ספורט מלכותי

 

ריח של יוקרה (נשבע שיש ריח כזה) מהזן היקר באמת, אופף אותך מרגע פתיחת הדלת של האח הצנוע של ריינג' רובר היוקרתי ביותר (מבית היצרן לנד רובר הבריטי), וגם בצניעות הזו מחירו נושק לסך שבע ספרות, מהצד היותר קרוב.

בעוד האח הגדול חוצה את הרף הזה בכמה מאות אלפי שקלים, בא דגם זה לומר, "הנה אותו דבר, יותר קטן (באופן יחסי כמובן), ובחצי מחיר".

התחושה של מי שנמצא בחלל הנוסעים תהיה (כנראה) זהה בשני המקרים.

אלגנטיות סולידית ומאופקת המשדרת סוג של עוצמה, לא כזו הזועקת למרחקים "SHOW OFF" מוחצן, מאידך הרכב בא להעיד כי הבעלים הגאה של יצירה זו טובע במזומנים, כדברי העם. (כי ברור מאליו כי זהו דגם יוקרתי שמחירו בהתאם), ועל כן אמור, סמל סטטוס מכובד.

התייצבתי באולם התצוגה הנאה בהרצליה פיתוח על מנת לאסוף לסוף שבוע את הדגם הזה, שמעורר סקרנות שכן נראה לי כי מישהו ניסה לרקוח מעדן הרוקד על כל החתונות ומשאיר את העוגה שלמה.

או בקיצור, פיתחו דגם הקורץ לנהג ההרפתקן אבל לא זה הלוקח את ההרפתקנות שלו לקצה, אלא משתעשע איתה בגבול ההיגיון הסביר.

לדגם ספורט יש מספר רמות גימור  הנבדלים בנפח ועוצמת מנוע ופער מחירים מעל מאתיים אלף שקלים מגרסת הבסיס וצפונה.

רמת הגימור הזו, למשל

זהו הדור השלישי של הדגם אשר הוצג בעולם לפני כשנתיים, ועבר לאחרונה מתיחת פנים קוסמטית קלה.

ומהו אותו הידור יוקרתי בעצם?

כורסאות עור מפנקות יהיו אחראיות על הרווחה והנוחות, ומפתיע העדר אופציית עיסוי מתבקשת ברמה זו של יוקרה.

כנראה וזה מופיע בגרסאות מאובזרות יותר כמו גם תצוגה עילית, למשל.

במרכז הקונסולה המרכזית ניצב מסך מולטימדיה גדול וברור אשר דרכו מפעילים פונקציות שונות לתפעול הרכב, וויתור על מתגים פיזיים, כגון הפעלת מיזוג ושליטה בו, יוצר מצד אחד ניקיון עיצובי מרשים, אבל בחיי היומיום באמצע נהיגה זה מסרבל ולעיתים מעיק.

29 רמקולים של MERIDIAN מפוזרים כאן ואחראיים על הפקת צלילים צלולים ונעימים, וכדי ליהנות מזה מומלץ לנסוע עם אנשים שיש להם פחות מה לומר ויותר רצון לשמוע.

שלל אפשרויות חיבור מכשירים נטענים מפוזר כאן, החל משקעי 12 וולט, דרך המון חיבורי USB וכלה במשטח טעינה אלחוטי, כמו גם תאי אכסון  מרובים לכל צורך כמעט.

ואם נגעתי באכסון, הרי שתא מטען עצום מאפשר שפע מקום לכל מטרה, ואם חלילה נוצר צורך ליותר מזה שורת המושבים האחורית מצטמצמת באופן חשמלי ומגדילה את נפח האכסון, לרמה של רכב מוביל להעברת דירה, בערך.

בדופן תא המטען קרוב לדלת ישנו כפתור האחראי על הנמכת החלק האחורי במידת הצורך למען הקלת הגישה.

גלגל חלופי נמצא ברצפה תחתונה, (בכל זאת "רכב שטח") להרגעת הלחץ והפחתת חרדות.

