יום שלישי, 10 בספטמבר 2024

אי התענוגות

 


 שוב הגיע הזמן להגיע אל אולם התצוגה בהרצליה פיתוח על מנת לאסוף לסוף השבוע את הדגם שתואם עבורי.

הפעם הצטיידתי ב-E CLASS E300e

למען אלו שאינם בקיאים בסדרות הדגמים של היצרן הגרמני, אספר כי רכבי הנוסעים בעלי מנוע בעירה מסווגים ברמות (class) החל מהאות הראשונה A עד לאחות הבכירה המפוארת והטובה מכולן הלוא היא S CLASS.



רכבים חשמליים יזוהו באותיות EQ  וברמת הקלאס המתאימה. רכב חשמלי קטן יהיה EQA והבא אחריו EQB וכן הלאה.

רכבים בתצורת SUV יתחילו באות G, ולאחריה השיוך לרמה (GLA וכו').

רכבים בעלי מנוע חשמלי משולב במנוע בעירה יאופיינו באות e (קטנה) יחד עם שם הדגם ורמתו.

על כן, היום הועמד לרשותי כאמור רכב מרמה E עם מנוע בנזין משולב חשמל, מה שנקרא היברידי פלאג אין, כלומר רכב עם סוללה נטענת.

סוללה זו יכולה לשמש את הנוהג בה, באופן חשמלי מלא עד טווח של מאה ק"מ. הווה אומר שימוש עירוני בעיקרו.



מעבר לזה יכול הנהג להחליט על נהיגה במצב היברידי בו הרכב מחליט מתי הוא צורך חשמל ומתי בנזין ומתי משלב את שניהם תוך כדי נהיגה, וזהו המצב האידיאלי לנסיעות ארוכות.

101 ק"מ (ללא מזגן) בטווח החשמלי






אופציה נוספת היא להעביר את מצב הנהיגה למצב ספורטיבי, אז המנוע כבר ישמע יותר אגרסיבי, והוא ימריא הרחק מעבר לקו שלילת הרישיון באלגנטיות מפתיעה.

מצב אחרון הוא מצב אינדיבידואלי בו לנהג יש שליטה על מערכת העזר (הגה, בלמים מתלים) ולכייל אותם בהתאם לאופי הנהיגה שלו.




ארבעת מצבי הנהיגה
מה אני יודע על E CLASS החדש?

"גרסת E 300 e המשלבת בין מנוע בנזין 2 ליטרים מוגדש ומנוע חשמלי המציגים הספק משולב של 313 כ"ס ומומנט של 55 קג"מ. גרסת הפלאג-אין מצוידת בסוללה בנפח של 25.4 קוט"ש המאפשרת טווח חשמלי מלא של 100 ק"מ. גרסה זו מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.5 שניות, מגיעה למהירות של 234 קמ"ש ומציגה צריכת אנרגיה משולבת על פי תקן WLTP של 125 קילומטרים לליטר בנזין ו-4.4 ק"מ לכל קוט"ש חשמל."

(מתוך דף מידע לעיתונאים בהשקת הרכב).

זהו הדור העשירי לדגם שהושק לראשונה בשנת 1953, ורמה זו הייתה תמיד זו שהטמיעה מערכות מתקדמות (לתקופתה).

היות ורמה E היא הרמה הנמצאת מתחת לרמה S המכובדת, מציגים הרכבים ברמה הזו, את הטכנולוגיות, ההידור והשיק רק בקצת פחות.




זאת אומרת שאם האחות הגדולה מתומחרת בשבע ספרות ומחצה. מגיעים הדגמים של רמה E ומתחילים ב-539,000 לדגם הבסיס, ועולים עד 775,103 ₪ של רכב המבחן המהודר והמאובזר ביותר.

במרצדס כמו במרצדס, גם בדגמים הבסיסיים ביותר וגם ברמות הגבוהות והיקרות, ניתן למצוא חומרי גלם משובחים, איכות הרכבה יוצאת דופן, סטייל אלגנטי ששומר על מראהו שנים ארוכות, ומי שיודע לתחזק את הרכב לפי הספר ולנהוג בו באופן רגוע יגלה שרכש רץ למרחקים ארוכים (ומהנים).

באופן מפתיע גם במרצדס אימצו את האופנה העכשווית והעבירו פונקציות רבות ממתגים פיזיים אל מסך המולטימדיה, למען העיצוב הנקי והאלגנטי המציג (כביכול) הסתמכות על טכנולוגיה מתקדמת במקום לשמר מתגים מכניים שעובדים ללא כל קושי.

מאידך, הפעלת העוזרת האישית המגיעה עם הרכב מסייעת בחלק מאותם מקומות בהם נדרשת פעולה אנושית.

היי מרצדס, בוקר טוב, אמרתי כשנכנסתי לרכב, תפעילי עבורי את המסאג' בבקשה, וגם את המיזוג.



אחרי שפוגשים את שלל העוזרות הסיניות, מגיעה זו הגרמניה, חסרת חוש הומור, אבל עם תפקוד מהיר וברור.



אבל יש לה גם מגרעות.

משום מה היא לא תמיד עונה כאשר פונים אליה, ולפעמים אם הנוסעים מדברים בניהם ומזכירים את שם היצרן, היא מתערבת בשיחה, ושואלת מה היא יכולה לעשות עבורם.

 

המצלמה

על מרכז הדשבורד מותקנת מצלמה קטנה אשר מתוכננת לשמש שיחות זום עתידיות, אולם כיום אין אישור להפעלתה תוך כדי נסיעה, והמקסימום שניתן לעשות זה סוג של צילומי סלפי.

ואם כבר נגעתי במערך הצילום המקיף, הרי שאם בוחרים לנווט עם תוכנת הניווט המותקנת ברכב (אליה אתייחס בהמשך), ולא בווייז (דרך אנדרואיד אוטו/ אפל קאר), רואים כי לעיתים במהלך הניווט התוכנה פותחת חלון קטן על מסך הניווט ומפעילה את המצלמה הקדמית בשילוב אנימציה תלת ממדית.

כיאה לרכב ארוך ומפואר לא חסרים תאי אכסון בתוך חלל הנוסעים, אולם דווקא תא המטען מאחור מפתיע בנפחו הקטן יחסית.

יש לו עומק פנימה אבל גובה נמוך ורצפה שטוחה כגובה הפגוש, ויתכן כי זו הסוללה המותקנת מאחור שגוזלת חלק מהמקום.

 


כמרבית המקרים, אני בוחר לעשות נסיעה מנהלתית ראשונית אל עיר הכרמל האהובה.

יש משהו בנסיעה ישרה יחסית, על כביש נטול רמזורים וצמתים במהירות קבועה על מנת לקבל אמת מידה והתרשמות מנתוני הפתיחה של הרכב.

וכאן רבותיי נרשמה הפתעה והתלהבות.

מניסיוני ארוך השנים אני יודע כי היצרן יודע להפתיע בנתוני צריכה חסכוניים (אולי זה אירוני לגלות כי זה הבוחר לרכוש רכב במחיר דירה קטנה בעיירה מרוחקת, יגלה רצון לחיסכון בעלויות השימוש), ובכל זאת ציינתי וי גדול על הנתונים שגיליתי.

בנסיעה לחיפה במהירות קבועה ואחידה (90 קמ"ש), במצב היברידי, המכונית המפתיעה השתמשה ב 58% סוללה וב- 0.6 ליטר דלק לכל מאה ק"מ, (והמרחק בין הערים הרי הוא פחות מזה).

יצאתי מהמרכז עם טווח של 529 ק"מ, הגעתי לחיפה ונותרתי עם טווח של 517 ק"מ בבנזין ועוד 41 ק"מ בחשמל.

בנסיעה חזור מחיפה אני רואה כי סך צריכת הדלק עומדת על כ-13 קווט"ש ו- 3 ליטר דלק לכל מאה ק"מ, כך שהנסיעה ההיברידית ממש חסכונית.

(אם אתרגם זאת לכסף, עלות החשמל היא כ-6 שקלים, והדלק כ-23 ₪, לכל מאה ק"מ של נסיעות ארוכות).

אני מניח כי בטווח ארוך הנתונים יכולים להשתנות לכאן ולכאן, נסיעות קצרות בתוך העיר ושימוש תכוף בחשמל בלבד, ישנו את הממוצע הכללי ויטו אותו למספרים דמיוניים כמעט.

