סיד פאואר סטיישן

אחת לכמה זמן חייב המספר המפונק בדגמי ה SUV המפוארים, בדגמי הספורט הנמרצים, ובחתיכות לוהטות מסעירות חושים, לשלם את חובו לחברה בסקירת מכוניות שהן לא ה CUP OF TEA שלו, אבל באהבה כמו באהבה, יש מחויבות, וגם בימים שיש בהם פחות ריגוש או תשוקה, חייבים לשמור על אופטימיות זהירה ומתחשבת, ולקבל גם את דעתם והעדפתם של אחרים.

אי לכך ובהתאם לזאת היום על שולחן הניתוחים שלי ניצב דגם הסטיישן של קיה סיד. מה שנקרא CEED CW.
חלפו ימים רבים מאז שבחנתי את הסיד "הרגילה" ( מבחן דרכים קיה סיד 2015),ועולם הרכב התעדכן במערכות בטיחות וגאדג'טים שלא היו אז בשימוש נרחב, לכן זאת הזדמנות לראות מה השתנה.
חייב להיות כן ולומר מראש כי מעולם לא הבנתי את אלו שקונים לביתם את הדגמים הללו, שתמיד נראים לי כהכלאה פחות מוצלחת של דגם משפחתי מוצלח, למשהו שנותן בעיקר נפח איחסוני.
כבן לאב שמקום עבודתו בעבר צייד אותו ברכבי סטיישן שונים בדיוק בשביל הסיבה שציינתי, לא חלחלה בי האהבה הזאת שמעוררת גלי נוסטלגיה.
בעידן בו ג'יפונים פופולריים מציעים לפעמים נפח זהה אם לא יותר, נשאלת השאלה המתחייבת על מה ובשביל מה ?
ובדיוק בשביל לענות על זה אני כאן פה לשירות קוראיי הנאמנים.
בישראל משווקות שתי גרסאות של הסיד סטיישן.
האחת עם מנוע הדיזל 1.6 ל' המשובח שבחנתי לא מזמן בספורטאג' המפתיע, והשניה עם מנוע בנזין עם הנפח הצנוע יותר 1.4 ל' שמוציא 140 כ"ס, ומסקרן אותי כבר השוואה לאחיו לוגם הסולר.
ההבדלים ביניהם באים כמובן בכל מיני פסיקים קטנים של דיגום ואבזור.
שנצא לדרך ??

האמת, שנייה לפני היציאה לדרך יש לי התלבטות קלה למטרת המבחן הפעם.
האם עלי להעביר למישהו דירה או האם להעמיס תכולת פיקניק פלוס פלוס של משפחה אורבנית היוצאת אל הטבע ורוצה להרגיש כמו בבית (יעני אוהלים, מזרונים, שקי שינה, צידניות, סירת גומי מתנפחת, מקרר ביתי ומזגן) כדי למקסם את יכולת הנפח, או רק לקחת את כל זה בתיאוריה.
אכן, דילמה קשה. 
יכול להיות בכלל שנמצא איזה קניון חדש שטרם פקדנו שיהיו בו דילים בלתי אפשריים ונמלא את כל הנפח הזה בחפצים שאין בהם צורך ממשי מלבד חווית הקנייה ???
אכן דילמה קשה שעד סוף היום לבטח נדע את התשובה לכך. 
 

אם יש משהו שמטריף לי את השכל זו העדפה שיצרני הרכב מעדיפים להטמיע במערכת המולטימדיה, והשימוש באפליקציה טלפונית במקום להשקיע בזו המותקנת ברכב. העדפה של אנדרואיד אוטו הלא יציבה והמעצבנת על פני וויז מובנה תמוהה בעיני.
כאילו, למה ??
יש כאן משהו שעובד מצויין, למה להרוס ??
אני לא אוהב את האפליקציה הזאת.
נקודה .
מעבר לכך כל מי שרכש מכונית של קיה, או נהג בכאלו בשנים האחרונות, ירגיש בסיד כמו בבית.
כל הכפתורים, המתגים, המכוונים נמצאים פה באותו סדר כפי שאפשר למצוא בכל רכבי היצרן הנמכרים בישראל.
הכל הגיוני, נוח לגישה, ומרוכז באזור אחד.
על הכביש המהיר אני מקבע (כהרגלי) את בקרת השיוט (רגילה, לא אדפטיבית) לרף החוקי, אבל "בודק" גם תאוצות.

יש גם מצב ספורט

לסיד הארוכה שנדחפת עם מנוע צנוע של 1.4 טורבו ושבעה הילוכים בעזרת מומנט של 24 קג"מ יש מספיק כוח להמריא מעבר לנקודה שכל מתנ"א (משטרת התנועה הארצית) תתגייס כדי לעצור  את נהג המירוצים החובבן. מצד שני לומר שזו מכונית עם אופי ספורטיבי יהיה יומרני על גבול המדע בדיוני. (גם אם יש מצב "ספורט" כבורר בהילוכים).
מצד שלישי (אם כבר בוחנים צדדים), על הכביש המהיר והשטוח השיגה הסיד צריכת דלק ממוצעת של 1:16.5 ק"מ/ליטר, וטווח נסיעה בין תדלוקים של כ-700 ק"מ, נתון לא רע בכלל.
בהמשך נראה אם נתון זה ישתנה בדרכים הרריות, סיבובים וירידות.

היום במסגרת טיולי הקונספט הרטובים שהנהגתי לימים חמים ניסע אל אזור צפון ים המלח, למקומות שאני מבטיח לעצמי לחזור אליהם כאשר אני חולף בסביבה.
היום אעצור ולא אחלוף.

לאחר שעוברים את הפניה למעלה אדומים במורד כביש 1 אל ים המלח מגיעים אל נקודת גובה פני הים, כאן  הוכשרה רחבה לטובת התיירים, גם בדואי עם גמלו נמצאים שם בשביל אותה מטרה.
ברחבה הצופה אל נחל עוג ניצב פסל סביבתי גדול, שמצופה בכתובות גרפיטי מכוערות, כמו גם לכלוך שהותירו מטיילים לרגע חסרי מודעות סביבתית.
נבי מוסא בהמשך הדרך מזרחה תמיד סקרן, היום אני פה.

 כביש אספלט ישן וצר מושך ימינה אל תוך המדבר. נסיעה של מספר דקות ומבנה המזכיר מבצר שיש בו שפע צמחיה פורץ אל העין.

..." נבי מוסא הוא אתר קדוש למוסלמים המצוי סמוך לכביש 1 היורד מירושלים לכיוון יריחו. המסורת המוסלמית מראה את מקום קברו של משה רבינו במקום זה. באתר נבי מוסא תמצאו חאן ממלוכי גדול, בו 260 חדרים עתיקים ריקים ויפים. לחדרים פתחים וחלונות מקומרים וציוריים. מהחדרים נשקף נוף אל רחבי מדבר יהודה.
במרכז האתר חצר גדולה, בורות מים ומסגד. מבנה החאן מקורה על ידי כיפות לבנות ויפות שנראות מכל עבר בסביבת האתר..."
( אתר הסבר על נבי מוסא )
ריח קפה עם הל מקדם את הבאים מסככה הנצבת בפתח, גם מקומם של הגמלים כאן לא נפקד.
מבנה האבן מרובה הסמטאות והמדרגות מרשים מאד. יש כאן שקט ושלווה מדברית. אני משוטט בין המבוכים, ומקומיים מנומסים מברכים אותי בברכת בוקר טוב. עוד הוכחה שבשבתות פוגשים אנשים נעימים.
חתולים המחשבים את קיצם לאחור רובצים מעולפים בצל. עכשיו השורה הזאת כל כך מובנית. חם היום, וזה רק בוקר ומד המעלות עומד סביב 35 מעלות.
היות ואני כבר כאן והתחלתי עם פיסת היסטוריה אעבור אל אתר קרוב שיש בו יותר משמעות יהודית.
גן לאומי קומראן. 

 האתר עובר מתיחת פנים קוסמטית ניכרת ובעתיד הקרוב ישודרג מראהו. בכניסה משלמים 29 שקלים דמי כניסה.

"...שוכן למרגלות המצוק הזקוף של מדבר יהודה, המתנשא מעל חופי ים המלח. במאה ה-2 לפנה"ס התיישבו במקום בני כת המדבר, כותבי המגילות הגנוזות הנחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה במאה ה-20, מהם ניתן ללמוד על אורח החיים מצית הדמיון של תושבי קומראן הקדמונים..."

 

( רשות הטבע והגנים-גן לאומי קומראן )
האתר הלא ממש גדול בנוי בצורה לימודית ומעניינת ומספר את סיפור חייהם של האיסיים שגרו כאן במערות והותירו אחריהם את מגילות קומראן השופכות אור על חייהם.

לא הרחק משם מרחק דקות נסיעה ספורות נמצאת מטרת היום עיינות צוקים, או כפי שהכרנו את המקום ששכן על גדת ים המלח בשם עין פשחה.

 מאז כבר אין. לא פשחה ולא ים, אלא אתר מדברי רטוב המורכב מארבע בריכות מים מתוקים.

כל האתר נמצא היום בבניה ושיקום מאסיבי, ואני בטוח כי כאשר תסתיים העבודה יהיה פה אתר יפהפה.

שמתי לב כי למרות ששעת היציאה שלי הייתה ב-8:00 בבוקר והדרך אמורה לקחת כשעה ורבע, הגעתי לכאן רק לאחר 3.5 שעות.
למה אני לא מופתע ??
הכניסה לכאן כרוכה בעלות של 35 שקלים למבוגר, וזה מן היקרים שבאתרי רשות הטבע והגנים, לכן משפחות ראוי שיצטיידו בכרטיס מטמון.

דרך עפר מובילה לחניון עליון בו יש שתי בריכות, אחת רדודה ושנייה עד מטר וחצי עומקה, ומציל משגיח, הדרך ממשיכה ויורדת היכן שפעם היה כזכור ים, והיום רק חול ועצים, עד לחניון גדול שצמוד לשתי בריכות שכשוך לילדים.
גם כאן וגם שם סככות מצלות ושולחנות למפקנקים.
עשיתי טעות (גדולה) כשהקשבתי למוכרת הכרטיסים בכניסה שאמרה שהמרחק ההליכה בין שני המתחמים הוא כחמש דקות הליכה.

בפועל ובחום הגדול זה נמשך הרבה יותר, מצד שני הדרך עוברת בין אגמים קטנים וזרימה בפלגים קטנים, מה שנתן לבאסה סוג של נחמה.

אחרי זמן ציפייה ארוך אני זורק את עצמי אל הבריכה העמוקה של המים הצוננים (במידה נעימה בניגוד לנחלי הגולן) והמתוקים.
אחחח... איזה כיף מרענן.

המים צלולים ונקיים ורצפת הבריכה חלקה ואחידה, אין כאן חלוקי נחל או אבנים גדולות. זו בריכה גדולה שיש בה מספיק מקום להרבה רוחצים.
העומס היום מתחלק בצורה לא שווה בין החלק העליון הרגוע והשקט יחסית, לזה התחתון, שמן הסתם בשל עומק המים יתרכזו בו משפחות עם ילדים קטנים. 
הדרך חזרה מהמפלס העליון לתחתון הייתה קצרה יותר ומהירה יותר (ככה זה כשיודעים).
במקום נמצאת גם שמורת טבע שהכניסה אליה רק עם מדריך מטעם הרט"ג, ובכל שעתיים.
זכרוני לא הטעה אותי, במקום מצוין היכן הגיע קו המים של ים המלח בשנת 1969 ועד היכן ב-1985 והיכן הוא כיום אי אפשר לדעת כי זה נמצא הרחק מכאן. מאד כואב לראות את אובדנו של הים עקב הייבוש המתמשך, וכולי תקווה כי יום אחד ימצא הפתרון לשיקומו המלא.

פעם היה כאן ים

 

על כביש 90 דרומה על גדת ים המלח שרים ברדיו דיוויד ברוזה ומאיר אריאל "אהה זה העניין, לשתות משהו קר בלב מדבר", ואני חושב שאחת ל... צריך לראות מה קורה באזור מלונות עין בוקק, וקורה .. 
בקניון ים המלח החדש החניה חינמית (שזה טוב) ועל הגג עם צל מעל (שזה מעולה), אך מה הועילו חכמים בתקנתם, שבנו קניון גדול ומפואר בלב אזור תיירות כשהוא סגור בשבתות כשהמקום הומה תיירים, מטיילים ומבלים ??

 


לצערי את הביקורת שלי על המקום אצטרך לדחות למועד אחר, בינתיים אני נהנה לראות שוב את החוף הציבורי של עין בוקק אשר עבר שידרוג משמעותי והוא היום חוף יפהפה ומזמין.
המוני מבקרים מוכיחים את האטרקטיביות של המקום הזה ואת חשיבותו לתיירות.

את התסכול שחוויתי לאחרונה בכביש 31 (ערד-ים המלח) עם הסטינגר השרירית פיציתי באבוהה עם הסטיישן שלקחה את העליות והסיבובים כאילו שחייה היו תלויים בזה, בכבוד, בגאווה ועם מומנט זמין בכל מצב. בעזרת ההגה האקטיבי המצויין ששמר עלי מכל רע נהניתי מאד, למרות שהתאמצתי מאד שלא להסחף וללכת עד הקצה, כי בכביש הזה הקצה נמצא בכל סיבוב.

בסוף השבוע הזה עברתי עם הסיד הארוכה למעלה מ-600 ק"מ שנתנו לי להבין כי המכונית הזאת אולי לא סקסית, לא יפה במיוחד ולא טרנדית, אבל מי שצריך כזאת יקבל חבילה מושלמת (למעט בקרת שיוט אדפטיבית הכרחית, שחסרונה מורגש ), ולא רעה בכלל.
אני לא יודע מה מציעות המתחרות, אבל עבור 137,000 שקל מקבלים שימושיות ותמורה מצוינת.

ירון הולנדר
אוגוסט 2019
קיה סיד CW 1.4 ל', 140 כ"ס, 24 קג"מ

גובה פני הים כביש 1
נבי מוסא
מערות קומראן
עיינות צוקים (עין פשחה)
קניון ים המלח – עין בוקק