולומדת עוד, אבל עברית כרגע עוד לא בתוכניות שלה.

 

על השמשה מול עיני הנהג מרצדת תצוגה עילית הניתנת לשינויי כיוונים וזוויות.

 




הכנתי לי מסלול ליום מלא אפשרויות, ומכוון שצפון המדינה הולך ומתכווץ מיום ליום, הרי שהאפשרויות משתנות אף הן, לכן החלטתי לכוונן עצמי אל משבצת שטח מאד מוגדרת ולהוציא ממנה את המיטב.

היום מצטרף אלי אבי, שכבר חווה איתי דבר ושניים, ואנחנו נוסעים אל מקומות מוכרים משנות עבודתנו המשותפת בתאגיד החשמלי.

לשם שינוי נתחיל היום בנקודה המרוחקת ביותר מבחינתנו, ונצפין בחזרה, ונבקר במקומות לפי הזמן שיעמוד לרשותנו.


ביציאה מהמרכז הסוללה טעונה במלואה, והטווח המובטח המוצג לנגד עיני מבטיח אכן 529 ק"מ, די והותר לכל המתוכנן.

לרכבי ניו יש חיסרון אחד שמצאתי והוא נתוני צריכת החשמל המצטברים.

על המסך ניתן לבחור בין הצריכה של עשרת הק"מ האחרונים או במאה ק"מ, לכן קשה לאמוד צריכה לפי מאפייני דרך משתנים, אלא לדעת לאורך זמן האם הטווח המובטח הוא אכן טווח ריאלי.

 

הנוסע הקדמי יכול להרים הדום לרגליו, להוריד משענת לאחור, ולחלום כל הדרך.

על הכביש המהיר, קל לייצב את ה-6 ברף העליון של המהירות המותרת, מעבר רגעי למצב ספורט פלוס הקיצוני, מבהיר כי עדר הסוסים השקט הזה, יכול לעבור לריצה פראית בלתי מרוסנת במגע בלתי אחראי של הרגל על דוושת התאוצה. זה קורה מהר מאד, ועם תחושת דחיפה חזקה בגב.

זה שרוכש רכב במחיר שכזה, מן הסתם סעיף החיסכון לא יעמוד מול עיניו, אך היות ואני מאמין כי רכבים חשמליים משנים נורמות נהיגה בכביש, גם במצב החסכוני, הרכב זריז, ויציב הודות להנעה הכפולה.

 
שתי מצלמות  (מתוך עשר) המנטרות את מצב הרכב והתנועה סביבו.

במחלף קריית גת ירדנו ימינה, ופנינו שמאלה על כביש 35 הנוסע מזרחה לכיוון חברון.

חלפנו על פני קיבוץ בית גוברין והאמפי תיאטרון הרומי המרשים שהיה סגור לביקור, חלפנו על פני צומת נחושה, ושתי דקות אחרי שעברנו את כפר זוהרים, מצד ימין ישנה דרך עפר המתחילה בשלט של קק"ל המכוון ליער מראשה.

יש להישאר על דרך הכורכר הצמודה לנחל גוברין ולא להתפתות לפנות לדרכים אחרות היוצאות מהנתיב, שכן הן מובילות לשטחי אש צבאיים, ואסורות לכניסה בימי חול.

הדרך מובילה את הבאים אל בריכת צנאן, כאן הכשירה קק"ל חניון מגודר סלעים גדולים.





"... בין צמחיית הקנה העבותה. הנישאת אל על גבוה וצמחייה עשירה וירוקה המעטרת את מבושיו של נחל גוברין. מסתתרת הבריכה. סכר קדום שנבנה על  נחל גוברין. יצר כאן מעין חסם בנחל שאצר ואגר מים בתוך בריכת מים קרירה וצלולה. המים בחודשי החורף ובאזור מרץ- אפריל- מאי נקיים מאוד. תודות לנחל גוברין שזורם ומחייה. כמו לב פועם את בריכת צאנן  ואת הצמחייה הרבה שסביבו..."

בריכת צנאן


בפעם הקודמת שביקרתי כאן היה זה בתקופה בה הבריכה הייתה מלאה יותר וצלולה, וכפי שכתוב בתיאור, הקיץ הוא הזמן הפחות מתאים לביקור שכן מי הבריכה נמוכים ועכורים, ואינם קורצים לטבול בהם.

ניצלנו את השקט והנעימות שאנחנו כאן לבדנו לארוחת בוקר קלה בצל העצים.



חזרנו לכיוון ממנו הגענו, וכעת פנינו ימינה בצומת נחושה לכביש 38 המסתיים במחלף שער הגיא וכביש מספר 1.

באחת הפניות סטינו שמאלה לכיוון החורש הצפוף ועלינו עם הכביש אל מצפה משואה הנמצא בראש אחת הגבעות.



"... מצפה משואה נמצא במרכזו של פארק בריטניה ומסביב למגדל התצפית שבמקום ישנו חניון המשמש נקודת יציאה לטיולים באזור ובו שולחנות, נקודת שתיה ושירותים.