על גג הרכב מופיעים שני זנבות כריש. האחד, כמקובל  משמש כאנטנה של רדיו, והשני מכיל מצלמה, אחת מתוך המערך הנותן תמונה היקפית של הרכב, ואגע בנושא בהמשך.

בחזית מותקן מנוע (דיזל ברכב המבחן) בנפח 3,000 סמ"ק ממנו בוקעים 250 סייחים אצילים, ומומנט מכובד של 57 קג"מ. (יש לדעת כי מנועי דיזל מפיקים עוצמת מומנט גבוהה, כמו למשל במשאיות, רכבות, ועוד).

היצרן מצהיר על צריכת דלק משולבת של 7.5 ליטרים לכל מאה ק"מ (שזה כ-13 ק"מ לכל ליטר), ועם מיכל של 80 ליטרים ניתן לגמוע לפי חישוב זה כאלף ק"מ לכל מיכל דלק.

משום מה, באופן מפתיע חיבור הטלפון למערכת המולטימדיה נעשה (עדיין) עם כבל, ואם אין צורך ממשי דווקא לשימוש עם ווייז אליה התמכרנו, לרכב יש מערכת ניווט (שלא ניסיתי).

השמועה אומרת כי ברמות הגימור היקרות החיבור הוא אלחוטי, כמתבקש.

הנדסת אנוש של ידיות פתיחת הדלתות הקדמיות לוקה לטעמי האישי בחוסר נוחות מסוימת, שכן הידית נמצאת בחלק הקדמי של כל המכלול, ולצורך פתיחת הדלת צריכים לעקם קצת את פרק היד. לא הכי נוח שיש, אבל ללא ספק שונה ואחר.

 

בסביבתו הטבעית ישמש ריינג' רובר ספורט את בעליו להגיע מביתו הצנוע בשכונת היוקרה, אל היאכטה במרינה, אל ביתו השני, אבל, אל תכנס אתו בבקשה לשטח מסולע, ביקש מי שביקש, זה לא דיפנדר.

מה כן? שאלתי.

שטח רך, שבילים, חולות, דרכי עפר, אין בעיה.

אם כך, חשבתי לעצמי אקח אותנו בדיוק למסלול שיש בו מכל אלו.

 

כבר בנסיעה מהרצליה אל ביתי הבנתי את סוד הקסם על דרך הפרפרזה הלירית.

אם בלונדון הייאוש יותר נוח( כדברי המשורר), הרי שבריינג' רובר הפקקים יותר נסבלים.

בתנועה העירונית הרכב הגדול מספק נקודת מבט גבוהה, נינוחה מאד, מזגן חזק מצנן את חלל הרכב ללא בעיה, המוזיקה אופפת מכל עבר, המנוע גמיש דיו להתמודד עם האצות תכופות, ונדמה כי רכבים סמוכים נותנים כבוד, וזזים הצידה.

ובסך הכול החוויה נעימה.

כאמור, על מנת לאתגר את הספורט במה שהוא יכול, בחרתי להגיע אתו למקומות כאלו בדיוק.

ארץ המעיינות (להבדיל מפארק המעיינות הסמוך), בבקעת הירדן נמצא כשעתיים נסיעה מהמרכז, וניתן כמובן לקצר את הזמן הזה בנסיעה דרך חוצה שומרון, אך הביטחון בכבישים באזור הזה, בימים הללו, גורם לנו להעדיף את הביטחון בעיקוף הגדול, וכפי שכבר כתבתי הנוחות והנינוחות הופכים בתחושה כל נסיעה ארוכה ומתישה בד"כ, לקצרה יותר.

 

גם היום מצטרפת אלי אפרת השותפה הוותיקה למסעות הגילוי, והבטחתי לה להגיע למקומות בהם ניתן לטבול במים כנגד חום היום.