 

ניווט עם וייז באנדרואיד אוטו

בנסיעה המנהלתית הזאת גיליתי כי למרצדס יש כנראה מערכת עוקפת שיבושי לווין, או סתם קשרים עם ההנהלה של הזה, שכן מערכת הניווט המותקנת ברכב יודעת שהמיקום האמיתי שלי הוא בחיפה, ולא בשדה התעופה של ביירות, ומנווטת בהצלחה בעיר, אם כי זו מערכת שעברה גיור, ושמות הרחובות כתובים אומנם בעברית אבל משמאל לימין, והניווט הקולי מסייע בעיקר בימין ושמאל, כל השאר פתוח לפרשנות.

סימן זיהוי לרמת הגימור נמצא בגריל המיוחד

אם מנווטים עם אפליקציית וייז, יש לקבוע את היעד בתחום שאינו משובש, וכך ניתן להגיע בבטחה אל היעד המיוחל.

(זהו טיפ שאינו שמור רק למפעילי רכבי יוקרה).

העוזרת האישית מגלה את פרצופה "הפולני" במקומות מפתיעים.

אל תשכח את מכשיר הטלפון נוזפת בי הגרמניה, כאשר יצאתי מהרכב והשארתי את המכשיר על הקונסולה המרכזית.

משום מה היא אינה יודעת לזהות אם נשאר ילד בטעות, וזה מוזר לחשוב כי מכשיר סלולארי חשוב יותר.

מרחב ישיבה מאחור

באופן מפתיע ציון הבטיחות של הרכב עומד על 6 מתוך 8 למרות שפע המערכות המגינות מפני תאונות (והרשימה ארוכה מפורטת ומכובדת מאד), אך מה שמוריד ניקוד במדד הישראלי הוא חסרונן של מערכות להתרעה על השארת ילדים ברכב, מערכת התרעה במצב של היסח דעת הנהג, והכנה להתקנת מנעולי אלכוהול.

(וכאן צצה לי מחשבה, האם ילד אלכוהוליסט שמעצבן את הנהג צריך מערכת התרעה כוללת?? לאלוהי התכנון, הפתרון)

 

לאחר שעברנו על המפרטים עם המספרים והנתונים אפשר לצאת לדרך ארוכה שתיקח אותנו הרחק, ועל כן התייצב בבוקר שבת, מושיק, שכבר גילה בעבר נכונות למשימות כגון אלו, ובחיבתו ליצרן הגרמני.

הוא טרם פגש את מסך HYPER SCREEN של מרצדס, וגילה עניין בתפעול המערכות דרך המסך הנמצא מול עיני הנוסע.

מסך לכל פועל
בחרתי מוזיקה נעימה שתעבור דרך מערכת הרמקולים של Burmester המוכרת, המזגן איוושש ב17 מעלות, ועם הכבישים הריקים יחסית הפלגנו דרומה.

לאחר כשעה, הגענו אל עיר הבה"דים הצה"לית, ובמקום להמשיך ישר פניתי שמאלה לכביש 224 המוביל בקצהו אל העיר ירוחם.

אין לי כוונה להיכנס אל העיר, אבל כשראינו את השלט המפנה אל פארק אגם ירוחם נכנסתי פנימה.



דייגים משכימי קום כבר מיקמו עצמם בנקודות אסטרטגיות, ורעבים אחרים כבר הבעירו מנגלים בחורשת העצים (עשר בבוקר, כן?), ואנחנו עצרנו כדי לתת ביס ראשון לאיזה כריך ולמתוח איברים.

"... פארק יצחק נבון ירוחם הוא נווה מדבר הצובע בירוק את מישור ירוחם. כאן, בין הגבעות המדבריות של הר הנגב, טיפחה קרן קימת לישראל פארק המשתרע על פני כ-4,000 דונם ובו חורשות, חניוני נופש ומדשאות רחבות ידיים. בלב הפארק, כמין פטה מורגנה, מתנוצצים מימיו של אגם גדול. פארק יצחק נבון ירוחם הוא אתר טבע ונופש לתושבי ירוחם וצפון הנגב ובסיס יציאה מעולה לטיולים של כל מטייל שמזדמן לאזור..."

אגם ירוחם (פארק יצחק נבון)











זהו מקום פסטורלי בו ניתן להציב את ה-300 הנאה (אכן טרם התייחסתי לגזרתה הקמורה והמעוצבת), ולצלם תמונות ראויות.





חזרנו, ויצאנו אל כביש 204 המושך דרומה.

שער קיבוץ שדה בוקר נפתח כאשר התקרבנו (כאשר אתה נוסע במרצדס הדורה שערים נפתחים מתוך כבוד, כנראה), ועם הכביש הפנימי המתעקל הגענו אל אתר "הצריף של הזקן".





מעת לעת אני סבור צריך לעצור כאן לסיור, ואפילו שזו לא הפעם הראשונה או השנייה שלי כאן, אני מוצא את הביקור ככזה המחזיר את הפרופורציות של מי שיזם והקים את המדינה, מתוך דחף בלתי נלאה, כאשר הוא לא זה שעמד במרכז אלא המדינה, וכמה שחזונו צניעותו ומעשיו צריכים לשמש כנר לרגליו של כל מי שבוחר להנהיג את המדינה.

"... דוד בן-גוריון היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

בשנת 1953 בן-גוריון החליט לפרוש מתפקידיו כראש ממשלה ושר בטחון ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר.

צריף המגורים של פולה ודוד בן-גוריון בקיבוץ שדה בוקר נשמר כפי שהיה ביום מותו של דוד בן-גוריון ב-1973..."

כנף ציון- המקורי
הצריף של הזקן

הצריף המשומר מהווה רק פריט (אומנם מרכזי) של מבנים מאותה תקופה, וחלקם משמש למידע רב על פועלו של בן גוריון, ולהעברת מידע אינטראקטיבי לילדים באמצעות משחקים.






הביקור כאן ממחיש כמה רחוק הלכו אלו שנטלו את ההנהגה מאז, מדמותו ואישיותו.

 

מעון ראש הממשלה, לכאן הגיעו גדולי עולם







אם אנחנו פה, לא ננצל את ההזדמנות לעשות קצת ספורט יומי בטבע?

המרחק של השביל מהחנייה לקצה הנחל הוא 800 מטר, אומרת לנו הפקחית של רט"ג בכניסה לגן לאומי עין עבדת, קחו אתכם מים, כי חם היום.





איך חם אם 17 מעלות? אנחנו מחליפים בנינו מבטים תמוהים, ויורדים עם הכביש המתפתל אל ערוץ הנחל, אל החניה, שם מצאנו עץ שהטיל צלו על חנייה פנויה.

"... עין עבדת היא שמורת טבע הנמצאת בהר הנגב. בה מעיין נובע כל השנה, שמקורותיו 3 ק”מ מערבית לשדה בוקר. המעיין נובע מנחל עובדת שהוא אחד מיובליו של נחל צין, מדובר למעשה על מעיין שכבה ממי גשמים שנכנסו אל מתחת לאדמה, עד שהם מבצבצים החוצה אל מחוץ לאדמה במקומות בהם שכבת הקרקע אינה אטומה..."

גן לאומי עין עבדת






שמורת טבע זו מרהיבה בכל ביקור מחדש, ולמרות שיודעים לקראת מה הולכים, יופיו של הטבע המתגלה ומשתנה בהתאם לעונות השנה, הופך זאת לחוויה ראשונית.

800 מטר שביל ביום בו הטמפרטורות מעל 30 מעלות יגלו כי השביל ארוך יותר, אולם הצל והבריכה היפה בסופו משכיחים את "תלאות" הדרך.

גם שני יעלים צעירים שהלכו לפנינו על השביל בנון שאלנטיות מופגנת, הוסיפו נדבך של קסם לפיסת הטבע הזו.



חזרנו וטיפסנו בכביש אל כביש 40, והפעם היעד הוא מצפה רמון.

המקום בו אנו נוהגים לעצור בדרכנו לאילת, לצרכי הטענה של גוף ורכב.


הר הגמל החביב עלי, עבר מהפיכת שדרוג ועדכון בשנתיים האחרונות, ומשביל מאולתר שיש בו סכנת החלקה ומעידה, קיבל מהפך עיצובי המקל על הגישה, ומשלב אותו כחלק מטיילת נופית על שפתו של מכתש רמון.

לכל מי שמגיע אתי לכאן לראשונה בחייו (או בכלל) אני ממליץ במשך כל העלייה להסתכל קדימה בלבד, להיכן הולכות רגליו, ולא לצדדים.

רק בתום העלייה, על המרפסת הבנויה בפסגתו, להרים את הראש.

ולפלוט ספונטנית את מה שחושבים.


 


ממרפסת הר הגמל (גובה 860 מטר מעל פני הים, אגב) רואים בשיפולי הגבעה מרפסת תצפית נוספת (מרחק של 200 מטר בערך בניהן).

כאן זו מרפסת תצפית ע"ש אסף רוז אשר מעוצבת כחצי עיגול אל מול נוף הקדומים מלא הוד והדר.

 


כאילו לא די לנו בתצפיות, החלטתי למצוא מקום בו טרם ביקרתי.

במפת גוגל מצאתי מקום שתואר בשתי מילים – Amazing Observatory. ככה זה מופיע במפה.

על כן, נסענו בעקבות ההמלצה לחפש אותה.


מהר הגמל יוצא כביש אספלט צר לכיוון מצפה הכוכבים וחוות האלפקות, אבל במקום לפנות ימינה לחווה, ממשיכים עם הכביש ישר עד שרואים חורשת עצים גדולה משמאל לכביש.

יורדים בזהירות (יש הפרשי גובה בין האספלט לכורכר) ונוסעים על הציר בשולי החורשה הפונים למכתש, מחנים את הרכב בצל העצים והולכים בזהירות כמאה מטרים אל שפת המכתש.

ולמה בזהירות?

השפה כאן חדה ומשוננת, והיא מהווה קיר ישר וגבוה לתהומות שמתחת (גובה של עשרות מטרים). היות ואין גדר כדאי מאד להישמר, ובוודאי לא להגיע לכאן בחשיכה.

 

בדרכנו חזרה הפתעתי את הנוסע שלי.

כאן בכביש 40 העולה צפונה, אחרי צומת משאבי שדה נאכל גלידה.

גלידה? כאן? באמצע המדבר? תמה הלה.

כן, כן. אמרתי, אפילו גלידה טובה מאד.

את הדוכן של גלנדריה הכרתי לא מזמן, ועל כן בכל הזדמנות אני חוזר כדי לגלות טעמים חדשים ומפתיעים שרוקחת גלנדה, המפעילה מקיבוץ שדה בוקר.

ואין כמו גלידה מתוקה וצוננת לקנח יום שכולו מתוק ומענג, בחברת זו שתפתיע גם אחרי שכבר חשבת שהכרת אותה לעומק.

 

צמיג רחב מבטיח נוחות.

לוגמת חשמל ביתי

מרצדס E300e  האלגנטית והמרשימה הופכת כל נסיעה לחוויה אל-חושית. רכות הנסיעה, השקט והביטחון, העוצמה והנוחות הכללית מעניקות לכל מרחק שתבחר אופי נעים ושלו, ולכן סביר להניח כי אם תראו סביבכם כאלו הנוסעים ברכב זה תבינו מה הם מרגישים ברגע זה, ומדוע הם נראים כל כך רגועים.



המכונית הזאת עולה המון כסף, המון. ומי שיכול להרשות לעצמו יכול לבחור ברכבים מפנקים לא פחות, אבל העובדות מוכיחות בעולם הגדול כי E CLASS הינו הדגם הנמכר ביותר של היצרן, ועם עובדות כידוע אי אפשר להתווכח.

 E CLASS גם בדור העשירי שלה, ממשיכה מסורת של יוקרה מפנקת משולבת חדשנות טכנולוגית, ומה כבר צריך הבנאדם שהחיים פינקו אותו ביכולות להגשים לעצמו חלומות מכל סוג?

שתחנה אצלו בחניה גם אחת כזו.


 

ירון הולנדר (ומושיק)

ספטמבר 2024

מרצדס E CLASS רמת גימור Platinum AMG Line

מנוע בנזין 2,000 סמ"ק.

קיבולת סוללה 25.4 קווט"ש.

טווח חשמלי לסוללה 100 ק"מ.

הספק (משולב) 313 כ"ס.

מומנט (משולב) 55 קג"מ.

צריכת דלק (יצרן) 0.8 ל', 22.6 קווט"ש לכל 100 ק"מ.

מחיר (רכב מבחן, כולל אגרה) 775,103

 


 

פארק אגם ירוחם (פארק יצחק נבון).

שדה בוקר.

צריף בן גוריון.

עין עבדת.

הר הגמל.

מרפסת אסף רוז.

מצפור מרהיב לפני מצפה הכוכבים.

גלנדריה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל