שבת בבוקר יום יפה, שר לי הרדיו בצאתי בבוקר מהחניה ליום טיול ארוך, אפשר ללכת לירקון לשוט שם בסירה, ממשיך השיר להציע הצעות, אבל אם אנחנו בענייני סירות וטיולים, אני מצוייד היום בגונדולה הכי יפה בולטת ומיוחדת על הכביש.
וממתי שבת רנדומלית הופכת להיות יפה ומיוחדת משאר השבתות?
ומהו אותו תוכן ראוי?
כמעט תמיד זה יתחיל במזג אוויר שעושה איתי חסד.
לא קר,
לא גשום,
לא מעיק,
לא מציק,
שבת עם מסלול מעניין, שניתן לבצע שוב ושוב ולא להשתעמם.
והכי חשוב - רכב שכיף איתו במיוחד, וחברה נעימה.
והנה, חברו להן כל הנקודות, וכך מראש, ראיתי כי עומדים לרשותי נתוני פתיחה המאפשרים לשבת כולה להיזכר לנצח ככזו.
מצד החתן הגעתי מצוייד באחת המכוניות הכי מתוקות שנוסעות כיום על הכביש.
איך אני יודע?
א. בזכות הצבע "הנכון" (לדעתי) לדגם הספציפי.
ב. לפי מבטי ההתעניינות, המגיעים בגלל הצבע, בזכות העיצוב האחר והשונה.
ג. בזכות מחיר אטרקטיבי שבא עם החבילה (ואת זה מרבית נועצי העניים בכלל לא יודעים).
בזכות הכלה, שהיא בת הזוג שלי להיום, שלא מכבידה, ולא באה עם דרישות, אלא רק עם הצעות לגיוון היום.
וכך בבוקר הודעתי לאפרת שלא תהיה לה בעיה לזהות את הרכב כשאגיע לאסוף אותה.
צהוב עז הוא צבע שמוסיף עניין, בעיקר לרכבים קטנים.
איך אני יודע?
אני פותח את קטלוג הרכב, והרכב עם הכי הרבה תמונות הוא זה שהיצרן עצמו מפרסם את מרבית התמונות עם הצבע הזה, והוא הצהוב המהפנט הזה.
הסיפור המלא של פיאט פנדה - ביוגרפיה לא רשמית
1980 - הלידה הדרמטית
פיאט פנדה נולדה באיטליה ומיד עשתה רושם - לא כמו סופר-מודל, אלא יותר כמו הבת דודה הסימפטית שכולם אוהבים. היא נכנסה לייצור באיטליה על ידי חברת פיאט משנת 1980. לא הכי מרשימה מבחוץ, אבל מי שהכיר אותה מקרוב ידע שיש לה נשמה.
הפעוטה הקטנה כבר הספיקה להרשים את השכנים - בשנת 1981 היא הגיעה למקום השני בתחרות מכונית השנה באירופה, אחרי שפורד אסקורט לקח את הראשון. כן, היא הייתה תמיד "כמעט זכתה" - הבת הכי מוכשרת בכיתה שלא קיבלה את התעודה הראשית, אבל כולם ידעו שהיא הכי אהובה.
בדור הראשון, שנמשך עד 2003, יוצרו כ-4,500,000 יחידות - זה כמו לגדול ולהיות החברה הכי פופולרית בעיר, רק שבמקום סלפי היא אספה קילומטראז'. במהלך התקופה הזו היא אף פיתחה מנוע הזרקת דלק עם ממיר קטליטי - כלומר, היא התחילה לדאוג לסביבה עוד לפני שזה היה טרנד.
2004 - שיא הקריירה
אחרי שנים של "כמעט", היא סוף סוף קיבלה את מה שהגיע לה: התואר "רכב השנה" בתחרות מכונית השנה באירופה לשנת 2004! רגע הזוהר שלה - כמו לזכות באוסקר אחרי עשורים של מועמדויות.
2012-2018 - הבגרות המחודשת
עברו השנים, והפנדה שלנו עברה שיפוץ פנים ופלסטיקה קלה. הדור השלישי הפך לרכב המיני הנמכר ביותר באירופה, עם עיצוב עגלגל יותר ומידות גדולות משמעותית - אורך של 365 ס"מ, רוחב 164 ס"מ וגובה 155 ס"מ. בקיצור - היא לא רזתה עם הגיל, אבל היא בהחלט התבגרה בחוכמה. auto
פברואר 2024 - ההריון והלידה הדרמטית.
זה התחיל בגדול - ממש. פיאט חשפה חמישה דגמי קונספט המציגים את חמשת דגמי העתיד שלה החל משנת 2024, וגרנדה פנדה הייתה הכוכבת הראשית. בהתחלה היא אפילו נקראה "מגה פנדה" - כאילו מישהו בפיאט חשב "פנדה זה חמוד, אבל בואו נוסיף עוד קצת דרמה". בסוף החליטו על שם עם צליל איטלקי יותר: "גרנדה פנדה".
כשהיא סוף סוף הגיחה לאוויר העולם, היא הבהירה מיד - זו לא עוד גרסה מרעננת של אמא שלה. מדובר בקרוסאובר עירוני חשמלי וזול, המקביל לסיטרואן C3 החדשה.
ובאשר לזהות המשפחתית - עקרונית מדובר בדור רביעי לפיאט פנדה, אך מכיוון שהמכונית הקטנה הפכה לגדולה משמעותית, פיאט הוסיפה לה את הקידומת "גרנדה". תחשבו על זה כמו אח קטן שגדל פתאום מטר בקיץ אחד ועכשיו כולם קוראים לו "הגדול".
המראה - נוסטלגיה בסטרואידים
במקום להתבייש בעבר המשפחתי, היא חיבקה אותו: פיאט בחרה להעניק לגרנד פנדה עיצוב בסגנון רטרו עם אלמנטים ויזואליים בהשראת הדור הראשון של הפנדה. זה כמו ילד שלובש חולצה וינטג' של ההורים אבל בגודל XXL.
הפרופורציות - "לא, אני לא השמנתי, פשוט התבגרתי"
בואו נדבר מספרים: היא קרוסאובר עירוני באורך של 3.99 מטר ובסיס גלגלים של 2.54 מטר, ולפי חישוב אחר היא ארוכה יותר מהדור הקודם בכ-350 מ"מ בערך. זו לא גדילה - זו מהפכה של ממש.
המנועים - אופציה לירוקה או ל"רגילה"
כמו כל נערה מודרנית, גם לה יש אפשרויות: גרסה חשמלית עם 113 כ"ס וטווח נסיעה של 320 ק"מ, או גרסה היברידית קלה 48V עם מנוע 1.2 ליטר טורבו. ובשביל הנוחות - היא מגיעה עם כבל טעינה ספירלי אינטגרלי שנשלף בקלות מתא בחזית הדגם וחוזר לשם באותה קלות. כאילו היא אומרת "אני יודעת לסדר אחרי עצמי, תודה רבה".
2025-2026 - ההגירה לישראל
אחרי המתנה ארוכה (כמו כל דבר טוב), פיאט חזרה לשוק הפרטיות בישראל עם הגרנדה פנדה החדשה, שהוצגה לראשונה ב-2024 ומבוססת על פלטפורמה חדשה של סטלנטיס - למעשה אחות חורגת לסיטרואן C3 ולאופל פרונטרה. משפחה מורכבת, אבל מי שלא?
לאחרונה היא נחתה סוף סוף גם בישראל, בשתי רמות גימור במחיר החל מ-119,000 שקל, עם מנוע 1.2 טורבו 110 כ"ס וסיוע חשמלי 48V, מהירות 0-100 קמ"ש תוך 10 שניות בדיוק. לא מהירה במיוחד, אבל מי אמר שצריך למהר בחיים?
כלומר, מראש אנו נפגשים עם הקלפים החזקים שלה עוד בטרם לחצנו על מתג ההתנעה.
יש לה צבע מהמם, לוק סקסי של רכב קרוסרובר מוגבה, עיצוב שובב וצעיר, מחיר שובר שוק, אבזור חיובי שיותר קל לספר את מה שאין בו (כמו בקרת שיוט אדפטיבית) מאשר להתחיל לפרט כל פרט ופרט (בקרת שיוט רגילה, למשל).
שתי רמות הגימור מציעות קשת צבעים מעניינת, אנדרואיד אלחוטי, (לא ברור מאליו), בורר הילוכים SBY , בקרת אקלים דיגיטלית, ריפודי מושבים ייחודיים, דשבורד בחיפוי במבוק / Bambox
מערכת שמע עם 4 רמקולים ו-2 טוויטרים, מנוע 1.2 ל' היברידי-מתון, בעל הספק של 110 כ"ס, ומומנט בסך 20.9 קג"מ.
עכשיו אפשר לצאת לדרך, לאחר שאספתי את אפרת שמבט עיניה הזוהרות והחיוך איתו נכנסה לרכב הבהיר חד משמעית כיצד נראית אהבה ממבט ראשון.
ככה בדיוק.
מציע לכל אחד ואחת לקחת את הגרנדה לנסיעת מבחן כדי לחוות זאת באופן אישי.
היום החלטתי לנסוע צפונה, ולשלב היסטוריה וטבע, מים והיסטוריה (אני יודע שכתבתי פעמיים ויש סיבה), ולקנח בטעם טוב.
בכניסה לחיפה נזכרתי כי האורחת שלי אינה מכירה בכלל את רצועת החוף המקבלת את פני הבאים מדרום,
אם אנחנו בשבת בבוקר ויש יום יפה, לאן הגיוני שנלך בעיר הנושקת לים אך מתעלמת ממנו?
ברור כי נגיע לשכונה הכי מיוחדת בעיר, שהיא כולה קו ראשון לים, ולאחר הרבה שנות התעלמות עוברת כיום מהפיכה, בתים חדשים נבנים בה לצד אחרים שמשופצים כי אין בשום מקום בישראל את הפריבילגיה הזאת לקום כל בוקר מול מראה הים.
שנים רבות שכונת שקמונה, שהיא המשכה הדרומי של בת גלים, עמדה בשממונה וקפאה במקומה בזמן שכל המסביב גדל והתרחב.
היה משהו חינני בקו חוף בתולי ולא מטופח ונשאר בעיקר לחוף חובבי דייג, אך מרגע שהטיילת שנפתחה מ"החוף השקט" (ע"ע) דרומה, הפכה הטיילת כולה למסלול חובה לחובבי צעידות.
וכאן, בקצה הרחוב, סמוך ל"מכון לחקר ימים ואגמים" נמצאות שתי אטרקציות מקומיות.
התל העתיק והג'אקוזי.
" תל שקמונה הוא פיסה משמורת הטבע הימית שקמונה. הנמצאת על קו החוף בחלקה הדרומי של חיפה.
המקום נמצא לא הרחק מפארק הכט שכל חיפאי כבר מכיר. בתוך שמורת שקמונה ישנן שוניות רבות – תולדה של חלזונות ים. החוף המסולע נמצא ממש על קו החוף וכדאי לעלות על הסלעים עם סנדלים או נעלי מים.
האטרקציה הגדולה המדוברת בשמורה זו היא הבריכה העגולה שנחצבה בין הסלעים בעבר הרחוק. מי הים נקווים אל תוך הבריכה ויוצרים בה אזור רחצה.קטן אמנם, אך סגור עם מים רדודים. נטול גלים, סחף ושאר הגורמים שבים הפתוח מונעים רחצה מהנה, בלי שהתנפצו גלים על הגב או על הפנים.
בגלל האטרקטיביות של תל שקמונה למקום מגיעות משפחות רבות עם ילדים. גובה המים בבריכה הוא כמטר בלבד. מאחר שהמקום כל כך קסום ויפה הוא זכה לכינוי "הג'קוזי של חיפה". לאור העובדה שתל שקמונה נמצא על חוף הים אפשר גם לשלב טיול הליכה לאורך החוף ".
אבל, דווקא היום הגלים והרוח לא שיתפו פעולה, והמים היום גבוהים מידי על מנת שנמקם במדוייק את המיקום.
התל עצמו עובר תהליך הנגשה ושדרוג ובקרוב השביל הסלול יוביל את מרומי הגבעה.
מכאן קיבעתי את היעד הבא-אנדרטת שיירת יחיעם הסמוכה לקיבוץ,
בחניון אנדרטת יחיעם יש שולחנות פיקניק והמון עצים עם צל.
מורגש חסרונם של שירותים ומים זורמים.
זהו אתר חשוב ומרגש שמזכיר את עלות הקמת המדינה, ואלו שמסרו חייהם למען המטרה.
" שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי גדוד 21 במלחמת העצמאות שיצאה ב-27 במרץ 1948 מנהריה לקיבוץ יחיעם. השיירה נקלעה למארב והותקפה על ידי כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לכאברי. בהתקפה על השיירה נהרגו 46 לוחמים ".
סיפור קרב השיירה המצמרר והשקט עם הרוח שמלטפת את צמרות העצים, לא נותן למוח לקלוט את גודל ההקרבה למען קיומנו כאומה.
אנחנו ממשיכים בדרכנו למצוא יהלומים, וכזה היה לפני שנים מאגר המחצבה.
מאז המחצבה הוקפה גדר, ושלטים רבים המציינים את איסור הכניסה וסכנת הטביעה, ולא ברור כיצד זה אפשרי בכלל שכן והמים באגם התאדו או הועלמו.
נרשמה באסה קלה, חזרנו אל הכביש והפעם בחרתי בבאנקר על הצלחה (ותקווה) של מאה אחוז הצלחה.
לפני מספר חודשים קיבלתי הודעה כי עין חרדלית נסגר למבקרים בשל זיהום, וכמה חודשים לאחר מכן הודעה כי ניתן לשוב ולשכשך במים, והודעה זו נתנה לנו אפיק של פיסת אופטימיות זהירה שכן זהו אחד המקומות החביבים בישראל,
כביש הגישה הצר הפך להיות חד נתיבי וזה דבר טוב, אבל המשכו הופך אספלט שלך לכזה שבור ומלא בורות, שמקשה על הגישה לרכבים נמוכי גחון, ומזלנו שהגענו עם בחורה קשיחה, שאינה נבהלת.
בחירה נבונה ושיקול דעת של מנוסה תוביל את המגיעים ללא לחכך את הגחון בשרידי הכביש.
עד מתי יתעלמו הרשויות לטפל במפגע???
עם ישראל כולו טרם שמע על הפתיחה המחודשת, וכך החניון הקרוב למים ריק בחלקו, והחניון הגדול והמרוחק יותר ריק לחלוטין.
יצאנו מהרכב והתחלנו ללכת בדרך העפר המקבילה לערוץ הנחל.
פעם היינו מדלגים מהמים אל הדרך הזאת שהיא הנתיב המהיר יותר, היום, בשל החום חיפשנו את הדרך המהירה ביותר לצינון הגוף, ומרגע ששמענו את ה-"פסססס" המיוחל, חלפה הטבה משמעותית בתחושות הגוף.
" עין חרדלית, הוא אחד המעיינות אשר מזינים את נחל כזיב שכידוע הוא הנחל הגדול והארוך ביותר בגליל המערבי.
מרבית מימיו של פלג מים צלול ונקי זה נשאב ומשמש את תושבי האזור וחלקו הקטן נותר בטבע. שני מעיינות נוספים אשר זורמים לאורך ערוץ נחל כזיב הם עין טמיר ועין זיו. עדות לשאיבת המים היא תחנת השאיבה הנמצאת באזור החנייה ממנו מתחיל מסלול עין חרדלית. וודאי אתם סקרנים לדעת על שום מה נקרא המעיין בשם זה ובכן בדקתי עבורכם במילון עברי מה משמעות השם הזה והנה התוצאה: ” זרם מים זריז וסוער היורד ממקום גבוה כמו הר לדוגמא”...את עין חרדלית מקיף חורש טבעי בעיטור של סלעים במים ומחוצה להם הופכים את המקום לפנינה של ממש וחוויה מסקרנת ומיוחדת במינה. לאורך המעיין תמצאו עצי דולב, עצי תאנה שיחי פטל עם פירות המעוררים את התיאבון ,אין ספק שהטבע מציע ארוחה צמחונית נאותה גם לגרגרנים כמו בני אדם ולא רק לבעלי חיים. גן עדן אמרנו כבר…"
אפשר לרבוץ במים הנעימים מים החום הראשון עד להתקררות הימים בסתיו בלי רצון ללכת משם, אולם היום הדוחק שולח אותי לבקר במדינה קטנה הנמצאת לא הרחק מכאן.
על חוף הים התיכון, צמודה לגדר של הגן הלאומי חוף אכזיב נמצאת מדינת אכזיב פרי רוחו וחזונות של אלי אביבי ורעייתו רינה.
" מדינת אכזיב היא "מדינה" סמלית ויוצאת דופן שהקים אלי אביבי בשנת 1971, כצעד מחאה נגד כוונת המדינה לפנותו ולהקים במקום גן לאומי.
אביבי הכריז על עצמו כעל מדינה, יצר דגל, המנון, דרכונים ואפילו חותמת כניסה למדינה.
בפועל, מדינת אכזיב לא הייתה אלא מתחם בוהמי אהוב שהפך מוקד עלייה לרגל לאמנים, אנשי רוח, סקרנים ותיירים מכל העולם.
אביבי הלך לעולמו ב 2018 ומאז מנהלת את המקום אלמנתו רינה אביבי.