במגדל התצפית שנבנה בשנת 1957 מרפסת המעניקה תצפית מרהיבה, המשקיפה מערבה על גבעות שפלת יהודה ומישור החוף במרחב שבין תל אביב לאשקלון. במזרח נראות גבעות הרי יהודה.

המצפה הוקם במקור על ידי קק"ל כנקודת תצפית לזיהוי שריפות, וכיום משמש לצופי האש ולכן הכניסה למתחם אינה פתוחה למבקרים, אך ניתן לעלות למרפסת המצפה ולהתרשם מהנוף..."

מצפה משואה











ביום האתמול יצרתי קשר עם בעלי יקב הנס שטרנבך לתאם ביקור.

אנחנו באמצע הבציר, נעניתי, תגיע בצהריים, כשנסיים.

אדרבא, אמרתי, האם ניתן לפגוש אתכם בכרם ולתעד את התהליך כולו?



כתגובה נשלח אלי קישור מיקום, ולשמחתי באזור זה לא חלים שיבושי ניווט, כך שהגענו אל הכרם השוכן בערוץ צר בין שתי גבעות נמוכות.



שורת הבוצרים בדיוק סיימה את מלאכת היום (לא פשוט בכלל בטמפרטורות הנוכחיות), ואנו מצטרפים אל גדי שמוביל אותו אל משק יין הנס שטרנבך, הנמצא במושב גבעת ישעיהו.

במושב זה צמחו וקמו שבעה (!!!) יקבים, הודות למיקום הגיאוגרפי המאפשר גידול ענבים משובחים, ועובדה זו מאפשרת קיומם של יקבים נוספים רבים בכל האזור.



אנחנו נכנסים לחצר ענקית המתוחמת בסככת גפנים גדולה בצורת ר'.



בסוכה זו מארחים גדי ומשפחתו בסופי שבוע בעיקר, אנשים הרוצים לחוות ביקור ביקב בוטיק משפחתי.

אנחנו מוזמנים להצטרף לשולחן גדול המשקיף למרחוק על נופי הסביבה (ואפילו רואים מכאן את הכרם המשפחתי ממנו הגענו), ועל שולחן עמוס גבינות, סלטים, בשרים (המקום אינו כשר), וכמובן יין צונן בדלי עם קרח, וגדי מספר לנו את השתלשלות ההתפתחות המקומית שיצרה את היקב.








הסוכה בה אנו יושבים הוקמה בחצר טבעית על שטח בגודל מספר דונמים.

היקב מייצר שני יינות לבנים, ואחד רוזה המגיעים מכרם ספציפי, ויינות אדומים מכרמים אחרים. בכמה סדרות בעלות מיתוג ואפיון שונה.

היקב התחיל לייצר יינות החל מ- 1999, ומייצר כעשרת אלפים בקבוקים בשנה, הנמכרים בעיקר למבקרים במקום, במחירים המתחילים ב 80 שקלים ומעלה.

 

הנוף האוויר, והשקט הם רק בונוס לכל היתר








גדי, בעל הכרם והיקב משתף אותנו בחזון חייו להגשמת חלום שנרקם במשך שנים, להקמת מיזם (אז לא קראו לזה ככה)  המשלב חקלאות ותיירות.

גדי מתגלה כאדם מרתק ונדיב. הוא משתף אותנו בסיפור חיים מורכב ומעניין שהיו בו מהפכים ושינויים כפי שחיו כך רבים מבני דורו, ומספר כיצד התפתח כל העניין מתוך דבר שמשך דבר.


מסלול חייו הבנוי על רבדים שונים הוביל אותו להתעניין וללמוד את תהליך יצור היין כפי שנעשה במדינות מערב אירופה (גרמניה, איטליה וצרפת), ולבניית משק יין אשר שולט על כל התהליך, משתילת הגפנים עד מכירת הבקבוק, לצד אירוח ביקב.

כיום ממשיך את דרכו אדם, בנו, שלוקח את היקב אל העידן המודרני, המדויק והמדוד שאין בו מקום לטעויות, על מנת לשמר את האיכויות שיצר אביו.

אנחנו מוזמנים לחזות בהמשך תהליך הפיכת הענבים ליין, מרגע שהגיעו הענבים מהכרם אל היקב, ומתכבדים בכוס תירוש (מיץ ענבים סחוט), בטרם יכנס אל מכלי התסיסה.


ניתן להגיע (רצוי בתיאום מראש) לביקור במקום הקסום הזה, ולפגוש אנשים חביבים ושמחים (אולי בגלל צריכת יתר של יין?) ולחוות את מה שחווינו אנחנו.

אתר משק יין הנס שטרנבך

שיהיה מה לשתות כצמאים

אחרי שסידרנו את הראש והבטן בשפע מכל טוב, חזרנו אל ה-6 הממתינה.


נומי לא שאלה שאלות מיותרות, (כמו, למה לא לקחתם אותי אתכם? למשל), היא הפעילה למעננו את המזגן לשיא עוצמתו (מה שלא מוריד מטווח הנסיעה), וחזרנו אל כביש 38 להמשך מסע הגילויים.

נסיעה ארוכה על הכביש הזה תוביל אותנו לאחר שחלפנו על פני בית שמש, להגיע למחלף שמצדו האחר של הכביש רואים את המבנה הענק של חברת הריהוט השבדי, ומכאן מטפס הכביש אל יער קק"ל, ואנחנו עולים עם הכביש אל תל צרעה.

ומדוע טיפסנו לכאן? מכמה סיבות.





ראשית, הדרך העולה היא דרך הפסלים הידועה המוסיפה עניין לכל טיול.

שנית, יש כאן מספר אתרים השווים עצירה.

"... תל צרעה שיושב על מקומה של צרעה הקדומה... על ראש התל, ממוקם קבר זוגי, בו יש הטוענים שקבורים שמשון, ומנוח אביו.  שמשון אמנם מת בעזה במרחק 50 ק"מ מכאן, אך בספר שופטים, ט"ז, 31 כתוב בפרוש איך מעלים אותו על קברו: "וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיהוּ וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה."...

"תל צרעה

ציון הקברים הללו הם מבנה אבן בעל שתי כיפות מקומרות בלב היער.


הפעם בחרתי שלא לעצור במצפה צרעה אלא לחזור אל כביש 38 אל היעד האחרון.

אנדרטת המח"ל הסמוכה לצומת שער הגיא מנציחה את זכרם של מתנדבי חו"ל שהגיעו למדינה הצעירה עם הקמתה לעזור בלחימה, וזכרם של 121 מהם שנפלו בקרבות מונצח כאן.

"... האנדרטה הוקמה ליד תוואי דרך בורמה - דרך החירום ששימשה להובלת אספקה לירושלים במהלך מלחמת העצמאות... מתחם האנדרטה הוא רחבת חצץ מעוגלת, במרכז הרחבה ניצב פסל בטון צבוע בלבן ואפור של האותיות מ', ח' ול', הערוכות בחצי עיגול... מאחורי חלקה האחורי של הגדר מתנשא לוח אבן שעליו חרותים שמות המתנדבים שנפלו בחלוקה לפי ארצות מוצאם..."

אנדרטת מח"ל

כאן סיימנו יום ארוך גדוש מקומות מרגשים ומעניינים, וכל שנותר הוא לעלות על הכביש המהיר המחבר את הבירה למרכז, ולתת לנומי את הפיקוד, (לפחות עד שהרכבים יהפכו לאוטונומיים לחלוטין), היא דואגת למיזוג הנכון, לאופי הנסיעה, אפשר לבקש ממנה לבדר אותנו במוזיקה מתאימה או אפילו לספר בדיחות קרש מתוחכמות, ולתת לדרך השבלונית לכאורה, להפוך להיות הרבה פחות כזאת.

 



חזרנו למרכז עם יותר ממחצית סוללה מלאה, מה שאומר כי ה-6 תצלח להעביר נוסעים מעל 450 ק"מ בכל מזג אוויר, בנועם רב, ובבטיחות מרבית.

ה-6EL כאחיותיה למשפחה הגדולה מעבירה בהחלט תחושת פרמיום ויוקרה של עולם חדש, מבלי למצמץ או להתנצל.

יש לה מספיק נקודות חוזקה המבליטים את יתרונותיה ואת מיצובה היוקרתי.

במדף הזה בהן מחירי מכוניות נעים מ-450 אלף שקלים וצפונה, יש תחרות צפופה עם אפשרויות רבות, ומן הסתם אלו שייקחו את ה-6 ידעו מדוע הם בחרו בה, והעדיפו על פני המתחרות.

דבר אחד בטוח.

הם יאהבו את הדרך.

בין אם תוביל אותם רק אל השגרה של עבודה וחוגים של הילדים, ובין אם זה נסיעה אל אתרי טבע ויקבי בוטיק.

 


ירון הולנדר (ואבי)

אוגוסט 2024

6EL NIO

רמת גימור  kwh100

הספק 489 כ"ס.

קיבולת סוללה 100 קווט"ש.

טווח חשמלי (יצרן) 529 ק"מ.

מחיר (דגם מבחן) 469,569 ₪.

 


 







כביש 35

בריכת צנאן

מצפה משואה.

יקב הנס שטרנבך גבעת ישעיהו

תל צרעה.

קבר שמשון ומנוח.

אנדרטת מחל.

 

 ·      המשפטים המוזכרים בכתבה הינם רפרנס (התייחסות) למספר שש, ולקוחים מסדרת טלוויזיה בריטית בשנות השבעים שנקראה "האסיר". שהינו אדם הנושא בשם "מספר שש", והוא כל הזמן תוהה מי הוא מספר אחת.








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל