איקס בריבוע

 

מישהו ראה כאן איקס?

בכיתה ט' איבדתי את האיקס.

כל הזמן המורה שאל מה זה איקס? איפה האיקס? וכפי הנראה בעיות לא מאובחנות בזמנו של קשב וריכוז, מנעו ממני לגלות לאן הוא נעלם לבלי שוב.

האמת? חייתי מצוין עשרות שנים בלי להטריד את עצמי מה קורה אתו, האם מצאו אותו, כי יותר מאוחר נעלם גם אחיו וואיי, וזו כבר בעיה עם שני נעלמים.

כאמור, חלפו השנים, מים רבים זרמו בנהרות, ומה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה, ולישראל עלו בשנים האחרונות עולים חדשים שאך בקעו מהביצה, וכבר הפגינו נוכחות מרשימה בכבישי ישראל.

את הזיקר 001 הבכירה והיקרה (עד כה), פגשנו להיכרות לא מזמן (מבחן דרכים לזיקר 001) והנה הגיע העת לאח (או האחות?) הצעיר והקטן יותר, להפתעתי שם הדגם איקס.

הנה אתה, צעקתי בגיל, כשנפגשנו.

אתה יודע כמה דאגנו? (שיקרתי בנימוס), מה קורה איתך? בוא נראה אותך... פייי, התפתחת מאד מאז, הא?

האיקס החינני, התעלם ממבול השאלות שלי, וכדרכם של איקסים מסתוריים הוא (חייב להיות הוא!), מאפשר להכיר כל פינה ומתג בו.

גם האיקס הזה מגיע בשתי רמות גימור שמשפיעות הן על הכוח והטווח, וכמובן ובהתאם על המחיר.

לשמחתי, קיבלתי הפעם את זה שיש לו פחות כוח, אבל הטווח שלו גדול יותר, ומחירו על גבול הפיתוי.

המנוע היחיד מספק עוצמה של 272 כוחות סוס ומומנט 34.3 קג"מ.

מי שיתהה בנוגע לתאוצה מאפס למאה האיקס יעבור זאת ב-5.6 שנית (בעוד הדגם הבכיר יזדקק ל-3.8 שניות בלבד).

כך או כך מדובר על תאוצות מהירות מאד, וחזקות.

קיבולת הסוללה זהה לשתי רמות הגימור וקיבולתה 66 קווט"ש.

היצרן מצהיר על צריכת חשמל 16.3 קווט"ש וטווח מקסימלי של 445 ק"מ, ואני, לאחר מעל 300 ק"מ משותפים הגעתי לנתון מאד קרוב 16.9 קווט"ש, מה שייתן טווח ריאלי של כ- 390 ק"מ, למרות שטעינה של מאה אחוז מראה טווח של 440 ק"מ העומד לרשותי.

 

אם יש משהו שתופס אותך מייד ברגע המפגש, הוא העיצוב של האיקס

חיצוני ופנימי.

מבחוץ  לאיקס יש לוק שונה ואחר מעשרות רכבים בסגמנט הכמעט זהים אחד לשני, והעיצוב הייחודי שלו בהחלט מבדיל אותו מאחרים.

הצבע היפה ביותר לטעמי הוא זה בצבע ירוק זית, וריפוד פנימי בהיר.

משטח אחיד מחרטום לירכתיים

מי שיסתכל לעומק יבחין כי מקורה A של השמשה הקדמית עד לקורה האחורית החלונות של הדלתות וקורת האמצע חולקים את אותו משטח, ללא שום שטח בולט, ומה שעוזר לזה לקרות הם חלונות הדלתות מחוסרי המסגרת, כמו המראות המגיעות ללא מסגרת.

 

מראה נטולת מסגרת

ברגע שנפתחת הדלת על ידי ידיות שקועות ונסתרות, מתגלה חלל נוסעים נעים ומרווח. הריפוד הבהיר אתו מגיע רכב המבחן עושה לו טוב.

הגג הפנורמי העצום, שמגיע כך נראה כאבזר חובה בכל החשמליות הסיניות, לא מאכזב גם כאן, ויש לו שכבת בידוד כהה המונעת מחום קרני השמש לחדור באופן ישיר.

העיצוב הפנימי מינימלי שמרכז את כל מה שמפעיל משהו בשליטה על המסך הענק הנטוע במרכז הדשבורד, וצריך זיכרון טוב בסופו של דבר לדעת מה נמצא היכן, בדיוק היום לפני שניגשתי לכתוב את הכתבה, קראתי ידיעה כי מנהלי פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם הרכב, Euro-NCAP, אשר מדרגים בטיחות רכבים במבחני ריסוק, החליטו כי היצרנים חייבים להחזיר מתגים וכפתורים פיזיים שעברו אל המסך, כדי להפחית הסטת ריכוז בזמן נהיגה.

 

ככל חשמלית סינית, המושבים הקדמיים חשמליים, עם אופציה לקירור וחימום המושבים.

היושבים מאחור נהנים ממרווח רגליים מכובד, חיפויי עור מעוצבים עוטפים את הדלתות הדשבורד וההגה, ובין המושבים הקדמיים אין את אותו גוש חוסם המאפיין רכבים רבים, אלא רק משענת יד לתוכה ניתן לשקע את הטלפון הנייד באופן שלא יזוז ויטען אלחוטית באותו זמן, ותא אכסון צנום בחלקו האחורי.

בסיס גלגלים של 275 ס"מ אחראי לנוחות במושב האחורי

בנוסף אין כאן תא כפפות, אך מאידך תאי האכסון בדלתות גדולים מהמקובל.

בחזית הרכב מתחת למכסה המנוע יש מקום בו ניתן לאחסן את כבל הטעינה, ומאחור בתא המטען יש עוד מקום מתחת למשטח תא המטען. קיפול המושבים האחוריים מגדיל משמעותית את נפח האכסון, אם חלילה תזדקקו להעביר דירה למישהו.

מלפנים

ומאחור

התצוגה העילית המשתקפת על השמשה הקדמית ברורה, עם פונט גדול, ועם חיצי ניווט באנימציה תלת ממדית, התצוגה ניתנת לשינויי זווית (למעלה, למטה) על גבי השמשה בהתאם למושב הנהג.

החלון האחורי צר יחסית, ולא תמיד רואים מה מתרחש בירכתי הרכב.

לא ברור לי מדוע יצרנים שונים מחליטים למקם את ידית ההילוכים (כלומר זה שאיתו מחליטים אם לנסוע קדימה או אחורה), בצד ימין מתחת להגה, היכן שבאופן מסורתי ממוקם מוט הפעלת המגבים, ואילו מיקום הפעלת המגבים עבר שמאלה, ואתה נתפס פעם אחר פעם רוצה להפעיל את המגבים ומעביר את ההילוכים לניוטרל.

לא רק שזה מפריע, זה גם עלול לגרום לתאונה לא מתוכננת.

בעמדת טעינה ברחוב היצירה ברמת גן, נזקקתי לשעה שתמלא שני שליש סוללה ותגדיל לי את הטווח העומד לרשותי מ- 180 ק"מ ל- 440.

תכננתי לשם שינוי לטייל קרוב יחסית על תא שטח לא גדול שיש בו מספיק אטרקציות.

מזג האוויר חייך אלינו בבוקר, השמש זרחה והשמים נקיים מעננים, התנועה בכביש 6 זרמה באופן חלק, וכל מה שהתבקש הוא לקבוע את בקרת השיוט על המהירות הנדרשת, ולתת למוזיקה של בוקר להנעים לנו את הנסיעה החלקה והשקטה.

היות וכזכור ה-001 לא הפסיקה להתריע ולצפצף בחרתי להשתיק את מרבית ההתראות, ונשארה רק זו המתריעה על סטיה ממרכז נתיב, וכן גלישה של רכבים אחרים לקרבתנו באופן מעורר חשד אשר מפעיל את פעמוני האזהרה.

נכנסנו ליוקנעם מכביש 6, ומהמרכז המסחרי הגדול הכביש מטפס במעלה הגבעה האחת ויורד מאחרת בטרם יביא אותנו אל נקודה שכיוונתי, אבל בדרכנו לשם אנו רואים מבנה חריג בשטח.

עיון במפת גוגל מגלה כי למבנה יש שם והוא נקרא חורבת קירה.

כאשר  אני נתקל בשטח באתר שאינני יודע עליו כלום אני ניגש לזו שיודעת הכי טוב, ושואל אותה.

וכך אומרת ויקי. "... על במת הר, נמצאים שרידים של ח'אן, במקום שכנראה היה מרכזו של יישוב עתיק יותר... הח'אן בנוי בצורת מתחם מלבני שאורכו 40 מטר ורוחבו 30 מטר... הח'אן עצמו מתוארך לתקופה העות'מאנית, אך הממצאים מהח'אן ומסביבו כללו גם חרסים מהתקופה הישראלית (המאות ה-8 וה-7 לפנה"ס, אמצע תקופת בית ראשון; בעיקר באזור הח'אן), הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה, הצלבנית והממלוכית..."

חורבת קירה

שלטים סביבו מזהירים מסכנת קריסה על כן (למרות שהוא כבר עומד כאן לא מעט זמן, ולמה שיתמוטט דווקא עכשיו, ודווקא עלינו?), סבנו וחזרנו לרכב.

עמק השלום

ואני בכלל התכוונתי להגיע למקום שבמה נקרא מצפה עמק השלום, והניווט שולח אותי לגבעה הזאת, שיש מי שמסגר בה נתיב צבעוני לצעדה או ריצה, ולא ברור לנו אם הקדמנו למסיבה או הגענו אחריה.

"... עמק השלום הוא הריאה הירוקה של יוקנעם עילית, שמציעה טיול קליל וקצר בין פריחת כלניות עונתית, נחל יוקנעם (נחל סנין) ומרחבים מוריקים. המסלול הקסום אידיאלי במיוחד על משפחות, מאחר שהוא כולל שבילי הליכה נוחים, שמותאמים להולכי רגל ורוכבי אופניים כאחד.

בתחילת חודש ינואר ועד סוף מרץ, הופך האזור לגלויה ירוקה מרהיבה, המשובצת במרבדי כלניות בצבעי אדום, סגול, ורוד ולבן בצבעים מרהיבים, בליווי זרימתו של נחל יקנעם שעובר לצד המסלול..."

עמק השלום

הספקנו לראות כלניות אדומות ומרבדים צבעוניים של פרחים חסרי יחסי ציבור טובים, והמשכנו הלאה בדרכנו.

זו כבר פעם שניה בחודשיים האחרונים שאני מגיע לאזור עקב שמועות ברשתות המבטיחות גישה לנחל השופט.

בפעם הקודמת הגעתי יחד עם המוני מבקרים שנותרו עם חצי תאוותם בידם, הפעם, אמרתי לחבריי, יש לי תחושה שנמצא את השער פתוח ומזמין.

אבל אויה. אותה מכשפה שעל הניווט מובילה אותנו שוב אל השער הסגור עם מנעול ושרשרת, אבל בניגוד לפעם הקודמת אמרתי כי זה שהשער נעול לא אומר שאנחנו צריכים להישאר בצד הזה של הנתיב. השארנו את האיקס בצד ואנחנו התחלנו לרדת את ההר בכביש האספלט היורד מהשער הנעול.

ארבעה גמלאים שזמנם בידם ירדו את הכביש התלול בידיעה ברורה כי מה שיורדים צריכים אחר כך לטפס, ובכל זאת, בשל האור האוויר והאווירה, לא נלחצנו ודאגנו שכל צרה תיפטר בזמנה.

לשמחתנו הגלויה נוכחנו בדרכנו באנשים רבים מכל הגילאים שלקחו את האתגר וירדו כמונו בכביש האספלט אל העמק.

למטה בערוץ שומעים את פכפוך המים הזורמים בינות לשיחי פטל קוצניים.

אנחנו מגיעים למסלול בוצי מקביל לקו זרימת המים וצועדים בעקבות קרקור הצפרדעים הרבות. זהו לא מסלול המשפחות הנוח והנגיש אליו נגיע בעתיד הקרוב כשיסתיימו העבודות.

את השלווה הממסטלת מפר פעם אחר פעם רעם מטוסי קרב הממריאים מבסיס רמת דוד הסמוך.

"... נחל השופט, הנחל מתחיל את זרימתו ליד קיבוץ עין השופט ונשפך לנחל הקישון, צפון-מזרחית לקיבוץ הזורע. בסוף החורף ובאביב מציפים את גדות הנחל מרבדי פרחים משלל סוגים, כמו רקפת, כלנית מצויה, עיריוני צהוב, חרצית מצויה ועוד. על גדות הנחל צומחים עצי ערבה, אולמוס שעיר, כמו גם שיחי פטל קדוש, המעניקים בקיץ פרי עסיסי וטעים. מאחר והמים זורמים פה כל השנה מומלץ לבקר פה גם בקיץ. לאורך הנחל יש מסלול מסומן בסימון שבילים אדום, שתחילתו ליד עין העמק וסיומו ליד קיבוץ הזורע..."

נחל השופט

צעדנו עד שדרת דקלי וושינגטוניה תמירים, שם המים ניקוים לבריכה קטנה לפני שממשיכים הלאה לסכר בטון קטן ממנו הם נשפכים לערוץ במפל קטן.

בעקבות הסיור במקום צצה לי הברקה קטנה, אולי סלוגן לפרסום המקום, "נחל השופט, הכול פה ריח". (תגידו את זה בקול כמה פעמים, ותבינו).

הדרך חזרה לרכב הייתה כמובן איטית יותר מזו של הירידה, אבל שרדנו בשביל לספר, וכנראה את ההשראה לשיר "לא קלה היא לא קלה דרכנו" כתב המשורר כשטייל כאן ברגל.

בשעה 12 ממתינים לנו בקיבוץ משמר העמק הסמוך.

קבעתי עם לליב, מנהלת אתר "מערת הפלמ"ח" שנצטרף לקבוצה המגיעה להדרכה.

"...בפאתי קיבוץ משמר העמק, בלב היער, שוכנת לה בסתר מערה. זהו מקום שנבחר כמתאים ביותר לאימוני שתי המחלקות הסודיות של הפלמ”ח: מחלקת המסתערבים והמחלקה הגרמנית. כאן נולד הקוד האתי של צה”ל, פה נוצקו ערכי הרעות, הדבקות במטרה, הדוגמא האישית וה”אחרי” של המפקד. באתר מערת הפלמ”ח מספרים את סיפוריהם של “יפי הבלורית והתואר” ושומרים על ה”מדורה” של מורשת הקרב וערכיו..."

מערת הפלמ"ח, משמר העמק

מערת הפלמ"ח הוא מקום בעל חשיבות היסטורית מקומית מהימים שקדמו להקמת המדינה, ובמהלכה, ואכן במהלך השעה בה נכחנו בהדרכה המספרת את סיפור המקום למדנו והחכמנו יותר.

הצעדים שנקטו בזמנו מנהיגי הישוב היו אוסף של פרטים קטנים שנועדו בסופו של דבר להתחבר לדבר גדול ששמו מדינת ישראל, והמדינה לא הייתה קמה לולא היו לה כוחות בעלי ידע צבאי ותורת לחימה מצד אחד, וארגון גדול תומך ומפקד מאחור מצד שני.

הביקור במערת הפלמ"ח חשוב בעיקר לדור הצעיר שלא מכיר מנין התחיל למעשה החזון הציוני להפוך למציאות.

כצעד מתחייב, ומכיוון שחברי לטיול היום לא היו שם, כיוונתי את הגה האיקס הנעים אל כביש 6953 העולה לכיוון עין השופט, ובמהלכו פונים שמאלה אל יער הקיבוצים, פארק גלעד, מקום חביב על רוכבי אופניים בסופי שבוע.

הכביש הצר כאן מתפתל בין חורש אורנים לשדות ירוקים וזרימת מים בערוצים.

התחושה המתקבלת כאן היא של טיול בתוך גלויה מושלמת.

אנדרטת הקיבוצים ממוקמת על קצה מדרון, ממנו נשקף ונפרש נוף העמק כולו.

"... האנדרטה לזכר חללי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל ופעולות האיבה, נמצאת ב"יער הקיבוצים", ממערב לקיבוץ משמר העמק. המיקום נבחר בשל היותו צופה על עמק יזרעאל, "ערש ההתיישבות" וקרבתו לג'וערה ומערת הפלמ"ח דבר המאפשר ליצור מעין משולש ווירטואלי של מורשת הגנה וההתיישבות... בכניסה לאתר מוצבים לוחות אבן שבהם מוטבעת מפת הארץ ופיזור הקיבוצים בה. מהכניסה מוביל שביל בטון ארוך אל מרכז האתר ולצידו הוצבו לוחות אבן המספרים את סיפור הקמתה של התנועה הקיבוצית ותרומתה להתיישבות, לביטחונה וביצורה של מדינת ישראל במשך למעלה ממאה שנים..."

אנדרטת הקיבוצים

במאמר מוסגר אוסיף כי אנשים הרואים בקיבוצים "פריוולגים" ראוי שיסורו לכאן וילמדו את תרומתם של בני הקיבוצים, לתקומת מדינת ישראל.

בנקודה זו של היום, רציתי לקפוץ למקום מיוחד אבל מכיוון שכבר נסגר ימתין לביקור בפעם אחרת, וחבריי חשו רצון עז לקפה במקום פסטורלי.

מעיין אלרואי נמצא על תוואי רכבת העמק המיתולוגית בפאתי הישוב אלרואי.

"... המעיין נובע לתוך בריכה מלאכותית שנחפרה בשנות השישים ביוזמתו של זאב שורקי, מבני מושב אלרואי וכפי שמצויין במקום היה איש משפחה אוהב אדם, טבע ואדמה. לכן יש אשר יקראו למקום מעיין זאב. בעבר שימשה הבריכה כבריכת אגירה להשקיית הפרדסים הסמוכים. סביב המעיין ניתן למצוא צמחיה טיפוסית לאזור ולמעיינות בהם: פטל קדוש, דולב מזרחי, צפצפה מכסיפה ועץ תות מרשים ויפה.

מהמעיין יוצא שביל באורך 650 מטר דרומה, אל תחנת הרכבת הישנה באלרואי, שם יש שיחזור מקסים של תחנת רכבת העמק של הישוב אלרואי וכן קרונות רכבת משוחזרים להפליא..."

מעיין אלרואי

לא פשוט למצוא את המקום שכן לא ניתן להגיע עם הרכב עד המעיין עצמו, והגוגל מוביל לרחבה בה ניתן לחנות, ומשם יוצא שביל סלול שאורכו 3.5 ק"מ, אבל המעיין עצמו מרוחק כ-300 מטר מהחניה.

כמובטח באתרים מי הבריכה צלולים מאד, ויודעי ח"ן בני המקום מספרים על הפופולריות של המקום, בעיקר בימי הקיץ

המקום נעים מאד ושלו, ובו ניתן לסיים יום שלם של טיול על תא שטח מצומצם יחסית.

היות, ובחרתי הפעם לא לבלות שעות ארוכות בכבישים, ההתרשמות שלי בסוף נובעת מנסיעות קצרות (יחסית) ששיקפו מתאר כבישים משתנה לקבלת תמונה מסכמת.

האיקס, שכבר אינו נעלם עבורי, חושף את אופיו הנוח והנעים.

הוא בן לוויה מושלם למי שאלו בדיוק צרכיו, במידות וביכולות.

צריכת החשמל שלו גבוהה יחסית בכבישים המהירים, ומועטה עד מאד בתוך הערים ובנסיעות קצרות.

 לאור היכרות עם האח הגדול כבר למדנו להעריך את איכות החומרים והבנייה של בני משפחת זיקר, השימושיות הנוחה הנדסת האנוש והטווח השימושי ידברו לקהל צעיר, צמא לחידושים, הרוצה לקבל מוצר המתאים לדרך חייו.

כוח המנוע הבודד עומד לכל מאמץ שיידרש, ומכלול תכונותיו ואבזורו הנאה לצד מחיר אטרקטיבי הם אלו שיביאו את הקונים.

 

ירון הולנדר (עודי אבי ומושיק)

מרץ 2024.

 

זיקר X.

רמת גימור LONG RANGE.

מנוע חשמלי יחיד.

הספק 272 כ"ס.

מומנט 34.3 קג"מ.

קיבולת סוללה 66 קווט"ש.

צריכת חשמל (במבחן)  16.9 קווט"ש לכל מאה ק"מ.

מחיר: 185,548 ₪.

 

 

 

חורבת קירה.

מצפור עמק השלום.

נחל השופט.

מערת הפלמ"ח משמר העמק.

יער הקיבוצים, פארק גלעד.

אנדרטת הקיבוצים.

מעיין אלרועי.