" תכירו את ארץ המעיינות: מעיינות קסומים ויפהפיים בבקעת הירדן במרחק נסיעה של דקות ספורות מהעיר בית שאן ליד היישוב מחולה. בפארק ארץ המעיינות תוכלו ליהנות ממעיינות חדשים שנחשפו לציבור לאחרונה ומציעים אפשרות טיול ייחודית ונהדרת בבקעת הירדן, המשלבים בריכות מים טבעיות ומרעננות לצד מסלולי הליכה, פינות פיקניק ומרחבי טבע פתוחים. לפני שנפרט על ארץ המעיינות שימו לב לא להתבלבל עם פארק המעיינות שנמצא באיזור בית שאן..."

ארץ המעיינות

אל חלקם של מעיינות אלו התוודעתי בשנה שעברה, ובמהלך השנה האחרונה הונגשו לציבור מקומות חדשים ופחות מוכרים, ועל כן הספורט הגדול הינו הרכב המדויק להגיע גם לאלו בהם הגישה עלולה להיות בעייתית לרכבים נמוכי גחון.

" פרויקט ארץ המעיינות נולד ממקום של אהבת הארץ ואידיאליים ציוניים של התיישבות והפרחת השממה. ארגון “ארצנו“, שלקח חלק עיקרי בפרויקט, שם לו למטרה לקרב את הציבור הישראלי אל אדמת הארץ דרך הטבע ועל ידי יצירת נקודות עניין חדשות במרחב. במסגרת הפרויקט בוצעה הכשרה, פיתוח והנגשה של המקום כך שהוא יהיה מזמין עבור הציבור הרחב. כעת יכול הציבור להגיע וליהנות ממשאבי הטבע הקסומים של אזור בקעת הירדן המיוחד..."

(אותו אתר).

הדרך אל אזור משופע המעיינות מחייבת נסיעה לכביש 90, ומבית שאן לכיוון דרום, חוצים את מחסום הבקעה לכיוון הישובים מחולה ושדמות מחולה, והיכן שהוא, בעקבות שלט הכוונה יורדים שמאלה לכיוון מזרח.

המציאות העכשווית פוגמת באפשרויות הניווט, על כן יש צורך להצטייד במפות OFF LINE או מפות ניר, שנדמה כי חלפו מהעולם לשם ניווט, או לחילופין ללמוד את דרכי הגישה מראש בטרם ההגעה, או בפתרון הכי טוב לצרף אליך כאלו המכירים את השטח.

אני בחרתי בשתיים מתוך האפשרויות האלה.

על מנת להגיע אל חלקם של המקומות נעזרתי באתר (ואפליקציית) מסלולים אתר מסלולים  שיש בה מידע רב לכל אתר, וכך כתוב בה על עין ארנון, הבריכה הראשונה אליה הגענו.

"... המעיין עין ארנון (או בשמו הרשמי - עין א-דיר) הוא אחד המרשימים מבין קבוצת המעיינות הללו. בריכת המעיין מוקפת קנים, מעליה נבנה דק מעץ שמוצל תחת עצי שיזף, ואל המים אפשר לרדת במדרגות עץ מסודרות, או בקפיצה מהמקפצה שסודרה במקום. המים בבריכה עמוקים (כ-2 מטר עומק), כך שאפשר לקפוץ אליהם ולשחות בהם בהנאה רבה..."

עין ארנון

כמתואר לעיל, הבריכה עמוקה, המים קרירים מאד, והמקפצה במקום משרתת את אלו הפחות חוששים לשלומם.

כאן על הדק המוצל, הכרנו את אבי וולאדי שקודם הציעו לנו יין ופיצוחים, וכתגובה הצענו להם בירה קרה ומקום בריינג' הגדול לדלג בין המעיינות.

פרסומת סמויה לבריכה בטבע

המחבר, וחבר שפגש בדרך

שני אלו, שועלי שטח מנוסים, וטיילים אשר כמונו מחפשים את הגילויים וההנאות, קיבלו את ההזמנה שחסכה לרכביהם העדינים יותר, פגישות אקראיות עם פני השטח.

ראשית ביקרנו בעין גל הסמוך. הפעם בביקורי כאן, העדפתי להגיע לגדה הדרומית, שם חיכה לנו חמור בשר ודם קשור לעץ, ובעליו המקומי שנתן לנו טיפים לגבי שאר המעיינות.

המים בעין גל רדודים יותר וניתן לעמוד בהם ללא חשש, גם כאן כמו בשאר המעיינות בהם נבקר בהמשך הותקן דק עץ, שולחן לפיקניק וספסל נדנדה.

המשכה של הדרך מוביל למקום המופיע במפות בשם עין אשר, שזו בריכת השקיה מבוטנת, וריקה, ועל כן המשכנו בדרכי עפר חוצות חלקות חקלאיות במטרה להגיע אל הבריכה הבאה ששמה עין ירמוך. (מופיע בחלק מהמפות בשם עין אמון).

בריכה זו מלבנית בצורתה, עומק המים בה כשלושה מטרים, חלקה מוצל, ושם נימצא דק, שני שולחנות פיקניק, ומקפצה נמוכה. מרבית מי הבריכה חשופים לשמש, כתוצאה מכך המים המוצלים טיפה יותר קרירים.

הדרך אל שרשרת המעיינות הבאים כבר הופכת ליותר טכנית עם רמת עבירות זהירה מאד לרכבים נמוכים, ולא שמתלי האוויר של הריינג' ראו בזה בעיה קיומית, ויכלו פשוט להתעלם מכל הפגעים בהפגנתיות ראויה.

הפעלנו את האמצעים המיוחדים

המשכה של הדרך מביא אותנו אל קצה בור גדול (חפירה או חציבה) עמוק ולא נגיש, ובו מים צלולים בצבע טורקיז בהיר ומרהיב, (אולי כתוצאה מחשיפה למחצבים או כימיקלים שונים) אבל טינופת ואשפה מעשה אדם מכערים את הבור הזה.

במפה הטופוגרפית (כמו עמוד ענן למשל) מופיע המתחם תחת השם עין בולייביל, וכאן נמצא ריכוז בריכות שונות.

הראשונה נקראת עין יבוק, כאן הדק רחב, וההצללה חסרה, המים נראים צלולים, אבל תחתית הבריכה בוצית, ועל כן יש פחות עניין ורצון לטבול בה.

היא תחומה במעין סכר המאפשר לזרזיף לזרום ממנה הלאה.

לא מצאנו את עין זרד, מעיין הבשור עין ה-צב, ועוד שימתינו (כנראה) לפעם הבאה.

אבל, כן מצאנו (לא שהיה קשה) את עין גרר.

"... המעיין עין גרר הוא המטופח ביותר מבין המעיינות הרבים שקיימת ב'ארץ המעיינות'. מי המעיין, שמכונה במפות "עין בליבל תחתון" או "עין חנזיר", מנותבים לתוך בריכה אליפטית ענקית ועמוקה. על שפת הבריכה נבנו שני דקים עשויים עץ - אחד מקורה בפרגולה, והשני ממש על שפת המים. אפשר לרדת במדרגות עץ עד המים, לשבת עם הרגליים בתוכם, וכמובן להיכנס אליהם בנוחות. מי שמעוניין, יכול להיכנס אל המים בקפיצה, בעזרת מקפצה גבוהה במיוחד שניצבת יותר מ-2 מטר מעל מפלס המים. לאחר הבילוי והשחייה במי המעיין, אפשר לשבת למנוחה על ספסלים, נדנדה ולצד שולחנות פיקניק שפזורים מסביב. ללא ספק, מדובר במעיין מושקע ומטופח, שהבילוי בו חווייתי במיוחד..."

עין גרר

אין לי אלא להסכים עם כל מילה הרשומה לעיל, והחיסרון היחיד של מקום זה הוא שולחן הפיקניק הממוקם מחוץ לפרגולה המוצלת.

חוצמזה מדובר בבריכה גדולה יפה, המתחילה ברדידות ומעמיקה. הדק המדרגות והמקפצה כולם חדשים ואני מקווה שישרדו שנים רבות.

ואם חשבנו כי בזה הסתיים יומנו, נזכרנו כי רצינו להתחיל במקום העונה לשם עין סוכות, ולכן במקום להתחיל בו, ניסע לחפש את המקום הזה ולסיים שם את המסלול היומי הארוך.

איך מגיעים ללא ניווט לווייני?

יוצאים מתא השטח בו היינו, וחוזרים אל כביש 90. ממשיכים לנסוע דרומה, ובערך קילומטר דרומית למחולה ישנה פנייה שמאלה אל כביש אספלט ישן ושבור בחלקים רבים שלו.

נוסעים על דרך האספלט עד מקום בו הכביש ממשיך מזרחה לכיוון ירדן, תיאורטית חוצים את גדר הגבול, אך שביל עפר ופודרה לבנה מצד ימין יוביל את הבאים אל היעד.

הדרך הזאת (עבירה בעיקרון לכל רכב גבוה, אבל יש בה אבנים בגדלים שונים) גרמה לי ללחוץ על כפתור המוסיף למרווח הגחון עוד כשבעה ס"מ. מצלמת גחון (אחת מתוך המכלול) שהגיעה לכאן מהדיפנדר, מראה לי כל אבן, סלע או חריץ שלא ראיתי ממבט-על, ומסייעת לחמוק מכל מכשול לא צפוי.

ומה שלא היה צפוי הוא הבריכה הענקית, והכי יפה שפגשנו היום.

סככה גדולה ודק גדול מאפשרים לציבור גדול של מבלים להיות כאן תחת צל הסככה הגדולה.

אל המים מוביל רציף באורך מספר מטרים המאפשר ירידה ישירה אל עומק הבריכה.

כמו כל הבריכות שראינו היום, גם כאן הותקן סולם מתכת להקלת הכניסה והיציאה מהבריכה.

אנשים טובים באמצע הדרך

לאחר שעת התרעננות ארוכה במים הצוננים, בחרנו לשוב על עקבותינו, אך בטרם נעלה בחזרה על כביש 90, סטינו וטיפסנו עם הספורט אל הגבעה הסמוכה שם הוקם "מצפה רז".

"... רס"ן רז פרץ בן 24 מעפולה נפל בעת מילוי תפקידו בעת שלחם נגד מחבלים שחדרו לבסיס כיסופים ב-7 באוק' 2023"...

מצפה רז-דף פייסבוק

מצפה זה צופה לכיוון מזרח אל הרי ירדן והבקעה.

 

קרוב ל-600 ק"מ שחלפו מהר מידי (ולא בגלל שלחצתי על הדוושה), הסתיימו ביום ראשון בבוקר כאשר החזרתי את הסוס האציל הזה לאורווה שלו בהרצליה.

מחשב הדרך הראה כי נתוני היצרן מתגמדים אל מול קרקע המציאות של הנהג הפוטנציאלי שלוקח את המתינות כאורח חיים, וגם נתון של 8.9 ליטר לכל מאה ק"מ (11.2 ק"מ לליטר) הינם נתון מכובד לרכב גדול וכבד שכזה.

היכולות של הספורט לצאת מגבולות המעטפת השבלונית, ולהעז מעבר לאספלט, יביאו את הבעלים הנחוש לגלות מקומות מהם נזהר להגיע ברכב נמוך או חלש יותר.

כל כביש ארוך הופך קצר יותר, וכל דרך ארוכה מתקצרת פלאים בהיכל התענוגות של ריינג' רובר ספורט.

עכשיו, אני רק יכול לנסות לדמיין איך כל זה קורה (ויותר) אצל האח הגדול ביותר במשפחה, אבל את זה נשאיר לפעם הבאה.

 

ירון הולנדר (ואפרת)

אוגוסט 2024

 

ריינג' רובר ספורט 250SE

מנוע דיזל 3,000 סמ"ק.

הספק 250 כ"ס.

מומנט 57 קג"מ.

צריכת דלק (במבחן) 11.2 ק"מ/ל'.

מחיר (רכב מבחן) 762,403 ₪ (כולל אגרה).

 

 

לא רמת גימור של רכב המבחן

ארץ המעיינות בבקעת הירדן

 

עין ארנון

עין גל

עין אשר

עין ירמוך

עין יבוק (עין בולייביל),

עין גרר

עין סוכות

מצפה רז