המקום מרהיב ביופיו, שוכן מעל ללגונות עוצרות הנשימה של חוף אכזיב. בשטחו פזורות בקתות הארחה ובמרכזו מוזיאון אקלקטי, עם ממצאים ארכיאולוגיים וחפצים שונים שאסף אביבי במשך השנים, מהתקופה הפיניקית, דרך שרידי הכפר א-זיב, שהיה במקום לפני 1948 ועד לתקופה בה היה מבנה המוזיאון ביתו הפרטי. באחד מחדרי המוזיאון חדר מורשת ובו סיפורו של אלי אביבי ומדינת אכזיב ותצלומים שלו, של רעייתו ושל מיטב הידוענים שביקרו בכפר במשך השנים.
מדינת אכזיב היא אחת האטרקציות המפורסמות בגליל המערבי ומאז מותו של אביבי ממשיכה רינה לשמור על המקום, על רוחו המיוחדת ועל טיפוחו של אחד המקומות המיוחדים והיפים בחוף הצפוני של ישראל, המשלב סיפור יוצא דופן עם נוף עוצר נשימה ".
כיום מדינת אכזיב היא בראש ובראשונה אתר המושך מטיילים שראו עולם, ומחפשים את האחר והשונה, וללא ספר האתר הזה בשילוב המוזיאון המרתק, והמיקום יוצא הדופן, והאפשרות לרדת ישירות אל הבריכה והמפרץ שלמרגלות הגבעה הם יתרון ענק, אולם הים שהחליט היום לא לשתף פעולה לקראת אירוע מזג אוויר חריג (שלא קרה בסוף).
מי שבא בראש פתוח ימצא את דלתה של רינה אביבי פתוחה למבקרים, ולסיפורים שלה על אדם יוצא דופן, שהקדים את זמנו ובנה מקום מרתק, כנגד הרשויות והאפשרויות.
בזמן שאחרים ראו בו תמהוני בתקופה שבעולם הגדול היו ביטניקים וילדי דור הפרחים, אלי אביבי בלט בהיותו אדם שלא הולך עם הזרם, מתוך אידיאולוגיה שהיום רבים מאמצים כמובנית מאליה.
ואם חשבתי כי מכסת ההנאות נגמרו עד כאן הצעתי כי ניסע אל מקדש השווארמות הישראלי הנמצא בדליית אל כרמל.
השעה היחסית מאוחרת, תבטיח שלא יהיה תור ארוך מידי, אבל צריך להגיע בזמן מספיק לפני סגירת העסק שיותיר אותנו מגורים מחוסר סיפוק.
סע לאלבאשא הציעה הנוסעת, שהוסיפה כי למצוא את המקום ריק כמוהו כזכייה בפרס הראשון בלוטו האמריקאי. לא פחות!!!
נסיוני בחיים לגבי מסעדות ותור, מביא למסקנה כי טעם הקהל הוא כנראה מדד להצלחה, והצלחה נובעת ממה שהקהל אוהב.
טעם,
טריות,
ועלות.
נדירים עד נדירים מאד עמודי שאוורמה מבוססים בשר כבש, וזו כאן מתגלה כשומנית במיוחד, ובפיתה אחת דוחסים מספיק לשתיי פיתות (עובדה שהורדתי לצלחת חלק מערימת הפיתה, והוספתי לפיתה נוספת), עובדי המקום דואגים להביא לשולחן חמוצים וסלט בלי לבקש, ועם צ'יפס מצויין ובירה שחורה הגענו למחיר של 45 שקלים בלבד.
פשוט שערוריה !!!
לטעמי, זו השאוורמה הכי טובה בישראל ועם מחיר מנצח.
זו שהביאה אותנו לכאן מגיעה עם ריח נוסטלגי, ואינה צועדת עם אף זרם מוכר.
יש לה עידון של עכשיו, וקסם של פעם, ואלו נקודות החוזקה שלה.
תוסיפו חן, שיק, וגם לה מחיר משכנע, ויש לכם מתכון בטוח להצלחה.
זה לא סתם גרנדה פנדה. זאת גרנדה גרנדה במאה אחוז.
ירון הולנדר (ואפרת)
אוגוסט 2026
פיאט גרנד פנדה
LA PRIMA רמת גימור
מנוע 1.2 היברידי-מתון
הספק 110 כ"ס.
מומנט 20.9 קג"מ
צריכת דלק (יצרן) 18.5 ק"מ לליטר.
צריכת דלק (מבחן) 15.87 ק"מ לליטר.
מחיר (רכב מבחן) 126,000 ש"ח.
חוף שקמונה.
אנדרטת שיירת יחיעם.
אגם המחצבה.
עין חרדלית.
מדינת אכזיב.
שאוורמה אל באשא, דליית אל כרמל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
זה המקום לכתוב לי מה דעתך על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל