עקיצה בארבע שניות

 

 עמדתי באולם התצוגה המאד נאה שנפתח לאחרונה בראשון לציון עם תחושה קלה של חשש.

אם בנעורי הסתבכתי עם האיקס הנעלם, ועם השאלה שנותרה מאז תלויה באוויר -" כמה זה איקס?", נדמה  כי במקרה זה אני כבר בבעיה הרבה יותר גדולה כי כבר מדובר בשבע איקס, ואם הסתבכתי עם אחד איך אצא משבע???

מולי ניצב דגם חדש שעשה עלייה לא מזמן, ומכיוון שלא נכחתי בהשקה לעיתונאים כי שהיתי בחו"ל, אני צריך לבוא ללא מידע ודעה קדומה למבחן.

נכון שכבר דגמתי את שני הדגמים העומדים בסמיכות לחתן השמחה, ואני זוכר בעיקר תחושות חיוביות, אך יש לזכור כי מלאכתו של הבוחן הפוגש באופן תדיר עשרות כלי רכב בשנה, שההבדלים בניהם לעיתים הולכים ומתקצרים, נעשית לעיתים קלה הרבה פחות ממה שזה מצטייר.

זיקר, למי שאינו בקיא בכל רזי השושלת, הינו אחד מענפי הרכב של חברת ג'ילי הסינית, שיש ברשותה מספר מותגי רכב, אשר כל אחד מהם מכוון לפלח שוק אחר, ויתרונה של השיטה הזו היא להשתמש בפלטפורמות זהות, ולעיתים במכלולים או בסוללות, על מנת להוציא לבסוף מוצר שונה מהותית לקהלים שונים.

זיקר הוקמה בשנת 2021, כאמור על ידי חברת ג'ילי (Geely).

בחזון ההקמה, ג'ילי רצתה ליצור מותג חדש שמכוון לשוק רכבי פרמיום חשמליים – במטרה להתחרות ב-Tesla, BYD וחברות מערביות מובילות.

דגם X7 בא להתחרות בסגמנט הכי צפוף בעולם הרכב SUV, כאשר ממדי הרכב לוקחים אותו אל הבכיר בסגמנט (המחולק לשלושה פלחים, הנבדלים במידותיהם), עם כוונה ברורה לתת פייט מכובד לדגמים משובחים בקבוצה הזו כמו למשל אקספנג G6 או טסלה מודל Y.

על מנת להתברג בנבחרת המכובדת, הרכב צריך להגיע עם מפרט שיותיר את הלקוח מהופנט, ואם אפשר, לתת לו נוק אאוט במכת הפתיחה.

מכת הנוק אאוט יכולה להגיע מכמה כיוונים צפויים כמו עיצוב פורץ דרך, טכנולוגיה ייחודית, אבזור מרשים או יכולות מוטוריות יוצאות דופן.

בסעיף העיצוב החיצוניX 7 בהחלט מעניק נקודות זכות, אם כי לא בגינן ישתכנע הלקוח להפקיד את ערמת מצלצליו בקופת היבואן.

זהו רכב נאה. נקודה.

הפרופורציות משתלבות זו בזו, ואין כאן סרחי עודף של עיצוב יתר.

לדוגמה הדלתות (והמראות) נטולות מסגרת, מה שמעניק לרכב אחידות במפלס המשטחים החיצוניים, מעביר סוג של יוקרתיות, ובא לידי ביטוי במקדם גרר נמוך הפועל לטובת צריכת אנרגיה מופחתת, ופחות רעשי רוח במהירויות גבוהות.

תא הנוסעים מודרני ומציג מראה נקי כפי שכבר הורגלנו לראות במרבית הרכבים הסיניים, עם לוח מחוונים דיגיטלי  ומסך מגע גדול.

מול עיני הנהג משתקפת תצוגה עילית ברורה ומרשימה. נמצא כאן קצת מתגים פיזיים מתחת למסך המרכזי לתפעול חלק מהמערכות, ומעל הראש נבחין בכיסוי חשמלי פנימי לגג הפנורמי העצום.

גימיקים חביבים נוספים שנמצא כאן הוא למשל תאורת גג עם דימר עם שינויי גוון, עיסוי נעים לנהג ולנוסע, ויושבי השורה השנייה יוכלו להנות מחימום מושבים בימים קרים.

רכב המבחן שנמסר לי, מגיע עם 21 רמקולים בפיתוח סוני, (למרות שכתוב zeekr) מתוכם יש רמקול במשענת ראש של הנהג, לשיחות טלפון וניווט.

כמקובל אצל זיקר, לישראל מגיעות שלוש רמות גימור הנבדלות זו מזו בטווחים, בקיבולת הסוללה, ובסוג ההנעה, ובתוספת ייחודית לדגם הבכיר.

גרסת הכניסה (אסנס) מצוידת בסוללה של 75 קוט״ש עם טווח נסיעה מוצהר של 476 ק״מ לפי תקן WLTP. לאסנס הנעה אחורית בהספק של 422 כוחות סוס, ותאוצה מעמידה למאה קמ״ש ב- 6 שניות.

גרסת הלונג ריינג׳ מצוידת, כמו בגרסת האסנס, בהנעה אחורית בהספק של 422 כוחות סוס, אך גרסה זו מצוידת בסוללה גדולה יותר של 100 קוט״ש, המספקת טווח נסיעה של 610 ק״מ לפי התקן. טווח הנסיעה של גרסה זו צפוי לנוע בין 450 ל-500 ק״מ בפועל,

ומעל שתי אלו גרסת העל- הקריפטון מצוידת גם היא בסוללת 100 קילוואט, ולה טווח נסיעה של 544 ק״מ לפי התקן. לגרסה זו הנעה כפולה בהספק כולל של 646 כ״ס עם מומנט של 72.4 קג״מ ותאוצה למאה קמ״ש ב-3.8 שניות בלבד.

וכאן רבותי אני חוזר ושואל את אותה שאלה.

האם לא ניתן להסתפק ב-422 כ"ס (בלבד !?) ? הרי כל בר דעת שקול, יודע כי המספר הזה מציין עוצמה חזקה פי כמה וכמה מכל רכב מונע בעירה פנימית ברמת מחיר שכזו, ואם ניתן להוסיף קצת כסף עבור טווח משמעותי גדול יותר, למה צריך יותר?

והתשובה (לא שהיא הכי נכונה עבור רובנו, אבל זו התשובה), אלוהים בוחן אותנו בפרטים הקטנים.

אלו הבאים בתוספת, כדי לבדל ולומר, יש לנו כזה וכזה, אבל אם אתה (או את) רוצים סוג של חוויה חוץ גופית לפעמים, תשלמו ותקבלו.

מעבר לעוצמה הגדולה וצמד המנועים שיגזול לכם טווח אבל יגדיל את החיוכים הלא מוסברים, מסתתרים מתחת לגוף הרכב מתלי אוויר מתכווננים, המאפשרים נוחות רבה יותר, ועוד אפשרויות שאין לשתיים האחרות.

הפערים הכספיים גדולים בין הגרסאות, והשיקול הסופי הוא בבחירת צורך מול עלות, וגם גרסת הבסיס מן הסתם תספק את מרבית הלקוחות.

אבל אנחנו כאן בשביל ההנאה, וכאשר מונח לך טיל בליסטי (מילה מאד אופנתית במציאות חיינו הנוכחית), מתחת לרגליים, אין ספק כי תשמח למצוא כבישים נידחים (או שתיסע במיוחד לכאלו), על מנת לתת בראש, ולהרגיש לרגע כמו אסטרונאוט שמשוגר לחלל. (לא שממש בדקתי את זה אבל אני מאמין שהתחושה דומה).

וזהו אותו נוק אאוט!!!

 

לפני שיצאתי לדרך שמתי לב לעוד פרטים חשובים לציון.

כמו:

אין ברכב התרעה על שכחת ילדים מאחור, אבל דיר באלאק שתשכח את הטלפון.

כי על זה יש התרעה!!! אם יצאת מהרכב והטלפון נשאר בפנים.

והמסקנה המתבקשת - אם אתם נוסעים עם ילדים מאחור, שימו את הטלפון שלכם לידם, ככה גם לא יהיה לכם פיתוי להתעסק עם המכשיר בנהיגה, וגם לא תשכחו אותם, כי עם הגג הפנורמי הענק, בשילוב עם הקיץ הישראלי, לשכוח ילד ברכב הזה עלול להסתיים באסון.

מצד שני, כאשר יצרן מכוון פרמיום, זה אומר למשל כי יש וילונות חשמליים ליושבי השורה השנייה, שנגללים פנימה בכל סוף נסיעה.

תא מטען אחורי כפול תחתית מאפשר להצניע פריטים חשובים, או למנוע תזוזות מאחרים (כמו בקבוקים).

מתלי האוויר מאפשרים מעבר לנוחות, שני מצבים נוספים. האחד הוא הנמכת החלק האחורי לטובת פריקה או הטענה נוחה (במצב עמידה בלבד), או להגביה את המרכב כאשר מעבירים את מצב הנהיגה ל-OFF ROAD, ולא שנלך לחצות ככה את הסהרה, אבל בשבילי עפר ניתן לנסוע עם פחות חשש ממפגעים בדרך כמו בורות או אבנים עד גודל מסוים, וללא טלטולים וקפיצות.

מבט לאחור דרך המראה הקדמית יבהיר כי השמשה האחורית צרה למדי, אבל מערך של רדאר ו- 11 מצלמות סביב הרכב ייתן ראיה לכל זווית שנרצה.

 

אפשר כבר לצאת? שואל זה שהגיע אחרי היעדרות ארוכה.

טחנת לי את המוח עם כל הפרטים האלה, איפה מדליקים כאן את המסאג'? שאל כאחד שחושב שהפיצ'ר הזה מגיע יחד איתי בכל רכב.

אבל לפחות הפעם הוא צדק.

לאן ניסע?

המשיך לשאול, ועם כל כך הרבה סוסים וכרכרה הדורה, צריך להיות לנו חתיכת טיול, לא?

הייתה לי ברירה?

סימנתי לי על המפה כמה מקומות שמעניינים אותי, ויצאנו לדרכנו.

הסוללה מלאה פול עד הקצה, מד הטווח הורה על 536 ק"מ עתידיים, המזגן נקבע על 21 מעלות לאחר שצינן את תא הנוסעים בכבדות, חלל הרכב התמלא בצלילים ענוגים של מוזיקה ששנינו אוהבים, ועל הכביש הכי מהיר בישראל נקבע רף המהירות החוקי, והזיקר יצאה לדרך ארוכה בדממה רכה.

אני מאד אוהב להגיע בטיולים שלי למקומות בהם חוויתי הנאה, אבל יותר מזה אני אוהב לגלות מקומות חדשים בהם טרם ביקרתי.

וכך בדרך למקום אחד מהסוג השני, נכנסנו בדרכנו למושב היוגב בעמק יזרעאל.

בכלל חיפשנו דרך למעיין מקומי, אבל כשראיתי את השלט "יקב" שאני לא מכיר, וראיתי כי המקום פתוח לאורחים החניתי את הזיקר ונכנסנו בעקבות הריחות אל המבנה היפהפה של יקב "היוגב 8"

המבנה אליו אנו נכנסים מכוסה אבן בזלת שחורה, במבנה אלגנטי בעידון מאופק, ומשמש כמסעדה ואולם לטעימה ומכירת יינות. היקב עצמו נמצא במבנה סמוך.

אנו נכנסים ופוגשים את גיל דורון בעל היקב,

איש חייכן, קורן ומכניס אורחים שבאו מקרוב ורחוק.

וכך מספר לנו גיל.

היקב קיים חמש שנים, לאחר שבכלל עסק במשך שנים רבות בחברה לטיפול במים ושפכים. החברה הפכה בהמשך לאחת החברות המובילות בתחומה בישראל.

הוא מייצר כ-50,000 בקבוקים, חלקם עבור יקבים אחרים.

למרות שהשתלם ולמד ייצור יין, את מלאכת הרכבת הטעמים הוא הפקיד בידיו של יונתן קורן היינן ראשי.

גיל שמח לספר לנו כי זהו היקב המשוכלל בארץ. הוא פיתח והשקיע במערכת שלמה עם חיישנים במכלי התסיסה, המייצרים שלל דאטה על כל שינוי המתחולל ביין בכל רגע נתון.

היקב מייצר עשרה סוגי יינות, אבל על המדף יש 15 כולל כאלו מיבולים קודמים.

כל הבקבוקים נמכרים במקום וברשת בלבד.

מחירים מתחילים ב 95 שקלים עד 125.

"... בשנת 2020, בתקופת הקורונה החלטנו להיכנס לעולם ייצור היין. גיל ולבנת (כלתו) החלו בלימודי ייננות ובו בזמן שקדו על הקמת היקב, הזמנו מיכלים וציוד מתקדם מאיטליה, נטענו כרמים בשדות העמק ושכרנו את שירותיו של היינן יונתן קורן, ויחד אנו מייצרים יינות לבנים, רוזה ואדומים פירותיים, ארומתיים ועוצמתיים אך עם זאת קלילים שמתאימים לכל שעה ביום.

מלבד היקב ניטע כרם יין, כרם זיתים והוקמו מכון רדייה ומרכז מבקרים..."

היוגב 8

יחד עם הסיפור האישי גיל מכבד אותנו במבחר טעימות של יין איכותי בשלל טעמים, ויתכן, אם לא היו לי תוכניות אחרות, היינו בוחרים להשתקע אצלו.

היקב מארח אנשים רבים כאלו שכבר מכירים, וכאלה כמוני, המגיעים לכאן לראשונה, ונשבים בקסם המקום.

אבל רצינו בכלל מעיין, לא?

בשנים האחרונות התרוצצו שמועות וצילומים ברשתות של מעיין בשולי המושב בשם עין עדעד (בגוגל מופיע גם תחת השם עין רפאל), ואותן שמועות גם סיפרו כי אנשי המושב קצו בכל המבקרים שעברו דרך המושב, וייבשו את המעיין, ואחר כך בתחילת השנה השמועות סיפרו כי המקום שוקם ושופץ, ואין טוב מלהגיע למקום רטוב ביום חם.

הקשרים שרקמנו אפשרו לנו להגיע למעיין דרך שער המושב, אבל ניתן להגיע דרך השדות בדרך עפר המקיפה את המושב, או דרך מנחת מגידו.

נסיעה בדרכים המאובקות חשפה אותנו לעשרות כלי רכב שכבר חנו במקום, וחששותיי כי זה יעיד על תפוסה מלאה באתר, הסתברה כהיסטרית יתר.

יש כאן מספיק מקום להמון מבקרים. המשפחות עם הילדים הקטנים העדיפה את הקצה המוצל והמים הרדודים, אחרים ביקרו את המשך הנחל.

בכל מקרה מדובר באפיק רדוד למדי עם מים ירקרקים ונעימים.

רצפת האפיק רובדה באבנים למניעת בוצה מעצבנת, ואותם אבנים גם מהווים את מצע דרך הגישה בחלקה סמוך הנחל.

עבודות פיתוח שנעשו כאן יצרו שביל מסודר, פינות ישיבה ובכלל מקום חביב.

יזם ממולח שיציב כאן עגלת קפה או סתם גזלן של ארטיקים יגלה מן הסתם קהל שבוי.

האורח שלי ביקש שנגיע לחוף מסוים, אבל עד שזה יקרה הצעתי שנעצור בדרך במקומות שמצאתי מסקרנים על גבי מפת גוגל.

אחד כזה נקרא מעלול שנמצא סמוך לכביש 75 ליד גבעת ראשונים נהלל.

"... מעלול התקיים עד קיץ  1948 עד שנכבש בקרבות "עשרת הימים". אז תושביו עזבו / נטשו / סולקו מהמקום ועברו להתגורר בכפר יפיע הסמוך בקרבת נצרת. מיד לאחר כיבוש הכפר בתיו נהרסו ונותרו ממנו שתי כנסיותיו שבמהלך השנים שוקמו, מסגד נטוש שנהרס בהדרגה, בית קברות מוסלמי ובית קברות הנוצרי שנכלל בתוך שטח בסיס צה"ל. על חלק משטחיו הוקם בסיס של צה"ל, חלק מהם הפכו ליער כפר החורש, על חלקם הוקמה מגדל העמק וחלק מהם, בעיקר בעמק הוקצו,  ליישובים החקלאיים..."

מעלול

הכביש מטפס להר נמוך בדרך יפה ושקטה מאד עד שנעצרתי בפתחו של בסיס צבאי.

שני החיילים בש"ג לא הבינו מי זה הפסיכי שהחליט לבוא לבקר דווקא שם, ודווקא לראות איזה כנסייה עתיקה, ולא ירדו לסוף דעתי, כי ההיסטוריה של המקום הזה שהם שומרים עליו, חשובה לא פחות מההווה של מדינת היהודים, וכי אלפי שנים התגוררו פה בני לאומים שונים, וכל אחד מהם השאיר אחריו עדויות מרתקות, ולפחות אותי זה מעניין.

כיוון שלא ניתן להיכנס פנימה, חזרתי שוב אל זה שיודע הכי טוב לשמוע מה יש לו לספר לי על המקום.

הכנסייה הקתולית (Melkite Catholic Church)

שופצה בשנת 2011.

מאז השיפוץ, היא הוחזרה לשימוש בזמנים מסוימים, בעיקר בפעילויות דתיות של צאצאי התושבים המקוריים.

המקום פתוח מדי פעם, בעיקר במועדים דתיים כמו חג הפסחא, כאשר צאצאי התושבים מבצעים תפילות באחת הכנסיות.

הגישה בכנסייה הקתולית מתאפשרת באישור מסוים, בשל הסמיכות לבסיס צבאי.

הכנסייה האורתודוקסית

לא שופצה באופן מלא כמו הקתולית. בהחלט נשמרות החומות, סגנון הבנייה, אבני הגיר, כך שמי שמבקר יכול לראות את המבנה ואופיו ההיסטורי.

היות ונותרתי עם תאוותי בידי סיפרתי לאורח שלי על מקום ששמעתי עליו ממש יום קודם בואנו, ולא האמנתי למשמע אוזניי.

 

בחיים שלי לא ידעתי, ואפילו לא העליתי על דעתי, כי דווקא באמצע נהריה התגלתה לפני שנים רבות כנסייה ביזנטית.

ולמה זה בכלל חשוב או ראוי לציון? הרי לא חסרות במרחב הארצישראלי כנסיות או שרידי כנסיות ביזנטיות רבות.

אז זהו שזאת בנהריה מיוחדת.

אולי הביזנטים ידעו שפעם יגורו פה יקים, שידעו להעריך ולשמור אוצרות תרבות.

ומה כל כך מיוחד בזו?

רצפת פסיפס צבעונית ומעוטרת להפליא.

שמורה ומטופחת.

בלב שכונת מגורים "בסגנון של פעם", הבנויה משיכונים כעורים ובתים נמוכים, דרך שביל העובר ליד בית כנסת הגדול "בית ישראל" ומוסדות בצביון דתי/חרדי, שוכנים שרידיה של כנסיה גדולה, וביקור זה משלים את מה שכתבתי קודם לכן לגבי החשיבות ההיסטורית של מבנים עתיקים החושפים בפני המבקר את חיי היומיום לפני מאות ואלפי שנים,

ואין כמו הפסיפס הצבעוני של הכנסייה הביזנטית בנהריה לספר את הסיפור הזה.

 

לפני שהגעתי לכאן קראתי בשקיקה את התיאור הבא.

במהלך עבודות בנייה בשכונת כצנלסון במזרח נהריה בשנת 1964, נתגלו שרידי קיר ורצפת פסיפסים של כנסייה ביזנטית, המתוארכת למאה ה-6–7 לספירה ...

בשנת 1972 עד 1974 בוצעו חפירות ארכיאולוגיות וחשיפת הרצפה ולאחר מכן היא כוסתה בחול. בשנת 1980, עם חתימת ברית ערים תאומות בין נהריה לביליפלד שבמערב גרמניה, הגיעו צוותים של ארכיאולוגים ומשמרי פסיפס ותיקנו חלק מהפסיפסים ולמעשה יצרו את התנאים לפתיחת האתר לביקורים. רק בשנת 1984, עם בניית המבנה מעל האתר, ניתן היה לפתוח את המקום לביקורים עד 1990 שאז נסגר בהוראת ראש העיר דאז והוזנח עד שנת 2020.

בשנת 2020 ממש עם התחלת הקורונה, מספר מורי דרך מקומיים בהובלת אלי אוקנין ורוני פלד, החלו בניקוי רצפת הפסיפס וסגירת הפתחים והחלונות מבעלי חיים וציפורים. רשות העתיקות החליטה להשקיע בצוות שימור מקצועי של הפסיפס והאתר ובמשך שנה וחצי עבדו צוותי המתנדבים שכללו מורי דרך ואזרחים נוספים, על ניקיוי ושימור הפסיפס.

מאפייני המבנה והפסיפסים:

מדובר בכנסיית באסיליקה (בזיליקה) עם שלושה נשאפים (apses) ושתי שורות עמודים המחלקות את החלל לשלושה נתיבים, וכן שתי גלריות .

רצפת הפסיפס, המשתרעת על כ-500 מ"ר, כוללת כ-85 מדליונים עם ציורים ססגוניים של חיות, ציפורים, צמחים ודמויות מהחיים היומיומיים .

בריבון המרכזי מוצגת רוזטה בקוטר של כ-1.8 מטרים.

במרכז הכנסייה ניתן לראות דמויות של טווסים הפונים זה לזה, עם אמפורה ביניהם – פריסה סימטרית, צבעונית ועשירה בפרטים .

הכנסייה נהרסה ככל הנראה במאה השישית, בעת הפלישה הפרסית–סאסאנית בשנת 614.

בראשית שנת 2021 החלו עבודות שימור באמצעות רשות העתיקות, במטרה להנגיש את האתר לתיירות והציבור .

האתר הוא פנינה ארכיאולוגית ייחודית בגליל המערבי, שמגלמת את העושר הדתי והתרבותי של התקופה הביזנטית. הוא מציב את נהריה על מפת התיירות ההיסטורית בישראל, ומאפשר חיבור מרתק לעבר המקומי.

 

אני פוגש באתר את רוני, אחד האחראים על האתר, שפותח עבורי את דלת הברזל המכניסה אותנו אל תוך עולם מרתק של עבר צבעוני עשיר.

מבנה הפסיפס המעטר כמסגרת  את שולי המבנה צבעוניים ושמורים להפליא, ומתארים הווי יום יומי של תושבי המקום, שיוכלו להזדהות עם המסרים בבואם להתפלל.

ציורי החיות כוללים את כל בעלי החיים שחיו בא"י באותה תקופה, כולל דובים אריות ונמרים.

בעיטור העגול במרכז הריצפה יצר האומן טכניקות מרהיבות של תלת מימד באבנים הזעירות.

כתמי צבע חום וירוק הם עדות למנורות נחושת ומסמרי ברזל שהותירו חותמם לנצח, בזמן שהכנסייה הועלתה באש על ידי הכובשים הפרסיים.

רוני מדגיש לי כי אומנם זו כנסייה, אך אין בה שום אלמנט דתי כלשהו.

עיריית נהריה מפעילה באתר ימי פעילות והדרכה הזוכים להתעניינות גדולה, כולל גם שילוב ילדים ובני נוער המגלים התלהבות פעילה.

האתר כולל הדרכה כאשר המדריכים עובדים בהתנדבות גם בשבתות, בתיאום מראש.

0506272880 רוני פלד

הכנסייה הביזנטית-נהריה

ביציאה מהשכונה על כביש 4, לפני שנכנסים לעיר משדרות הגעתון המפורסמות, ישנה חורשה קטנה וגן שעשועים לילדים, ורוני מסב את תשומת ליבי לאנדרטת אבן חומה הנצבת בשולי החורשה.

למעשה שם המקום פארק הניצחון.

"... במהלך מלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) לחמו נגד הנאצים כמיליון וחצי יהודים במסגרת צבאות בעלות הברית השונות, בשורות הפרטיזנים ובמחתרות. בלחימתם הפגינו אומץ לב, נחישות והקרבה. כרבע מיליון לוחמים יהודים נפלו בקרבות. הפארק מנציח את זכר כל הלוחמים היהודים אשר נפלו למען הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה..."

פארק הניצחון

בשעת הצהרים כשהבטן דרשה את שלה איתרתי ברחוב הראשי את שאוורמה פינטו.

מבנה פינתי עם ריח מפתה לעצירה מיידית.

פיתה בשרנית ורכה הועמסה המנה נדיבה של מלאה בבשר עגל והודו טעים ביותר.

המקום נקי מאד ובעל הדוכן אדיב ושירותי, והמחיר סביר.

 

עכשיו מכאן אפשר להגיע אל הסוכריה המסכמת של היום הארוך.

כל מי שנוסע לצד השני של המדינה, מגיע בסוף אל החוף של מוש באילת, ולאחרונה נודע כי הברנש פתח סניף צפוני באכזיב, וכחובבי החוף הדרומי, רצינו לראות מה אופי החוף "החדש".

החוף נמצא ממש בצמידות לשכונה הכי צפונית של נהריה, מה שמוכר יותר כחוף אכזיב (עוד לפני הגן הלאומי), והמתחם של מוש הוא רק חלקו האחורי של החוף.

מדובר במשטח מרובד בדשא סינטטי, מרבצים וכריות, שולחנות נמוכים ומוזיקת רקע תוססת. המקום הומה מבקרים שמגלים פחות עניין בים, ויותר באווירה.

לטעמי האישי החוף באילת הרבה יותר אותנטי ומיוחד, בעוד הסניף הזה בא לנצל את התהילה של ה-הוא.

 

עצרנו לקפה בקריון שם עמדת טעינה במהירות 180 קווט"ש החזירה את מלוא האלקטרונים לסוללה בחצי שעה שהיינו שם.

לאחר סיבוב ארוך ושהות נעימה מאד עם העולה החדשה, הגעתי למסקנה מאד ברורה, שאותה כבר ידעתי אחרי עשר דקות. (אבל כמה כיף למשוך את החוויה לכמה שיותר...).

הזיקר הזאת עשויה טוב. נוסעת טוב, ונותנת הרגשה מצוינת בכל דרך.

נשאלת השאלה האם הפרשי המחיר הגדולים שבין רמות הגימור שווים את כוחות הסוס ומתלי האוויר שהם בעיקרם שוברי השוויון.

אני לא בטוח מה היה קורה אם אני הייתי רוצה ואשתי הייתה קונה, ואיך הייתי מצליח לשכנע אותה, שזה חתיכת כיף להגיע למאה קמ"ש בפחות מארבע שניות...

 

ירון הולנדר (ואבי)

ספטמבר 2025

 

זיקר X7

רמת גימור קריפטון.

הנעה כפולה.

הספק 646 כ"ס.

מומנט 72.4 קווט"ש.

קיבולת סוללה 100 קווט"ש.

טווח (יצרן) 544 ק"מ לפי תקן WLTP

צריכת אנרגיה (מבחן) 21.2 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

טווח (מבחן) 471 ק"מ.

מהירות 0-100 קמ"ש 3.8 שניות.

אחריות לסוללה 8 שנים או 200 אלף ק"מ.

לרכב 5 שנים, או 100 אלף ק"מ.

מחיר (רכב מבחן) 289,900 ₪.

 

 

 

יקב "היוגב 8".

עין עדעד/עין רפאל.

כפר מהלול כנסיות עתיקות.

כנסייה ביזנטית נהריה.

פארק הניצחון ואנדרטת החיילים היהודים הרוסים.

שווארמה פינטו נהריה.

החוף של מוש.

 

עמדת טעינה דלק  קיריון 180 קווט"ש.